Home › פורומים › הפורומים › Forum: תהליך הקבלה › ביקרת בקמפוס? אנא עדכן › מענה ל־ביקרת בקמפוס? אנא עדכן
To: All
שלום חברים,
כבר לפני כמה שבועות חזרתי מסבב אוניברסיטאות בארה"ב. לקח לי קצת זמן להתאושש ולהתאפס חזרה על החיים העכשויים פה בארץ, ובכל זאת יש לי המון רשמים מהטיול שאשמח לחלוק אתכם. מקווה שזה יחדש לכם משהו. בכל מקרה – אני אוסיף כאן כל שבוע את הסיכום שלי על שני בתי ספר בהם ביקרתי. אבל נתחיל עם משהו כללי.
ראשית, חשוב להקדים ולומר שלא ניתן להתרשם באופן מושלם מביקור של יום בכל קמפוס. ההתרשמות תהיה תמיד מושפעת מהישראלים הספציפיים שאיתם נפגשתי בכל מקום, בשיעורים אליהם נכנסתי ובגורמים בלתי תלויים אחרים כגון – עיתוי: שבוע שני לתחילת הלימודים או שבוע אחרון לפני המבחנים, משפיעים המון על האווירה בכיתות ומחוץ להן. לכן, כל מה שאני אכתוב כאן מבוסס במידה רבה על סיפורים, סטיגמות, הכללות ורשמים שטחיים – שיש לקחת בערבון מוגבל.
מטרת הנסיעה שלי הייתה צמצום רשימת האוניברסיטאות למספר בין 4 ל-6 שאליהם אגיש אפליקיישן בשנה הקרובה. לסקרנים אני אספר שהמטרה הושגה, אבל אל תצפו להפתעות – הרשימה שלי מאד משעממת.
הטיול שלי היה דחוס במיוחד, מסיבות שונות, וכלל ביקור ב-9 בתי ספר בתוך 14 יום ברוטו. אפשר להבין מכך שלא הספקתי להתרשם גם מהערים המרכזיות שליד בתי הספר: בוסטון, שיקגו, ניו יורק, פילדלפיה וסן-פרנסיסקו, את זה אשאיר לסיבוב שלאחר הקבלה (אם יהיו לי אפשרויות בחירה).
עוד אציין, כי יכולתי להשיג חלק גדול מהרשמים שלי כבר בארץ משיחות עם ישראלים שלמדו או לומדים באותן אוניברסיטאות, מקריאה באתרי אינטרנט הרשמיים והלא רשמיים של האוניברסיטאות, מפורומים וכדומה. עם זאת, הביקור הפיזי, הכניסה לשיעורים, והשיחות פנים מול פנים עם סטודנטים נוכחיים מאפשרת הבנה טובה יותר של מה זה MBA, דבר שיכול גם להלהיב את המבקר וגם להכניס לפרופורציות – האנשים הם נורמליים לחלוטין ולחלקם אין אנגלית מושלמת, למשל. חוץ מזה, הביקור עוזר לחיזוק האפליקיישן, ואני יכול להגיד שבחלק מהמקומות רשמו שמות של המבקרים. עדיין אפשר להתווכח על הקוסט-אפקטיביות של להוציא מעל 2000$ ולהשאר עם רשימה של 6 אוניברסיטאות מה-TOP 7. עוד נקודה שוויתרתי עליה– לדבר עם מרצים, מלבד היכרות בסיסית עם אלה שנכנסתי לשיעור שלהם.
איך השוותי, או – על מה הסתכלתי ובחנתי כל מקום שבו ביקרתי?
מהר מאד מגלים שאת רוב הפרמטרים להשוואה מכירות האוניברסיטות ואף מספקות נתונים לגביהן, למשל – פילוח באחוזים של הסטודנטים לפי התואר הראשון שלהם. בדר"כ לא התעכבתי על הנקודות האלה אלא ניסיתי לקרוא בין השורות ולהתרשם.
ובכל זאת, הפרמטרים שעליהם שמתי דגש:
• בתוך בית הספר: כיתות, חדרי לימוד לקבוצות קטנות, ספרייה, חדרי זולה/ ספות, לובי/ אזורי התכנסות, חדרי מחשבים, קפיטריה, חדר כושר, מעונות.
• מיקום: שכונה/עיר, מרחק מעיר גדולה, נוף ואווירה, אוכלוסייה, מזג אוויר.
• מבנה בית הספר: מפואר/בנאלי, חדש/ישן, אוירה של משרד או קיבוץ.
• יוקר מחייה – קשה להשוות ולכן לא שמתי דגש על הנקודה הזאת, כולל אפשרויות למלגות ועלות התואר.
• הצורך באוטו או האפשרות להיעזר בתחבורה ציבורית.
• הקרבה למשפחה (שלי באזור ניו יורק) והאפשרות לבוא עם בן-זוג.
• גודל מחזור לימוד, גודל כיתת לימוד, גודל קבוצת לימוד (אם יש)
• קורסי ליבה לעומת בחירה – כמה, מתי.
• דגש על עבודת צוות או יותר עבודה עצמאית אישית, דגש על מנהיגות (האם קיים)
• שיטת הרצאות או case.
• איזה חברות באות לגייס שם.
• אופי הסטודנטים: תחרותי, חברתי
• אני מתעניין בעיקר בעבודה בתחומי הייעוץ והתפעול, ובמקום השני בטכנולוגיה ושיווק. לכן שמתי דגש על חוזק בית הספר בתחומים הללו.
דברים שימושיים שגיליתי:
• להיפגש עם ישראלים זה הדבר החשוב ביותר. מלבד העובדה שהם נחמדים ורוצים שעוד ישראלים ילמדו איפה שהם לומדים, נקודת המבט שלהם יותר קרובה לשלי, ולכן קל יותר להבין על מה הם מדברים. חוץ מזה, בתור ישראלי – אפשר להבחין בטיפוסים הישראלים שלומדים בכל אוניברסיטה, ולראות אם אני מכליל את עצמי בתוכם או לא.
• נקודת יחוס נוספת: מלבד ישראלים, כדאי להיפגש עם סטודנטים אחרים, רצוי עם כאלה שיש לכם איזה שהוא נושא משותף, על ידי פניה למועדון המתאים. מכיוון שאני גיי, פניתי למועדון הגייז של ה-MBA בכל בית ספר והשתדלתי להיפגש עם סטודנטים משם בכל מקום.
• כדאי לבקר בשיעורים. זה אחד הכלים הכי חזקים לראות את התנהלות המרצים, הדינמיקה בכיתה, איכות התלמידים ואופיים, שיטת הלימוד ועוד. רצוי מאד להיכנס לכמה שיעורים. קרה לי בכמה מקומות שראיתי שיעור אחד מעפן ואחר מעולה.
• Information Session – הם בסיס טוב להשוואה. למפגשים הללו הבי"ס שולח סטודנטים מתודרכים היטב או נציג של ה-Admissions Office. במפגשים האלה מדברים על אותם נושאים וכל בית ספר ידגיש את החוזקות שלו והייחוד שלו כך שזה מידע, אמנם שיווקי, אבל מזוקק.
• ללכת לראות כ"כ הרבה אוניברסיטאות זה דבר מבלבל שלא לומר מתיש. תשתדלו לכתוב כל מה שאתם רואים/שומעים, ובכל מקרה קחו בחשבון שיכול להיות שיידרש טיול נוסף לאותם בתי ספר שיקבלו אתכם.
• כל הישראלים מסכימים שהמותג (Brand) בארה"ב הוא הכול. זה דבר הרבה יותר משמעותי מאשר בארץ ולכן זה גם משמעותי בבחירת בתי הספר. עם זאת כל אחד יגיד את המשפט: "כל בתי הספר ב-5/7/10/15 top– כולם טובים" וקשה באמת לשים את הגבול מה נחשב מותג חזק ומה כבר לא.
• כדאי לשים לב להבדלי–Soft Skills Vs. Hard Skills – הכוונה היא לדגש ששם בית הספר על כישורים יותר כמותיים וידע לעומת דגש על לימוד של דברים שאי אפשר למצוא בספרים אלא יותר כישורי חיים שיעזרו בעבודה.
• אטרקציות: לכל בית ספר יש אטרקציות מגניבות כמו קבוצות יעוץ שטסות לחו"ל או סדנת הכנה לראיון עבודה כולל ראיון מצולם שאח"כ נותנים עליו משוב. אחרי ביקור בכמה בית ספר מגלים שכולם עושים דברים די דומים.
• איכשהו כמעט בכל אוניברסיטה אמרו לי שהם חזקים בתחום הייעוץ. באחת דיברו על אחוז הסטודנטים שהולכים לעסוק בזה, בשני על כמות, בשלישי על כמות ההצעות ממקינזי ועוד ועוד. כנראה ש זה תחום באמת מבוקש ושגם יחסית קשה לכמת את החוזק של הפקולטה בו.
• כללי על case study: חשבתי שזה קצת מוזר אולי ואפילו מלחיץ אבל התברר שזו שיטה מגניבה שמאד מתאימה לי. כמובן שגם פה יש מגוון אסכולות שנעות על ציר המרצה-מנחה, כלומר כאלה שיותר מנווטים בין תשובות התלמידים ואחרים שיותר באים ללמד בסופו של דבר את מה שהם חושבים/יודעים. זו מיומנות שאין לכל מרצה.
• כמו שכבר הזכרתי – גיליתי שרמת האנגלית של הרבה סטודנטים זרים, בעיקר סינים, היא לא משהו בלשון המעטה. לישראלים, באופן ממוצע, אין ממה להתבייש. הנקודה הזאת עזרה לי לקבל את הרושם הכללי שהמגוון של הסטודנטים חשוב לועדת הקבלה יותר מהמצוינות.
• הגודל הפיזי של הקמפוסים: משום מה ציפיתי למצוא קמפוסים ענקיים לבתי ספר למנהל עסקים. אחרי הכל מה הם עושים עם כל התרומות?! אבל אחרי ביקור בכמה בתי"ס הבנתי שכדי להעביר שיעורים ל-300-900 סטודנטים ולתת משרדים נוחים לכמה עשרות פרופסורים וכד' לא צריך יותר מבנין אחד גדול. דבר מעניין שגיליתי הוא שבתי הספר למנהל עסקים בדרך כלל עומדים בפני עצמם ומבודדים משאר הקמפוס של האוניברסיטה שבהם הם יושבים.
• חשבתי שמחקרים הוכיחו שגיר זה מסרטן, לא? לא ברור איך עדיין לא עברו ללוח לבן בחלק גדול מבתי הספר….
להתראות עד הפעם הבאה (UCLA וברקלי).