Home פורומים הפורומים Forum: תהליך הקבלה ביקרת בקמפוס? אנא עדכן

מוצגות 50 תגובות – 151 עד 200 (מתוך 217 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • ofer_harduf
    חבר
    מספר הפוסטים: 11

    To: crocop


    אשמח לענות לך על שאלות,

    תרגיש חופשי להתקשר

    0524616700

    עופר

    tomerco
    חבר
    מספר הפוסטים: 44

    To: ofer_harduf


    שלום לכולם,

    אני ממשיך את ההסבר והטיפים שלי על ביקורים באוניברסיטאות. כפי שכבר ציינתי צריך לבדוק לפני הנסיעה איזה אירועים ופעילויות מתקיימים בכל ב"ס. לא בכל ב"ס יש מנגנון ביקור מסודר, ולכן עדיף לדעת לפני איפה יש דגש על רישום ואיפה לא. מכל בתי הספר שהגעתי אליהם (קולומביה, וורטון, HBS, MIT, שיקאגו וקלוג), שיקאגו היו היחידים שביקשו רישום מראש, וגם בHBS ביקשו להרשם מראש לשיעור.

    חשוב להתחיל כל ביקור במשרד הקבלה, להרשם (אם אפשר) ולברר מהן הפעילויות לאותו יום. כמו כן, חשוב לשלוח מייל במידה ולא צריך להרשם לב"ס. תנסו לראות כמה שיותר שיעורים (2 ומעלה), אל תתלהבותתאכזבו יתר על המידה משיעורים מעוליםחלשים. חשוב לדעת שלא כל השיעורים בMBA (זה נכון לכל ב"ס) הם מדהימים, חלקם רגילים לחלוטין ואפילו חלשים. דברו עם כמה שיותר סטודנטים (ישראלים וזרים) על מנת לקבל פרספקטיבה יותר רחבה. יצא לנו לפגוש אנשים נהדרים בכל ב"ס, בחלקם הקשר הישראלי מאוד חזק בין הישראלים (וורטון, MIT, קלוג בעיקר). תנסו לצור קשר עם מרצים שנהנתם מהשיעור שלהם או אפילו נציגים מהועדות קבלה.

    לפני פגישות עם נציגי הב"ס, תכינו שאלות עניניות ומהותיות. אל תשאלו שאלות שהן ברורות או כתובות באתר. תראו שהשקעתם בלהכיר את התוכנית ואתם מגיעים מוכנים. תרשמו מעין יומן מסע מהביקורים שישמש אותכם אחר כך לחיבורים שתכתבו.

    הביקור הוא כמובן יכול להועיל לסיכויי הקבלה, אבל לפי דעתי זו אינה מטרתו העיקרית. בארץ קשה להבחין בין ההבדלים שבין הבתי ספר, כולם נראים סופר טובים, חברתיים, מדהימים , ואכן כולם מאוד מאוד טובים. אבל ישנו העניין של ההתאמה, ישנם בתי ספר שאתה מרגיש מאוד מהר שהם אינם מתאימים לך ,ולהיפך. הטיול עזר לי בבירור להחליט מי הבתי ספר שיותר מתאימים לי. אם יש לכם התלבטויות לגבי בחירת בית ספר (או אפילו לגבי הMBA), הביקור יעשה לכם את ההבדל.

    דבר נוסף ואחרון להיום, בארץ מצטיירת תמונה מאוד ורודה לגבי התואר וזה לא תמיד נכון. לאחר שיחות עמוקות עם הסטודנטים גילינו שישנם הרבה קשיים. לא תמיד הבת זוג (במידה ויש) מוצאת עבודה בקלות , או אפילו לא תמיד הסטודנט מקבל את ההתמחות שהוא רצה. ישנה הרבה עבודה קשה. אבל זה בעיקר תלוי בכם. לא פגשתי ולא סטודנט אחד מאוכזב, כולם היו מאוד פטריוטים לבתי הספר שלהם ובצדק. בסופו של דבר, זה לא אמור להשפיע על ההחלטה שלכם, אלא רק להכין אותכם יותר טוב.

    מקווה שעזרתי, אשמח לענות על שאלות,

    תומר

    Itair
    חבר
    מספר הפוסטים: 193

    To: tomerco


    מסכים עם כל מילה, רק תיקון קטן – גם ב MIT נדרש רישום מראש לביקור רשמי (Ambassador Program) מומלץ ביותר.

    tomerco
    חבר
    מספר הפוסטים: 44

    To: Itair


    זה נכון. אנחנו הגענו שבוע אחרי שהסתיימו מפגשי ה embassador.

    בכל אופן, אפשר לסמוך על החבר'ה הישראלים שיעשו לכם תוכנית embassador לא פחות איכותית :-).

    timegoesby
    חבר
    מספר הפוסטים: 19

    To: tomerco


    Could you please share your impressions from each school for those who are applying but cannot fly out there at this stage…

    Thanks

    tomerco
    חבר
    מספר הפוסטים: 44

    To: Wangot


    Hi Wangot,

    Answering your questions is a bit difficult since the impressions from each school are very personal and I think it would be a mistake taking into considering my personal opinions. When you visit the school you have certain preferences which you seek. This means that I might not notice things that are very important to you. For example, my background is in technology, so I paid special attention to the possibilities in technology oriented careers in my visit. You might search for something else.

    I can definitely tell you that the visits help calcify my preferences. My preferences were finding a personal fit (It is not slogan, it is very true) and a location in which my partner can enjoy also (which means big city with employment options).

    There were amazing people (especially Israelis) in every school, I found that the closest Israeli groups are in Wharton, MIT and Kellogg (order by visiting dates…:-)). The facilities in HBS and Chicago are state of the art. This is nice, but should not be a major decision.
    About the lectures, (I mentioned that before in my former massages) I saw at least two lectures in each school. In general, one was really good and the other was OK or even lower than that. This is something the visit cannot help you with since you can "fall" on a really good/bad lecture which does not represent the general classes. One thing I really liked was the power of the students in those schools, in case there is a really bad class the students can influence the curricular and change that for following year.
    I can tell that I also did not plan on going, but in the end I decided to go. It is worth the money and time spent. From here everything looks pretty much the same (by that I mean very good), but when you go and visit you start to form a clear opinion on where you definitely when to go.
    I hope I wasn't too general,
    Let me know if you have specific questions,
    timegoesby
    חבר
    מספר הפוסטים: 19

    To: tomerco


    Could you summarize each school strength and weakness in a few words? I know it is biased but still better than nothing…
    tomerco
    חבר
    מספר הפוסטים: 44

    To: Wangot


    I'll try to point out some differences and known facts in the schools I visited, but it is clear that all the schools will give you a great experience and probably a great job afterwards.
    Some of the points were already discussed in the forum from time to time.
    Columbia – Strong in finance, the closest school to wall street i.e. local job opportunities, living in NYC (especially for spouse)…
    Wharton – Great brand name, strong in finance, great campus and facilities, cheap housing (Philadelphia)…
    HBS – General Management, considered No.1 brand name, amazing campus and facilities…
    MIT – General Management, advantage in technology, special entrepreneurship program, small class..
    Kellogg – Great brand name, strong emphasis socially, strong in consulting and marketing…
    Chicago – ranked number 1, great brand, a great new campus, strong in finance…
    All those schools have great Israeli alumni and students. In my opinion, every choice you make will probably be great. So it all comes down to you personal and special preferences as I wrote earlier.
    oferva
    חבר
    מספר הפוסטים: 48

    To: Wangot

    Hi Wangot,

    The answer to your question is complex, and affected a lot by personal perspective. I visited the same schools with Tomer, and it was surprising for us to find out that each of us was impressed by other things, and got different impression on each school.

    All the relevant information is honestly available in the web, or you can get it by talking to students/alumni. The real added value of the trip is truly finding the right fit for you, and even if it sounds as a cliché, it is true. At the end of the day, it is something that is very difficult to explain.

    If you have other specific questions, I’ll be happy to assist.

    Ofer.

    timegoesby
    חבר
    מספר הפוסטים: 19

    To: tomerco


    Thnks! so where are you applying? what is your personal favorits and why?

    tomerco
    חבר
    מספר הפוסטים: 44

    To: Wangot


    Hi,

    I have a few on my short list, but it is far from being closed…you discover more and more as you continue with the process.

    Good luck making your decisions,

    minotauro
    חבר
    מספר הפוסטים: 4

    שלום לכולם! הצטרפתי לפורום לאחרונה והבנתי שצריך לספר קצת על עצמי, אז קודם כל כמה דברים כלליים:
    כאן אפשר לדבר על גילך, מקום מגורים, תוכניות, תחביבים, רקע שלך

    היום אני עובד ב…       בתפקיד
    וגם מתעסק ב

    למדתי…       סיימתי בממוצע

    ציון ה- GMAT שלי:    / עוד לא עשיתי GMAT, עושה בחודש… / עושה כרגע קורס GMAT ב… / לומד לבד…

    בצבא הייתי ב…       בתפקיד

    בשלב זה אני רק מתעניין באפשרות של MBA בחו"ל
    או: אני מתכונן לפנות לתוכניות ה-MBA של…
    או: כבר הגשתי בקשות לתוכניות ה-MBA של…
    או: אני בוגר של…
    או: אני כרגע עובד על ה-GMAT…

    אודה למי מהחברים הותיקים שיוכל ללחוץ reply ולענות לי:

    אני מקווה לתרום לקהילת הפורום לפחות 20 הודעות בשנה הקרובה
    או: מבחינת השתתפות בפורום – אני בד"כ מאלה שרק מסתכלים על הודעות של אחרים.

    אז בהצלחה לכולם,

    minotauro

    School Boy
    חבר
    מספר הפוסטים: 18

    To: All


    שלום חברים,
    כבר לפני כמה שבועות חזרתי מסבב אוניברסיטאות בארה"ב. לקח לי קצת זמן להתאושש ולהתאפס חזרה על החיים העכשויים פה בארץ, ובכל זאת יש לי המון רשמים מהטיול שאשמח לחלוק אתכם. מקווה שזה יחדש לכם משהו. בכל מקרה – אני אוסיף כאן כל שבוע את הסיכום שלי על שני בתי ספר בהם ביקרתי. אבל נתחיל עם משהו כללי.

    ראשית, חשוב להקדים ולומר שלא ניתן להתרשם באופן מושלם מביקור של יום בכל קמפוס. ההתרשמות תהיה תמיד מושפעת מהישראלים הספציפיים שאיתם נפגשתי בכל מקום, בשיעורים אליהם נכנסתי ובגורמים בלתי תלויים אחרים כגון – עיתוי: שבוע שני לתחילת הלימודים או שבוע אחרון לפני המבחנים, משפיעים המון על האווירה בכיתות ומחוץ להן. לכן, כל מה שאני אכתוב כאן מבוסס במידה רבה על סיפורים, סטיגמות, הכללות ורשמים שטחיים – שיש לקחת בערבון מוגבל.
    מטרת הנסיעה שלי הייתה צמצום רשימת האוניברסיטאות למספר בין 4 ל-6 שאליהם אגיש אפליקיישן בשנה הקרובה. לסקרנים אני אספר שהמטרה הושגה, אבל אל תצפו להפתעות – הרשימה שלי מאד משעממת.
    הטיול שלי היה דחוס במיוחד, מסיבות שונות, וכלל ביקור ב-9 בתי ספר בתוך 14 יום ברוטו. אפשר להבין מכך שלא הספקתי להתרשם גם מהערים המרכזיות שליד בתי הספר: בוסטון, שיקגו, ניו יורק, פילדלפיה וסן-פרנסיסקו, את זה אשאיר לסיבוב שלאחר הקבלה (אם יהיו לי אפשרויות בחירה).

    עוד אציין, כי יכולתי להשיג חלק גדול מהרשמים שלי כבר בארץ משיחות עם ישראלים שלמדו או לומדים באותן אוניברסיטאות, מקריאה באתרי אינטרנט הרשמיים והלא רשמיים של האוניברסיטאות, מפורומים וכדומה. עם זאת, הביקור הפיזי, הכניסה לשיעורים, והשיחות פנים מול פנים עם סטודנטים נוכחיים מאפשרת הבנה טובה יותר של מה זה MBA, דבר שיכול גם להלהיב את המבקר וגם להכניס לפרופורציות – האנשים הם נורמליים לחלוטין ולחלקם אין אנגלית מושלמת, למשל. חוץ מזה, הביקור עוזר לחיזוק האפליקיישן, ואני יכול להגיד שבחלק מהמקומות רשמו שמות של המבקרים. עדיין אפשר להתווכח על הקוסט-אפקטיביות של להוציא מעל 2000$ ולהשאר עם רשימה של 6 אוניברסיטאות מה-TOP 7. עוד נקודה שוויתרתי עליה– לדבר עם מרצים, מלבד היכרות בסיסית עם אלה שנכנסתי לשיעור שלהם.

    איך השוותי, או – על מה הסתכלתי ובחנתי כל מקום שבו ביקרתי?

    מהר מאד מגלים שאת רוב הפרמטרים להשוואה מכירות האוניברסיטות ואף מספקות נתונים לגביהן, למשל – פילוח באחוזים של הסטודנטים לפי התואר הראשון שלהם. בדר"כ לא התעכבתי על הנקודות האלה אלא ניסיתי לקרוא בין השורות ולהתרשם.

    ובכל זאת, הפרמטרים שעליהם שמתי דגש:
    • בתוך בית הספר: כיתות, חדרי לימוד לקבוצות קטנות, ספרייה, חדרי זולה/ ספות, לובי/ אזורי התכנסות, חדרי מחשבים, קפיטריה, חדר כושר, מעונות.
    • מיקום: שכונה/עיר, מרחק מעיר גדולה, נוף ואווירה, אוכלוסייה, מזג אוויר.
    • מבנה בית הספר: מפואר/בנאלי, חדש/ישן, אוירה של משרד או קיבוץ.
    • יוקר מחייה – קשה להשוות ולכן לא שמתי דגש על הנקודה הזאת, כולל אפשרויות למלגות ועלות התואר.
    • הצורך באוטו או האפשרות להיעזר בתחבורה ציבורית.
    • הקרבה למשפחה (שלי באזור ניו יורק) והאפשרות לבוא עם בן-זוג.
    • גודל מחזור לימוד, גודל כיתת לימוד, גודל קבוצת לימוד (אם יש)
    • קורסי ליבה לעומת בחירה – כמה, מתי.
    • דגש על עבודת צוות או יותר עבודה עצמאית אישית, דגש על מנהיגות (האם קיים)
    • שיטת הרצאות או case.
    • איזה חברות באות לגייס שם.
    • אופי הסטודנטים: תחרותי, חברתי
    • אני מתעניין בעיקר בעבודה בתחומי הייעוץ והתפעול, ובמקום השני בטכנולוגיה ושיווק. לכן שמתי דגש על חוזק בית הספר בתחומים הללו.

    דברים שימושיים שגיליתי:
    • להיפגש עם ישראלים זה הדבר החשוב ביותר. מלבד העובדה שהם נחמדים ורוצים שעוד ישראלים ילמדו איפה שהם לומדים, נקודת המבט שלהם יותר קרובה לשלי, ולכן קל יותר להבין על מה הם מדברים. חוץ מזה, בתור ישראלי – אפשר להבחין בטיפוסים הישראלים שלומדים בכל אוניברסיטה, ולראות אם אני מכליל את עצמי בתוכם או לא.
    • נקודת יחוס נוספת: מלבד ישראלים, כדאי להיפגש עם סטודנטים אחרים, רצוי עם כאלה שיש לכם איזה שהוא נושא משותף, על ידי פניה למועדון המתאים. מכיוון שאני גיי, פניתי למועדון הגייז של ה-MBA בכל בית ספר והשתדלתי להיפגש עם סטודנטים משם בכל מקום.
    • כדאי לבקר בשיעורים. זה אחד הכלים הכי חזקים לראות את התנהלות המרצים, הדינמיקה בכיתה, איכות התלמידים ואופיים, שיטת הלימוד ועוד. רצוי מאד להיכנס לכמה שיעורים. קרה לי בכמה מקומות שראיתי שיעור אחד מעפן ואחר מעולה.
    • Information Session – הם בסיס טוב להשוואה. למפגשים הללו הבי"ס שולח סטודנטים מתודרכים היטב או נציג של ה-Admissions Office. במפגשים האלה מדברים על אותם נושאים וכל בית ספר ידגיש את החוזקות שלו והייחוד שלו כך שזה מידע, אמנם שיווקי, אבל מזוקק.
    • ללכת לראות כ"כ הרבה אוניברסיטאות זה דבר מבלבל שלא לומר מתיש. תשתדלו לכתוב כל מה שאתם רואים/שומעים, ובכל מקרה קחו בחשבון שיכול להיות שיידרש טיול נוסף לאותם בתי ספר שיקבלו אתכם.
    • כל הישראלים מסכימים שהמותג (Brand) בארה"ב הוא הכול. זה דבר הרבה יותר משמעותי מאשר בארץ ולכן זה גם משמעותי בבחירת בתי הספר. עם זאת כל אחד יגיד את המשפט: "כל בתי הספר ב-5/7/10/15 top– כולם טובים" וקשה באמת לשים את הגבול מה נחשב מותג חזק ומה כבר לא.
    • כדאי לשים לב להבדלי–Soft Skills Vs. Hard Skills – הכוונה היא לדגש ששם בית הספר על כישורים יותר כמותיים וידע לעומת דגש על לימוד של דברים שאי אפשר למצוא בספרים אלא יותר כישורי חיים שיעזרו בעבודה.
    • אטרקציות: לכל בית ספר יש אטרקציות מגניבות כמו קבוצות יעוץ שטסות לחו"ל או סדנת הכנה לראיון עבודה כולל ראיון מצולם שאח"כ נותנים עליו משוב. אחרי ביקור בכמה בית ספר מגלים שכולם עושים דברים די דומים.
    • איכשהו כמעט בכל אוניברסיטה אמרו לי שהם חזקים בתחום הייעוץ. באחת דיברו על אחוז הסטודנטים שהולכים לעסוק בזה, בשני על כמות, בשלישי על כמות ההצעות ממקינזי ועוד ועוד. כנראה ש זה תחום באמת מבוקש ושגם יחסית קשה לכמת את החוזק של הפקולטה בו.
    • כללי על case study: חשבתי שזה קצת מוזר אולי ואפילו מלחיץ אבל התברר שזו שיטה מגניבה שמאד מתאימה לי. כמובן שגם פה יש מגוון אסכולות שנעות על ציר המרצה-מנחה, כלומר כאלה שיותר מנווטים בין תשובות התלמידים ואחרים שיותר באים ללמד בסופו של דבר את מה שהם חושבים/יודעים. זו מיומנות שאין לכל מרצה.
    • כמו שכבר הזכרתי – גיליתי שרמת האנגלית של הרבה סטודנטים זרים, בעיקר סינים, היא לא משהו בלשון המעטה. לישראלים, באופן ממוצע, אין ממה להתבייש. הנקודה הזאת עזרה לי לקבל את הרושם הכללי שהמגוון של הסטודנטים חשוב לועדת הקבלה יותר מהמצוינות.
    • הגודל הפיזי של הקמפוסים: משום מה ציפיתי למצוא קמפוסים ענקיים לבתי ספר למנהל עסקים. אחרי הכל מה הם עושים עם כל התרומות?! אבל אחרי ביקור בכמה בתי"ס הבנתי שכדי להעביר שיעורים ל-300-900 סטודנטים ולתת משרדים נוחים לכמה עשרות פרופסורים וכד' לא צריך יותר מבנין אחד גדול. דבר מעניין שגיליתי הוא שבתי הספר למנהל עסקים בדרך כלל עומדים בפני עצמם ומבודדים משאר הקמפוס של האוניברסיטה שבהם הם יושבים.
    • חשבתי שמחקרים הוכיחו שגיר זה מסרטן, לא? לא ברור איך עדיין לא עברו ללוח לבן בחלק גדול מבתי הספר….
    להתראות עד הפעם הבאה (UCLA וברקלי).

    YV
    חבר
    מספר הפוסטים: 45

    To: kobiD


    תודה רבה על השיתוף

    אין ספק שלמידע כזה יש ערך רב מבחינת כולנו.

    אדיר
    חבר
    מספר הפוסטים: 20

    To: All


    שלום kobiD,

    גם אני מודה לך על השיתוף. המידע שנתת חיוני וחשוב עד מאוד. אשמח אם תוכל לפרט (אחרי שתסיים את הסיור שלך) מה הם ההבדלים בין כל בית ספר שביקרת בדגש על הנקודות והפרמטרים שציינת בהודעה שלך.

    שוב, תודה רבה,

    אדיר.

    saarc
    חבר
    מספר הפוסטים: 4

    To: All


    כל הכבוד ותודה רבה על המידע!
    מחכה בקוצר רוח להמשך…

    May_be
    חבר
    מספר הפוסטים: 34

    To: kobiD


    קובי שלום,

    נהנתי מאוד לקרוא את הודעתך.

    בנוסף, אשמח אם תוכל לפרט יותר, על התרשמותך מבתי הספר השונים – לפי הקריטריונים שציינת וגם עפ"י רושם כללי.

    תודה!

    School Boy
    חבר
    מספר הפוסטים: 18

    To: kobiD


    כמו שהבטחתי, 2 אוניברסיטאות בשבוע, והפעם: UCLA וברקלי.
    UCLA:
    מכיוון שזה היה בית הספר הראשון שבו ביקרתי, לא היה לי למה להשוות. הופתעתי מכך שבי"ס למנהל עסקים הוא קטן מבחינה פיזית, ב-UCLA יש גם מחזור קטן, כך שלא נדרשים יותר מ-4 בניינים בני 2 קומות כל אחד. בכל אופן, הקמפוס יפה, וביה"ס למנהל עסקים אנדרסון הוא יחסית חדש (5 שנים) אבל לא מפואר. כלומר יש את כל המתקנים אבל הכל מאד פונקציונאלי.
    נכנסתי לשיעור חובה של שנה א' בנושא התנהגות ארגונית. הופתעתי מכמות הבנות אבל אח"כ התברר לי שאחוז הבנות בכל מקום די דומה. הכיתה הייתה מלאה: כ-70 איש אבל לא נראתה עמוסה. המרצה לא מרשימה ולא נראה שיש הרבה קשר בין החומר לבין מנהל עסקים. נתנה דוגמאות צפויות ומוכרות (אפילו לי) למשל על קנס להורים שמאחרים לגן ומה זה עושה. התלמידים מאד חברותיים, מלאי הומור במהלך השיעור, משתתפים הרבה, אבל לא עשו רושם של מבריקים מדי. היו הצגות של התלמידים בקבוצות, הנושא הראשון היה איך מפחיתים רמאויות של תלמידים בעבודות, והשני היה איך מורידים את "זיהום" ההשתתפות בכיתה, כלומר- מונעים בזבוז זמן בשיעור על הערות לא תורמות של תלמידים. ת'כלס לא התלהבתי. המצגות היו מאד עמוסות ולא אפקטיביות לטעמי, הרעיונות היו מוזרים או בנאליים.
    נחזור לקמפוס: עירוני ופתוח, מצד אחד בעיר מצד שני לא בניינים גבוהים ויש מרחבים. האוכל בקפיטריה של אנדרסון די גרוע, לפי הבחורה שליוותה אותי, אבל היא אומרת שיש הרבה מקומות אחרים לאכול באזורים אחרים של האוניברסיטה.
    שיעור נוסף: International Financial Markets – קורס רשות בנושא מימון. אפשר לקחת אותו בשנה א' או ב'. שיעור כבד, אין כמעט השתתפות של תלמידים, החומר מועבר בצורה די straight forward וזה היה קצת מאכזב. המרצה עצמו הסביר באופן מאד ברור.
    Information Session:
    זה היה החלק שהכי גרם לי לרצות לבוא ללמוד שם. באו שני תלמידים,בחור ובחורה, (ולא נציג של האוניברסיטה) והסבירו כמה נקודות:
    מה מייחד אותנו?

    1. מדורגים במקום הראשון (לטענתם) ב- Intellectual Capital, כלומר המרצים פה עושים הכי הרבה מחקר אקדמי.
    2. 36% מהסטודנטים בנ"ל שזה יחסית גבוה.
    3. דגש על יזמות. הם הסבירו שיזמות חשובה לכל תחום ולא רק למישהו שרוצה לפתוח עסק משלו.
    4. אוירה. הסטודנטים מנהלים הכל בעצמם, לא תחרותי, כולם עובדים יחד.

    אקדמית:

    1. לא לומדים בשישי אלא רק שני עד חמישי. יש פעילויות כל השבוע.
    2. קבוצת לימודים משתנה כל רבעון. בכל קבוצה מקפידים שתהיה אישה אחת ובנ"ל אחד לפחות. 5 אנשים בקבוצה למשך כל הרבעון.
    3. שנה ראשונה בעיקר core, בכיתה יש 72 איש, זה נקרא Section.
    4. שנה שנייה- אין מגמות, לוקחים מה שרוצים.
    5. שיטת לימוד: כל השיטות, לא רק cases.
    6. אפשר לקחת קורסים ממחלקות אחרות ב-UCLA ולקבל נקודות על חשבון התואר.
    7. המרצים מאד נגישים
    8. בסמסטר הראשון יש עומס של 5 קורסי חובה חשובים כדי להיות מוכנים לינואר אז מתחילים לחפש עבודה לקיץ.
    9. בשנה השנייה יש קבוצות של 3-6 אנשים שעושים יחד פרויקט במשך שני רבעונים.
    10. רבעונים: כל אחד 10 שבועות (במקום 14 של סמסטר) – היתרון הוא שיוצא שלוקחים יותר קורסים.
    11. המדיניות היא שמפרסמים ציונים, אבל האמת היא שרק במקומות עבודה בתחום המימון והיעוץ מסתכלים על ציונים, כי יש שם יותר תחרות.

    קריירה:

    1. עוזרים פה בהכל – להכין קו"ח, להביא חברות, לתאם ראיונות וכו'.
    2. כולם מוצאים עבודה. אזורים שיש יתרון לאנדרסון בהם: נדל"ן ותעשיית הבידור.
    3. קיימות קבוצות עניין של קריירות, כשמישהו משנה שנייה שעסק בזה בקיץ או לפני התואר מסביר לסטודנטים החדשים על אופי העבודה באותו תחום.
    4. זה לא בי"ס שמתמחה בייעוץ או מימון ולכן יש תחרות בתחום הזה בין הבוגרים, אבל כל החברות הגדולות מגייסות פה. הגישה פה היא שהבי"ס מאפשר לך לעשות מה שבא לך.

    פעילויות מחוץ ללימודים:

    1. יש יותר מ-100 אירועים שמארגנים סטודנטים, הרבה מועדונים וכו'.
    2. יש תוכנית שבה קבוצת סטודנטים נצמדת ל-CEO של חברה והולכים איתו לבקר בחברה וכד'.
    3. החוויה שלLA : סרטים, חוף, ספורט, מוזיאונים, מחזות…
    4. 22% מהסטודנטים נשואים
    5. זה לא פופולרי לגור בקמפוס. במעונות או שמקבלים דירת סטודיו לבד או עם שותף. בדר"כ סטודנטים בנ"ל מקבלים והשותפים מעורבבים עם כל הסטודנטים לתואר שני מכלל האוניברסיטה. זה יחסית משתלם, והמבנה חדש (3 שנים). הבחור משלם 800$ לחודש שזה נחשב ממש זול. היא משלמת 1050$ לחודש. יש גם כאלה ששוכרים ב-2000$ לחודש.

    קבלה:

    1. יש מלגות לאמריקאים ולבינ"ל (אבל יש איזה שוני)
    2. 20% מקבלים מלגה שמתבססת על האפליקישן, נע בין 5 -40 אלף $.
    3. שאלה ראשונה נפוצה בראיונות: "ספר לי על הילדות שלך"
    4. אפשר להגיש 3 המלצות במקום 2, אבל אם עושים זאת כדאי שהשלישית תהיה שונה לגמרי, אחרת הם סתם יתעצבנו אם זה לא מחדש.

    שורה תחתונה: בי"ס טוב בלי פוזה, אוירה פתוחה וחברותית אבל קצת שכונתית ושטחית לטעמי.

    UC Berkeley:

    ביקור בשיעור התנהגות ארגונית: קורס בחירה של שנה א' +ב'. זה היה שיעור מסכם של הסמסטר. ככזה ציפיתי לבקיאות רבה יותר של הסטודנטים מזו שהייתה בפועל. היו המון בנות בכיתה (אולי כי זה קשור לשיווק?) היו רק 20 איש בכיתה. בסה"כ היה מרצה טוב, חומר נחמד. בכיתה הרוב המוחלט יושב עם לפטופים.
    בהמשך היום נפגשתי עם כמה ישראלים וגם בארוחת הצהריים עם סטונדטים עלה שהבי"ס חזק במיוחד בתחומים: ניהול טכנולוגיה, נדל"ן ומלכ"רים וגם בטרנד החדש Social Responsibility Services. ביזמות הוא גם טוב, אבל לא בצורה חריגה לעומת השאר.
    חלק גדול מהסטודנטים גרים בשנה הראשונה בברקלי ובשנה השניה בסן-פרנסיסקו.
    התוכנית ממש קטנה- 240 סטודנטים.
    חסרון: האדמיניסטרציה פה די קטנה ולכן לפעמים יותר מדי עומס נופל על הסטודנטים. זה נובע גם מהעובדה שהבי"ס הוא ציבורי ולא פרטי (היחיד ב-top10 שהוא פרטי) כך שביה"ס באופן כללי פחות עשיר.
    חוזק: שיתופי פעולה עם בית הספר להנדסה. לדוגמא: הם קיבלו מענק ענקי למחקר בנושא אנרגיה חלופית.
    גם כאן יש תוכנית לייעוץ אמיתי לחברות שבאות ומשלמות לביה"ס. נוסעים לאותן מדינות.
    Information Session:
    כמו רוב בתי הספר, הם מגדירים את התוכנית שלהם כ-General Management – לא חייבים להתמחות, אפשר לקחת איזה קורסים שרוצים.
    תוכנית חזקה: ניהול מערכות בריאות.
    סיסמא של בית הספר היא Leading Through Innovation והם טוענים שיש תוכניות מעשיות תחת הסלוגן הזה.
    אקדמית:
    הלימודים בחצאי סמסטר של 7 שבועות כ"א. כלומר 4 בשנה. בשנה ראשונה בעיקר קורסי ליבה. אפשר לקחת קורסי בחירה באביב. 40% מכלל התואר הוא קורסי ליבה.
    יש קורס מומלץ של נקודה אחת שבו אנשים מתחומים שונים באים להרצות ומספרים על התחום והעבודה שלהם. בסוף צריך רק לכתוב מה למדת.
    240 סטודנטים מתחלקים ל-4 קבוצות של 60 כ"א. כל קבוצה של 60 מחולקת לקבוצות למידה של 4 – כל הסמסטר הם לומדים יחד. באביב מתחלקים מחדש לקבוצות של ה-60 ובוחרים לבד את הקבוצות של ה-4.
    אנשי הפקולטה מאד ידועים בתחומם, לוקחים ברצינות משובים, יש גם שעות קבלה והם מאד נגישים. אפשר לראות ציונים שסטודנטים נתנו למרצים ולפי זה לבחור את השיעורים.
    שיטת הלימוד כוללת הרבה case-ים אבל בדר"כ 20 דקות ראשונות של שיעור המרצה מדבר כדי להכניס לעניינים.
    תוכנית הייעוץ נקראת IBD- International Business Development. הבחור שבא לדבר איתנו נוסע לפינלנד לעבוד בנוקיה, והבחורה – לגאנה. השהייה שם היא 3 שבועות, כך שנשאר מספיק זמן להתמחות קיץ.
    מדיניות פרסום הציונים משתנה כל שנה בהתאם להצבעת הסטודנטים – השנה החליטו לא לפרסם בסבב ראיונות ראשון. בסבב שני מותר לשאול/להגיד.
    שירותי תעסוקה: מבחינת גיוסים הגודל הקטן משחק לטובת הסטודנטים. הרבה חברות טכנולוגיה באות.
    אפליקישן: השאלות נשארות דומות ברובן, רק 2 משתנות בדר"כ.
    קיימים 40 מועדוני סטודנטים (מספר קטן יחסית לאונ' אחרות)
    75% מהסטודנטים גרים ב-East Bay ו-25% בסן פרנסיסקו, שנמצאת 30-45 דקות נסיעה בתחבורה ציבורית או באוטו תלוי בתנועה.
    יש נוהג ללכת לבר אחר כל שבוע – BOW –Bar Of the Week.
    בשיעור נוסף שנכנסתי אליו- אסטרטגיה – היתה כיתה מלאה ב-50 איש בערך. זה שיעור ליבה חובה. ה-case היה של הרוורד בנושא מיקרוסופט ואינטל (Wintel). הסטונדטים השתתפו ,המרצה לא מתקיל – לא פונה לסטודנט שלא הצביע. סטודנטים עושים רושם כרציניים. שמתי לב שהרבה סטודנטים מתעסקים בדברים שלא קשורים לשיעור בלפטופים שלהם. סה"כ היה מאד מעניין ועם קצב טוב. אין כללי לבוש – חלק לובשים מחויט וחלק עם מכנס קצר, חולצה קצרה וכפכפים.
    גייז: בפגישה עם בחור מהקלאב של הגייז הוא סיפר שיש בערך 20 איש בקבוצה, שזה הרבה יחסית לתוכניות MBA אחרות ולגודל הכיתה. יש אירועים של הקבוצה, הם יוצאים יחד לסן פרנסיסקו וכד'. כל האדמיניסטרציה מלאה הומואים ולסביות. אווירה מאד פתוחה בקמפוס. זו אוניברסיטה גדולה (30k סטודנטים) כך שיש קשרים עם ארגוני גייז של כל התארים השניים (ויש גם קבוצות של התארים הראשונים). טיילנו קצת בקמפוס – מאד יפה ומזג אויר מצוין כל השנה.

    הערה שלי:כנראה שביה"ס אכן מאד פתוח וליברלי בכל הנוגע לנטייה מינית, אבל בו בעת הוא נחשב שמאלני מאד ולפיכך אנטי ישראלי/ פרו פלסטיני, מה שאומר שהם לא מתלהבים מישראלים בכלל ובפרט מאנשי צבא (כמוני). אין לי נתונים לבסס את זה , אבל זה בצירוף העובדה שזו תוכנית מאד קטנה ואין מלגות כמעט לסטונדטים זרים (כי הבי"ס ציבורי) – גורמים לי לנטות לא להגיש אליו בתור safty school כמו שחשבתי בהתחלה. סה"כ נראה לי מאד כיף ללמוד שם, אבל החוזקות של הבי"ס הם לא בנושאים המרכזיים שאני רוצה לעסוק בהם.

    YV
    חבר
    מספר הפוסטים: 45

    To: kobiD


    קובי, סחטיין ותודה רבה.

    ניכר שהקדשת הרבה מחשבה בכתיבת ההודעה.

    אין ספק שדווקא בנקודות הקטנות והלא ממש טריוויאליות מסתתר הרבה מאוד מידע לרבים מאיתנו.

    JohnnyCash
    חבר
    מספר הפוסטים: 15

    To: kobiD


    כל הכבוד על המידע המפורט! ובפרט על הבחורות (נראה לי שיש לנו אינטרסים שונים במקרה הזה)

    אני מקווה שביקרת גם בבתי ספר במזרח ולא רק במערב …

    erezbe
    חבר
    מספר הפוסטים: 9

    To: All


    היי חברים,

    אני מתכנן ביקור בסוף ספטמבר(21-26) ב

    Stanford, Berkely, Harvard and Boston.

    עוד מישהו נוסע לביקור בתאריכים אלו?

    אשמח להיפגש… 🙂

    ארז

    counsilliery
    חבר
    מספר הפוסטים: 35

    To: All


    שבוע וחצי של ביקורים בחמישה קמפוסים שונים, המון המון נהיגה (כמעט 2,500 מייל, דלק מאד זול אגב. פחות מ 250 דולר לכל הדרך). קניות (כי אי אפשר בלי) אבל בעיקר ביקורים אינטסיביים בחמישה קמפוסים, כאמור. כולם כולם מרשימים מאד. לצערי, עד שהצלחתי איכשהו למצוא חיבור אמריקאי למחשב שלי, הסיורים שלי כבר הסתיימו, כך שכל מה שאכתוב כאן נכתב מזכרוני הבעייתי, וללא רישומים קודמים. לכן, גם הפוסט הזה לא מסודר ויהיו בו המון הערות אינטואטיביות יותר או פחות.

    1. הביקור הראשון שלי היה ב NYU. תודתי העיקרית נתונה לאורית שסיירה איתי לאורך מספר שעות לא מועט ועזרה לי רבות. תודותיי נתונות גם לבעלה, ולעוד ישראלי בשם יוסי, שלצערי אינני יודע את שם משפחתו.

    הביקור בניו יורק התרחש בדיוק ביום נפילתה של להמן ברדרס, על כל המשתמע מזה. סטרן, בתור בית ספר ממוקד פיננסים היה נתון בסוג של דיכאון שאמנם הורגש אצלי, אבל לדברי אורית הורגש בעיקר אצל סטודנטים קיימים. כך, אני יכול להעיד כי שיעור חשבונאות של מרצה הודי (הייתי בכמה שיעורים של מרצים הודים, אבל הבחור הזה דיבר עם מבטא חזק, היה לי מאד קשה להבין אותו, ומי שירצה ללמוד בבית ספר אמריקאי יצטרך לתרגל את המבטאים האלה, זאת עצתי) התמקד רבות במצב הקיים, ואך בקושי רב מאד בחשבונאות פרופר. בכל מקרה, זה היה שיעור די משעמם.

    האירוע הראשון בו נטלתי חלק בסטרן, היה קמפיין בחירות לתפקידים שונים במועצת הסטודנטים (כולל מועמד ישראלי אחד!), אחד אחד עלו המועמדים לתפקידים השונים במועצה ובפרק זמן קצוב ומוקפד דיברו על תוכניותיהם הכלליות והספציפיות. מצד אחד היו האמריקאים הרהוטים בדרך כלל, חלקם גם עם כל מיני "עזרים" מגניבים, ומצד שני היו גם הבינלאומיים. ההבדלים בגישות בין שתי הקבוצות היו די בולטים. ובסופו של דבר, לזרימה האמריקאית אין תחרות מצד שאר העולם. זאת היתה שעה (או יותר, אני כבר לא בדיוק זוכר) מרתקת עם פיצה. לא מאד פלצנית אבל בטח שונה מכל דבר שניתן להיתקל בו כאן.

    אחר כך, הגעתי לשיעור טוב מאד במימון עם מרצה בשם סילבר. (שלהבנתי, הוא סוג של אגדה בסטרן), ואחריו היה השיעור בחשבונאות עם ההודי שעליו כבר דיווחתי ובכל מקרה היה גם די משעמם (אם כי הבנתי שבדרך כלל מדובר בבחור חד לשון, עד כמה שאפשר להבין את המבטא שלו). אציין כי השיעור במימון של סילבר נחשב לאחד מהקורסים המרכזיים בסטרן, והמרצה, פרט להיותו אגדה, גם קצת מפחיד. ההשתתפות חובה, ולא תמיד בהצבעה. אך נראה היה שהסטודנטים דווקא שמחים להשתתף.

    בסטרן, יש יחסית הרבה בינ"ל (ניו יורק וכל זה), וטוב מכך – יחסית הרבה בנות. אני לא ממש מכיר סטיגמות קיימות או לא על סטודנטיות MBA, אבל ממש ממש אין על מה להתלונן מהבחינה הזאת. לאחר שנפרדתי מאורית, הצטרפתי לחבר'ה אחרים שסיירו באוניברסיטה במפגשם עם admission officer, זה היה, (כמו בבתי ספר אחרים) אמריקאי רהוט שיודע למכור את בית הספר שלו באנגלית הרהוטה שלו בדיוק כמו שצריך. סוג של קלישאה אמריקאית חתיכית ומהלכת (קלישאה שעוד תחזור על עצמה בבתי ספר אחרים), המידע שהוא סיפק ניתן למציאה בקלות גם באינטרנט, וקשה מאד להגיד שהוא היה מעניין מאד. אבל כיף לראות איש שיווק אמריקאי במהלך עבודתו. יש לי בהחלט עוד מה ללמוד.

    אני לא יודע מה יהיה עתידה של סטרן, לאור המצב בכלכלה האמריקאית, אבל אני כן יודע שהיו לי שם כמה שעות לא מועטות בכלל של הנאה. ברור שהעובדה שהמקום נמצא באמצע של האמצע של מנהטן מועיל לו רבות ותורם המון לאפיל של בית הספר. לי, בתור אדם שמגיע מתחום המדיה יש גם נגיעה מסוימת לתחומים שאינם פיננסיים בסטרן. בכל אופן, מדובר במקום מרשים עם המון יתרונות. אמנם בית ספר שונה למדי משאר בתי הספר בהם ביקרתי, אבל ניו יורק, ניו יורק.

    2. הביקור השני שלי היה בניו הייבן. בשל טעות ב exit לכיוון YALE" הגעתי קודם לאיזור הסלמאס של ניו הייבן, והתמונה לא היתה מרנינה, אבל מרגע שהגעתי לאיזור בית הספר, העיירה השתנתה פלאים. ייל, בסופו של דבר היא אחת מחמש האוניברסיטאות המוכרות בעולם, ולמרות שתכנית ה MBA שלהם מוכרת מעט פחות, השם הזה "ייל" נושא בחובו קסם רב.

    אין הרבה ישראלים בייל, למעשה בשתי השנים יש רק אחד – עומרי, וגם לו תודה מקרב לב. האיש עזר לי רבות ותמך בי לאורך כל שהותי במקום. מה שכן, אציין כי כמו בבתי ספר אחרים, נראה שקל הרבה יותר לדבר עם זרים מוחלטים בארה"ב מאשר בישראל. גם אמריקאים, שעומרי הכיר לי, היו מאד לבביים וחמים, ודיברו איתי ארוכות

    ייל היא תכנית קטנה. 220 סטודנטים בלבד בכל שנה. שגם הם מחולקים בחלוקות פנימיות (כמו בכל בתי הספר האחרים) לקבוצות שונות. כבר בתחילת הסיור, נכנסתי ל admissions, שם סידרו למבקרים, שני סטודנטים אמריקאים שילוו אותו במשך שהותם בקמפוס. אני אישית, הצטרפתי לעומרי, ולא לשאר המבקרים, אבל בלטה העובדה כי גם הסטודנטים שהתנדבו לסייר, הכירו את העבודה שלהם, היו רהוטים וברורים, ובעיקר מאד נחמדים.

    אני לא בטוח שאני מבין את הסיבה שבגללה ייל לא פונה לישראלים רבים יותר. בסופו של דבר מדובר בתכנית טובה מאד (מדורגת בבירור ב-15 המובילות בתחומה) ובניגוד לחלק גדול מבתי הספר האחרים, השם שלה מוכר גם בפי ישראלים שלא מכירים את התחום. ייל, נמצאת אי שם ליד קיימברידג', אוקספורד והארוורד כשחושבים על זה, לא? אגב, העובדה שניתן להשתתף בשיעורים של בתי ספר אחרים בייל, למשל בבית הספר הכה מפורסם במשפטים, מהווה לדעתי אפיל לא מועט.

    גם בייל נכנסתי לשני שיעורים, והאמת היא לצערי ששני השיעורים היו די משעממים. השיעור הראשון בכלכלה ניתן על ידי מרצה אישה, היה ברור מאד (במיוחד אם למדתם בעבר קורס או שניים בנושא) אבל קשה מאד להגיד שהוא היה מעניין במיוחד. השיעור השני היה בחשבונאות והוא כבר היה ממש משמים. חבל. כי בסך הכל הלבביות של הסטודנטים, הארגון של המקום והעזרה למבקרים בו היא רבה ותורמת מאד למקום.

    תורמת לא פחות העובדה כי פרט לסלאמס שכבר הוזכרו, כל האיזור מסביב לייל ולאוניברסיטה היה בשבילי מפגש ראשון עם קמפוס אמריקאי שמהווה את מרכז חייה של העיירה מסביבו. אלפים רבים של סטודנטים נראים נוהרים ברחובות, וזה פשוט מחזה מרנין. (במיוחד הג'וגיסטיות). עומרי ערך עבורי סיור בחלקים נרחבים של האוניברסיטה כולה. ואכן מדובר באוניברסיטה כמו בסרטים, על הבניינים הישנים מבחוץ אך החדשים והחדישים מבפנים ועל התרבות הכל כך מיוחדת. התחושה שלי, היא גם כי יש מה לעשות בניו הייבן, המקום מלא במסעדות ובמקומות בילוי (כולל שתי מסעדות כשרות!) וגם נמצא במרחק של שעה וחצי בלבד מניו יורק (אם מתעלמים לרגע מהפקקים של העיר הגדולה).

    פרט לשני השיעורים, שכאמור היוו את הבעיה המרכזית בייל (פרט לכך שאין בה כמעט ישראלים), ביקרתי גם במפגש של קלאב ה retail של התכנית, יחד עם עומרי. שלוש אמריקאיות קלאסיות (כולל היהודיה הייצוגית) מהשנה השניה הציגו את הקלאב, דיברו קצת על retail וקשקשו עוד קצת חוץ מזה. היה מעניין. וגם היה יעיל, כי היה אוכל. למיטב הבנתי, ארוחת צהריים בקלאבים השונים ובאירועים השונים של ייל, זה דבר שאפשר לעשות כל יום ובקלות. הזדמנות לחסוך קצת כסף :).

    את הסיור חתמתי עם הרצאה נוספת של admission officer מהזן הקלאסי. הפעם בחורה ממוצא אסייאתי, אבל אמריקאית לגמרי, שבאותה רהיטות של הנציג של סטרן, דיברה בעצמה על ייל, גם היא כמו הנציג של סטרן אמרה בעיקר דברים שאפשר למצוא בקלות באינטרנט, אבל גם היא סיפקה דוגמה מושלמת של אשת שיווק אמריקאית שנונה. שיעור שני מרתק בנושא לאחר הבחור מסטרן, השניים באמת נראו כמו הקלישאה האמריקאית המושלמת, והיוו העתק מושלם האחד של השניה.

    3. נסיעה ארוכה ראשונה, בלי לעצור בניו יורק, נסעתי את כל אורך הדרך מניו הייבן שבצפון המזרח, לדורהם שבמרכז המזרח. מאות רבות של קילומטרים. שם הגעתי לאוניברסיטת DUKE. אציין כי בניגוד לכל אחת מהעיירות האחרות, דורהם היא עיירה מסוג שונה. המרחקים בין מקום למקום גדולים הרבה יותר. אוניברסיטת דיוק עצמה ענקית ומשתרעת על פני קילומטרים ארוכים, ולדעתי אין אפשרות ללכת אותה ברגל (אלא אם כן אתה בקטע של טיולים). אבל העיר יפהפייה. כמו חלום אמריקאי, על מגרשי הגולף, המדשאות הענקיות והבניינים החדישים.

    בדיוק, נפגשתי עם מספר ישראלים ולכולם נתונה תודתי. אייל הוא הראשון עימו נפגשתי, וגם הוא הפגיש אותי עם ישראלים אחרים (יניב, טלי, תודתי נתונה גם לכם). הוא גם הסביר לי רבות על התכנית. מבין כל בתי הספר בהם ביקרתי, אין ספק כי פוקווה הוא המרשים ביותר חזותית. בניין חדש, מודרני ויפהפה. אחלה מקום, גם אם הוא נותן קצת תחושה של באמצע שום מקום. טלי גם הסבירה לי על היתרונות שלה (ושלי 🙂 ) באזרחות האמריקאית אותה אנחנו נושאים עימנו. אם בנושאי העבודה, ההלוואה וגם סתם בעובדה שכך יש הרבה פחות כאב ראש.

    השיעור אליו נכנסתי היה שיעור מרתק בחשבונאות (כן, כן, חשבונאות, אותו שיעור בדיוק אליו נכנסתי גם לשיעמומון של ייל, ולטראומה הפיננסית של סטרן), גם כאן בחור הודי תחת הכינוי "פרופסור וי". הפרופסור היה היחיד שאשכרה לקח דקה לדבר איתי, ושאל אותי מעט על עצמי ועל תחומי העניין שלי. והשיעור שלו כאמור היה מצוין, ואפילו עם מבטא ברור. הלוואי וכל שיעור חשבונאות שבו אהיה, יהיה כמו זה. (ולו משום שאני נוטה להשתעמם בקלות). גם כאן (ובניגוד לייל למשל), ההשתתפות הינה מרכיב חיוני בשיעור. וגם כאן, כמו בשיעור המימון של סטרן, יש בכך יתרונות רבים. אני אמנם לא סובל לדבר בציבור, אבל הדינמיקה של שיעורים מהסוג הזה, יוצרים עניין רב.

    בניגוד לבתי הספר הקודמים בהם ביקרתי, בדיוק השתתפתי רק בשיעור אחד, וגם לא נכנסתי לפגישת קלאב כזה או אחר (וכאן המקום לציין, שבדיוק כמו בסיפורים, לקלאבים ולהתארגנויות אחרות, יש מקום סופר חשוב בבתי הספר. הלימודים אולי משתמשים בשעות אחה"צ, אבל בכל בית ספר בהם תהיו, תבלו עוד שעות רבות מדי יום בפעילויות שונות ומשונות).

    את שאר זמני בדיוק ביליתי עם ישראלי נוסף שלו נתונה תודתי העמוקה – ארנון. סטודנט בשנה השניה שערך לי סיור בבית הספר, והסביר לי על המבנה של פוקווה. על היתרונות שלו, בתחומים שונים (ובפרט, בתחומים המעניינים אותי יותר – consulting בעיקר, ברור כי בתחומי הייעוץ והניהול הכללי, כמו גם השיווק, דיוק חזקה מאד כשכמעט כל החברות הגדולות מגייסות בה). היה מרתק בהחלט. בדיוק, אמנם לא ממש נפגשתי עם מישהו מהאדמישנס, אם כי הודעתי להם על נוכחותי, אבל המפגש שלי עם הישראלים הלא מועטים שלומדים שם היה מספק בהחלט.

    הישראלים במקום הזמינו אותי להישאר במשך סוף השבוע, לאירוע כללי של דיוק, מסיבות, בירות, ובעיקר סוג של סופ"ש שבו ניתן להשיג כרטיסים במשך השנה למשחקי הכדורסל של דיוק (ללא ספק, אחת מחמש המכללות הטובות ביותר בתחום, וכזאת שהמאבק בינה לבין שכנתה – UNC בנושא תופס עניין רב במקום). מדובר בהפנינג על פני למעלה מיממה שאמור היה להיות מרתק במיוחד.

    רציתי להישאר, מאד רציתי. אבל לצערי, הדבר לא היה תלוי רק בי ונאלצתי לחזור ולבלות את סוף השבוע בניו יורק. ועל כך , סליחתי ממזמיניי ומארחיי במקום, שכאמור היו נפלאים.

    על שני בתי הספר האחרים בהם ביקרתי, מישיגן וקלוג, אני מקווה שאמשיך מחר, כי כרגע אני מאד עייף ויש לי מחר בבוקר טופל. אני מקווה רק שלא שכחתי כלום ואף אחד, ואם כן, התנצלותי הכנה מראש.

    gileyal
    חבר
    מספר הפוסטים: 279

    To: counsilliery


    תמשיך! זה מרתק!

    בהצלחה בטופל!

    גיל

    KatzA09
    חבר
    מספר הפוסטים: 80

    To: counsilliery


    פוסט מצויין. נהניתי מאוד.

    אתה עברת ממש קרוב אלינו, לדרדן אשר באוניברסיטת ווירג'יניה. חבל לי שפספנו אותך בביקור הזה.שים לב שהמוטיב העיקרי שהפריע לך, שיעורים משעממים, זה משהו שלא קורה בדרדן. נראה גם שאתה נמשך לערים קטנות יותר ותוכניות קטנות יותר. שוב התאמה. ולגבי איכפתיות של פרופסורים, עוד לא ראית פרופסורים איכפתיים ואיכותיים עד שלא ביקרת בדרדן (מקום ראשון, נקודה, בדירוגי רמת ההוראה). אם אתה רוצה לשמוע יותר, אשמח אם תפנה אלי וכמובן אשמח לראותך פה בביקור הבא שלך בארצות הברית.

    בהצלחה, ארנון

    counsilliery
    חבר
    מספר הפוסטים: 35

    To: KatzA09


    הי,

    תודה על ההזמנה. העניין הוא שהייתי נתון תחת לוח זמנים מאד מאד לחוץ (חזרתי מאד עייף מה"טיול" הזה). אבל עניינת אותי, אפשר לדבר איתך במייל?

    counsilliery
    חבר
    מספר הפוסטים: 35

    To: All


    קודם כל, שני דברים ששכחתי.

    הראשון הוא שבייל, למרות השיעור הדי משעמם בכלכלה, המרצה כל כך התלהבה מזה שיש לה שני ישראלים בכיתה שהיא הזכירה את ישראל מספר פעמים בשיעור. זה היה נחמד.

    השני הוא נושא הלפטופים, בסטרן ובייל הייתי מוקף בלפטופים. אאז"נ ברוב השיעורים שם לכולם, אבל כולם יש לפטופ מולם. בדיוק פתאום ראיתי שיעור ללא לפטופים, וכששאלתי על כך, התברר שיש להם מדיניות נגד מחשב בזמן השיעור, כאשר גם בקלוג ובמישיגן ישנם שיעורים רבים בהם לא מתירים את כניסתם של מחשבים ניידים. ההיגיון מובן, אבל בסופו של דבר, רוב החבר'ה שראיתי מול ניידים בייל למשל, דווקא כן התעסקו בשיעור ולא באינטרנט. אני לא יכול להיות בטוח מה עדיף.

    בכל מקרה, התחנה הרביעית שלי בארה"ב היתה במישיגן, לאחר הנסיעה הארוכה ביותר (ניו יורק לאן ארבור). אן ארבור גם היא מרשימה מאד, ומזכירה בעיקר את ניו הייבן (ללא הסלאמס), המון מקומות בילוי קרובים מאד לאוניברסיטה. כמו כל האוניברסיטאות האחרות בהן ביקרתי, גם רוס מחלקת את הסטודנטים בה לקבוצות של 60-70 איש (אני לא זוכר את המספרים המדויקים בכל אוני' אבל אלה המספרים הממוצעים בכולן). וזה בהחלט הגיוני. אבל בניגוד לאוניברסיטאות הקודמות בהן ביקרתי, אין חלוקה נוספת פנימית, מובנית.

    המון דברים בולטים במישיגן. הראשון הוא שמדובר באחלה מקום לישראלים. אם בייל יש ישראלי אחד שלם, הרי שבמישיגן יש 19, כולל 13 בשנה הראשונה. מבחינתי, זה מאד נוח. ולא נראה לי שזה מונע ממישהו להכיר אמריקאים. כפי שכבר אמרתי, אמריקאים הם בסך הכל עם די נוח להיכרות ראשונית, ובכלל נראה שקיימת קרבה לא מועטה בין הישראלים לאחרים באוניברסיטאות, ומישיגן לא שונה מהבחינה הזאת. כך שבעצם ריכוז של ישראלים יוצר מבחינתי את כל היתרונות בלי אף חיסרון. כמובן, תודתי נתונה לכל הישראלים של מישיגן. שחר, מיקי (שאותו לא יצא לי לראות אבל עזר לי רבות בטלפון), יובל, לירון, איציק, עידן, ערן ואחרים שבטח פגשתי ושכחתי שפגשתי (וגם עדי, שאיתה דיברתי בטלפון לפני מספר חודשים, אבל היא כבר סיימה את הלימודים מזמן). הישראלים ללא ספק, נתנו לי הרגשה מאד נוחה, שכללה גם יציאה אחת לאיזה דיינר אמריקאי (מסתבר שהמקומות האלה מוארים, לתשומת לב בלק ואגדיר).

    האמת היא, שאולי בגלל שהיו לי כל כך הרבה אנשים לדבר איתם, אפשר לומר שבמישיגן עשיתי תכל'ס פחות מבכל מקום אחר. הודעתי אמנם לאדמישנס שאני שם, אבל לא הייתי באף פגישה של קלאב או בחירות או מה שלא יהיה. ורק בשיעור אחד (אם כי ארוך). ובכלל, אפרופו שיעורים ארוכים. בסטרן ובייל השיעורים יחסית קצרים (שעה ורבע או שעה וחצי, משהו כזה). בדיוק, מישיגן וקלוג, מדובר בשיעורים ארוכים הרבה יותר (שעתיים וחצי) עם הפסקה באמצע. לי אישית, אין הבדל אמיתי בין השיטות.

    השיעור אליו נכנסתי במישיגן היה שיעור אסטרטגיה שבו ניתחו את אפל בשנות השמונים (לאחר שפיטרו את סטיב ג'ובס). השיעור היה מרתק מאד וההשתתפות היתה ערה. אין ספק שהעובדה שמדובר היה בשיעור אסטרטגיה ולא בשיעור חשבונאות תרם לעניין בו, אבל כאמור זה תלוי מאד גם בטיב המרצה. במישיגן היה מרצה מצוין.

    אחרי השיעור דיברתי קצת עם יובל שגם הזמין אותי לביתו. עבורי, זאת היתה הזדמנות ראשונה לראות מבפנים בית של סטודנט MBA. ובאופן כללי, הדיור הוא אחלה. גדול, מרווח, מיקום טוב, קרוב לאוניברסיטה (אם כי עדיף להתנייד עם אוטו, זאת לא חובה. חלק מהסטודנטים באן ארבור, גם גרים קרוב אף יותר לאוניברסיטה, במרחק מספר דקות הליכה מבית הספר). יובל, כמו הסטודנטים האחרים, הסביר לי על היתרונות של מישיגן בתחומי הניהול הכללי והאסטרטגיה, בהם בית הספר נחשב לחזק במיוחד (וכאמור, השיעור בו השתתפתי, אישר את הדברים). אחד הדברים היותר מעניינים במישיגן, הוא הסמסטר האחרון בשנה הראשונה, בו הסטודנטים מבצעים פרויקט MAP, שבו הם נשלחים לתפקידי ייעוץ שונים ברחבי הגלובוס. עבודה בזמן אמת ממש, טרום ההתמחות וכחלק מהדרישות של בית הספר, נשמע כמו חוויה עצומה ובעלת ערך רב.

    ממישיגן, נסעתי (נסיעה קצרה במונחים של הסיור הזה) לשיקגו. בסך הכל מאה ומשהו מיילים. שם הגעתי לתחנה האחרונה שלי במהלך הסיור – קלוג. עוד בית ספר מרשים במיוחד. משום מה, הלימודים בקלוג התחילו מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות, ולמעשה רק יום אחד לפני הגעתי. לכאורה, זה היה אמור להצביע על כך שגם הסטודנטים איתם הייתי, היו אמורים להיות לא מעורים במיוחד באוניברסיטה. אך למעשה, ההיפך הוא הנכון. בקלוג, עבודת הצוות והקרבה בין הסטודנטים השונים של התכנית חשובה מאד, וכך הרבה לפני תחילת הסמסטר נערכים כל מיני גיבושונים. למשל, מרבית הסטודנטים נוסעים לשבועיים של כיף (בעיקר כיף, הבנתי שיש גם איזושהי מטלה קטנה נלווית) בקבוצות קטנות, למדינות שונות בעולם, למטרת הגיבוש הזה ממש. נשמע חוויתי, ובסופו של דבר, ואולי בגלל שהסטודנטים רק חזרו משם, זה היה נושא שיחה עיקרי ביניהם. חוץ מזה, היה איזשהו קורסון מהיר במיוחד שנערך עוד לפני תחילת הלימודים, אך נשא קרדיט. בכל מקרה, הסטודנטים נראו לגמרי לגמרי בתוך העניין.

    בקלוג יש 8 ישראלים שמחולקים בשווה בין שתי השנים. תודותיי כרגיל לאביב, עודד, זאב ויניב, אשר כולם ליוו את שהותי שם וסייעו לי רבות. בשל העובדה כי הסמסטר רק התחיל, ובניגוד לבתי ספר אחרים, לא התקיים סיור רשמי של בית הספר לסטודנטים פרוספקטיביים, אולם כן נערכה שעה עם נציגה שבה יכולנו, הפרוספקטיבים לקבל מידע ולשמוע שאלות. כמו בסטרן ובייל, גם הפעם בחרו בבחורה רהוטה (אם כי מעט פחות זוהרת וקלישאתית מאשר הבחור בסטרן והבחורה בייל) אשר ישבה מולי ומול עוד שני חבר'ה. אמריקאית עם חולצת בטן וג'ינס (מה שלא היה ברור לי כל כך לאור העובדה שהבנתי שעדיף מאד לבוא בביזנס קז'ואל, וזה גם מה שעשיתי בכל בתי הספר בהם ביקרתי) ועוד ברזילאי שלא הבנתי מילה ממה שהוא אמר. לדעתי, גם הנציגה לא ממש הבינה אותו, אבל היא ידעה להנהן במקומות הנכונים. נראה לי גם, שבית הספר נותן מעט יותר דגש מאשר במקומות אחרים לתכניות המשולבות שלהם, ובמיוחד לזאת עם בית הספר למשפטים (שנה ראשונה במשפטים בלבד, שנה שניה בביזנס סקול בלבד, ושנה שלישית אף היא בבית הספר למשפטים בלבד, למי שמתעניין).

    האירוע הראשון אליו הגעתי בקלוג היה קלאב. הפעם קלאב יזמות. בניגוד לקלאב ה RETAIL שבו השתתפתי בייל, ובו היו האמריקאיות המתלהבות והייצוגיות, הרי שבקלאב בקלוג היתה רב תרבותיות אמיתית. נשיא הקלאב היה אסיאתי מבוגר יחסית (היה חייב להיות בן 35 בערך), שעשה לא רק התמחות אחת בקיץ, ולא רק שתיים אלא שלוש. אחת בבנקאות, אחת בייעוץ והשלישית בחברת הייטק. אין לי מושג איך בדיוק זה קרה אבל זה נשמע די יעיל. חבריו לקלאב היו עוד מישהו עם מוצא לא ברור (מזה"ת או הודו אולי), עוד אסיאתי/אמריקאי, ועוד אמריקאי במכנסיים קצרים שהיה מאד לא רשמי ומאד לא מעונב. בכל מקרה, ההתארגנויות שהקלאב דיבר עליהם, כולל תחרויות ומפגשים עם אוניברסיטאות אחרות היו מעניינות.

    אציין גם כי בקלוג במידה רבה (וגם במישיגן, אם כי במידה קצת פחות רבה), בלט מאד, והמוטיב חזר על עצמו רבות – שהסטודנטים הם הם אלה שמנהלים את בית הספר בפועל, במיוחד אלו מהשנה השניה. הם אלו שמארגנים הכל, עורכים הכל ועושים הכל. כולל ראיונות, הזמנת מרצים ועוד ועוד. ובכלל, הם אלו שמתווים את הדרך שבה האוניברסיטה פועלת. במקומות האלה, הדבר האחד שנראה כמו חובה מוחלטת הוא team work חזק, ואלו בהחלט לא נראים כמו מקומות לאינדבדואליסטים. מבחינתי, עצם העובדה שהקלאב נוהל על ידי בינ"ל ולא על ידי אמריקאים (שלכאורה, זה אמור להיות הצד החזק שלהם) מספק הוכחה לכך שבית הספר אכן משריש את הדרך הזאת לכל הסטודנטים בו. גם אלו שלא התחנכו כך בהכרח.

    השיעור אליו נכנסתי בקלוג (או ליתר דיוק חצי שיעור – כשעה וחצי מתוך השעתיים וחצי בסך הכל) היה לראשונה בביקורי – שיעור לתלמידי השנה השניה, שאליו נכנסתי עם זאב. למרות שמדובר היה ב elective וברוב אלה, אין הרבה סטודנטים, דווקא השיעור הזה היה פופולרי במיוחד. האולם היה מלא לגמרי, והיו אף סטודנטים ב wait list של השיעור שישבו בכיסאות אחוריים מאולתרים, וחיכו להזדמנות להיות חלק רשמי מהכיתה. כמו כן, לראשונה ביקרתי בשיעור שניתן בפעם הראשונה בסמסטר. המרצה היה אפרו אמריקאי גדול ומרשים, רהוט עד בלי די, שהקריא שמות בתחילת השיעור (אולי בגלל שזה שיעור ראשון, ואולי בגלל שכך הוא עושה תמיד, אני לא יודע), המשיך עם רשימת ההישגים שלו בקריירה (ויש לו המון המון, אבל המון כאלה) ואז דיבר על החובות בשיעור באופן הומוריסטי אך גם קצת מפחיד. נוכחות היא חובה מוחלטת, אסור לפספס אפילו שיעור אחד, כולם יידרשו לדבר, השתתפות שווה 50% מהציון, וכמו האח הגדול – הוא יידע אם מישהו לא הגיע, לא דיבר, לא השתתף או לא הכין את החומר לפני השיעור. ברררר…

    אגב, לחובבי הספורט מביניכם, הבנתי כי למרצה הנ"ל יש תכנית כלשהי בקלוג, שבה הוא מייעץ לספורטאים בסוף הקריירה על ניהול הכספים, כאשר גם סטודנטים יכולים להשתתף בזה. דווקא מתאים לי לייעץ לאיזה כוכב NBA מה לעשות עם הכסף שלו. בכל מקרה, השיעור – במימון יזמות – היה מרתק לגמרי. והוא הסביר בו על סוגים שונים של יזמים בתחומים שונים ותוך הענקת צבע רב. באמת שיעור נפלא. לצערי נאלצתי לעזוב אותו לאחר ההפסקה (הוזמנתי לארוחה על ידי חברים בשיקגו), אבל באמת נהניתי מכל רגע.

    וזהו, כך הסתיים הסיור שלי. בסופו של דבר – וכפי שאמרתי, כל האוניברסיטאות מאד מרשימות. אלו שיותר הרשימו אותי היו השתיים האחרונות אבל אני אשמח להתקבל לכל מקום שיהיה. וזהו.

    כאמור, בטח שכחתי המון המון דברים שרציתי לדבר עליהם, ואולי עוד אזכר בהמשך. בינתיים, אני מקווה שהמידע שסיפקתי כאן היה יעיל.

    KatzA09
    חבר
    מספר הפוסטים: 80

    To: counsilliery


    סבבה. כתובת הדואר האלקטרוני שלי היא: [email protected].

    ארנון

    odedp
    חבר
    מספר הפוסטים: 61

    To: counsilliery


    counsilliery היקר,

    תודה על הפירגון. שמחנו מאוד לארח אותך ונשמח עוד יותר אם תתקבל. לכן, כמו שכבר סגרנו כאן, אל תהסס לפנות אלי (או לכל סטודנט אחר בקלוג) עם כל שאלה.

    תיקון קל – אנחנו נוסעים רק לשבוע של כיף (מה שנקרא בקלוגית KWEST), אבל היתרון הגדול הוא שאתה חוזר עם 20 חברים משנה ראשונה וחמישה משנה שניה (הם אלה שארגנו את הטיול – כמו שציינת בקלוג הכל מנוהל ע"י סטודנטים) עוד לפני שמתחילים ללמוד. לי זה היה חשוב במיוחד כי זה איפשר לאישתי להכיר בנות זוג אחרות (מלבד החבורה הישראלית כמובן).

    המון הצלחה!

    עודד

    ehudger
    חבר
    מספר הפוסטים: 73

    To: All


    שלום לכולם,

    במהלך השבוע האחרון ביקרתי בשני בתי הספר הגדולים בניו יורק ורציתי לחלוק את החוויות והרשמים שלי אתכם.
    קודם כל אני רוצה לציין שאת הביקורים עשיתי בצורה די ספונטנית וללא תיאומים מוקדמים. אמנם זה פחות מומלץ(זה פשוט לא היה מתוכנן מראש) ואתה מפספס כל מיני הזדמנויות לתאם ממש ביקור עם סטודנט נוכחי שממש ילווה אותך ב"קמפוס" (תיכף תבינו למה המילה במרכאות:)) אבל בכל מקרה שני בתי הספר ערוכים בצורה מדהימה לקבל סטודנטים פוטנציאלים כמעט ללא הערכות מוקדמת.

    1. הבית ספר הראשון שביקרתי בו ביום שלישי היה NYU STERN הבית ספר נמצא בלב ליבו של הווילג, ברחוב 4 ו GREENE. בשלב הזה אני רוצה לציין שכל הלימודים של תכנית ה MBA ב STERN מרוכזים בבניין אחד בכתובת שציינתי, זה אמנם יחסית נוח, ו"משפחתי" אבל קצת מאכזב מבחינת חוויית הקמפוס האמריקאי, לפחות מבחינת מי שמחפש חוויה כזו (כמוני). לעומת זאת ניתן להרגיש את החום והמשפחתיות ברגע שנכנסים לבניין ולמשרד האדמישן. מי שמגיע ללא תיאום מוקדם עם סטודנט צריך להרשם ערב קודם בבית לאחד מהשיעורים המוצעים למבקרים ולהגיע רבע שעה לפני השיעור להרשם במשרד הקבלה, ואז בערך חמש דקות לפני תחילת השיעור, מגיע סטודנט ללוות את כל מי שנרשם לאותו שיעור אל השיעור. אני הגעתי לשיעור בשם Global Banking and Capital Markets השיעור הוא שיעור בחירה לשנה שניה ובהתחלה חששתי מעט שמא לא אוכל באמת לקלוט שום דבר מהחומר הנלמד אבל מהר מאוד הבנתי שהמרצה הידידותי להפליא והסטודנטים (עוד נחזור אליהם) נתנו הרגשה ממש חמה מסבירה וידידותית, השיעור עסק כמעט כולו במצב הנוכחי והיה מרתק, אחרי השיעור נפגשנו כל המבקרים עם חבורה של סטודנטים ש"הוקצו" למעיין הפסקת קפה מאולתרת בה יכלנו לשאול את הסטודנטים שאלות בה פגשתי גם ישראלי אחד (שי שמש) שסיפר לי על החוויה שלו מהשנה הראשונה(הוא התחיל השנה) והסביר שהזמן הממוצע אותו הוא ישן בלילה הוא בערך 3 שעות… חוץ ממנו היו כמה אמריקאים שלמען האמת, לא הרשימו אותי יותר מדי. אחרי הפסקת הקפה יצא ממשרד הקבלה סיור של כשעה וחצי שבוצע על ידי שני תלמידי השנה השניה והיה פחות פורמלי ומאוד מועיל לטעמי. הבניין מרגיש קצת צפוף, כ 450 סטודנטים בכל מחזור מורגשים בכל אחת מהקומות, חדרי הלימוד עמוסים וגם רוב הכיתות, אבל סהכ מורגשת אווירה מאוד חברתית ונחמדה.

    2. היום ביקרתי ב קולומביה נסיעה קצת לא נוחה למי שגר בצד המזרחי של מנהטן וצריך להגיע לשדרה השביעית כדי לקחת את ה – 1 צפונה עד רחוב 116, אבל ממש לא נורא. ישר כשיוצאים מהSUBWAY מרגישים את המורשת של המקום בניינים מרשימים בקמפוס יפהפה, כשתכנית ה MBA מתרכזת רובה ב 3 בניינים עיקריים. לקולומביה יש תכנית של "סטודנט מלווה" אליה צריך להרשם באתר שלהם כחודש לפני הביקור הרצוי (מיותר לציין שאני איחרתי את המועד) לעומת זאת כדי להיות נוכח בשיעור וinfo session אין צורך בהרשמה מוקדמת, כל מה שצריך הוא להסתכל על רשימת הקורסים באתר האוניברסיטה לבחור את השיעור הרצוי ולהגיע למשרד הקבלה כ 20 דקות לפני השיעור להרשם אליו. פה אולי צריך לציין את היחס המעט קר יותר שאפשר להרגיש ברגע שנכנסים למשרד הקבלה ואת "גאוות היחידה" והאף הגבוה(כנראה שבצדק) ששוררים במשרדי התוכנית. הגעתי לפני השיעור שנרשמתי אליו Real Estate Finance שיעור מתקדם במימון המועבר על ידי סיני שהייתי בטוח שהוא אחד התלמידים בהתחלה ומדבר כאילו שתה 5 כוסות אספרסו כפול שניה לפני השיעור, אבל מעביר אותו באכפתיות מדהימה באנרגיה מאוד גבוהה (להלן האספסרוים) החומר עצמו היה ממש מעניין (לפחות לי) והסטודנטים שעשו רושם ממש טוב עלי מאוד נהנו והשתתפו בשיעור. לפני השיעור יצא לי גם לפגוש ולשוחח עם כמה ישראלים שמאוד עזרו לי עם טיפים כמו עם מי להתחבר במשרד הקבלה (בחורה בשם קייטי) מה לכתוב באפליקיישן ולאיזה שיעורים להרשם (כנראה שלא לזה שנכחתי בו:)) אחרי השיעור נכחתי ב info session (יש בערך 4 כאלה בשבוע והתאריכים והזמנים שלהם רשומים באתר) ההרצאה הייתה מעניינת קייטי שהזכרתי קודם העבירה אותה בצורה מאוד נחמדה ומקצועית, נתנה טיפים איפה שצריך ושיווקה את הבית ספר כמו שהייתי מצפה מבית ספר ברמה הזו.

    כמה רשמים כלליים:
    אם אני משווה בין בתי הספר ניתן לומר כי בשניהם ניתן להנות מהשכלה פיננסית ברמה הגבוהה ביותר. שני בתי הספר מחזיקים מורים ברמה הגבוהה ביותר, כולל אנשים מאוד חזקים מהתעשיה ש"קופצים" ללמד. (אם בא לכם אתם יכולים להכנס לאתר של שני בתי הספר ולקרוא על המורים) קולומביה מרגישה יותר כמו אווירת אוניברסיטה וקמפוס, דבר שלי חסר היה בNYU, לעומת זאת ההרגשה החברתית בNYU הייתה חמה וחברותית יותר לטעמי, היה נראה כאילו כולם מכירים ואוהבים את כולם, כולם עוזרים לכולם ותחושת הביחד די שולטת במקום. אני חייב לציין כי יותר התרשמתי מהתלמידים שפגשתי בקולומביה, לא ככ מקורות החיים שלהם אלא יותר מהרמה שהם הפגינו בשיעור ומהשיחות האישיות שהיו לי איתם.

    זהו פחות או יותר, מקווה שיצא לי לבקר בקרוב בעוד בתי ספר, אני מבטיח לכתוב עוד כשזה יקרה. בינתיים יצרתי רצון די חזק ללמוד בעיר המדהימה הזו, דבר שללא ספק מוסיף המון לאטרקטיביות של בתי הספר האלה.

    אם מישהו רוצה לשאול משהו ספציפי אני אשמח לענות.

    בהצלחה לכולם

    אהוד

    omerutah
    חבר
    מספר הפוסטים: 41

    To: All


    הי אהוד,

    יופי של סיקור וממש עוזר לי בתור מישהו שמתעניין בקולומביה מאד.

    יצא לך אולי לראות איפה כולם גרים שם? האם מפוזרים או ברדיוס של כמה רחובות מסביב לאוניברסיטה כמו מקומות אחרים?

    ehudger
    חבר
    מספר הפוסטים: 73

    To: All


    אהלן עומר,

    רוב הסטודנטים איתם דיברתי מפוזרים דרומית לאוניברסיטה, כי האזור של האוניברסיטה הוא לא מהטובים בניו יורק ("הארלם" למי שמכיר, כשהקמפוס לגמרי מבודד מהסביבה). לגבי מעונות, אני מודה שאני פחות מכיר מיקום וזמינות…

    מקווה שזה עוזר,

    אהוד

    Omry_B
    חבר
    מספר הפוסטים: 5

    To: All


    Hi,

    My name is Omry and I'm a first year student at CBS. Most of the Israelis in my year, seven out of eight are living between 112 street and 114 street (the same as most second years student)s. The university housing is really good for those of you who are married, and not expensive in comparison to whatever you can get close to campus. Regarding the sucurity environment, I must say the area feels very secure and if you come at night you will see students walking in the streets all the time.

    Omry

    dantonov
    חבר
    מספר הפוסטים: 36

    To: All


    Hi,

    I want to tell you about my campus visit in CEIBS (In China, Shanghai)

    I was in Shanghai in the end of Nov 08 for a campus visit in CEIBS, school that is ranked in the top 20 (recently 11 by FT) for the last few years.
    I came with big expectations, mostly because I planed to move to China and therefore studying in CEIBS seemed as a rational decision. The fact that the program is 18 months and the tuition is $45k, in total, also makes it relatively competitive. The cost of living in Shanghai can be much cheaper than in any other European or American city and also cheaper than in Singapore (where INSEAD campus is). Rent in Shanghai is around $800 for a nice flat in the center (not in Pudong where the campus located, but nothing to do there either) and single dorms cost around $225-$375 (didn’t enter but look nice from the outside). Shanghai is one of the coolest cities that I been too (I been in quite a lot), its clean, modern, has big expat community, and fun!!!

    Now to the University – Located within easy reach from the city center, and now they are building direct metro line as well. Pudong is the financial district of the city, and is very modern and nice. When I entered the campus, my first though was that it’s probably holiday or exam period – because I didn’t see anyone and frankly the campus looked dead. I found the admin office, and after a short and weird presentation (some things were lost in translation…) I asked to take part in a class. The intake in CEIBS is only of 150 students that learn in 3 different classes; therefore I didn’t see anyone out side.

    While sitting in the class (I wasn’t presented to the class, like in INSEAD) I was checking how many foreigners there are. If I’m not counting students from Singapore, Hokg Kong and Taiwan, I think that there were 4-6 foreign (western + Indians) students in a class of 50-60. This was my first and major disappointment. Another thing that I noticed was that the facilities are quite neglected (bare walls, dirty bathrooms) and this also made me wonder if it’s more Chinese or western institute.
    I think than one need to take into account that the alumni of the school quite small, young and Chinese (the school is only 15 old and I don’t think any foreigners studied there more than 5 years ago). Currently finishing studies in China are worthless – if you don’t speak (and in a lot of cases also write) Chinese, no chance that you find there a job unless you are specialist in specific field that is still not developed enough (but then you don’t really need MBA).

    Over all I can say that the atmosphere was kind of depressing, didn’t gave me the feeling that I would enjoy my studies there and more over that I will have competitive edge in China over someone that graduated in other top MBA program, not to mention even if you want to work outside China.
    Short story that also shows the attitude there – I asked from the admin office if they can contact me with an Israeli graduate that finished that year, and instead of trying to help they told me that “he is very busy and we are not sure that he will answer you and we can’t give you his email”. Even after I sent them an email asking them to pass my details to the guy and he can decide if he will contact me, they didn’t even reply on it and I still didn’t receive any answer since.

    2 weeks after, I visited in Singapore INSEAD campus, visit that was very successful and impressive, and just showed me the difference between real Top MBA program to wanna be Top MBA program.

    Dan
    dantonov
    חבר
    מספר הפוסטים: 36

    To: All


    Hi,

    Just an update on CEIBS and to balance my impression from the campus visit. I managed to contact the Israeli alumni (thru my own contacts) and bellow is the Q&A:

    1. What is your general expression from CEIBS? The people, the lecturers, the group dynamics… Upon visiting there in November, I was sure that I came at an exam period, because I saw no-one around. In the end I understood that there are only 190 people per intake, and 2 classes were at the classroom. Never the less, it made me feel like it's a socially dead campus. the impression is great! I know what you mean about the "dead" feeling… I felt the same when I came to visit (on April 2007), but you have some a very strong student-body/ life… it's 18 months of "together"…
    2. Is it possible to combine studies with work? I don't think so.
    3. How would you rank their career services office (from 1 to 10)? Are they trying to find a job for you (sending your CV to potential employers) or just laying out the options (of employers) to you and you need to take it from there? Now my class-mates will say "low", because they are having problems to find jobs… but I think CDC is OK… the fact that every MNCs, Apple, Google. and every leading Chinese company is coming on campus… says it all… but this is just my "two-cents-worth"… I did not work with CDC personally..
    4. Would you say that CEIBS is recognized brand also outside China/Shanghai? I would say "Yes". But for the fact that it's ranked 8th in the world by the Financial Times, I would say work should be done, but CEIBS gaining traction. fast!
    5. What do you feel that CEIBS strong and weak points? Like; entrepreneurship, team work, marketing, analyses, general management…. I am not sure… it does not mean CEIBS is perfect… but I can not point on something in particular.
    6. How much of its curriculum is focused on China and how much on the global market? Is it innovative (does it have niche courses, like on renewable energy, VC?) Focusing a bit on China. Also, you will study Chinese. I had a VC course… not sure on Cleantech,etc… but we have student clubs, forums, etc… for example, we had a very big cleantech and VC forum last year…
    7. How hard is it to find a job in China if you finished MBA in China but don't speak (and write) Chinese? Did you use the alumni network in your job search? It's hard. you use Alumni. CEIBS is a good "leverage"
    8. I saw impressive list of companies that recruit at CEIBS, in the lights of Mckinsey, Bain, Chevron, Morgan Stanley, IBM, and HSBC… How consistently do they recruit there and for how many positions if you know? Is it easier for international students to get an offer from these companies? don't know
    9. What is the expected salary upon graduation for international students? Yuans/USD. don't know. But if it's a Chinese brand (and not MNC) is less than Europe/USA… I would say maybe 400,000 Yuan per year… but I am not sure..
    10. Do you know some one who took the exchange program and what was his/hers impression of it? Which school? How competitive is the admission to the best schools (like Wharton)? many took.. .mixed impression… we just got the impression that CEIBS is not "less" than Wharton and LBS… but again… these are CEIBS students who said that(after coming back…). I stayed here because I wanted to stay… after all, I came here for an "18 month exchange program"… and, I love Shanghai, and time is important for me for business contacts, language, etc
    11. As far as you know – does the school offering more scholarships to attract international applicants? How hard is it to get a full scholarship? I don't know
    12. In retrospective, would you recommend someone to study in CEIBS (currently the tuition is $45K) or in a more established brand (such as INSEAD)? I left CEIBS with the feeling that if I don't speak Chinese I won't find a job in China (and it doesn't really matter even if I graduated from Harvard) and therefore its better to study in a more branded school because you can find a job much more easily abroad and if you speak Chinese you will find a job also in China. Therefore I didn't really see the CEIBS added value, the proficiency in Chinese seemed much more important. very important question… and very good points. Let me tell my personal angle, and you will get more thoughts on this. The funny thing is that today I know that it was also a great "return on investments" (but it's a case by case story…):
      1. China – if I care about China, although I agree with your points, it's by far better to study at CEIBS (for int'l students) and it's also a "Chinese foot-print" for life.
      2.West – The interesting part, is that for me, CEIBS (and my internship at Ping An Asset Management Company), boosts my network in New York (I used to work for Bear Stearns there), Israel, and Europe, etc. These "western contacts" would not have care much about me, if I would go to western schools, where perhaps they even went to same school…

      Moreover, when western business/country leaders come to China, many come on CEIBS campus as well…let's take the UK for example, I'm closely in touch with the City of London's Office in Shanghai… saw here two Lord Mayors of the City of London (present and former), Sir Richard Branson (Virgin Fouder), UK forien minister, etc… Do you think I would have met them in London Business School? I don't! The bottom line, for me, CEIBS is a great "door opening" in the west.

      Again, there is no one answer… and you should do what you "feel inside"… I am sure you will have fun in all the other schools as well…

    That is all.

    Good luck,

    Dan

    pellegam
    חבר
    מספר הפוסטים: 20

    To: All


    שלום,

    אנו קבוצה של סטודנטים בחו"ל שעושים מחקר קצר על שימוש בשירותים מקצועיים בתהליך הקבלה. מאד נודה על עזרה במילוי שאלון קצר ביותר :
    http://spreadsheets.google.com/viewform?formkey=cDBCWnNrOE5tMi1admg3Z0VpYV9EVXc6MA..

    תודה ובהצלחה בתהליך

    School Boy
    חבר
    מספר הפוסטים: 18

    To: All


    בשמחה
    [email protected]
    אגב, אני לא בוגר התוכנית עדיין, רק סיימתי שנה ראשונה.
    rash733
    חבר
    מספר הפוסטים: 274

    To: All


    ביומי השני בוושינגטון בטרם הרגשתי את כל השפעות הג'ט לג (ותאמינו לי היו גם היו)

    קפצתי לקמפוס של ג'ורג'טאון מתוך סקרנות

    באופן שקשה להסביר אותו בדיעבד החלטתי ללכת ברגל מרחק רציני ביום חם ולח שלא מבייש את ת"א בקיץ( אולי על המפה זה נראה קצר)

    בכל מקרה לאחר התברברות ארוכה וקצת סיוע מצבא ארה"ב הגעתי לכניסה האחורית של הקמפוס

    גם את הקמפוס עצמו הקפתי 7 פעמים

    אבל נתחיל מהסוף הכניסה הראשית של הקמפוס היא כל מה שהייתם מצפים מאוניברסיטה מכובדת שנוסדה ב-1789

    כולל דשא בניינים מרשימים מזרקות וכיוב'

    הבניין החדש של ביה""ס למנהל עסקים ששפכו על הקמתו

    82.5 מליון דולר

    אכן מעל ומעבר לכל מה שאני מכיר מישראל

    בכל מקרה צרפתי קצת תמונות

    מה שלא ממש ניתן לראות בתמונות זה את המוני הבחורות המדהימות שיש בקמפוס (כנשוי זה מבחינתי כמו שומר מסך אבל חשוב לציין)

    rash733
    חבר
    מספר הפוסטים: 274

    To: All


    ביומי השני בוושינגטון בטרם  הרגשתי את כל השפעות הג'ט לג (ותאמינו לי היו גם היו)

    קפצתי לקמפוס של ג'ורג'טאון מתוך סקרנות

    באופן שקשה להסביר אותו בדיעבד החלטתי ללכת ברגל מרחק רציני ביום חם ולח שלא מבייש את ת"א בקיץ( אולי על המפה זה נראה קצר)

    בכל מקרה לאחר התברברות ארוכה וקצת סיוע מצבא ארה"ב הגעתי לכניסה האחורית של הקמפוס

     גם את הקמפוס עצמו הקפתי 7 פעמים

    אבל נתחיל מהסוף הכניסה הראשית של הקמפוס היא כל מה שהייתם מצפים מאוניברסיטה מכובדת שנוסדה ב-1789  

    כולל דשא בניינים מרשימים מזרקות וכיוב'

    הבניין החדש של ביה""ס למנהל עסקים ששפכו על הקמתו

    82.5 מליון דולר

    אכן מעל ומעבר לכל מה שאני מכיר מישראל

     בכל מקרה צרפתי קצת תמונות

    מה שלא ממש ניתן לראות בתמונות זה את המוני הבחורות המדהימות שיש בקמפוס (כנשוי זה מבחינתי כמו שומר מסך אבל חשוב לציין)
    http://yfrog.com/05dscn1369tfvj
    http://yfrog.com/11dscn1371j
    http://yfrog.com/0wdscn1375sj

    Yair
    חבר
    מספר הפוסטים: 59

    To: All


    היי,

    אני אהיה בניו יורק בסוכות, למשך עשרה ימים (החל מה-2 לאוקטובר).

    אני מתכנן להגיש אפליקיישנים כבר השנה למספר אוניברסיטאות, ששלוש מתוכן נמצאות באיזור (קולומביה, MIT, NYU), ומאוד מעוניין לבקר באוניברסיטאות האלו.

    האם התקופה של תחילת אוקטובר היא תקופה טובה לבקר? אם כן, מה הצעדים שאני צריך לעשות כדי ליזום את הביקורים האלו? האם אני צריך לפנות לבתי הספר ישירות, או לבוגרים של בתי הספר דרך האתר (או בדרך אחרת) כדי שיעזרו לי לארגן אותם?

    תודה רבה, יאיר.

    Roy Ben-Ami
    חבר
    מספר הפוסטים: 82

    To: All


    הי יאיר,

    אוקטובר זו תקופה מצוינת (חודש אחרי תחילת הלימודים) ותוכל להיכנס לשיעורים ולדבר עם סטודנטים שנה ראשונה ושנייה.

    יש בסלואן תוכנית "שגרירים" ששווה לך להירשם אליה הכוללת שיחה עם האדמישנס אופיס, ארוחת צוהריים עם התלמידים וכניסה לשיעור אחד או שניים. עוד מידע ניתן למצוא כאן: http://mitsloan.mit.edu/mba/admissions/visit.php

    תרגיש חופשי לפנות אלי בשאלות: roy.ben_ami ב- sloan.mit.edu

    ehudger
    חבר
    מספר הפוסטים: 73

    To: Yair


    אהלן יאיר,

    בתור מי שביקר בשתי האוניברסיטאות בניו יורק שנה שעברה רציתי להפנות אותך למה שכתבתי אז, יש שם גם הסברים לגבי איך מתנהלים הביקורים בבתי הספר ואיך נרשמים אליהם:

    http://www.mbachances.co.il/forum/display_topic_threads.asp?ForumID=1&TopicID=206&ThreadPage=23

    בנוסף אני ממליץ לך ליצור קשר מעל דפי הפורום עם סטודנטים בבתי הספר הספציפיים. כל מי ששוחחתי איתו היה נורא נחמד וכולם הציעו להראות את בית הספר והסביבה אם וכאשר אגיע.

    תהנה מהביקורים ובהצלחה,

    אהוד

    Yair
    חבר
    מספר הפוסטים: 59

    To: ehudger


    שלום לכולם,
    בשבוע שעבר חזרתי מטיול של שבוע וקצת בניו יורק. במהלך הטיול נסעתי לבוסטון ליומיים וביקרתי ב-MIT, אליהם אני מתכנן להגיש אפליקיישן בסבב 1 השנה (עוד עשרה ימים). בנוסף, כשהייתי בניו יורק ביקרתי ב-NYU (אליהם אני מתכנן להגיש אפליקיישן בסבב 1 בעוד כחודש) וקולומביה (אליהם כבר הגשתי לפני שלושה שבועות).


    אני אפצל את סיכום הביקורים האלה לשלושה חלקים. החלק הנוכחי יהיה על הביקור ב-MIT. את השניים הבאים אני אכתוב בתקווה במהלך השבוע הקרוב. אני מקווה שהסיכום הזה יעזור לאנשים שמתכננים לערוך ביקור בעצמם.
    חלק 1 – MIT Sloan:
    הבית ספר הראשון שביקרתי בו היה MIT Sloan. כחודש לפני שנסעתי לארה"ב נרשמתי ל-Ambassadors Program ש-Sloan מציעים. במסגרת התוכנית (מספר המקומות מוגבל) משתתפים ב-Information session עם מישהו מה-Admissions office, ממשיכים לשיעור ומסיימים בארוחת צהריים עם סטודנטים משנה ראשונה (אולי גם שנייה, לא בטוח).
    הלימודים ב-Sloan מתקיימים בעיקר בשני בניינים שנמצאים אחד מול השני. הבניינים לא יפים באופן מיוחד, אבל עכשיו בונים שם בניין חדש. את ה-Information session הנחה בחור מאוד חביב בשם וויל מקריס, סוג של יועץ בבית הספר. שנתן בהתחלה סקירה כללית שכבר שמעתי על Sloan. בהמשך הוא ענה לשאלות של המשתתפים. בין היתר הוא דיבר קצת על ה-Cover letter הנדרש באפליקיישן (אמר שהם רוצים לדעת איך הגעת לאיפה שאתה, ושכדאי שהוא ישמש כמעין מסגרת/תקציר לשאר החיבורים), נתן נתוני קבלה משנה שעברה (4,200 הגשות, 1,000 הוזמנו לראיון, 400 התקבלו), וסיפר שה-Admissions office עושים הכל (קריאת האפליקיישנים והראיונות עצמם). אני שאלתי אותו מה הגישה לשירות הצבאי, והוא אמר שהם מבינים שעבור ישראלים הצבא הוא נסיון תעסוקתי לכל דבר.
    בהמשך השתתפתי בשיעור Financial accounting, שהזכיר לי (ובצדק) את הקורס "חשבונאות למהנדסים" שהשתתפתי בו באוניברסיטה. השיעור היה בסה"כ נחמד, וחשבתי שהמרצה היה די טוב ומאוד מצחיק (בסוף השיעור הוא הקריא Ode to cash flow שהיה משעשע). היה נראה שהמרצה מפנה הרבה מאוד שאלות לכיתה, וגם אהבתי את העובדה שהוא פנה לתלמידים בשם והיה נראה שהוא זוכר את השמות טוב (על אף שלהרבה מהסטודנטים היה תג שם). אני מאמין שזה קורה ברוב השיעורים וברוב האוניברסיטאות, אבל עדיין כמי שלמד באוניברסיטת תל אביב זה היה מאוד חדש עבורי…
    על החלק של ארוחת הצהריים דילגתי כדי להיפגש עם נועם, סטודנט שנה ראשונה ישראלי שלומד שם (שלמרות שכבר הודתי לו זה נראה לי מקום מתאים להודות לו שוב). בהתחלה הצטרפתי לנועם להרצאת אורח של VP מנסטלה, שנראה שהמטרה שלה הייתה בעיקר ליצור קשרים עם הבית ספר והקהילה (לא היה שם כל כך תוכן ממשי). בהמשך הלכתי עם נועם לשיעור שהיה לו בשם Communication for Managers. אני לא יודע איך השיעור בדרך כלל, אבל כשאני הייתי הוא היה מאוד כיף – בשיעור שיחקנו משחק קלפים שאמור להמחיש יצירת תקשורת עסקית בסביבה זרה. הקונספט היה של סטודנטים שמסתובבים בכיתה ומדברים אחד עם השני, ולא שיעור רגיל של ישיבה בכסאות. בשיעור פגשתי סטודנט ישראלי שנה ראשונה נוסף שלומד שם, עמית (שגם הוא היה מאוד נחמד).
    בגדול מאוד התרשמתי מבית הספר – אווירה יחסית רגועה ואינטימית. ואולי הייתי קצת מושפע מהעיר בה הוא נמצא, קיימברידג', שלא הסתובבתי בה יותר מדי אבל מהמעט שכן היא נראית כמקום יפה ושקט, עם אווירה סטודנטיאלית ברורה (בנוסף ל-MIT ממוקם בה גם הארוורד). האנשים בבית הספר נראים ברמה מאוד גבוהה, וכולם היו מאוד ידידותיים. בנוסף הם מאוד חזקים בתחום הטכנולוגיה והיזמות שזה התחום שבאופן אישי הכי מעניין אותי. הדבר שמפחיד אותי בעיקר זה מזג האוויר בבוסטון בחורף, אבל זה ממש לא Deal breaker מבחינתי.


    אם למישהו יש שאלות אני אשמח לענות.
    yossipollak
    חבר
    מספר הפוסטים: 38

    To: All


    האם ביקור בקמפוס משפיע על סיכויי הקבלה? (מראה שאתה רציני ומשקיע)
    – בהתחשב בכך שראיון, אם וכאשר, יתבצע בטלפון.

    אני טס לחוף המערבי מטעם העבודה, ושוקל לעבור בבוסטון כדי לבקר ב- MIT ו- HBS, אליהם אני מגיש אפליקיישן.

    תודה,
    יוסי

    Yair
    חבר
    מספר הפוסטים: 59

    To: yossipollak


    היי יוסי,

    לדעתי ביקור בקמפוס יכול להשפיע במידה כלשהי על סיכויי הקבלה שלך (אמנם ברוב המקרים לא במידה רבה אבל עדיין). מעבר לזה, ביקור בקמפוס יכול להיות מצויין גם במובנים אחרים, למשל לעזור לך להחליט אם בית הספר מתאים לך, אם העיר שבה הוא נמצא מתאימה לך, וכו'.

    בדרך כלל אם ביקרת בקמפוס תוכל לרשום על זה אחרי זה בחיבורי ההרשמה כמה משפטים, ובמקרים מסויימים (לדוגמה ה-Cover letter של MIT) אפילו קצת יותר. בנוסף תוכל לנסות ליצור קשרים (למשל במהלך השתתפות ב-Information Session) עם נציגים רשמיים של בית הספר, וכמובן עם סטודנטים נוכחיים (שיכולים לענות גם על שאלות שקשורות לחיים הסטודנטיאליים והאווירה בקמפוס).

    אם תצטרך מידע לגבי תכנון הביקור ב-MIT אני אשמח לעזור.

    epony
    חבר
    מספר הפוסטים: 785

    To: yossipollak


    יש בתי"ס שביקור בהם לפני הגשת האפליקיישן אכן משפר את סיכויי הקבלה – כדאי לשאול את גילעם לגבי בתי"ס ספציפיים…

    באופן כללי, אני ממליץ בחום לכל מי שיכול לבקר בכל בתיה"ס שבהם הוא מעוניין, כי התרומה של ביקור כזה לכל מועמד היא לדעתי משמעותית מאוד(!), וזאת משתי סיבות עיקריות:
    1. ביקור בקמפוס יכול לחדד לך מאוד את מושג ה-Fit לתכנית הספציפית. זה הפרמטר הכי חשוב לעניות דעתי בהחלטה האם להגיש מועמדות לתכנית כזאת או אחרת ואיך לתעדף אותה מול תכניות אחרות.
    2. ביקור בקמפוס יכול להעניק לך חוויות שתוכל לשלב בחיבורים – מה שיכול לבדל אותך ביתר קלות ממועמדים אחרים…

    בהצלחה!

    yossipollak
    חבר
    מספר הפוסטים: 38

    To: All


    איפוני, יאיר, תודה על התגובות.

    השאלה שלי היא יותר לגבי האם ועדת הקבלה מתייחסת לזה איכשהו.
    לפני שנה וחצי הגעתי בשתי הזדמנויות שונות לבוסטון, וביקרתי ב- MIT והרוארד, אני מניח שאוכל לשאוב מזה משהו לאפליקיישן, אבל כיון שזה היה לפני שנכנסתי עמוק לעניין ה- MBA, לא תיאמתי את הביקור; אני מנסה להבין אם יש ערך משמעותי בלהגיע ולתאם – מבחינת סיכויי הקבלה.
    אני אנסה לשאול את גילעם.

    יוסי

    Yair
    חבר
    מספר הפוסטים: 59

    To: All


    שלום לכולם,
    אני ממשיך בסיכום הביקור שלי במספר בתי ספר בחוף המזרחי (MIT, NYU וקולומביה). והפעם, NYU.

    חלק 2 – NYU Stern:
    NYU היה הבית ספר השני שביקרתי (אחרי MIT). את עצם העובדה ש-NYU ממוקם בניו יורק אני מאמין שאין צורך לציין. אני רק אגיד שהוא נמצא במיקום מצויין בתוך מנהטן – גריניץ' וילג'. הקמפוס מפוזר על פני הרבה רחובות באיזור, אבל ל-Stern יש רק בניין אחד. הסטודנטים גרים בכל רחבי מנהטן (תודות לסאבווי), והמעונות נמצאים ב-Union Square.
    לפני הביקור תיאמתי עם סטודנטית ישראלית בשם תמר להיפגש איתה שם ולהצטרף אליה לשיעור. כשישבנו בקפיטריה יצא לי להיפגש עם שני סטודנטים ישראלים נוספים משנה ראשונה (יוני ורון) שגם איתם יצא לי לדבר קצת עוד לפני הביקור. שלושתם היו מאוד מאוד נחמדים ואפילו הזמינו אותי למפגש של סטודנטים יהודים מבית הספר ומקולומביה, שלצערי הרב לא יכולתי להגיע אליו. למעשה שלושתם הם הסטודנטים הישראלים היחידים במחזור שהתחיל עכשיו (למרות שיש סטודנטים נוספים עם הורים ישראלים או קשר ישראלי אחר). בשנה שנייה יש יותר אם הבנתי נכון (7 בערך).
    תוכנית הביקור שלי הייתה להשתתף בשיעור ואחר כך להשתתף ב-Information session וסיור בבניין. אפשר גם להירשם דרך האתר לביקור בשיעור, אבל ההרשמה נפתחה יחסית מאוחר כשכבר הייתי בניו יורק והעדפתי להישאר עם התוכנית המקורית. כנראה שעשיתי בחירה חכמה, כי באופן אישי מאוד נהנתי מהשיעור שהשתתפתי בו (Foundation of Finance, שיעור ליבה לשנה ראשונה), שהיה ממש מעניין (ואולי לא כולם יסכימו איתי בעניין הזה). המרצה, פרופסור בשם Stijn Van Nieuwerburgh, היה מצויין, והשיעור ממש זרם.
    אחרי השיעור המשכתי ל-Information session, שהתנהל בצורה של סיור במקומות מרכזיים בבניין, בהדרכת שלושה סטודנטים משנה שנייה. מספר המשתתפים היה גדול יחסית ל-MIT (בערך 30 לעומת 10 ב-MIT). בין השאר ביקרנו ב-Office of Career Development, אחת מנקודות החוזק של בית הספר. המשרד נותן לסטודנטים סיוע במציאת עבודה, כולל כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות, וכו'. מעבר לזה רוב המידע שהועבר היהדי טריוויאלי, ואפשר היה לשמוע את אותו הדבר ב-Information session שהיה לפני שבוע בתל אביב.
    בסוף הסיור דיברו קצת על האפליקיישן. שני פרטים חשובים בהקשר הזה (שאני באופן אישי לא ידעתי):
    1. למי שמגיש בסבב הראשון יש עדיפות במתן מלגות, שכדי לקבל אותן אין צורך בחיבורים נוספים (העדיפות היא בגלל ששיטת החלוקה היא כל הקודם זוכה), וכן יש לו אפשרות לקיום ראיון שלא באוניברסיטה עצמה (כלומר מי שמגיש בסבב שני ומעלה יצטרך להגיע לראיון בניו יורק במידה ויוזמן, למרות שאני תמיד אשמח לסיבה לבקר בניו יורק :).
    2. הראיונות הם תמיד פנים מול פנים, ולא מדובר ב"ראיונות עיוורים" כמו בהרבה מקומות אחרים – המראיין יקרא את האפליקיישן לפני ויכיר די טוב את המרואיין. בנוסף, המקום הכי קרוב לישראל שבו מתקיימים ראיונות הוא לונדון. אין אפשרות להתראיין בארץ.


    זהו. הסיקור האחרון שלי (בתקווה במהלך הסופ"ש) יהיה על הביקור בקולומביה (יום שלישי מתוך שלושה ימים רצופים של ביקורים).
    לילה טוב!

    tomstav
    חבר
    מספר הפוסטים: 6

    To: All


    שלום לכולם, לפני זמן מה נסעתי לארה"ב לצורך ביקור במספר בתי ספר למינהל עסקים שאני מעוניין בהם.

    הביקור שלי התרכז בבתי ספר שנמצאים בחוף המזרחי, והיום אתחיל בלספר על החוויות שלי מהביקור בבית הספר הראשון – Kenan-Flagler School of Business.

    קצת רקע על בית הספר – Kenan-Flagler הוא בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת North Carolina (כן כן, האוניברסיטה אשר יש לה קבוצת כדורסל מובילה ב-NCAA). בית הספר ממוקם בעיר קטנה בשם Chapel Hill אשר נמצאת במדינת North Carolina.

    מבחינת הדירוגים, לבית הספר יש מוניטין טוב והוא מדורג באופן כמעט קונסיסטנטי במסגרת 20 בתי הספר המובילים בארה"ב.

    ועכשיו לתכ'לס – כשהגעתי לעיר 2 סטודנטים ישראלים אשר לומדים בבית הספר (רזי אברם ותומר דבש) עשו לי סיור במיקומים המרכזיים של Chapel Hill ונוכחתי לראות שמוסדות האוניברסיטה השונים למעשה פרוסים בחלקים שונים של העיר (מעין מקבצים של כמה בניינים יחדיו בכל מיקום). בית הספר למינהל עסקים עצמו נמצא בחלק פסטורלי ונפרד של העיר. הבניין עצמו מרשים ומרווח ביותר – בכניסה יש מדשאות ופסלים מרשימים ובתוככי הבניין יש תמונות רבות של אישים חשובים אשר קשורים למורשת הבית ספר. הכל מעוצב ברמה מאוד גבוהה שמעידה על כך שהושקע המון כסף על מנת להנעים עד כמה שאפשר את שהותם של הסטודנטים בבניין.
    הביקור שלי למעשה החל בחדר ה-Admissions ואני חייב לציין שמכל בתי הספר שביקרתי בהם, אנשי הקבלה כאן היו הכי נחמדים שזה בהחלט פלוס. לאחר מכן, הצמידו לי סטודנטית נחמדה בשם Utopia Best שליוותה אותי לשיעור בנושא התנהגות ארגונית. השיעור דן בבעיות בהן נתקלו יזמים אמריקנים בניסיונם לשווק בירה בסין. השיעור התנהל במתכונת של Case Study, מה שאומר שהסטודנטים קיבלו חומרים לפני השיעור והיו צריכים לנסח תגובות לתשובות למקרה ויתקילו אותם בשיעור. השיעור עצמו היה מאוד מעניין, וניכר כי למרצה ניסיון רב בתחום סין בכלל ובתחום השיווק וההתנהגות הארגונית בפרט. לאחר השיעור המרצה ניגש אליי ושאל אותי מה חשבתי על הדיון, וזה היה הפתיח לדיון שנמשך כמעט חצי שעה בו הוא סיפר לי על הניסיון שלו בסין, על הפתרון לקייס ועל הלימודים בבית הספר בכלל.

    אחרי השיעור, השתתפתי בסיור שכלל קבוצה מצומצמת של 4 מבקרים כך שחווינו למעשה סיור כמעט אישי. במהלך הסיור ראיתי כי קיימים בבית ספר חדרי קבוצות רבים (שמשמשים לצורך עבודה בקבוצות) וכן כי כל חדר וחדר כזה מצויד במיטב הטכנולוגיה כולל מסכי פלזמה ענקיים לצורך הקרנת מצגות וכו'. מעבר לכך, בבית הספר קיימים גם מספר חדרי זולה ויש גם קפיטריה ענקית עם מבחר רב של סוגי מזון במחירים ממש זולים וברמה שלא תבייש מסעדה טובה.

    במהלך הסיור, סיפר לנו המדריך על הייחוד של הבית ספר – פיתוח מנהיגות. בית הספר שם דגש עיקרי על תחום זה ולמעשה מציע תוכנית מובנית לפיתוח יכולות מנהיגות לכל סטודנט MBA אשר מתחיל ללמוד במסגרת המוסד. ישנן פעילויות רבות לפיתוח המנהיגות, כמו סימולציה בה נדרשים לפטר עובדים, משחק בו נדרשים לקבל החלטות מול פאנל של שופטים, שיחות מאורגנות עם מנהיגים עסקיים בהם הם מספרים על סגנון המנהיגות שלהם. בקיצור, מי שמחפש לפתח באופן משמעותי את יכולות המנהיגות שלו, זה המקום.

    אני אישית התרשמתי מאוד מהבית ספר לאחר הביקור, והגשתי אליו אפליקציה לא ממזמן. אשמח לענות על כל שאלה בנוגע לבית הספר לכל המעוניין.
    dvasht
    חבר
    מספר הפוסטים: 138

    To: tomstav, All


    את האמת, האוכל בקפיטריה לא משהו…

    tomstav
    חבר
    מספר הפוסטים: 6

    To: dvasht, All


    אני דווקא אהבתי 🙂

מוצגות 50 תגובות – 151 עד 200 (מתוך 217 סה״כ)
מענה ל־ביקרת בקמפוס? אנא עדכן
פרטים: