To: itayle7
לדעתי התועלת העיקרית מביקור בבתי ספר היא ההבנה לאילו בתי ספר להגיש אפליקיישן (ראה הסבר למטה). לכן אני ממליץ לך בחום לנצל את נסיעת העבודה לביקור בבתי ספר (תוכל גם להזכיר את הנושא במידה ויהיו חיבור או שאלה בראיון על דילמה אתית "האם להשתמש בכספי העבודה על מנת לבקר בבתי הספר").
ההשפעה של הביקור על סיכויי הקבלה שלך יחסית זניחה: זכור שאתה מתעסק עם מכונה משומנת לעיבוד מבקרים, סטונדטים פוטנציאלים ובקשות קבלה. בחלק ניכר מבתי הספר מקפידים שלמבקרים לא יהיה שום מגע עם מישהו שיכולה להיות לו השפעה על החלטת הקבלה.
בכל מקרה, אני עצלן (ובכלל נכנסתי עכשיו לפורום רק כדי להתחמק מעשיית שיעורים) ולכן העתקתי תגובה מוקדמת שכתבתי לגבי ביקורים בבתי ספר:
מניסיוני האישי הביקור בבתי הספר מאד חשוב לפני תחילת תהליך האפליקיישן כאשר מתלבטים בין בתי הספר השונים.
עצם העובדה שביקרת בבית ספר מסוים לא תוסיף לך שום נקודות בחיבורים. יכול להיות שבמהלך הביקור תקבל איזו תובנה מיוחדת לגבי בית הספר וההשתקפות של אותה תובנה בחיבורים תבדיל אותך מאחרים, אבל לא הייתי בונה על זה.
למרות זאת לדעתי הביקור בבתי הספר חשוב!
מעבר לסיבות הברורות מאליהן (לראות את המקום והעיר שבה תבלה שנתיים לפחות, לחוות על קצה המזלג שיעור, לדבר עם האנשים וכו וכו) הסיבה המרכזית שלדעתי בגללה שווה מאד לבקר היא לראות אם יש לך קליק עם הח'ברה שלומדים שם, או במילים אחרות להרגיש את האוירה של "גוף הסטודנטים" (student body).
כשועדות הקבלה מרכיבות את "גוף הסטודנטים" יש להן בראש תמונה מאד ברורה של איזה "טיפוס" הם מחפשים והדבר משתקף היטב בניסוח השאלות בחיבורים. לדוגמא השוני הרב בין השאלות בהרווארד לשאלות בMIT Sloan- נובע מכך שוועדות הקבלה מחפשות סוגי אנשים שונים (סטנפורד קצת שונה בקטע הזה אבל זה סיפור אחר).
נכון, אדם מסוים יכול להיות להתאים להמון סוגי "טיפוסים", ויש אנשים שמתקבלים בלי להיות בדיוק ה"טיפוס" שהועדה חיפשה אבל בממוצע "גוף הסטודנטים" יהיה מורכב מאנשים שהם הטיפוס שבית הספר רוצה ולדבר יהיה השפעה **עצומה** על האווירה וההתנהלות של הסטודנטים . לכן יהיו בתי ספר שבהם מיד תרגיש בבית, ויהיו בתי ספר שבהם לא "תתחבר" לאנשים (בדיוק כמו שצבא / אוניברסיטה / עבודה יש אנשים שאתה מתחברים אליהם מיד ויש כאלו שלעולם לא יהיו בקליקה שלך).
לכן חשוב מאד לבקר בבתי הספר מראש ולנסות "להרגיש" אם זה בית הספר בשבילך.
מעבר להרגשה ול"חיבור" עם האנשים במשך השנתיים של הלימודים, אם תגישו לבתי ספר שמתאימים יותר לאופי שלכם יהיה לכם יותר קל לכתוב את החיבורים ויחסית יותר קל להתקבל (אלו מכם שהתחילו לכתוב את החיבורים בודאי מכירים את ההרגשה שלפעמים לפשוט זורמים עם לכתוב חיבורים של בתי ספר מסוימים פשוט זורמים ובבתי ספר אחרים ממש נתקעים ונאבקים כל חיבור – חלק מזה לדעתי נובע מכך שקשה יותר ל"התאים" את האישיות שלך לסגנון שבית הספר מחפש).
לדוגמא, בשיחות עם חברה מועדת הקבלה ב-MIT Sloan הם ממש מחפשים לראות דוגמאות ל-"עבודת צוות" והרבה פעמים יש אפילו שאלה ספציפית בחיבורים לגבי ההתנהלות בצוות (חשוב להבין, זה לא שבבתי ספר אחרים עבודת צוות לא חשובה, זה שבMIT ספציפית יקבלו אותך/לא יקבלו את הסטודנט על סמך יכולת לעבוד בצוות ובבתי ספר אחרים זה לא יהיה שיקול מרכזי בקבלה – ובאמת בשנה הראשונה שלי מאד התפלאתי לראות איך (כמעט) כל הצוותים של הסטודנטים מתפקדים בצורה חלקה ומדהימה מיד מההתחלה – זה באמת היה יוצא דופן יחסית לניסיון העבר שלי)
אנקדוטות נוספות:
– כשאני ואשתי ביקרנו בבתי הספר הרגשנו את ההבדלים ובפרוש היו מקומות שיצאנו מהם ואמרנו "לכאן אני לא מתאים", אז לא ידענו לשים בדיוק את האצבע למה לא, אבל בפירוש הרגשנו את זה.
– כשהתלבטתי לאיזה בתי ספר להגיש חיבורים התקשרתי לסנדי (זה מהפורום של ביזנס וויק עם ניסיון של עשרות שנים) אחרי שיחה של פחות מחמש דקות הוא אמר לי "אתה טיפוס של אמאייטי, עזוב את הבתי ספר האחרים ותתמקד רק שם" (כמובן שלא הקשבתי לו בזמנו)
– במהלך ההתמחות במקינזי פוגשים המון סטודנטים מהמון בתי ספר שונים, ההבדל בין הסגנונות (בגדול כמובן ולא פר מישהו ספציפי) מאד בולט.
בהצלחה
