Home › פורומים › הפורומים › Forum: תהליך הקבלה › INSEAD › מענה ל־INSEAD
To: emba
איל,
עכשיו תורי להתנצל על העיכוב בתגובה ;-)
הציון בתואר הראשון הוא ממוצע של שני החוגים (81 ו-84 היו הציונים הנפרדים אם אני זוכר נכון…)
לגבי הצעות עבודה, אני מכיר אנשים שקיבלו הצעות כבר בחודש השני ללימודים, אנשים שהתמודדו עם "צרות" של עשירים והיו להם כמה הצעות עבודה שונות, וגם אנשים שלא קיבלו אפילו הצעה אחת במהלך הלימודים. "ניצולי" המשבר הכלכלי מהשנתיים האחרונות לא נהנו משוק עבודה פורה מיוחד ויש אנשים שעדיין חיפשו עבודה גם כמה חודשים אחרי תום הלימודים. אני אישית קיבלתי הצעה סמוך לתום הלימודים, ואז היא בוטלה עקב המצב הכלכלי..! לקח לי עוד 2-3 חודשים למצוא משהו אחר, אבל בסוף הכל הסתדר ;-)
העבודה הנוכחית שלי היא העבודה השניה או השלישית שלי מאז תום הלימודים, וכולן בלונדון. כאמור, הייתה לי הצעה אחת שבוטלה, ואז מצאתי עבודה כמנהל פרוייקטים בכיר בסטארט אפ בתחום הסלולר לקראת סוף 2008. עבדתי שם שנה ואז הצטרפתי לסטארט אפ אחר (וחדש יותר) בתחום האונליין וידאו בתפקיד סמנכ"ל שיווק. אחרי כמה חודשים נולד לי ילד ולא יכולתי להתחייב לשעות שסטארט אפ חדש דורש, אז עזבתי והצטרפתי לחברה קצת יותר מבוססת בתחום הסלולר, שם אני עובד כיום בתור מנהל מסחרי בכיר.
בסופו של דבר הבחירות המקצועיות שלי נבעו משיקולים אישיים (למשל, לבלות יותר זמן עם המשפחה) וכלכליים (סטארט אפים בתחילת דרכם בד"כ לא יכולים לשלם כמו חברות מבוססות יותר), בנוסף לאילוצי השוק בשנתיים האחרונות.
כמוני, אני מכיר עוד לא מעט אנשים שכבר נמצאים בעבודה השנייה או השלישית שלהם בשנתיים האחרונות. יש גם כמובן כאלה שנשארו עם המעסיק המקורי שלהם לאחר ה-MBA, ואף קודמו במהלך השנתיים האחרונות. מבחינת עבודות, יש אנשים בסטארט-אפים (כולל כאלה שהקימו סטארט אפים מאפס), בפיננסים (בנקים וקרנות), בחברות ייעוץ אסטרטגי (מקינזי ו-BCG לדוג'), בחברות בינ"ל גדולות (כגון גוגל ונוקיה), וכיו"ב. יש לי חברה טובה שבשנתיים האחרונות עבדה במקינזי, עזבה כדי להגשים חלום ולכתוב ספר(!), וממש לאחרונה התקבלה לעבודה מ-ד-ה-י-מ-ה בפיפ"א (אם אתה חובב כדורגל, תחזיר את הלשון לפה ;-)
במהלך הלימודים חשבתי לא מעט על הסבה מקצועית, ואף נחשפתי להזדמנויות חסרות תקדים בתחומים ובאירגונים שמעולם לא העליתי על דעתי שאוכל לעבוד בהם. מגוון החברות שמגייסות ב-INSEAD הוא אדיר וההזדמנויות פשוט מדהימות. לא תכננתי שום דבר מראש, ושמרתי על ראש פתוח, ובדיעבד זו אולי הייתה טעות… מן הסתם בחיבורים כתבתי שיש לי תכנית מסודרת לעתיד, אבל אפילו ביה"ס עצמו מעודד אנשים מהיום הראשון לצאת מהקופסה ומהנתיב שתכננו לעצמם בחיבורים ולהיחשף להזדמנויות שאולי לא חשבו עליהן בכלל או לא ידעו על קיומן. הסיבה שחוסר תכנון יכול להיות טעות היא שפשוט יש כ"כ הרבה הזדמנויות שבלי קצת תכנון וארגון אפשר בקלות ללכת לאיבוד וליפול למלכודת של "תפסת מרובה – לא תפסת!"
הסיבה שתכניות MBA מבקשות ממועמדים להתוות תכנית ברורה להמשך הקריירה לאחר הלימודים היא שהן רוצות שאנשים יקדישו לכך מחשבה רצינית ומעמיקה עוד לפני שהם אפילו התקבלו. זה שילוב של חשבון נפש ותכנית גיבוי למקרה שדברים לא יסתדרו כפי שאתה רוצה. בשנתיים האחרונות הרבה מאוד בוגרי MBA בתכניות המובילות באירופה וארה"ב נתקלו בשוק עבודה מאוד בעייתי ורבים מהם חזרו אחורה לחיבורים וניסו למצוא השראה בתכניות הקריירה המקוריות שלהם, גם אם משמעות הדבר הייתה לחזור לארץ מוצאם ואפילו למעסיק הקודם שלהם.
כאמור גם אני (כמו כולם) התוויתי בחיבורי הקבלה מסלול קריירה מוגדר מאוד. וכאמור, כבר ביום בראשון ביקשו מאיתנו ב-INSEAD לא להיצמד לתכניות הללו אלא לפתוח את הראש למכלול האדיר של הזדמנויות שביה"ס יכול להציע. אני מכיר אנשים שנצמדו לתכנית המקורית שלהם טרם הלימודים, אנשים שעשו הסבה מקצועית מלאה בכל "שלושת המימדים של שינוי קריירה": מגזר, תפקיד ומיקום, אנשים שחזרו למעסיק הקודם שלהם (אם כי הם זכו לקידום משמעותי), ואנשים כמוני שעשו שינוי חלקי (נשארתי פחות או יותר באותו התחום, אבל שיניתי מיקום ותפקיד, שלא לדבר על הכפלת המשכורת ואף יותר מכך לעומת השכר לפני הלימודים!)
באשר לרמה האקדמית, אני זוכר הרבה מהנדסים שהיו מאוכזבים מהרמה השטחית שבה עברנו על חומר מתימטי כמו כלכלה וסטטיסטיקה בסמסטר הראשון (יש חמישה "סמסטרים" באורך חודשיים כ"א בשנה"ל של INSEAD). גם אני שמתי לב לכך שאנחנו כמעט ולא נוגעים במתימטיקה בכלל (מקצוע שתופס על שלל נגזרותיו בערך חצי מהחומר לתואר ראשון בכלכלה), אבל זה נראה לי הגיוני לגמרי מכיוון שהדגש היה לא על הבנה מעמיקה של התיאוריה שעומדת מאחורי משפט כזה או הוכחה אחרת (או על איך גוזרים פונקציות), אלא על הבנת ההשלכות של המשפטים ההוכחות המקובלים בתחום על החיים האמיתיים. יחד עם זאת, כבר החל בסמסטר השני נחשפנו לחומרים שדרשו יכולת מתימטית משמעותית בקורסים במימון, תפעול ואפילו בשיווק, אבל הדגש תמיד נשאר על ההשלכות של כל אלה על מצבים אמיתיים בעולם העסקים…
חלקים גדולים של החומר הנלמד בשני הסמסטרים הראשונים היו מוכרים לי, אבל אני בחרתי שלא להוציא פטור מאף קורס, משתי סיבות: א) הדגשים כאמור היו שונים מאוד מהצורה היבשה ומאוד תיאורטית שבה למדתי את החומר בתואר הראשון, והרגשתי שאני יכול להרוויח מנקודת ההשקפה השונה והרענון בחומר; ב) זה היה צ'אנס להוציא ציונים גבוהים ולהיכנס לחוויה האינטנסיבית של INSEAD יחסית באיזי, וגם להתערות יותר טוב בקבוצת האנשים שאיתם שובצתי לשני הסמסטרים הראשונים (ועוד מעמדת כוח של מישהו שכבר מכיר את החומר…)
אני לא חושב שאחרי INSEAD יש הרבה משמעות לכך שיש לי ידע תיאורטי רחב יותר בכלכלה, כי התפקידים שאליהם בוגר MBA מכוון לאחר הלימודים לא דורשים בד"כ כזאת הבנה תיאורטית מעמיקה של נושאים כאלה ואחרים. הידע התיאורטי מהחוג בניהול בהחלט כוסה כולו ואף מעבר לכך ע"י ה-MBA, ובסופו של דבר אלה התובנות המעשיות בכל התחומים הרלוונטיים שהפכו את לימודי ה-MBA למשמעותיים. אי לכך, אני לא חושב שיש משמעות מהותית לרקע קודם בכלכלה וניהול, למרות שידע בסיסי ברמה של קורס מבוא אחד או שניים במימון, חשבונאות, כלכלה וסטטיסטיקה בהחלט יכול לעזור לאנשים באים מרקע שונה לגמרי (למשל משפטים או מדעי החברה). מהבחינה הזאת, אפשר בהחלט לטעון שיש יתרון יותר גדול מאנשים שבאים מרקעים "אקזוטיים" יותר כמו מדעי החיים, כי הם יכולים לחזור לתפקידים מסחריים ו/או ניהוליים בתחום שלהם ביתר קלות בזכות הרקע הקיים שלהם בתחום…
באשר לתכונה כלשהי המשותפת לכל מי שמתקבל ל-INSEAD, אני לא באמת חושב שיש כזה דבר, אבל בהחלט יש "טיפוס" מסויים שמתאים לביה"ס ובמשפט אחד זה מישהו עם פתיחות גבוהה מהממוצע לשונה ולזר, בין אם מדובר על חשיפה בינ"ל גבוהה (בדיחה ידועה ב-INSEAD היא שהשאלה שהכי קשה לענות עליה היא "מאיפה אתה?" – למרות שלרוב המכריע של ישראלים התשובה היא יחסית פשוטה), או יכולת להתמודד עם מצבים דינמיים מאוד יחסית בקלות.
ספורטאים ואקדמאים, שחצנים וביישנים, בליינים וחנונים וגם סתם חבר'ה די ממוצעים – את כולם אתה יכול למצוא ב-INSEAD, אבל כמעט לכולם יהיה יותר מסיפור מעניין אחד על משהו מטורף שקרה להם בחו"ל, וכמעט כולם עשו דברים מדהימים ב-30 שנות חייהם עד הלום. אני זוכר שבפעם הראשונה שעברתי על ספר עם קורות חיים של כל חברי לספסל הלימודים, חשבתי לעצמי: "וואו, הייתי בכיף עובד בשביל רוב האנשים פה!"
גיל 33 בהחלט נחשב כבר לגיל "מתקדם" מבחינת רוב תכניות ה-MBA המובילות, אבל הוא בהחלט גם לא סוף העולם ולא הייתי מתייחס אליו בהכרח כחיסרון (בטח לא כישראלי שב-INSEAD יודעים שבילה לפחות 3 שנים בצבא). בערך חצי מהישראלים שמגיעים ל-INSEAD הם בני 30 ומעלה, וכ-15% מכלל הסטודנטים הם בני 31 ומעלה, כך שבהחלט לא תהיה לבד!
אני לא הרגשתי שום הבדל בין סטודנטים בני גיל כזה או אחר, ואם כבר, אז אני חייב להודות שלמרות שהייתי הישראלי הכי צעיר במחזור שלי, מרבית החברים שלי מתקופת הלימודים היו מעל גיל 30…
מקווה שעניתי על כל השאלות שלך – אני אשמח מאוד לענות על עוד שאלות ;-)
בהצלחה!
אור