Home › פורומים › הפורומים › Forum: תהליך הקבלה › לחברים בלבד
-
מאתתגובות
-
To: All
שלום לך,
אשמח אם תוכל לספר קצת על דארדן. מה מאפיין בעיקר את בית הספר, שיטת לימוד ייחודית, ובאופן כללי מהן התכונות שבית הספר אוהב במועמדים ואילו יכולות ייחודיות (או מאפיינות, יותר נכון) הוא מצייד את בוגריו, או מחזק אצל בוגריו?
To: Or.R
הי Or.R. תודה רבה על הפוסט המצוין והאינפורמטיבי כל כך, ועל הפרספקטיבה החשובה של מישהו שכבר עשה את זה, ובגדול – עבורנו, הטירונים שרק בתחילת הדרך (וגם זה עוד לא סגור בכלל).אני אכן ניזון מפורומים ומחומרים ברשת, וגם משיחות עם סטודנטים, בוגרים ואנשים שחיו בשוק האמריקאי. לחלוטין אין לי יומרה להמשיג את כל התמונה, אם כי עודני בדיעה שלהיכנס לבי"ס להבדיל מלהצליח בו ובמציאת עבודה אח"כ – זה סט כישורים שונה, גם אם חופף במידת-מה.
אני האדם האחרון שאפשר לייחס לו התבטלות בפני הדירוגים. אני חושב שזה ילדותי ובאיזשהו שלב הופך להיות פשוט פתטי בין אנשים בוגרים – כמו לשאול חבר לכיתה "כמה GMAT קיבלת?". זה מעיד יותר על רדידותו של השואל מאשר על משהו אחר. עם זאת, נדמה לי שכמעט כל צרכן חדש נאלץ בהתחלה ללכת על המותגים המוכרים בשוק (ההשכלה) עד שהוא מפתח טעם מתוחכם יותר. גם אתה הלכת לדארדן ולא לאיזה אונ' חסרת שם, וגם אני, אם לא הייתי מפספס את הדד-ליין מרוב ההגשות, הייתי פונה גם לשם.
לצד כל זאת, כמו שאי אפשר להאשים אדם בכך שהוא מחפש תנאים טובים יותר לעצמו (אנחנו בכלל כולנו, כנראה, בעיניי רבים אחרים רודפי-רייטינג ובצע, "נפולת נמושות" שחשוב להם יותר סיר הבשר מאשר החובה הציונית הקדושה לעשות מילואים כל שנה, כל החיים) – אי אפשר לבוא בטענות למישהו שמנסה להתקבל לבי"ס יוקרתי יותר מבחינתו. לפי מה שאני רואה, זה לא משנה לאיזה מן ה- top schools הגעת לבסוף, משם והלאה זה כבר בידיים שלך. חשוב, עם זאת, אכן להגיע לטופ-סקול, כי לא צריך להוסיף עוד לבעיות האינהרטיות שלנו כזרים – שפה, אי-הכרת התרבות האמריקאית, מעמד משפטי וכדומה.
אני אישית חושב על קונסאלטינג, כי אני, לצערי, עורך-דין, ורוב חיי המקצועיים עסקתי במילים ולא במספרים. אני ער לכך שאני פשוט אתקשה להתחרות עם חשבונאים / כלכלנים כמוך או עם מהנדסים ו- quants למיניהם, אבל אני מקווה שאוכל להביא כישורים אחרים לשולחן: יכולת עבודה עם לקוח, דיפלומטיות, כושר שיכנוע וגישה שיווקית.
אני גם רוצה מאוד להיחשף לתחום ההלת'קייר, כי אם לשים לרגע בצד את הרדיפה אחרי הכסף (אשר מן הסתם, חשובה כאן לכולם, אחרת לא היו שוקלים את כיוון ה- MBA על הוצאותיו האדירות) – זה בעיניי האתגר החשוב ביותר שעומד כרגע בפני האנושות. כשחווים מחלה קשה מקרוב, מבינים ששום הון שבעולם לא מרפא סרטן סטייג' 4, ושהגיע זמן שהאנושות תעשה עם זה משהו, כי מתישהו זה יגע בכל אחד מאיתנו או הקרובים לנו.
אם יש לך רעיונות על "מינוף" סביר אחר של הרקע המשפטי בעולם העסקי, או דוגמאות של עורכי-דין שפגשת בדרכך בתחום ה- MBA – אני אשמח לשמוע.
תודה גם על הטיפ של ה- head hunters כבר תוך כדי הלימודים! זה חשוב.
סיפור הקריירה שלך מרשים ביותר ונותן השראה, בייחוד ההשתלבות שלך בחברה שהיא ספינת הדגל של השוק הביתי האמריקאי, שנראה לרבים מהזרים כבלתי חדיר לחלוטין. אתה באמת ייחודי בכך שהיו לך פרסומים והתחלת לצבור מעמד של מומחה עם ההרצאות, אבל מה יעשו "אזובי קיר", שעה שסצניריו כזה נראה מאוד לא שגרתי לישראלי ה"טיפוסי" שהולך ל- MBA?
אני עונה לעצמי על השאלה הזו בכך שהערך של ה- MBA הוא סובייקטיבי, כמו כל דבר, ועבורי התואר הוא מעין "אולפן" (יקר מאוד), מסלול אמון לקראת הכניסה לחברה אמריקאית. נוכח כל "שטיפת המוח" על ה- collaborative spirit, קשה לי לראות חברים לתואר MSFIN יוצאים עם איזה מהגר "טרי מהספינה" לפאב המקומי כל סוף שבוע או נוסעים ביחד לטרק אופניים בהרים.
הרבה כבוד!
To: economics
הרשימה שאתה מתחיל לגבש טובה. הייתי בהחלט מוסיף את קלוג, שיקאגו נמצאים בתנופה סנוביסטית, וחשוב להם מאוד GMAT גבוה ורקע אקדמי חזק, למרות כל הסיפורים על הגיוון והפתיחות. גם להם יש "חיבור מס' 3" פתוח כזה, כמו לסטרן, ור' השגותיי בעניין. לגיבוי, היית חושב על צפון קרוליינה – יש כאן בפורום בחור שסיפר על כך שהם מאוד ידידותיים לישראלים, אז אולי כדאי לשאול לעצתו.To: LLMBA, economics
ושוב אני מוצא את עצמי נאלץ להגיב, ולו רק בכדי לתמוך בדבריו של אור "השני" (Or.R)…
הרבה מילים נשפכו פה בשבוע האחרון, בסוג של דיאלוג בין מישהו שלא יודע הרבה ורוצה ללמוד (economics) לבין מישהו שלצערי עדיין לא יודע הרבה אבל כבר חושב שיש לו מה ללמד (LLMBA). זה מזכיר לי שני דברים: אחד – צדקו חז"לינו כשאמרו "אין חכם כבעל נסיון". שתיים – שכשנתקעתי בבקו"ם ל-8 ימים כבר בשבוע הראשון שלי בצה"ל, אחרי 3 ימים כבר התייחסו אלי "הצעירים" כאל מין אליל בקו"ם יודע-כל. במילים אחרות: גם נסיון זה דבר יחסי.
אני לא בא להעביר ביקורת על LLMBA. נהפוך הוא, אני מברך על הרצון לעזור לאנשים שמצטרפים לגיגית ה-MBA בחו"ל, וכמי שעוסק במלאכה מזה כמה שנים טובות – גם מעל דפי פורום זה וגם באופן פרטני יותר, גם בחינם וגם בתשלום, גם בארץ וגם בחו"ל – אני חושב שמקור הידע הטוב ביותר למבקשים ללמוד את "התעשייה" הוא בדיוק בפורומים מעין אלה המאפשרים מפגש בלתי-אמצעי בין צעירים לוותיקים.
יחד עם זאת, חשוב מאוד להיזהר מדינמיקה כמו זו שראינו בפורום בשבוע האחרון – economics שואל שאלה, LLMBA משיב וחוזר חלילה. יוצא, שכל המידע מגיע ממקור אחד בלבד, והמידע לא בהכרח מדוייק, כי גם המקור הזה אינו בהכרח מקור מוסמך…
בכל אופן, מספר הבהרות לגבי איך אני רואה את "השוק" (תוך התייחסות למה שכבר נכתב כאן):
- ל-GMAT יש משמעות, אבל היא בד"כ קטנה ממה שמועמדים נוטים לחשוב. לא צריך לעבור את האחוזון ה-80 בשני החלקים כדי להרגיש בטוחים. מי שעובר את האחוזון ה-70 בשני החלקים כבר עומד על 690 ומצבו טוב מאוד. הסיבה היחידה לשים דגש מהותי על ה-GMAT הוא אם יש חשש שציוני התואר הראשון לא משקפים את היכולת האנליטית האמיתית של המועמד (לי למשל היה ממוצע 81 בתואר הראשון בכלכלה וניהול, מכל מיני סיבות, והרגשתי שאני צריך להציג ציון GMAT "חזק" של מעל 700 כדי לאזן את הנקודה הזאת…)
- אין בתי"ס שמסננים רק על בסיס GMAT, ולא משנה אם הם "פיננסים" או לא (גם זה סוג של פיקציה עתיקת יומין שהיא יותר צ'יזבט בימינו – אין כזה דבר בי"ס פיננסי, ובטח שאין מגמה של נהירה לשווקים הפיננסיים ולבנקאות השקעות. כל זה נעלם מהשוק – ביחד עם כמה טריליונים – בשנת 2008). ההתייחסות לבתי"ס מסויימים (NYU למשל) ככאלה ששמים יותר דגש על ה-GMAT מאחרים היא לגיטימית, אבל מכאן ועד להסיק כי אין סיכוי להתקבל עם ציון נמוך מ-720 פעורה תהום לא קטנה – 720 זהו הציון הממוצע ב-NYU, ולפיכך בהגדרה כ-50% מהלומדים שם שקיבלו 720 ומטה (למעשה, יש גם נתון יותר משקף מהממוצע שמראה את טווח הציונים שמכסה 80% מהכיתה וב-NYU הוא נע על 660-760…) – בכל מקרה, NYU הוא חיה די יוצאת דופן בנוף ה-MBA בחו"ל…
- הפורום שומם כרגע כי הוא סובל מעונתיות חריפה – אנחנו בתקופה של שלהי ההגשות (סיבוב שלישי, ראיונות לאלה שכבר הגישו, וזהו בערך…), ולכן לא שומעים הרבה שאלות ולא מקבלים הרבה תשובות. לא מושלם אבל צריך לקבל את זה ואולי אפילו ללמוד מזה משהו (למשל: לא להגיש מועמדות בסיבובים המאוחרים אלא אם יש הצדקה מאוד משמעותית לכך!)
- כאמור, אין כזה דבר "בי"ס פיננסי". פעם אולי היה. היום אין לזה משמעות של ממש. יש כ-20 תכניות מובילות בארה"ב ועוד 5-10 תכניות מובילות באירופה ולשם כל המעסיקים – פיננסים, ייעוץ אסטרטגי, פארמה, מוצרי צריכה, היי-טק וכיו"ב – הולכים. יש משמעות קטנה מאוד לאיזה בי"ס אתה שייך ברגע שאתה שייך לקבוצה הזאת. הרבה יותר חשוב מי אתה ומה הרקע שלך. הייתרון היחיד של בתי"ס מסויימים (NYU, LBS, שיקגו וקולומביה למשל) יכול להיות יתרון מיקום גיאוגרפי – יותר קל לעשות נטוורקינג עם מוסדות פיננסיים מסויימים כאשר אתה גר קילומטר מהמשרד הראשי שלהם…
- אם יש לך התלבטות לגבי כלל המועמדות, פנה ליועץ מומחה בתחום (רובם בכל מקרה יתנו לך בחינם שעה-שעתיים מזמנם – נצל זאת!)
הזמן שלך יקר ואין הרבה מקום לטעויות בהגשה ל-10-20 תכניות המובילות בעולם בתחום שלהן, ולא משנה מה התחום (יש יותר מ-3,000 תכניות MBA בעולם, כך שלפנות ל-30 הטובות ביותר זו כבר סלקציה חריפה במיוחד – כמה פעמים יצא לך להגיד שאתה לא הולך להתפשר על שום דבר פחות מהטופ 1% במשהו?!) - הייחוד האישי שלך הוא הדבר היחיד שיכניס אותך לבי"ס – אבל כאמור אתה פונה לטופ 1% של בתיה"ס, כך שהפן האישי צריך להיות סופר-מיוחד כדי שתתקבל על סמך זאת בלבד… חיבורים והמלצות יותר חשובים מה-GMAT בכל בי"ס!!! איך אפשר להשוות מספר כלשהו סביב ה-700 שמגיע על דף בודד עם עוד כמה סטטיסטיקות יבשות ושמייצג יכולת למידה מופשטת למדי מול שתיים-שלוש חוות דעת אישיות ומאוד מפורטות המתפרשות על פני 5-10 עמודים של טקסט ועונות על שאלות פתוחות וסגורות שביה"ס כתב, ולא על שאלות אמריקאיות שאיזה צד שלישי כתב?!?
- מאוד נדירים המקרים שאנשים עושים שוב את ה-GMAT אחרי שהם התקבלו. אני לא מכיר אף אחד כזה, ויצא לי לפגוש לא מעט סטודנטים ובוגרים מפחות או יותר כל תכניות ה-MBA המובילות בעולם בשנים האחרונות. זה פשוט לא קורה. למרבה השעשוע, הפעם היחידה ששמעתי על מעסיק שהתייחס ל-GMAT של סטודנט, זו הייתה אשת HR חלולה במיוחד, שעבדה בחברת היי-טק גדולה (נחשבת לגדולה בעולם בתחום האינטרנט למי שרוצה רמז…) וששאלה מישהי מה ה-GMAT שלה, ולמה היא לא שמה אותו ב-CV שלה. למותר לציין שזה היה turnoff אדיר עבור אותה סטודנטית, שיצאה די מזועזעת מהשיחה ובסוף הלכה לעבוד בחברה אחרת.
- בתיה"ס למנע"ס אינם מחלקות HR של החברות המובילות בעולם. קל ליפול לדפוס המחשבה הזאת, ואני הראשון שיפעיל מידה בריאה של ציניות כלפי כל הנושא, אבל זו פשוט אבחנה שטחית מדי. בשורה התחתונה, זו טעות להסתכל כך על שוק ה-MBA מכיוון שזה עלול לגרום לך לחשוב שמספיק להתקבל לתכנית מובילה בשביל להתקבל לעבודה טובה אח"כ, וזו (כפי שכבר דיסקסנו) הטעות הכי פטאלית שאתה יכול לעשות.
- אל תבחר בתי"ס להגיש אליהם לפי הדירוגים. הדירוגים טובים על-מנת לקבל תמונת מצב כללית של מי הם ה-20-30 בתיה"ס הכי טובים. אח"כ צריך לעשות הרבה מאוד שיעורי בית ע"י ביקור באתר האינטרנט של בתיה"ס ולראות מה מושך אותך יותר – לכל בי"ס הדגשים שלו… לבסוף, צריך לדבר עם סטודנטים ובוגרים בארץ ובחו"ל על-מנת להכריע באופן סופי מיהם ה-5-7 בתי"ס ש-"עושים לך את זה". קוראים לזה Fit, ולעניות דעתי זה הפרמטר היחיד שעל-פיו כל מועמד צריך לבחור את בתיה"ס אליהם הוא מגיש.
- אם אתה בן למעלה מ-30, אתה צריך לשקול בזהירות רבה האם יש בכלל טעם הלגיש לסטנפורד ו-HBS. הגיל הממוצע שם הוא סביב ה-26 בתחילת התכנית (כלומר מרבית האנשים הגישו מועמדות בגיל 25!) – למועמדים בני 30 ומעלה עדיף להגיש לוורטון למשל מאשר ל-HBS וסטנפורד.
אני חושב שזהו לבינתיים…
בהצלחה!
אור
To: economics
economics,
סטנפורד וקולומביה לא נשמעים מתאימים לפרופיל שלך לעניות דעתי.
במקומך, הייתי משאיר את וורטון, דיוק ומישיגן, והולך גם על טאק, דארדן וייל. שיקאגו היא גם אופציה בזכות הרקע הכלכלי החזק שלך.
אני רק רוצה לסייג את כל הנ"ל בכך שזו חוו"ד מאוד מאוד מאוד שטחית ושכדאי לך לעשות עוד הרבה שיעורי בית לפני שאתה מחליט להגיש מועמדות לכ"א מהתכניות הנ"ל…
בהצלחה!
אור
To: epony
אהבתי את ההשוואה לבקו"ם! זה מצחיק, ויש בזה מידה רבה של צדק.יחד עם זאת, למי שמגיע מבחוץ – ובוא נניח שהוא גם לא נולד אתמול, הספיק לעשות דבר או שניים בחיים, וטעם את טעמו של השיווק על שלל צורותיו – דווקא יכול להיות מבט מרענן וכן על כל התעשיה.
אני לא בעסקים של MBA consulting, ואין לי עניין לעודד מישהו להגיש אפליקציות אבודות מראש. כשמדובר בתעשיה (הן MBA, והן PRE-MBA) שמגלגלת כסף, והרבה כסף – "מידה בריאה של ציניות" היא אכן דבר נחוץ, איך שזה נראה לי.
למרות שאני מסכים עם חלק ניכר מהדברים של epony, זו כל הפואנטה הרי של הפורומים האלה – שאנשים יוכלו לקרוא ולגבש את דעתם בעצמם. צריך לשמוע מגוון דעות שונות – מלומדות, ציניות ואפילו מטומטמות – כדי לדעת מפני מה "להתחסן" בעתיד.
הטיעון של 3000 תוכניות ה- MBA בעולם והאחוז העליון מתוכם – הוא טיעון חלש, בכל הכבוד. זה כמו בלימודי משפטים: יש 4 אוניברסיטאות, המרכז הבינתחומי, ועוד שלל מכללות. כל אחד מהמוסדות אכן יקנה לך תואר פורמאלי במשפטים, אבל לא כל אחד יוביל אותך להתמחות במשרד גדול או נחשב, וכפועל יוצא מכך, כל הקריירה שלך תקבל כיוון אחר – אם בכלל תמצא עבודה. זה לא אומר שמי שסיים תואר במכללה הכי פחות יוקרתית לא יכול להצליח, או שמי שגמר את העברית בהצטיינות לא יכול ליפול – אבל זו שאלה של הסתברויות וסיכויים, ונקודת זינוק. זה טריוואלי, ולא מצריך ויכוח – כולם רצים אחרי היוקרה, במיוחד אנשים אמביציוזיים שפונים ללימודי MBA. הקריירה נמצאת בראש מעייניהם, וזה אכן self-selection אולי הראשון מבין כולם.
כיוון שכך, זהו סוד גלוי שצריך לנסות להתקבל רק לצמרת של אותן ה- 3000, כי כל היתר זה באמת לשרוף את הכסף סתם. לכן מה שמשנה ומעורר את מירב הדיונים – הוא המשחק בתוך התוכניות המובילות, וכל מה שמחוצה לו – הוא די רטוריקה ריקה מתוכן. לכן הוויכוח מתמקד באותן התוכניות, בשאלה מה בדיוק מרכיב את ה"טופ", ואיך הן מדורגות ביניהן.
אני מדמה את הויכוח הזה למוצר יוקרה אחר: מכוניות. מה עדיף? BMW, AUDI, מרצדס, מייבך, וולוו, רולס-רויס, פרארי או אסטון מארטין (אפשר לזרוק גם דגמים שונים של אותו יצרן לקלחת)? כולן הרי קופסאות פח עם מנוע בפנים, ולכולן פוטנציאל להביא אותך מנקודה א' לנקודה ב' – איזו תבחר? למי שמייבך יקר לו (המחיר בשנות חיים או חודשי לימוד GMAT), מתחיל להגיד שהוא היה לוקח AUDI A8, שהיא עולה כמה עשרות אלפי דולרים פחות, אבל מכונית מצויינת לא פחות, ובכלל זכתה בתואר בתערוכה בדטרויט .. ואין לזה סוף. כל עוד זה טופ – זה טופ, ועל זה אני חושב שאפשר להסכים. אף אחד לא יתחיל להגן כאן על סובארו, כי סובארו אפשר לקנות כאן בתואר שני במנהל עסקים בבר-אילן (בלי לזלזל, חלילה).
באשר ל- GMAT: הסיפורים על אנשים עם פחות מ- 700 שהתקבלו לאוניברסיטאות המובילות הם, למרבה הצער, אנקדוטאליים וניתן לספור אותם על אצבעות כף יד אחת. לכל יועץ קבלה יש כאלה, והוא אוסף אותם באדיקות, אחד לאחד, על פני השנים כדי להגדיל את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים, שבאופן רגיל היו מוותרים על הניסיון. זה אכן קורה, אבל אי אפשר לבנות על זה, ולא ראיתי שום סטטיסטיקה מסודרת, של אף גוף, שיכולה לנבא את ההצלחה לבעלי GMAT לא מזהיר. זה הכל – אנקדוטות, ומקרים ספוראדיים פה ושם.
תמונה מייצגת (מעט) יותר אפשר למצוא, למשל, בפורום של GMATCLUB, שם יש טבלאות עם נתונים של אנשים שמתקבלים, שנות ניסיון ונתוני ה- GMAT. ציון 720 שמפרסמת באתר אוניברסיטה נתונה – יכול להיות גם ממוצע וגם חציון, ועדיין הפיזור מסביב יכול להיות בין 700 ל- 740. זה לא אומר כלום. גם הטווח לא אומר כלום – מה שחשוב הוא מידת ההצטברות סביב ה"מרכז". שני אסטרונאוטים או אלופי ארה"ב בריצה שהתקבלו לסטרן עם 590 לא משפיעים על הנתונים הסטטיסטיים המפורסמים. האוניברסיטאות הן גם בעסקי השיווק, ולכן הנתונים הסטטיסטיים נבחרים על-ידיהם בקפידה – בדיוק בשל חוסר יעילותם. לא ראיתי שמישהו מבתי הספר מפרסם נתוני סטיית תקן, אבל אשמח לטעות. גם האוניבריסטאות מעוניינות שיפנו אליהן כמה שיותר – כי לדחות רבים מגדיל את הסלקטיביות, ונגיד בהרווארד: 300 דולר דמי הרשמה כפול 8773 נרשמים זה 2.632 מיליון דולר – מדי שנה רק על בסיס החלומות של הנאיביים (88 אחוז מהם נדחים).
ואם בתי הספר לא מפרסמים את הנתונים השלמים, ברור שליועצים שחיים באקו-סיסטם הזה אין את כל המידע, וגם אם הצליחו לצבור אותו לאורך שנים – הם לא יפרסמו אותו לעולם, אלא יסתפקו בהצהרות עמומות "אם לא תנסה, ברור שלא תתקבל", "היה מקרה בשנת 1984 שבחור ישראלי התקבל להרוורד עם GMAT 440, וכו'".
אני לא בא, חלילה, לתקוף את היועצים, הם עושים עבודה חשובה – אבל שוב, כמו כל גורם בעל אינטרס, צריך לקחת את דבריו עם grain of salt, ולברור מהכלים שאתה קונה את מה שחשוב לך.
בקיצור, אני לא רואה מקום לסגת מהמסקנה שלי: צריך להוציא GMAT כמה שיותר גבוה – אבל לא לבזבז שנים על ההכנה, ולהכין חיבורים והמלצות כמה שיותר טובות (אגב, ההמלצות, לדעתי, לא מוסיפות הרבה, כי ממליצים של רוב המועמדים הם אנשים עסוקים, שאין להם כוח להתחיל לכתוב גיליונות של 5 עמודים, והם מבקשים מהמועמד להכין להם משהו. בסופו של דבר, המועמד כותב את הכל לבד – את החיבורים ואת ההמלצות, ובתי הספר יודעים את זה טוב מאוד; ההמלצות הן בסה"כ המשך החיבורים שמסופר בגוף שלישי, ולכן מקפידים שם שלא תהיה חפיפה או חזרה, וכל האפליקציה תצא "מעוגלת" – כלומר, יש פרטי מידע שעדיף שיסופרו מפי הממליץ, ולהיפך).
אחרי שמכינים אפליקציה חזקה – צריך לפנות לבתי הספר בפיזור כמה שיותר רחב, כדי למקסם את סיכויי הקבלה לטופ. השיקולים של ה- adcoms הם כל כך רבים ומגוונים, כך שאין סיכוי בחיים שתדע למה דחו אותך, והאם בכלל קראו את האפליקיישן שלך (יש גם דעה כזו: פשוט לא קוראים את הכל. כי מה תעשה? כלום!) אולי לא אהבו את התמונה שלך ב- TOEFL – איש לא יספר לך על זה, וכל מה שהמועמד יכול לעשות זה למקסם את הגורמים שכן בשליטתו: GMAT, חיבורים, ומספר בתי הספר.
הטיעון של FIT נראה לי, בכל הכבוד, כ"מושג שסתום" עמום אולטימטיבי, האמצעי האחרון לדחות את המועמד בלי להודות שזו פשוט "גחמה". אכן, למועמד צריך להיות חשוב עם מי הוא ילמד, והאם קר בקמפוס בחורף – אבל אני מניח שרבים יסכימו לסבול את הקור בשיקאגו במשך כמה חודשים, כדי להוסיף את המותג הזה בקורות החיים. בסופו של דבר, ברוב המקרים לא המועמד בוחר, אלא בוחרים אותו, ומעטים הם בני המזל שנשארים עם בחירה מבין יותר משני בתי הספר לאחר ההגשות.
אנסח את זה בפשטות: קודם תתקבל, אחר כך תתחיל לבחור (הכסף של דמי רישום גם ככה בטל בשישים אל מול ההוצאות שצפויות לך).
בסופו של דבר, אנחנו נמצאים בשוק של קניית מותג – וזה שם המשחק. כל עוד זה מותג עילית – בגדול, אכן אין הבדל דרמטי ביניהם, ואני לא חושב שיש מישהו שפוי, במיוחד מבין הזרים שמהגרים למדינה אחרת, שיחשוב שאם התקבלת ל- MBA, העבודה מובטחת לך.
הדירוג שלי של בתי ספר "פיננסיים" – שאמרתי מן ההתחלה שהוא פנימי וסובייקטיבי – מבוסס על אחוז הבוגרים שנשלחים לתחום הפיננסי פוסט-MBA, וכפועל יוצא מכך, מדווח את המשכורות הגבוהות ביותר, ומושך את הרייטינג של האלמה-מאטר שלו – והוא, אגב, תואם, כמעט אחד לאחד, לדירוג של בתי הספר האמריקאיים של FINANCIAL טיימז.
בסופו של דבר, אני אישית שמח על כל תגובה – וברצון אומר תודה עליהן – כי הן מעשירות את תמונת העולם שלי בנושא המרוץ ל- MBA, ומחזקות – או מחלישות – את התובנות (הסובייקטיביות להחריד, כמובן) שהגעתי אליהן.
כרטיס החבר עודכן
* לצפיה בכרטיס של חבר, לחץ על שם החבר שבכותרת ההודעה
* עדכן את כרטיס החבר שלך ע"י לחיצת edit profile בראש העמוד
To: LLMBA
LLMBA,
ראשית אני רוצה לחדד שוב שכל מה שאני אומר הוא לא בהכרח או במיוחד קונטרה לדברים שאתה אמרת, אלא נובע כאמור מנסיון להביע עוד דעה ולהעשיר את הדיון…
לגבי GMAT וסטיסטיקות, אני מסכים עקרונית שמן הסתם היה הרבה יותר קל לדעת מה הסיכויים להתקבל עם GMAT כזה או אחר, למרות שזו גישה מוטעית בבסיסה, כי היא מניחה קשר סיבתי חזק מדי בין ה-GMAT לסיכויי הקבלה – אני יכול חד-משמעית להגיד לך שהקשר הזה מאוד חלש במציאות!
אני בכלל לא מסכים שהטבלה של GMATCLUB "יותר מייצגת" – ה-self selection של קבוצה מצומצמת יחסית של אנשים שהשתתפו בסקר של הפורום הנ"ל יוצר הטיה חריפה בנתונים והסלפה במסקנות. לא צריך להיות ספק שהנתונים שבתיה"ס מציגים הרבה יותר מהימנים מאלה של כל פורום אינטרנט כזה או אחר.
סטטיסטית, בכל אופן, אפשר לחלץ יחסית הרבה מידע בהנחות הרבה יותר קלות לעיכול, כמו שהצלבת נתוני ממוצע וטווח 80% נותנת תמונה מאוזנת יחסית של פיזור הציונים, או שה-10% מכל צד של טווח ה-80% מתחלקים שווה בשווה בסה"כ (הנחת התפלגות נורמלית), וכיו"ב…
הסיפורים על מתקבלים עם GMAT נמוך מ-700 הם בכלל לא אנקדוטליים. במרבית התכניות כל דבר מעל 680 (ואפילו 650 אם סיימת תואר ראשון בהצטיינות) הוא די והותר, ואני אישית פגשתי עשרות בוגרים מהשנים האחרונות עם GMAT נמוך מ-700, ורק בודדים שעברו את ה-750. הסיבה שרואים ממוצעי GMAT גבוהים יותר בשנים האחרונות היא פועל יוצא של המשבר הכלכלי והנהירה המוגברת אחר MBA שהוא יצר. אני לא אתפלא אם כבר השנה נראה ירידה קלה בממוצעי ה-GMAT בתכניות המובילות. מה שבטוח, ולגבי זה דווקא יש נתונים, הוא שציון ה-GMAT לא מבטיח הצלחה – לא ב-MBA ולא בקריירה שאחריו!עוד טיעון מאוד בעייתי בעיני הוא לגבי דמי ההרשמה. אל תחשוב אפילו על להתייחס אליהם כשום דבר מלבד "דמי רצינות". אתה יודע כמה זמן וכסף לוקח לעבור על 11,000 חבילות הרשמה מלאות כולל עשרות אלפי מילים בחיבורים והמלצות ברמות שונות ומשונות של אנגלית, ועוד כמה אלפים טובים של חוו"ד של מראיינים??
HBS "יושב" על קרן השקעות של כ-2.5 מיליארד דולר – נראה לך שעוד פרומיל מזה מזיז שם למישהו משהו? דרך אגב, שווה לציין במאמר מוסגר שבמרבית התכניות המובילות השכ"ל בד"כ לא מכסה בכלל את ההוצאות פר תלמיד! את רוב הרווחים שלהם עושים בתיה"ס הללו מתכניות לבכירים (executive education) ומקרן ההשקעות שלהם – הנה נתונים רשמיים של HBS לצורך ההמחשה.לא הייתי רץ להשוות את ה-MBA למוצרי יוקרה מפני שזהו לא "מוצר". אם המטרה של ה-MBA היא להביא אותך מנקודה א' לנקודה ב', אז אתה לא צריך תואר ממוסד מוביל. תעשה MBA בת"א, תקבל קידום חביב,תתמנגל עם תעשייינים, מובילים חברתיים ויוצאי "הישרדות" ו-"האח הגדול" ותגיע אל המנוחה ונחלה.
רוצה יותר? סבבה, לך תעשה MBA בבי"ס טוב אך לא יוקרתי בעיר בארה"ב (למשל שבה אתה רוצה לעבוד אחרי הלימודים. תשקיע, תוציא ציונים מעולים (יותר קל כשאתה לא מוקף יוצאי מקינזי וגולדמן), תתחרע על אירועי נטוורקינג, תוציא את המיץ לאנשי ה-Career Services של ביה"ס והסיכויים שלך למצוא עבודה לא נופליםלדוגמה, יש לי חבר שהתקבל ל-MIT ולאוקספורד, והלך על אוקספורד (הזמנו היה מדובר על הבדל של משהו כמו 20-30 מקומות בדירוגים) בלי למצמץ!
למה? כי הוא רצה לעבוד בלונדון אחרי הלימודים ומה לעשות שאחוז ההשמה של בוגרי אוקספורד גבוה יותר מזה של בוגרי LBS – וכל זה בהשקעה של שנת לימודים אחת בלבד ובשכ"ל הרבה יותר נמוך (30% הפרש אם לא יותר, ובסדר גודל של עשרות אלפי פאונדים זה סכום לא קטן בכלל)..!או, כמו שעשה חבר יקר בפורום בשם nyaniv, לך ללמוד בקנדה! תכניות מעולות ברמה סופר גבוהה, הרבה יותר קל לקבל אשרת עבודה בתום הלימודים, ואחרי כמה שנים והתאזרחות, אתה יכול בקלות יחסית לחצות את הגבול לארה"ב…
הנה כתבה שהתפרסמה השבוע בעיתון פיננסים לונדוני בשם City AM – שים לב להבדלים בדגשים שנותנים בוגרי התכניות המובילות, לעומת בוגרי התכניות הפחות מוכרות: http://www.cityam.com/city-focus/how-business-school-helps-job-hunt – רמז: חומר אנושי מול שירותים משרדיים…
אני חסיד גדול מאוד של FIT ואני בכלל לא מסכים איתך שהוא לא רלוונטי או לא קריטי במערכת השיקולים של ההגשות. חפש הודעות קודמות שלי בנושא ותראה שכתבתי על כך לא מעט, ומפאת קוצר הזמן ואורך היריעה אני אתמצת: החיפוש אחרי ביה"ס המיטבי עבורך דומה לחיפוש עבודה אחרי ה-MBA ועוקב אחרי כלל ותיק ורב בשנים: תפסת מרובה – לא תפסת!
ככל שתתפזר על יותר בתי"ס שונים ומשונים, כך תאבד פוקוס בחיבורים ותחליש את האפליקיישן. כבר ציינת בתגובה קודמת שהרבה מאוד אנשים עם GMAT של 750 וצפונה נדהמים לגלות שהם לא התקבלו לתכנית חלומותיהם, והסיבה היא כמעט תמיד שהם הגישו אפליקיישן שבסה"כ לא היה ברמה גבוהה מספיק (כי, כאמור – שוב – GMAT זה ממש לא הכל בחיים!) או שהם לא התאימו לביה"ס מסיבה כזאת או אחרת (והכוונה היא מבחינת אישית בד"כ, ולא מבחינת רקע מקצועי).
אתה אומר שעדיף להגיש למלא בתי"ס, להתקבל לכמה שיותר, ואז להחליט לאן הולכים. זה נשמע לך רציני? זה נשמע לך כמו משהו שבי"ס היה רוצה לשמוע ממועמד שהוא שוקל לקבל לתכנית ה-MBA היוקרתית שלו? לא נראה לך שבתיה"ס יעדיפו מישהו ששוקל את המהלכים שלו לפני שהוא עושה אותם, ולא הולך על עיוור ומקווה לטוב?אם אתה חושב שאתה בשוק של קניית מותג, אתה טועה. כאמור, המותג לא משחק תפקיד מעבר לפתיחת דלתות ובסופו של יום הכל תלוי בך. שלא כמו בוגרי תואר ראשון במשפטים כפי שהבאת בדוגמה שלך, כאן מדובר בשוק יותר בוגר ויותר שקול, שלא מסתנוור מ-name dropping.
אני אסיים במשהו שאמר לי לא מזמן מעסיק בראיון עבודה: "אני אוהב את כל הקטע הזה שהלכת ל-INSEAD לא בגלל היוקרה או הלימודים. אני אוהב את זה כי יצאת מחוץ לגבולות של עצמך וניסית משהו אחר לגמרי ממה שידעת והכרת עד אז, בידיעה שאתה צועד במידה רבה אל הלא נודע, ומתוך שאיפה לראות עולם ולשפר את עצמך…" – לא יודע מה זה עושה לך, אבל זאת בעצם הסיבה שהלכתי ל-MBA בחו"ל, ולא כדי "לקנות מותג".
To: epony
Epony, אחלה פוסט!מה אני אגיד, הלוואי ואתה צודק לגבי ה- GMAT. אני עצמי לא הוצאתי ציון מזהיר כמו שהייתי רוצה, אבל נראה לי מטומטם לבזבז ימים יקרים כדי לתרגל שוב חידות טריוויה שהקשר ביניהן לבין הצלחתי העתידית והעכשווית הוא מקרי בהחלט. עשיתי, הגשתי, ומה שיהיה – יהיה. מי שלא מסוגל לראות את הפוטנציאל שלי – בעיה שלו. כבר יצאתי מהגיל הזה של "תרקוד היא אמרה לי, תרקוד", ולכן אני די מתעצבן מהמשימות ה"קריאטיביות" כמו של שיקאגו ושל סטרן, שנראות לי, מצטער, משפילות.
לגבי דמי רישום – מותר לנו להישאר חלוקים. אני אישית לא חושב שאפילו הרווארד מזלזל ב- 2.6 מיליון דולר. מכל מקום, המשקל היחסי של דמי הרישום עולה ככל שיורדים בסולם היוקרה, כי לא לכל האוניברסיטאות יש קרן כמו של הרוורד, ולמעשה היא די ייחודית בהיבט הזה. דווקא הנתונים שאתה מביא על הכמויות של חבילות ההרשמה וכו' מחזקות את ה"שמועות" – ואלה אכן שמועות – כי לא קוראים את כל האפליקיישנז, פשוט כי אי-אפשר – וחותכים לפי GMAT, ציוני התואר הראשון, או סתם ככה כי בא להם.
הטיעון של מוצר / לא מוצר – מותג / לא מותג – נכון שאפשר להגיע לאותו מקום (בערך) גם בסובארו וגם במרצדס, גם מוורטון וגם מקנטאקי, אבל שוב, השאלה היא של סבירות, של קלות, של נוחות ושל סיכויים. לחכות 5 שנים את כל התהליך בקנדה, או לנסוע לירידי תעסוקה – במקום לנצל את מה שמביאים לך על הצלחת לקמפוס – בעיניי, יש הבדל לא קטן. גם אתה הלכת ל- INSEAD ולא לסקולקובו במוסקווה.
לאנשים קרייריסטים חשובים סמלי סטאטוס by definition, אחרת לא היו מגיעים עד הלום. הסיפורים על "יציאה מהקופסה", "אתגר עצמי" וכו' – כבודם במקומם מונח (המקום הזה הוא בד"כ בחיבורים "Why MBA, why now"), אבל, בשורה התחתונה, אינם אלא עטיפה חיצונית חלקה כדי שקל יהיה לבלוע – לנו עצמנו ולסובבים – את הגלולה המרה של ההכרה הצינית שאנחנו, בסופו של דבר, רודפים אחרי הכסף והכבוד – בלי להסתכן בדיסוננס קוגניטיבי (התנגשות בתפיסה העצמית שלנו כאנשים ערכיים שהכסף והיוקרה הוא לא הכל בחיים בשבילם).
שוב, מותר לנו לא להסכים ואפילו לא להודות בפני עצמינו שנקודת המבט האחרת היא הצודקת.
מאיפה נבנים הדירוגים? מדוע עולים ציוני ה- GMAT בהתמדה על פני השנים? מה, זה נוצר סתם, באוויר? אלה המועמדים שדוחפים כל הזמן – קרי: אנחנו; זה מרוץ חימוש מתמיד בתוך ה-עדר הקרייריסטי שמחפש את המקום היוקרתי יותר, שיביא למשרה נחשקת ומכניסה יותר, ושייתן אישוש לתחושת הערך העצמי, שמוגדר, מה לעשות, אצל אנשים מוחצנים (אחרים לא ישרדו) דרך ההכרה החיצונית. כלשון הכתבה שהתפרסמה לא מזמן בגלובס, "אין מה לקנא באנשים אמביציוזיים, זה בא מחסכים". אותי לא תשכנע אחרת: תואר ה- MBA מיותר מבחינה אקדמית, ועיקר ערכו הוא ביוקרה (מותג) שהוא מקנה.
נקודה אחרונה: פיזור האפליקציות. מניסיוני הדל, כשמכינים 2 – 3, היתר כבר די דומה. למעשה, אחת החוכמות היא לבחור תוכניות שהחיבורים שהן דורשות לא שונים באופן מהותי אחד מהשני (באתר ארינגו יש עמוד שממפה כאלה). נכון, יש תוכניות מעצבנות כמו שיקאגו וסטרן, שדורשות ש"תשפיל את עצמך באופן יצירתי", אבל אני לא בטוח שהמתכונת הזו תשרוד לאורך זמן; גם ככה שיקאגו ביטלו השנה את המצגת, ולא כל האנשים ה"רציניים" שאתה מדבר עליהם אוהבים להעלות סרט ביוטיוב כמו איזה טינייג'ר מתלהב. בקולומביה, לדוגמה, יש אפליקיישן די פשוט, והיא מסתדרת לא רע מכל הבחינות.
כל בתי הספר מלמדים את אותם דברים בסיסיים, וכל התוכניות בטופ מובילות לאותו מקום. זה לא משנה לאן תתקבל, רצוי כמובן לשאוף ליותר, אבל מאוד חבל לא להגיע לשום מקום, וגם זה קורה. לבית הספר אין יכולת לדעת לכמה בתי ספר הגשת, וניסיון להתעלות על עצמך כדי למצוא את ה"FIT" החמקמק הוא הוא זה שגוזל זמן. לא צריך כמובן לזלזל ולטעות בשם בית הספר כשאתה עושה "מצא והחלף" ב- WORD, אבל נקודות הייחוד של כל בית ספר ידועות לכולם, המקום לכתוב על זה מתרכז בדרך כלל בחיבור אחד – "למה X?".
מצטער (ואני אוהב את הפוסטים שלך, שלא תטעה), הטיעון של "נראה לך רציני שאתה מגיש לכמה בתי ספר ואז בוחר" – לא מרגש אותי. אם הייתי יכול פיזית, הייתי מגיש גם לכל ה- 15. להם מותר להעריך אותנו על פני עשרות פרמטרים לא ידועים ולא אחת, פשוט סותרים (תכתוב חזון קריירה מפורט – זה מגוחך שאתה חוזה קדימה מה תעשה; תראה את הייחוד שלך / זה מצחיק לראות אנשים צעירים שכל אחד מהם מציג את עצמו כאיזה גיבור של זמנו, וכו'), לדחות אותנו בלי לתת הסברים – ולנו אסור להתגונן באמצעות פיזור האפליקציות? בכלל, כל התהליך הזה נורא מזכיר לי משחקי חיזור, משום מה: ספר לי למה אני הכי יפה … כן את הכי יפה, אלא אם כן מלכת הכיתה מזמינה אותי לצאת. לא, אבל אני אתן לך מלגה – אז תבוא אלי? מצטער, את ירדת שני מקומות לפי ביזנס ויק, ושלחת השנה רק 18 אנשים למקקינזי .. אני הולך להיא מניו-יורק, שהיא אולי קרה יותר אבל קרובה לדיסקוטקים שאני אוהב …
אנחנו אנשי עסקים לעתיד, אחרי הכל (בשאיפה לפחות :)) – אז מותר לנו לפזר סיכונים (אם כי, כמובן, לעשות את זה בחכמה, כדי שהחברה חסרת הבטחון שלך לא תחשוד שאתה מתכנן לברוח עם החברה שלה).
To: All, LLMBA, economics, Or.R, epony
אני נהנה לראות את הפעילות בפורום בימים האחרונים כי אני באמת חושב שזה אחד ממקורות המידע הטובים שיש למי ששוקל לעשות MBA בחו"ל. מספר הערות:
1. LLMBA, אין ספק שיש לך ידע נרחב ושאפשר ללמוד ממך רבות. יתרה מכך, חלק מהפוסטים של מעשירים כמו הפוסטים של epony שהוא בערך אגדה בפורום הזה. יחד עם זאת, שים לב שאתה מוערר הרבה הסתייגויות אצל אנשים שהם בוגרי התוכניות או סטודנטים נוכחים. איך אמר epony (או חז"ל, אני לא זוכר בדיוק מי…) "אין חכם כבעל ניסיון". אם כל כך הרבה אנשים עם ניסיון חולקים עלייך, כנראה שיש לזה סיבה. יש לך מעין התבוננות של שחור ולבן על העולם שאותו אתה חוקר. למשל, קלוג= טוב סטרן=רע. קצת ענווה. קצת פחות שליליות על התוכניות שאתה לא מגיש אליהם. יש לך המון ידע, רצון לחקור ורצון לחלוק, אבל צריך להיות קצת יותר מסוייג כי אחרת אתה תטעה פה הרבה אנשים. טעות של MBA יכולה לעלות הרבה מאוד כסף… כך למשל כתבת "הראיונות ל- IB מתחילים בערך שבוע אחרי תחילת הלימודים, וקשה לי לראות איזה ישראלי שזה עתה ירד מהספינה מרשים בנקאי מתוחכם מ- וול סטריט, על פני מתחרים שגדלו באמריקה וספגו את התרבות עם חלב אמם"… זה כל כך לא נכון. אלף, הראיונות מתחילים יחד עם הראיונות לקונסלטינג (ינואר להתמחות, אוקטובר-נובמבר לפול טיים). בית, יש כל כך הרבה ישראלים/זרים שעושים IB (חלק גדול מהם לא בא מפיננס)- חלק גדול מהפואנטה של MBA בארה"ב זה שינוי קריירה. ברור שצריך לעבוד יותר קשה בשביל להתרגל לתרבות ולראיונות באנגלית, אבל זה כמעט נכון לכל תחום שתתראיין אליו…
2. GMAT- חשוב מאוד. לא משנה איך תסובבו את זה. יותר מכך, חשוב מאוד לאנשים שרוצים לעשות קונסלטינג. אחד המסננים העיקרים של חברות הקונסלטינג הגדולות. מסקנה, אם אתה רוצה ייעוץ, כדאי שיהיה לך GMAT גבוה, ולא משנה לאיזה בית ספר אתה הולך. יחד עם זאת, הרשו לי לסייג, כי אני מכיר מישהו שקיבל השנה הצעת עבודה מ- Deloitte Consulting עם GMAT שנמוך מ-600 (ולא אמריקאי). אבל זה היוצא מן הכלל, לא הכלל. כמו כן, LLMBA יש המון ישראלים בתוכניות המובילות עם GMAT של 640-690, זה ממש לא יוצא דופן, ורובם לא ניהלו חברה של 500 אנשים בגיל 25.
3. Healthcare- תחום שקשה מאוד להיכנס אליו ללא אזרחות אמריקאית. רוב חברות ה-healthcare הבולטות מגייסות ב-KFBS וב-Duke וכמעט אף אחת מהן לא מספנסרת זרים. LLMBA, תכין תוכנית חלופית כי זה על סף הבלתי אפשרי.
4. "הכל אפשרי מכל תכנית MBA" בלה בלה בלה בלה… ככל שהתכנית יותר יוקרתית ככה יותר קל למצוא עבודה, במיוחד כששוק התעסוקה ברצפה. אפשר לטעון, שהפערים בין התוכניות המובילות לא כאלה גדולים, אפשר. ברור שאפשר ללמוד באיזה אוניברסיטה עלומת שם ולעבוד בגוגל. אבל (שוב) זה היוצא מן הכלל, לא הכלל.
5. אזרחות/גרין קארד- חשוב מאוד… כמעט ולא רלוונטי לאלה שרוצים לעשות קונסלטינג או IB בגלל שאלה חברות שהיסטורית מגייסות זרים. לעומת זאת, דיי קריטי לשאר התעשיות. Or.R, כתבת פוסט מעולה. ארה"ב אכן אינה "גורדון גקו, סקס והעיר הגדולה וכו".. אולם, הסיכוי שלך להיכנס לחברה שלא מספנסרת זרים שואף לאפס, אלא אם כן אתה איזה סופרסטאר שהם לא ראו מעודם (אני אישית לא מכיר כאלה). חברים, המצב הנוכחי בארה"ב הוא כזה שאם מנטרלים את המשרות לקונסלטינג או ל-IB, רוב המשרות שפתוחות לבוגרי MBA אינן פתוחות לזרים. זה שאין משרות, אבל פחות, והתחרות עליהן יותר קשה (תחשבו על בתי ספר עם 35% זרים שמתחרים רק על המשרות האלה). תקן אותי אם אני טועה, אבל וול מארט לא מגייסים זרים לתוכנית שאתה נמצא בה כעת? גילוי נאות לא יזיק.
6. economics- שתדע לך שאתה כנראה כמו רוב האנשים בזה שאתה לא באמת יודע בדיוק מה אתה רוצה לעשות אחרי ה-MBA. כל כך הרבה אנשים מגיעים ל-MBA וחושבים שהם יודעים מה הם רוצים לעשות אבל פתאום נפתח להם עולם שלם של אפשרויות. זה מה שכיף ב-MBA, אתה יכול (כמעט) לעשות הכל. דרך אגב, זרים הם האוכלוסיה הכי לא בררנית מבחינת חיפוש עבודה ב-MBA, במיוחד בשנות המשבר.
אהבתי את מה שאמר חבר של epony ולכן אני חייב להעתיק את זה ולסיים עם זה כי זה כל כך נכון:
"אני אוהב את כל הקטע הזה שהלכת ל-INSEAD לא בגלל היוקרה או הלימודים. אני אוהב את זה כי יצאת מחוץ לגבולות של עצמך וניסית משהו אחר לגמרי ממה שידעת והכרת עד אז, בידיעה שאתה צועד במידה רבה אל הלא נודע, ומתוך שאיפה לראות עולם ולשפר את עצמך…"
הבלתי נשכחות – עדכון דו-שבועי
הבלתי נשכחות מקום 1: ההודעה של boazcn שקיבלה 21 !Cool " רשמים מביקור בסטנפורד:כבר בכניסה לאוניברסיטה מקבלים את האפקט של אחד ממוסדות הלימוד הוותיקים בארה…"
מקום 2: ההודעה של ZoharK שקיבלה 19 !Cool " מה בין f1 ל-j1 – סיכום
לאחר שחזרתי מביקור בבתי הספר והקשבתי להרצאות של מנהלי ה-financial ai…"מקום 3: ההודעה של School Boy שקיבלה 16 !Cool "שלום חברים,
כבר לפני כמה שבועות חזרתי מסבב אוניברסיטאות בארה"ב. לקח לי קצת זמן להתאושש ולהתאפס חזר…"מקום 4: ההודעה של tomerco שקיבלה 15 !Cool "p> מקום 5: ההודעה של idanva שקיבלה 15 !Cool "אתה יכול להרגיע אותה שזה בגללי.
נרשמתי ללימודי מדעי המחשב ב2000- תעשיית ההייטק קרסה.
התחתנתי ב 11 …"מקום 6: ההודעה של Itair שקיבלה 13 !Cool "
אני מוכרח לומר שמאז שנכנסתי לכל התהליך של ה mba אני נתקל שוב ושוב בדיון הכל כך ילדותי ולא ענ…"מקום 7: ההודעה של אייל שקיבלה 13 !Cool " i’ll bite …. epony, i’m willing to take on the role of devil’s advocate: ye…"
מקום 8: ההודעה של idanva שקיבלה 11 !Cool "טוב, התלבטתי רבות האם להגיב ולבסוף החלטתי שכן.
למי שלא מכיר את הסיפור שלי, אני בן 33 בקרוב, נשוי+2 …"מקום 9: ההודעה של nyaniv שקיבלה 10 !Cool "מנקסטר,
אני מאמין, מניסיוני שלי, שהעובדה שיש לך אזרחות כפולה עשויה לסייע בהשגת מילגות ובעבודה לאחר …"מקום 10: ההודעה של avim שקיבלה 10 !Cool "כשחברה שלך שואלת אותך מה הסיכוי שתצאו לסרט עם חברים ביום שישי ואתה עונה לה "בהנחה של המלצו…" מקום 11: ההודעה של yaniv1975 שקיבלה 10 !Cool "אהלן,
משעשע לקראו את הדיון המעניין בנוגע לאיזה בית ספר עדיף על סמך מצגת פאוור-פוינט וביקור באוניברס…"מקום 12: ההודעה של Limch שקיבלה 9 !Cool "e from my experience of actually going to hbs (because getting in is just the first step, i know it …" מקום 13: ההודעה של School Boy שקיבלה 9 !Cool "כמו שהבטחתי, 2 אוניברסיטאות בשבוע, והפעם: ucla וברקלי.
ucla:
מכיוון שזה היה בית הספר הראשון …"מקום 14: ההודעה של rash733 שקיבלה 9 !Cool "שיגרת יום 7:00 השקמה ריצה למחשב לבדוק אימייל אולי יש הזמנה לראיון מבית ספר ד'
7:01 אין חדש למעט …"מקום 15: ההודעה של shoch שקיבלה 9 !Cool "אתמול באישון ליל (שעה שהפכה למאוחרת עוד יותר בגלל המעבר לשעון קיץ) קיבלתי את ההודעה המיוחלת, לונדון …" מקום 16: ההודעה של gal523 שקיבלה 8 !Cool "הי לכולם,
אחרי חודשים רבים של השקעה, מתחים ובעיקר המון המון לחכות, התקבלתי היום לוורטון…."מקום 17: ההודעה של avim שקיבלה 8 !Cool "מברידג', דיוק, מלבורן ו- ie. דברים מעניינים שנאמרו במהלך הסמינר ללא כל סדר מסוים: מקום 18: ההודעה של JohnnyCash שקיבלה 8 !Cool "
mitהביקור התחיל בפגישה עם נציגה מהאדמישנס, היינו 7 אנשים ולמדנו קצת על האפשר…"
מקום 19: ההודעה של Or.R שקיבלה 8 !Cool "בדארדן אתה לא תתבקש לבצע כל התחייבות או לשלם את פיקדון שכר הלימוד לפני שתועמד לך חבילת סיוע/מימון שת…" מקום 20: ההודעה של School Boy שקיבלה 8 !Cool " מקווה שעבר על כולם צום קל. לרגל חג האסיף רציתי לאחל אסיף מוצלח של בקשות, שנה גשומה ופוריה …"
מקום 21: ההודעה של Aaron שקיבלה 8 !Cool "kfir, congrats on graduating from cmu — i still remember hosting you in philadelphia.
…"מקום 22: ההודעה של epony שקיבלה 7 !Cool "אני מוכן להרים את הכפפה ולתרום סיפור ראשון:
אחת מהדילמות הגדולות של אלה שמתקבלים ל-insead קשורה לנו…"מקום 23: ההודעה של epony שקיבלה 7 !Cool "אז ככה: מקום 24: ההודעה של epony שקיבלה 7 !Cool "צרות של עשירים
בכל זאת, זאת שאלה מאוד לא פשוטה, בעיקר מכיוון ששתי התכניות מאוד שונות אחת מהש…"מקום 25: ההודעה של School Boy שקיבלה 7 !Cool "מהדורה חגיגית לראש השנה :)
כי ככה זה כשאין עיתון ביום שישי הולכים לקרוא פורומים
והפעם: שיקגו …"מקום 26: ההודעה של ehudger שקיבלה 7 !Cool "אהלן, רציתי לעדכן את הממתינים שהרגע קיבלתי זימון לראיון משיקגו. הגשתי את האפליקיישן ב 10.10.
ב…"
מקום 27: ההודעה של avim שקיבלה 7 !Cool "שלום לכולם,
הרגע חזרתי ממרכז הבחינות ואני עדיין בעננים – הוצאתי 760 בג'ימאט! החלוקה הייתה 49 במתמטי…"מקום 28: ההודעה של assafwand שקיבלה 7 !Cool "hi all
for all the people who got in and all of those who are applying now
we wrote several years …"מקום 29: ההודעה של Yoni1492 שקיבלה 7 !Cool "כשיש לך למעלה מ- 10 מעריצים… שיט, עוד 2 למניאק……" מקום 30: ההודעה של eyan שקיבלה 7 !Cool "רבותיי,
תנו לי לעזור ולהרגיע מעט את הרוחות.
השנה, איך שזה נראה בינתיים, בודדים הם האנשים שיגיעו&n…"מקום 31: ההודעה של Yair שקיבלה 7 !Cool "שלום לכולם,
בשבוע שעבר חזרתי מטיול של שבוע וקצת בניו יורק. במהלך הטיול נסעתי לבוסטון ליומיים וביקרת…"מקום 32: ההודעה של njosephy שקיבלה 7 !Cool "hello all,
i took the gmat exam 4 days ago and scored 770 (q46’ v49). this was my second take …"מקום 33: ההודעה של JR13 שקיבלה 6 !Cool "קיבלתי זימון לראיון מ tepper!! מחזיק אצבעות ליתר הממתינים.
jr…"
מקום 34: ההודעה של JR13 שקיבלה 6 !Cool "hi guys,
just received the email – got an interview invitation from berkeley !!jr…"
מקום 35: ההודעה של danbarak שקיבלה 6 !Cool "כשבזמן הסקס עם אשתך אתה צועק בטעות "lbs_hopeful"…" מקום 36: ההודעה של tzurohad שקיבלה 6 !Cool "
התקבלתי ל-mit, איזה הרגשה מטורפת!!!!חיכיתי לטלפון אבל בסוף קיבלתי את הבשורות במייל.
מי עוד…"
מקום 37: ההודעה של nyaniv שקיבלה 6 !Cool "זו אחת התקופות הכי אינטנסיביות שאני זוכר בחיי, שנייה רק ללידה של בתי.
היו לי ראיונות בקמפוס לדלויט,…"מקום 38: ההודעה של whisky שקיבלה 6 !Cool "הי יוסי, mba עם ילדים ומשפחה הוא חויה שונה. זו חויה מאתגרת: כלכלית, חברתית, זוגית ולעיתים גם נפשי…"
מקום 39: ההודעה של whisky שקיבלה 6 !Cool "הרשו לי להוסיף מעט אינפורמציה.
המידע מבוסס על ניסיוני האישי (יכול להיות שעבדו עלי ), אני סט…"מקום 40: ההודעה של nivster שקיבלה 6 !Cool "קיבלתי זימון לראיון לפני שעה במייל :)…" "התקבלתי!" מקום 1: ההודעה של oferva שקיבלה 34 !Cool " 22.30, שדה התעופה בפרנקפורט. עוד כמה דקות המטוס ממריא בחזרה לארץ. כבר 5 שעות לא בדקתי מיילים…"
מקום 2: ההודעה של tomerco שקיבלה 22 !Cool "hi,
got a call from stanford today. i got in!!!
good luck to everyone else in the process!
&…"מקום 3: ההודעה של idanva שקיבלה 22 !Cool " just got the mail from ross,
i'm in!!!!!!!!!!!!!!!!
they called my home number at 19:…"מקום 4: ההודעה של avim שקיבלה 17 !Cool "חברים יקרים, אני שמח לבשר שהתקבלתי לתוכנית ה- mba של iese !!!!
פעימות לב מטורפ…"מקום 5: ההודעה של danbarak שקיבלה 17 !Cool "just got the call from chicago. i'm in!!!…" מקום 6: ההודעה של amitk שקיבלה 16 !Cool "בשעה טובה אני שמח לפתוח את עונת הקבלות של סיבוב שני!
אחרי תקופה ארוכה (מאוד) ומייגעת של מתח וצפיות…"מקום 7: ההודעה של nerorord שקיבלה 16 !Cool "guys,
i got admitted to stanford!!!!
good luck to everyone :)
dror. …"מקום 8: ההודעה של Ohad Shperling שקיבלה 16 !Cool "hi,
i got admitted to wharton, kellogg and mit in the second round.
i would be happy to …"מקום 9: ההודעה של gileyal שקיבלה 16 !Cool "בוקר טוב לכולם, אני שמח לבשר שהתקבלתי לקלוג!
אתמול בלילה ביקשו שאשלח סריקה של ציון הטופל הרשמי…"
מקום 10: ההודעה של lauriy שקיבלה 16 !Cool "hi all,
got the call from booth today – soooo excited!!!
:-)
good luck to all…."To: dvasht
הי dvasht.תודה על הפוסט, ובייחוד על ה- reality check. למעשה, אתה תומך במירב הנקודות שהעליתי, וטוב לראות בר-סמכא מסכים איתך : חשיבות היוקרה, 2 התעשיות שפתוחות לזרים, מרכזיות שאלת המעמד המשפטי שלך.
הלוואי וגם אתה צודק לגבי ה- GMAT. אני מבטיח להזמין את כל הנוכחים לסיבוב בירות על חשבוני אם אני מתקבל עם ה- GMAT שלי לאחת מהטופ-10 לפי BW
לגבי ראיונות ל- IB – אני לקחתי את זה מבוגר דיוק שהיום עובד בחברת השקעות המובילה בישראל. אולי זה היה ככה בתקופתו, אולי זה השתנה, אולי אני לא הבנתי נכון, אולי הוא שכח – מכל מקום, תודה על התיקון, וטוב שיש אותך בפורום. זה גם מרגיע אותי, כי זה אומר שלא הכל אבוד גם מהבחינה הזו.
לא אמרתי שסטרן זה רע. דווקא אמרתי שזו תוכנית מאוד יוקרתית, הלוואי – אם כי החיבור מס' 3 שלהם הוא פלצני בעיניי, מצטער, ואני לא אוהב את הגישה הזו. מותר לי, לא? אני גם לא יודע למה אתה חושב שלא הגשתי לסטרן? האמת היא שדווקא כן הגשתי, ואני עדיין מחכה לתשובה (אגב, סטרן – ייאמר לזכותם – לפחות כן נותנים חולצה למוזמנים לראיון).
תודה על הטיפ על ה- Healthcare. חששתי מזה, אבל שמעתי גם סיפורי הצלחה – במיוחד מ- research triangle שאתה מדבר עליו.
סוף סוף התותחים הרציניים (לא לפני שעיצבנו אותם כהוגן עם שטויות לא מבוססות ) מטילים את מלוא כובד משקלם בשיח טירונים – וזו הרי כל המטרה – להתבשם מניסיונכם!
To: LLMBA
LLMBA, תשלח לי מייל ל-dvasht @ יאהו דוט קום.To: All
היי שוב
LLMBA
בלי קשר לתוכן (שאני נהנה לקרוא ולהחכים ממנו), יש לך כישרון כתיבה בלתי רגיל
To: All
Epony
שלום
אני קראתי לא מעטות מהודעותיך מהשנים האחרונות בפורום ותרמת לי רבות!
רציתי לשאול לעניין הג'ימאט, סיימתי במקום הראשון בחוג לכלכלה את התואר, האם ה אומר שהישג משמעותי בג'ימאט לא יתרום משמעותית למועמדות שלי?
בטבלאות של ארינגו אכן כתוב שאם יש הישג אקדמי חזק (קיבלתי גם פרס על סיום במקום הראשון את השנה הראשונה במ.א כלכלה, אני עדיין במהלך התואר ולא אסיים אותו עד המועמדות)אז גם ציון של 800 בגימאט (אני מגזים..) לא יתן כאן דחיפה חזקה
מה דעתך?
To: economics
בהמשך לתהליך הפמיניזציה שעובר כל מועמד ל- MBA (ע"ע התנהגות בלהקת בעלי-חיים בנוכחות ה- alpha-male שאחראי על חלוקת האוכל והנקבות), אני חייב להגיד: "תודה, לא היית צריך" (ולהסמיק קלות, בצירוף תנועת כף-יד עדינה).אכן, לכתוב משפטים מחוכמים זה בערך הדבר היחיד שאני יודע לעשות טוב (בשיח העסקי זה נקרא marketing skills, לא?). מקווה שמישהו חשוב אי-שם בצפון קרוליינה או במישיגן יסכים איתי שנקודת השקפתו הייחודית של עו"ד לבנטיני חלק-לשון פשוט קארדינאלית להעשרת הגיוון בכיתתם השנה
To: dvasht
היי,נעים להכיר
רציתי לשאול לגבי התעשיות ה"ישנות", האם באמת הסיכוי להיכנס אליהן נמוך? האם זה אומר שזרים בעיקר הולכים לעבוד בבנקינג או בקונסאלטינג?
למה זה קורה?
והאם יש סיכוי שה ישתנה עוד כמה שנים, בהנחה שהכלכלה תתאושש?
To: All
אז באמצע הדיון המרתק הזה
רציתי לשאול משהו נוסך,
לעניין יזור הסיכונים,
אף אחד לא הזכיר כאן את עניין הממליצים, שצריכים ממש לשלוח את ההמלצות לכל אחד ואחד מהבתי ספר. לא נתקלתם בבעיות בתחום הזה? אני עוד לא נתקלתי בבעיה, כי עוד לא ממש ביקשתי באופן ספציפי(אבל כן הזכרתי וקיבלתי משוב חיובי).
ולו בשל אי הנוחות שמביע הממליץ אפשר להגיע למסקנה שכדאי לצמצם את ההגשה למספר נמוך יותר של בתי ספר , 5-6.
לעניין פיזור הסיכונים, באופן כללי, ואולי אני שואל את זה כי אני בא מרקע של כלכלה והרוב אצלנו פיזור ותוחלות וכו',אבל בהנחה שעובדים טוב על כל אפליקציה, ובהנחה שיש דמיון לא מועט בין תוכניות מסוימות, מדוע בכל את זה לא הגיוני להגיש לבתי ספר רבים, כמובן במידת היכולת ומבלי לעשות טעויות או להגיש אליקציה "רדודה"?
To: economics
נעים להכיר. להלן התובנות שלי:– קונסלטינג ו-IB מהווים חלק ניכר מגיוסי ה-MBA באופן כללי, לא רק לזרים.
– אחרי זה בא בדר"כ שיווק. קשה יותר לזרים להשתלב בתחום (מהסיבות הברורות).
– מכיוון שקונסלטינג ו-IB פתוחים לזרים, ויש שם בדר"כ הכי הרבה משרות (והם גם משלמים הכי הרבה) אז טבעי שתראה לא מעט זרים מנסים להתקבל (ומתקבלים).
– המון ישראלים רוצים לעשות קונסלטינג או IB.
– אתה יכול למצוא גיוסים של זרים בכל התחומים.
– ככל שהכלכלה חזקה יותר, לכל בוגר יהיו יותר הצעות עבודה, והסיכוי לקבל עבודה בתעשייה עולה. המשבר גרם לכך שחברות שספינסרו בעבר הפסיקו אבל יש חברות שכבר התחילו לחזור לספנסר.
– אגב, חברות הטכנולוגיה למשל נוטות הרבה יותר לספנסר מאשר חברות ה-healthcare כך שזה גם תלוי בתעשייה.בהצלחה
To: dvasht
ומה לגבי תפקידים כמו פיתוח עסקי, ניהול אסטרטגי?
אני יודע שאני זורק מונחים לאוויר שלא בטוח שבכלל אזכור בעוד שלוש וחצי שנים…
אגב בהקשר הזה , וזה באמת הגיון של ירוק בתחום, האם אתה מכיר מועמדים שהתאימו את עצמם לאותם המקצועות כתוכנית קריירה?
כלומר, כדי לשפר את סיכוייהם(מה האינטרס של בתי הספר כאן?)
התותחים – עדכון דו-שבועי
המפורסמים
מקום החבר הודעות מתחילת השנה 1 Gilad D 47 2 economics 36 3 LLMBA 31 4 mawolf 12 5 epony 10 6 aringo 9 7 ForumSystem 7 8 gil7 6 9 dvasht 6 10 omerutah 4 11 David.Fogel 4 12 Dudu 4 13 rino 4 14 Avi 3 15 razia 3 16 ramiatia 3 17 OYOY 3 18 Shai2008 3 19 danraveh 3 20 Or.R 2 21 Danimmm 2 22 rash733 2 23 counsilliery 2 24 yifthahs 2 25 nickb 2 26 guywt82 2 27 jenjen 1 28 friday 1 29 Rotem 1 30 shay1980 1 הנערצים
מקום החבר מעריצים מתחילת שנה שעברה 1 epony 52 2 Shai2008 22 3 dvasht 20 4 LLMBA 20 5 JR13 19 6 Ella 17 7 nivster 17 8 abiel 15 9 David.Fogel 14 10 Aaron 12 11 tzurohad 12 12 PatsFan 11 13 Yair 11 14 aletzu 10 15 shoch 10 16 rash733 9 17 Ilan_g 9 18 kit 8 19 Roman 8 20 jamesonn 8 21 nyaniv 7 22 knfevg 7 23 pdima 5 24 omerabin 5 25 emba 5 26 gili4u 5 27 Or.R 5 28 usa_bound 4 29 liatportal 4 30 aviveyal 4 המפרגנים
מקום החבר פירגונים מתחילת שנה שעברה 1 epony 109 2 dvasht 32 3 economics 27 4 Ilan_g 26 5 razia 23 6 emba 13 7 gileyal 10 8 skydiver 10 9 Ella 10 10 Rafi 9 11 lironpit 8 12 100%Cotton 8 13 Aaron 7 14 Silent_Thunder 7 15 nyaniv 6 16 omerabin 6 17 LLMBA 6 18 kit 5 19 aletzu 5 20 Yair 5 21 nivster 4 22 Jeff 4 23 guywt82 3 24 pdima 3 25 tzurohad 3 26 אלעד ד 3 27 JR13 3 28 David.Fogel 3 29 maayanpi 3 30 joker 2 To: dvasht, LLMBA, economics, epony
גילוי נאות?
אני לא אזרח ארה"ב וגם לא תושב קבע (נכון להיום). אני כרגע עדיין על אישור עבודה OPT, אולם נמצא בהליכי גרין קארד. וכן, וול-מארט מגייסת זרים.
זה העמוד של תוכנית ההתמחות MBA, לא סתם יש שם תמונות של הודים…
http://walmartstores.com/careers/325.aspxhttp://walmartstores.com/Careers/9321.aspx
אני לא נמצא ב"תוכנית של וול מארט", קבוצת האסטרטגיה לא מגייסת באופן רשמי ישירות מתוכניות MBA ומרבית הקבוצה מתחלקת לשני חלקים:
אלו שנמצאים לפני MBA (או לא מעניין אותם או לא כדאי להם להם לעשות תוכנית MBA מלאה) אולם הם הגיעו לקבוצה לאחר 2-4 שנות ניסיון בחברות ייעוץ או בעלי ניסיון מתעשייה מסויימת – כזה שמוסיף ערך משמעותי לקבוצה.אלו אחרי MBA ובילו 1-3 שנים בחברות ייעוץ/תעשייה או כאלו שצברו ניסיון רלוונטי משמעותי וברוב המקרים יש להם תארים אחרים (מאסטר/דוקטורט)
וול-מארט מגייסת זרים, מגייסת המון זרים. החברה מספנסרת ויזות H1 ולכל מי שנכנס/מגיע לתפקידי ניהול כמו
product manager / project manager/ finance manager / XXXXX manager והלאה…
החברה, לפי הצורך, מתחילה בתהליך גרין קארד מבוסס עבודה עבור אותו מועמד – הליך EB1 EB2וול-מארט היום פועלת בחלקים נרחבית מהעולם כחברה גלובלית. לוול-מארט יש יותר חנויות מחוץ לארה"ב מאשר בתוך ארה"ב וזה עיניין של 4-8 רבעונים עד שיותר ממחצית ההכנסות יגיעו מפעילות הנמצאת מחוץ לארה"ב.
ברוב השווקים אשר נמצאים מחוץ לארה"ב וול-מארט לא פועלת תחת השם וול-מארט מחאר ובמרבית העולם יש קונוטציות שליליות לשם המותג הזה.
לדוגמא באנגליה, וול-מארט פועלת תחת השם :
ASDA
http://www.asda.com/ביפן תחת השם
http://www.seiyu.co.jp/כדי למנוע מצב בו החברה מופיעה ב"טופ 10" של מבקשי אישורי העבודה לזרים החברה מחלקת את הבקשות דרך עשרות חברות הבת שלה בארה"ב.
למשל, 144 בקשות גרין קארד דרך:
http://www.myvisajobs.com/Visa-Sponsor/Wal-mart-Stores/589772.htmכ-1,100 בקשות ויזות H1 בעשור האחרון
http://www.myvisajobs.com/Visa-Sponsor/Wal-Mart-Associates/589762.htmוגם פה:
http://www.h1bwage.com/employer.php?q=84660בקיצור, וול-מארט מגייסת זרים – הרבה מאוד זרים. וול-מארט גייסו 4 בוגרי דארדן 2010, לאף אחד מהם אין עדיין תושבות קבע או אזרחות.
בכל מה שקשור לעבודות "פיתוח עסקי", אתה צריך לשאול את עצמך מספר שאלות:
– האם אני יכול גורם שיאפשר לעסק למכור יותר מוצרים/שירותים?
– האם יש לי קשרים בתעשייה ועם משקיעים באופן בו אני אוכל ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים ולהוביל עסקאות מיזוג/רכישה לצורך פיתוח עסקים?
– האם יש לי יכולת לפרוץ לשווקים/מגזרים חדשים שהחברה עוד לא פועלת בהם?
– האם אני יכול להראות למעסיק שאני יכול לעשות את העבודה טוב יותר מכל מועמד מקביל אמריקאי ואני שווה את כאב הראש של התעסקות עם הוצאת ויזת עבודה/גרין קארד?אם התשובות שלך לכל השאלות הם כן – יש לך סיכוי למצוא עבודה בפיתוח עסקי בארה"ב. אם נתת "לא" לאחת מהשאלות, הסיכוי שלך כבר הופך להיות נמוך ביותר.
גיא, אחד מהישראלים בוגרי דארדן 2010 עובד כיום כדירקטור שיווק/פיתוח עסקי – כך שהדבר אפשרי, ממש לא קל אבל עדיין אפשרי.
בכל מה שקשור לפארמה:
אני לא מומחה גדול בתחום אבל עדיין, יצא לי "להשקיע" מספר חודשים בחיפוש עבודה בתחום. למיטב הבנתי, קשה מאוד למצוא עבודה בתחום למי שאין ניסיון משמעותי קודם בתחום. אני מניח שמי שצבר ניסיון של מספר שנים ב"טבע" במחלקת הפיתוח העסקי שלהם יוכל ככל הנראה למצוא עבודה בתחום בארה"ב. שינוי קריירה בתור זר לתחום הפארמה בארה"ב הוא על גבול הבלתי אפשרי. במקרה יצא שאבא שלי מלמד הנדסה ביו-רפואית בישראל ונמצא בקשר עם מגוון חברות בתחום וגופי מחקר בארה"ב. במהלך תהליך חיפוש העבודה השתמשתי בקשרים שלו כדי להגיע למגוון חברות בארה"ב. כל מי שדיבר איתי היה מנומס מאוד, ניסה לעזור, אולם היה ברור שבלי ניסיון קודם מהותי בתחום לא יהיה לי מה לעשות מעבר לתפקידי כספים/חשבונאות (שאינם שונים באופן מהותי בין חברת ביופארמה לחברת פיתוח תוכנה).כלל אצבע, ככל ששינוי הקריירה המבוקש קיצוני יותר, הסיכוי למצוא עבודה בתחום המבוקש הופך בעייתי יותר ויותר. ה"אגדות" אודות הקלות בשינוי הקריירה נולדות בשנים 2004-2007, בשנים הללו מעסיקים היו נותנים גם הצעות עבודה לקופי למור עם פגיעה מוחית או תוכי מדבר חסר לשון אם מישהו ממשרד הקריירה היה "מבטיח" להם שמדובר "חומר טוב". הימים הללו מאחורינו…
To: All, economics
אגב, אפרופו תחילת הגיוסים ל- IB, הנה עדות עדכנית של מישהו מקולומביה, שתומכת במה ששמעתי מבוגרי דיוק:I can't speak to Booth's recruitment cycles, but I know that at CBS, internship recruitment starts as early as September your first yr, with firms having weekly presentations on campus and informational interviews at their head offices in NYC every Friday (no classes on Friday just for this reason).
http://forums.businessweek.com/n/pfx/forum.aspx?tsn=12&nav=messages&webtag=bw-bschools&tid=86981
אולי הסתירה שהתעוררה עם דברי באי הפורום המלומדים בסוגיה הזו נובעת מן ההבדלים בין בי"ס אחד למשנהו: למשל, בתי הספר ה"פיננסיים" / היוקרתיים יותר, אם תרצו, מתחילים לגייס יותר מוקדם – ולאחר מילוי ה"מכסה" פונים לבתי ספר אחרים; אולי מגייסים למחלקות אחרות / מקומיות בבתי הספר הנוספים – אם כי לפי מה שקראתי, מבחינת הבנקים עצמם תהליך הגיוס הוא אחיד, ולהם לא ממש משנה מאיזה בי"ס אתה מגיע: ברגע שקיבלת את הראיון הזה אתה מתחרה כבר עם כל היתר מכל בתי הספר שהם מגייסים מתוכם.
To: LLMBA
LLMBA,
There's no difference between the schools in terms of the cycles.
I think the confusion you have is regarding the difference between the beginning of the recruiting process (which is mostly networking and "shmuzing") and the interviews themselves.
The recruiting season starts as early as September when the companies start to come on campus and do their the presentations. This is the time, given that you actually want IB, when the candidate has to do networking and try to impress the people from the banks. a little rule of thumb, the higher ranked the MBA program is, the less networking you need to do (you still need to do, but talking to 4-5 people will probably do it if you are a decent candidate). The interviews themselves are conducted in January and yes you need to know your "shit" to be able to pass them, but I know many American and Foreigners that passed them with no prior background in IB or even finance.
Hope I was able to clear this issue
RaziTo: razia
Thanks for clarifying the issue!Could you please elaborate a bit on the following statement: "the higher ranked the MBA program is, the less networking you need to do" ?
You mean, networking directly with the people from the banks or in general: with alumni, etc.?
Also, from your experience and observations, how hard is this "shmuzing" thing at the very beginning of the program for someone who just landed there two months ago? Are there really any Israelis without finance background who got summer internships with IB? I thought it's extremely rare given the demands of the field, and if happens at all, it is only for the few lucky ones only at the core "finance" schools – am I wrong on this also?
Thanks for sharing the info!
To: LLMBA
LLMBA,
הייתי מבדיל בין תחילת המאמץ האינפורמטיבי, שעושה רושם שעליו מדברת הבחורה מקולומביה, לבין תחילת הגיוסים בפועל, שהם כאמור בינואר…
מהבחינה הזאת אני יכול לאשר שהבליץ (מצגות, סדנאות קורות חיים, הכנה לראיונות וכיו"ב…) מתחיל מוקדם יותר, אבל זו לא תחילת הגיוסים.
כמובן שתמיד כדאי לעשות רושם טוב מההתחלה, אבל בשלב הראשון הבנקים מנסים תכל'ס להביא אנשים למצב שהם יודעים מה הם רוצים ואיך לשדר את זה לכשיתחילו הראיונות בינואר, כדי שאנשים טובים לא יפלו על שטויות.כפי שאמרת בעצמך, בנקים לא "ממלאים מכסות" בבתי"ס מסויימים לפני שהם ממשיכים הלאה, אלא פועלים לפי תהליך גיוס אחיד בכל הקמפוסים הרלוונטיים להם.
דרך אגב, גם אם הם לא מגיעים לקמפוס, זה לא אומר שאין לך סיכוי, אתה רק צריך לעבוד יותר קשה בשביל זה…To: LLMBA
LLMBA,
You are right, being able to adopt to the American networking mentality so fast is very difficult for an IsraeliWhat I meant in my statement is that since the lower you go in the rankings the less people the big IB recruit in the program (and thus interview less). This in turns leads to bigger competition on fewer places. One way the companies sort the people is based on their willingness to work in IB as it portraits in the amount of effort you invest in networking.
There are quite a few Israelis from the top program with no prior background in finance (or at least not pure one) that were able to secure an internship / full time job in IB
Finally, YES it is easier to do it from Wharton/Colombia/Chicago/NYU/Harvard/Stanford/Kellog
Razi
To: Or.R
פוסט שמאוד עזר לי!
ועוד אשאל שאלות לגביו..תודה רבה!
To: LLMBA
LLMBA, אני מסכים איתך לרוב, אך אתה מנסה להכליל יתר על המידה:
אתה מדבר על מותג, מוצר וכו'. השאלה שאתה צריך לשאול בנוסף היא "איפה?"
הרווארד מותג כלל עולמי, ידוע. האם הוא תופס בארץ כמו בארה"ב? לא.
אינסאד כדוגמא שנתת מותג עולמי, ויותר מזה מותג בישראל (בגלל רשת בוגרים), דהיינו, ללכת לאינסאד עובד גם אם אתה רוצהמאולץ לחזור לארץ מיד אחרי התואר.
בית הספר שהזכרת במוסקבה, יכול להיות מצוין אם בא לך לעבוד במוסקבה.
אוניברסיטת ת"א מקום מדהים אם אתה רוצה מקינזי או בי סי ג'י ת"א (כן, יש משרד בתל אביב עכשיו).
השאלה היא של יכולות (בכללן גם כסף) ושאיפות. אם אתה שואף לסמל סטטוס זה מצוין ומכובד אך לא רלוונטי בדיון עם אדם שמעונין רק בעבודה אחרי התואר. לדוגמא, אותי מעניין סמל סטטוס פחות (דגש על פחות, אני אנושי ועדיין מעניין אותי) מחברי שהלכו לטופ-5, אצליהם זה היה פשוט משא מיסיונרי דתי.
חברי לעבודה נוסעים במרצדסים, לקסוסים, יש כמה פורשוט (הכל ליסינג או משועבד לבנק, WELCOME TO AMERICA) ואילו אני נוסע ב-TAXI MAMA חדשה (דודג' גרנד קרוובן) ונהנה מכל רגע. שניהם מביאים מא' לב' אך שלי עושה את זה בשליש מחיר.
אותו עיקרון, אני הלכתי לבית ספר שלא שמעתי עליו לפני שהחלטתי על שינוי קריירה. עשיתי חשבון של סיכון – מעמד חוקי, עלות וסיכוי קבלת עבודה. את משולש החשיבה הזה הפעלתי על כל בית ספר שהסתכלתי עליו והטופ 10 בסוף נפלו (עם כל הרעש והצלצולים).
סמל סטטוס זה נחמד ויפה, עבודה וכסף קצת יותר. הגיון פשוט:
בוא נניח שהייתי מגיש להרוורד: אם אני מסוגל לתחרות בחבר'ה מהרוורד שהם הקצה של הספקטרום (אני יודע שאני יכול להתחרות בהם אחרת לא הייתי מגיש לשם) אזי, סביר להניח שאני יכול להתחרות בכל "קבוצת איכות פחותה" מזו בהרוורד (בין טופ 10 לטופ 20). מסתכל על סיכוי לקבל עבודה (ירד, ביחס להרווארד, חזק יותר מהעלות שלא השתנתה) – פסלנו את כל הקבוצה
ככה אתה עושה לכל בתי הספר ואז אתה מגלה שאתה לא צריך להתחרות בכל העולם כל הזמן, בדיוק כמו חברות שבוחרות אזורי חוזק במודל העסקי שלהם ומתמקדות בהם. קונסלטינג וIB לוקחות זרים ולוקחות כמעט מכל בתי הספר שעולים מספיק (היצע וביקוש מעלה שכר לימוד ועובד בקורלציה ליניארית לכמה מגייסים לתעשיות האלה מבית הספר), אזי צריך למצוא את בתי הספר שיתנו לך את העבודה באזור מסוים.
בחברה גלובלית, אתה נייד אז לא ממש משנה איפה נכנסת, משנה לאן אתה רוצה ללכת. ביום שדרכתי במשרד בטורונטו הגישו אותי לH1B בארה"ב כדי שאוכל להתחיל להתעופף לי לשיקגו, ניו יורק וגירזי . כל זה בעלות תואר של חצי(כן, חצי) ממקבילה אמריקאית.
המשולש שאני השתמשתי בו, טוב עבורי. אם תיקח את הדוגמא של EPONY על אוקספורד, תמצא שיש אנשים שמשתמשים ב"משולש" החלטות שונה (יותר רגישות למיקום לדוגמא). שם מגיע עניין ה-FIT. FIT למה שאתה רוצה ויכול , לא לרמת האישיות הכובשת שלך.
אנשים שעובדים איתי במשרד בטורונטו הלכו ללמוד בMCGILL במונטריאול, שילמו עשירית ממני (!!!) ועובדים איתי באותה עבודה, כולל זרים.
אז יש אצלינו חבר'ה עם הרבה סטטוס ופחות כסף וכאלה עם פחות סטטוס ויותר כסף. זה לא דוגמא אנקדותית, זו תופעה רחבה שנובעת מHOME BIAS. בכיף ללכת על מותג, רק להבין מה מקבלים איתו. אתה צריך דירוג גבוה מקומי, לא גלובלי כי אתה מגיש מקומי (ביחוד שאתה זר, אתה לא יכול להגיש קורות חיים לחצי עולם במובן המילולי של המונח).
אני יודע שהטיעונים שלי נופלים בדרך כלל על אוזניים ערלות, שכן מכונת השיווק של הדירוגים והשמות הסקסיים של בתי הספר פשוט חזקה מדי, אך עוד שנתיים, זה רק אתה והחוב לבנק בתוספת חווית ונייר אחד. תשאל אז, במצב כזה מה חשוב לך יותר, מותג (ששוב, לגיטימי לגמרי) או כסף.
גילוי נאות: בעולם מושלם שבו אני עשיר וחזק – ההייתי לומד בהרוורד או קונה אי וחיי על החוף כי אני לא צריך MBA
בעולם האמיתי אני עשיתי ועושה שיקולי עלות תועלת, ומושג ארטילאי של "מותג" שלא מתבטא בכסף (אני,כבוגר איווי, מרוויח כמו בוגרי טופ 10 כי זה הכל טבלאות שכר ואחרי סינון קורות חיים גם אוניברסיטת סאלח דאבח תיתן לך אותו שכר כמו הרוורד) לא עמוד תווך בשיקולים שלי.
To: nyaniv
NYANIV, תודה על הדברים שלך, והם ממש לא נופלים על אזניים ערלות.הסתכלתי על הפרופיל שלך וקראתי את הודעותיך כאן בפורום, ואני חייב להגיד שמאוד התרשמתי: ראיתי, אם תרשה לי, אדם שמקבל החלטות בוגרות ולא נכנע לגחמות אמוציונאליות ואופנות שיווקיות, שגם אני – איך אמרת, בתור בן-אנוש – חש כי משפיעים גם עלי, ואולי יותר מדי.
אני חושב שהשיקולים שאתה פורס כאן הם משכנעים מאוד, ורציניים ביותר כאשר מסתכלים על העולם האמיתי, ולא דרך משקפי המארקטינג הוורודים שמלבישים עלינו כמעט בכוח. כשאני נמצא בעיצומה של הקלחת הזו של ההגשות, אני רואה שהעולם הזה הוא הרבה יותר ייצרי, יש בו pecking order קשיח כמעט מעולם הג'ונגל, וכל החלטה או דירוג או ציון מעוררות שלל תחושות אצל כל השחקנים, שהם מטבעים (self-selection הבסיסי ביותר, כבר אמרנו?) רגישים למה שהסביבה חושבת עליהם – אחרת לא היו דוחפים כל חייהם לשינוי, לשיפור עצמי, להתקדמות. לוקח המון משמעת עצמית כדי להתרחק ולהתנתק מן ה- hype הזה, וזו הסיבה שדבריך וגישתך המאוזמת, הרגועה והרצינית – באמת מעוררים כבוד.
אחרי שקראתי את הפרופיל שלך, גם אני מתחיל לחשוב שלא הייתי צריך להתעלם בכזו קלות מן האופציה הקנדית. גם פה אתה צודק, ונטייתי לפעמים להכליל ולראות את הדברים שחור-לבן פגעה, כנראה, רק בי עצמי ולא באף אחד אחר.
השאלה הגדולה בעיניי הייתה האם לתת פייט, ולנסות להיכנס לאחד מה-טופ, או לוותר מראש ובאמת לעשות self selection out? או, במילים אחרות: השאלה היא האם אתה בוחר או שאתה נותן שיבחרו אותך? כנראה, פה כל אחד עושה את השיקולים שלו, ומנסה למצוא את ה- sweet spot בין המשאבים (הזמן, וגם הכסף) בין הרצון לבין היכולת. לי אישית היה מאוד מאוד חשוב לתת את כל הפוש השנה, כי אני מרגיש שהגיל – למרות שגם בזה בתי הספר לא מודים – הוא אחד השיקולים המכריעים (הם רוצים לעצב אותך ולקחת קרדיט על הצלחתך, והאמת היא שנכון שסטודנטים מבוגרים יותר הם ציניים יותר ופחות נוטים להסתגל לעולם הזה שלפעמים יכול להיות מאוד מאוד צבוע). מבחינתי, לחכות עוד שנה לא בא בחשבון (שיקול אישי), גם ככה התחלתי את התהליך מאוחר מאוד (בגלל נסיבות אישיות חריגות). במבט לאחור, בגלל ששיקול הזמן היה קריטי בשבילי, "התפשרתי" על מימד אחר – וכל התהליך עלה לי הרבה מאוד כסף, ואני ממש לא בטוח שזה היה מוצדק. לא הספקתי לחקור הרבה על אופציות אחרות ואכן הלכתי שבי אחרי המותגים – מה שנראה לי שעושה כל צרכן עם טעם לא מפותח כשהוא רוכש מוצר שחדש לו.
יצאתי מנקודת הנחה – ילדותית, היום אני רואה זאת – ש- MBA הוא המצאה אמריקאית, ולקנות אותו במדינה אחרת ובתרבות אחרת זה כמו לקנות בושם צרפתי מפורטוגזים.
בנוסף, וזה העיקר, אני מתחבר מאוד לתרבות הקפיטליסטית האמריקאית, הבנויה על תחרות – שאמנם מוציאה מאיתנו את המיץ כשאנו משתתפים במירוץ – אבל גם מספקת לנו את כל פלאי הציווילזציה כצרכנים. אני גם מאוד מאוד מודאג מהכיוון שאליו צועדת ישראל, וחושב שהלך הרוח הסוציאליסטי שחוצה כאן שכבות אדירות בציבור ובעיקר, בנבחרינו בכנסת (אין הבדל בין המפלגות בסוגיית הגבלת שכר הדירקטורים, או בתקיפת חברות הגז והנפט על רקע אימוץ דו"ח ששינסקי) – שזו כמעט החלטה ייצרית אצלי – לצאת כמה שיותר מהר מאווירת המחנק הקומוניסטית שאני חש שסוגרת עלי, ולטבול בים התחרות האמריקאית. אני מקווה מאוד שהתואר גם יקנה לי את הכלים, הקשרים והמשאבים להשפיע על עתידה של מדינת היהודים היחידה שלנו הרבה יותר ממה שאני יכול לעשות במעמדי היום.
על הרקע הזה – אני חייב להגיד לך שקנדה מפחידה אותי קצת, וגם בה אני רואה יסודות מדאיגים של סוציאליזם: "ועדות טוהר הביטוי", בירוקראטיה מסועפת, ומערכת בריאות מולאמת – בדיוק כמו בישראל. מאוד הרתיע אותי גם הסיפור של אחד המושלים שכשהיה צריך לעשות ניתוח לב – הוא טס לפלורידה (בדיוק כמו אולמרט שלנו – תעודת עניות לו, ולמערכת הבריאות בארץ שעליה היה אחראי) – והגדיל ואמר, הצבוע הנאלח הזה, שכשהוא נבחר לייצג את הציבור (ולתמוך בממשל סוציאליסטי) הוא "לא ויתר על זכותו לקבל את הטיפול הטוב ביותר". זה הזכיר לי את ההחלטה של בית המשפט העליון שלנו שאישר את האיסור להקים בי"ח פרטי בישראל בטענה שמולאה כבר מיכסת המיטות בקולחוז … סליחה, במחוז. בעיניי, זה מזעזע, ובשורה התחתונה – פשוט מסוכן, כי הבריאות זה הדבר הכי יקר שיש לנו.
ברור לי לחלוטין, כמובן, שעל הסקאלה בין ברה"מ לבין ארה"ב קנדה נמצאת הרבה יותר קרוב לקפיטליזם, אבל היסודות האלה לא בריאים, וממה שאני קורא אני לא מזהה גם נכונות חברתית להילחם בבירוקרטים שחונקים את יצרני העושר, בדומה לטי-פארטי ולרפובליקנים בארה"ב. אלה תהליכים חברתיים של "ריצה לתחתית / לבינוניות" שדומים מאוד, בעיניי, למה שקורא בישראל, וזה לא מנבא טובות לעתיד למדינה שאיתה, כך או אחרת, אתה קושר את חייך ואת חיי משפחתך. וגם קר אצלכם – אבל זה, כמובן, שיקולי עשירי.
באשר לחוב – ממה שקראתי, השד לא נראה נורא כל כך – כי אנשים עובדים בקיץ, מקבלים מענק חתימה ויחסית די מהר גומרים עם זה. אחת המנטרות שרצה בפורומים בחו"ל היא: "תנסה להתקבל לבי"ס הכי טוב שאתה יכול, וברגע שהתקבלת לאנשהו – תשכח מזה ותתרכז במשימות אחרות". מכל מקום, אני מרגיש שאני אישית כרגע בספק אם אוכל להרים אפליקציות נוספות – לא נפשית ולא כספית – אבל אם אעשה את זה, קנדה היא בהחלט על הרדאר עתה, ולא מעט בזכותך.
תרחיב, בבקשה, אם אתה יכול, בנושא של העמדת הלוואות לסטודנטים על-ידי האוניברסיטאות הקנדיות, ללא ערבים – כמו שעושים בארה"ב.
האם השיטה בקנדה בעניין התמחות קיץ כמקפצה לעבודה קבועה אחרי שנתיים היא דומה?
כמו-כן, הזכרת את נושא הויזה לארה"ב ויתרונות של עבודה בתאגיד גלובאלי – אתה מכיר חבר'ה ישראלים שלמדו בקנדה ולבסוף עשו את המעבר לחברה אמריקאית? כמה זמן זה לקח, ועד כמה קשה, להתרשמותך, היה התהליך?
האם – שאלה מתתבקשת על רקע הנהירה הכללית – תואר בי"ס-צמרת קנדי מאפשר הסבה ל- IB או לקונסאלטינג בחברות הרציניות, בדומה לתואר האמריקאי?
לבסוף – תודה רבה לך על זה שאתה מוצא זמן, כמו בוגרים אחרים שתורמים המון מניסיונם ומחכמתם לפורום הזה – לקרוא ולכתוב כאן, אפילו אחרי שהשלמת את המשימה הענקית הזו של לימודי MBA.
אלמונילא פעילמרץ 3, 2011 בשעה 9:04 amמספר הפוסטים: 1שלום לכולם! הצטרפתי לפורום לאחרונה והבנתי שצריך לספר קצת על עצמי, אז קודם כל כמה דברים כלליים:כמו רבים כאן בפורום, אני מתעניינת בתכנית MBA בחו"ל. אני בת 28, גרה בתל אביב ומגיעה מרקע של משפטים.
כיום אני עורכת דין ועובדת בשירות המדינה.בעבר עבדתי בהדרכה וניהול בארגון התנדבותי חינוכי.
שירתתי בתפקידי פיקוד שונים בצבא.
בשלב זה אני רק מתעניין באפשרות של MBA בחו"ל
ובמקביל לומדת ל-GMATאשמח לדעת על התכניות בקולומביה ובNYU
אני מקווה שיהיה לי מה לתרום ברגע שאתחיל את התהליך בעצמי.
בהצלחה לכולנו :)
שלום לכולם! הצטרפתי לפורום לאחרונה והבנתי שצריך לספר קצת על עצמי, אז קודם כל כמה דברים כלליים:
כאן אפשר לדבר על גילך, מקום מגורים, תוכניות, תחביבים, רקע שלךהיום אני עובד ב… בתפקיד
וגם מתעסק בMBA Student at Stanford
ציון ה- GMAT שלי: / עוד לא עשיתי GMAT, עושה בחודש… / עושה כרגע קורס GMAT ב… / לומד לבד…
בצבא הייתי ב… בתפקיד
אודה למי מהחברים הותיקים שיוכל ללחוץ reply ולענות לי:
עוזר לדורות הבאים…
אז בהצלחה לכולם,
tstan
כרטיס החבר עודכן
* לצפיה בכרטיס של חבר, לחץ על שם החבר שבכותרת ההודעה
* עדכן את כרטיס החבר שלך ע"י לחיצת edit profile בראש העמוד
שלום לכולם! הצטרפתי לפורום לאחרונה והבנתי שצריך לספר קצת על עצמי, אז קודם כל כמה דברים כלליים:
שלום, בן 28, התקבלתי לאינסיאד ואתחיל MBA באוגוסט 11 בקמפוס סינגפור
אשמח לעזור למגישיםאלביט מערכות
למדתי… סיימתי בממוצע
ציון ה- GMAT שלי: / עוד לא עשיתי GMAT, עושה בחודש… / עושה כרגע קורס GMAT ב… / לומד לבד…
בצבא הייתי ב… בתפקיד
בשלב זה אני רק מתעניין באפשרות של MBA בחו"ל
או: אני מתכונן לפנות לתוכניות ה-MBA של…
או: כבר הגשתי בקשות לתוכניות ה-MBA של…
או: אני בוגר של…
או: אני כרגע עובד על ה-GMAT…אודה למי מהחברים הותיקים שיוכל ללחוץ reply ולענות לי:
אני מקווה לתרום לקהילת הפורום לפחות 20 הודעות בשנה הקרובה
או: מבחינת השתתפות בפורום – אני בד"כ מאלה שרק מסתכלים על הודעות של אחרים.אז בהצלחה לכולם,
יונתן
To: LLMBA
LLMBA,
לגבי קנדה מול ארה"ב ברמת המאקרו והטווח הארוך, לא הקדשתי לזה חשיבה רבה שכן אנחנו (אני, אשתי והילדים) מתכוונים בסופו של דבר לחזור לארץ. בשאיפה יהיה לנו גם דרכון קנדי עד אז, וזה יעזור לילדים שלי בעתיד אם ירצו ללמוד או סתם לטייל בחו"ל.
לגבי השאלות שלך:
"תרחיב, בבקשה, אם אתה יכול, בנושא של העמדת הלוואות לסטודנטים על-ידי האוניברסיטאות הקנדיות, ללא ערבים – כמו שעושים בארה"ב. "
כל בית ספר בקנדה והשיטות שלו אך לרוב לא תמצא את השיטה הקיימת בארה"ב. שוק הזרים בקנדה הוא שוק של מהגרים ואילו שוק הזרים בארה"ב הוא לרוב של H1B וכאלה. כלומר, בתי ספר אמריקאים, כדי להשיג גיוון מושכים כישרון מחו"ל עם ההלוואות האלה בין היתר. הקנדים לא צריכים לעשות את זה כי גם ככה יש הגירה למדינה ומי שבא ללמוד בקנדה, לרוב עובר דרך מסלול ההגירה (גם אם לא מתכוון להישאר – אם נותנים לך תיקח).
העובדה הזו יוצרת מצבים הזויים:
שהגעתי לקנדה, לא הייתי תושב קבע (PR או גרין קראד קנדי). ניגשתי לבנק וביקשתי הלוואה. הראו לי את הדלת. אולם, נאמר לי שברגע שיש לי PR אין בעיה לקבל הלוואה של עד 100K בפריים + חצי ל 7 שנים. המערכת כ"כ מכוונת למהגרים שכל השאר לא קיימים. מה עושים? אני לקחתי הלוואה בארץ בריבית שחיטה ועשיתי RE-FINANCING ביום שקיבלתי את הצעת העבודה והחלפתי חוב בישראל לחוב פה. בסכומי הכסף שנדרשים לשלם פה אפשרי לממן מהארץ עם הלוואה + חסכונות.
אפשר גם להגיש PR מהארץ אך לא אכנס לזה כי זה מסלול קצת שונה (שפותר בערך את כל הבעיות פה) שמוסיף אי וודאות של תכנון זמן, כי אחרי הכל כמעט כל גוף ממשלתי עובד בעצלתיים.
"האם השיטה בקנדה בעניין התמחות קיץ כמקפצה לעבודה קבועה אחרי שנתיים היא דומה? "
התשובה היא: תלוי.
קנדה היא ערבוב של השיטה האמריקאית (תואר של שנתיים) עם השיטה האירופאית (תואר של שנה). ברוטמן (טורונטו) זה תואר של שנתיים שהמסלול זהה לחלוטין למה שתעשה בארה"ב, כולל התמחות. אז נשאלת השאלה למה ללכת לרוטמן, שאומנם כבודו במקומו מונח אך המחיר שלו לא נופל בהרבה מהאמריקאיות
שיקול לזכותו של רוטמן מול האמריקאיות יכול להיות היעדר קושי חוקי לעבוד בקנדה, אך זה שיקול שלבדו לא מחזיק מים, שכן המשבר ברובו מאחורינו ואין בעיה אמיתית להשיג H1B היום בארה"ב – בניגוד למצב בו אני הגשתי -2008-2009
בבתי ספר אחרים כמו איווי, קווינס והק מונטריאול, זה תואר של שנה ואיתו ההנחה הגדולה בהוצאות. הגישה בדיוק כמו בארה"ב רק עם היעדר התמחות (תוספת סיכון).
"כמו-כן, הזכרת את נושא הויזה לארה"ב ויתרונות של עבודה בתאגיד גלובאלי – אתה מכיר חבר'ה ישראלים שלמדו בקנדה ולבסוף עשו את המעבר לחברה אמריקאית? כמה זמן זה לקח, ועד כמה "קשה, להתרשמותך, היה התהליך?
אני לא בדיוק יודע למה אתה מתכוון אבל אנסה לענות על מה שאני חושב שאתה שואל: יש פה חברות אמריקאיות עם שלוחות בקנדה וכן חברות קנדיות. כיוון שהשוק קפיטלסטי, השכר תחרותי לאמריקאים (ויותר טוב מאז שהדולר הקנדי הפך חזק יותר מהאמריקאי). אני עובד בBCG שאפשר לקרוא לה חברה אמריקאית – אז המעבר תלוי ברצון וצורך והיגיון (אם אני פה עובד כבר על פרויקטים בארה"ב שכן אני חי במטוסים אז מה הסיבה לעבור?). אותו דבר ביין, מקינזי, דלוייט, KPMG ועוד שפועלות גם בטורונטו (המרכז הכלכלי השלישי בגודלו בצפון אמריקה אחרי ניו יורק ושיקגו).
יש לי חבר אחד מהתואר שעובד פה במורגן סטנלי טורנטו, ואחר בJP MORGAN טורונטו. טורנטו זה פשוט כמו עוד עיר בארה"ב, וקנדה זה מדינת לווין בהרבה מובנים לארה"ב.
יש אפשרות לעבוד בבנקים הקנדים שלא נופלים (תרתי משמע) מהאמריקאיים – אל תשכח שהמערכת הכלכלית פה לא התרסקה במשבר ועכשיו מתרחבת לארה"ב. ב-IB תרוויח יפה מאוד וכמובן אם תרצה "לשדרג" (שים לב למרכאות) לארה"ב אתה יכול על בסיס חיפוש עבודה אחרי זה.
אני עדיין שם לב שיש לך BIAS לאמרקאים. אני אעזור לך: אני עובד בחברה "אמריקאית" ועושה פרוקיטים בארה"ב וכן בקנדה. כיוון שאני מרוויח בדולר קנדי, אני מרוויח יותר ממה שהייתי מרוויח בארה"ב. לוקח לי להחזיר את החוב שנה במקום 3 (להזכירך, נשוי +2). ואני קצת מבולבל לגבי למה לי ארה"ב?
אם תרצה אתה יכול לעבור לארה"ב בדרך כזו או אחרת. אם תעשה את מסלול ההגירה הקנדי אתה גם לא תהיה חשוף למכסות של ויזות וקפריזות של אובמה (מישהו אמר NAFTA), כיוון שקנדים מקבלים כניסה כמעט חופשית לארה"ב.
הבלתי נשכחות – עדכון דו-שבועי
הבלתי נשכחות מקום 1: ההודעה של boazcn שקיבלה 21 !Cool " רשמים מביקור בסטנפורד:כבר בכניסה לאוניברסיטה מקבלים את האפקט של אחד ממוסדות הלימוד הוותיקים בארה…"
מקום 2: ההודעה של ZoharK שקיבלה 19 !Cool " מה בין f1 ל-j1 – סיכום
לאחר שחזרתי מביקור בבתי הספר והקשבתי להרצאות של מנהלי ה-financial ai…"מקום 3: ההודעה של School Boy שקיבלה 16 !Cool "שלום חברים,
כבר לפני כמה שבועות חזרתי מסבב אוניברסיטאות בארה"ב. לקח לי קצת זמן להתאושש ולהתאפס חזר…"מקום 4: ההודעה של tomerco שקיבלה 15 !Cool "p> מקום 5: ההודעה של idanva שקיבלה 15 !Cool "אתה יכול להרגיע אותה שזה בגללי.
נרשמתי ללימודי מדעי המחשב ב2000- תעשיית ההייטק קרסה.
התחתנתי ב 11 …"מקום 6: ההודעה של Itair שקיבלה 13 !Cool "
אני מוכרח לומר שמאז שנכנסתי לכל התהליך של ה mba אני נתקל שוב ושוב בדיון הכל כך ילדותי ולא ענ…"מקום 7: ההודעה של אייל שקיבלה 13 !Cool " i’ll bite …. epony, i’m willing to take on the role of devil’s advocate: ye…"
מקום 8: ההודעה של idanva שקיבלה 11 !Cool "טוב, התלבטתי רבות האם להגיב ולבסוף החלטתי שכן.
למי שלא מכיר את הסיפור שלי, אני בן 33 בקרוב, נשוי+2 …"מקום 9: ההודעה של avim שקיבלה 10 !Cool "כשחברה שלך שואלת אותך מה הסיכוי שתצאו לסרט עם חברים ביום שישי ואתה עונה לה "בהנחה של המלצו…" מקום 10: ההודעה של nyaniv שקיבלה 10 !Cool "מנקסטר,
אני מאמין, מניסיוני שלי, שהעובדה שיש לך אזרחות כפולה עשויה לסייע בהשגת מילגות ובעבודה לאחר …"מקום 11: ההודעה של yaniv1975 שקיבלה 10 !Cool "אהלן,
משעשע לקראו את הדיון המעניין בנוגע לאיזה בית ספר עדיף על סמך מצגת פאוור-פוינט וביקור באוניברס…"מקום 12: ההודעה של Limch שקיבלה 9 !Cool "e from my experience of actually going to hbs (because getting in is just the first step, i know it …" מקום 13: ההודעה של School Boy שקיבלה 9 !Cool "כמו שהבטחתי, 2 אוניברסיטאות בשבוע, והפעם: ucla וברקלי.
ucla:
מכיוון שזה היה בית הספר הראשון …"מקום 14: ההודעה של rash733 שקיבלה 9 !Cool "שיגרת יום 7:00 השקמה ריצה למחשב לבדוק אימייל אולי יש הזמנה לראיון מבית ספר ד'
7:01 אין חדש למעט …"מקום 15: ההודעה של shoch שקיבלה 9 !Cool "אתמול באישון ליל (שעה שהפכה למאוחרת עוד יותר בגלל המעבר לשעון קיץ) קיבלתי את ההודעה המיוחלת, לונדון …" מקום 16: ההודעה של gal523 שקיבלה 8 !Cool "הי לכולם,
אחרי חודשים רבים של השקעה, מתחים ובעיקר המון המון לחכות, התקבלתי היום לוורטון…."מקום 17: ההודעה של JohnnyCash שקיבלה 8 !Cool "
mitהביקור התחיל בפגישה עם נציגה מהאדמישנס, היינו 7 אנשים ולמדנו קצת על האפשר…"
מקום 18: ההודעה של avim שקיבלה 8 !Cool "מברידג', דיוק, מלבורן ו- ie. דברים מעניינים שנאמרו במהלך הסמינר ללא כל סדר מסוים: מקום 19: ההודעה של Or.R שקיבלה 8 !Cool "בדארדן אתה לא תתבקש לבצע כל התחייבות או לשלם את פיקדון שכר הלימוד לפני שתועמד לך חבילת סיוע/מימון שת…" מקום 20: ההודעה של School Boy שקיבלה 8 !Cool " מקווה שעבר על כולם צום קל. לרגל חג האסיף רציתי לאחל אסיף מוצלח של בקשות, שנה גשומה ופוריה …"
מקום 21: ההודעה של Aaron שקיבלה 8 !Cool "kfir, congrats on graduating from cmu — i still remember hosting you in philadelphia.
…"מקום 22: ההודעה של epony שקיבלה 7 !Cool "אני מוכן להרים את הכפפה ולתרום סיפור ראשון:
אחת מהדילמות הגדולות של אלה שמתקבלים ל-insead קשורה לנו…"מקום 23: ההודעה של epony שקיבלה 7 !Cool "אז ככה: מקום 24: ההודעה של epony שקיבלה 7 !Cool "צרות של עשירים
בכל זאת, זאת שאלה מאוד לא פשוטה, בעיקר מכיוון ששתי התכניות מאוד שונות אחת מהש…"מקום 25: ההודעה של School Boy שקיבלה 7 !Cool "מהדורה חגיגית לראש השנה :)
כי ככה זה כשאין עיתון ביום שישי הולכים לקרוא פורומים
והפעם: שיקגו …"מקום 26: ההודעה של ehudger שקיבלה 7 !Cool "אהלן, רציתי לעדכן את הממתינים שהרגע קיבלתי זימון לראיון משיקגו. הגשתי את האפליקיישן ב 10.10.
ב…"
מקום 27: ההודעה של avim שקיבלה 7 !Cool "שלום לכולם,
הרגע חזרתי ממרכז הבחינות ואני עדיין בעננים – הוצאתי 760 בג'ימאט! החלוקה הייתה 49 במתמטי…"מקום 28: ההודעה של assafwand שקיבלה 7 !Cool "hi all
for all the people who got in and all of those who are applying now
we wrote several years …"מקום 29: ההודעה של njosephy שקיבלה 7 !Cool "hello all,
i took the gmat exam 4 days ago and scored 770 (q46’ v49). this was my second take …"מקום 30: ההודעה של Yoni1492 שקיבלה 7 !Cool "כשיש לך למעלה מ- 10 מעריצים… שיט, עוד 2 למניאק……" מקום 31: ההודעה של eyan שקיבלה 7 !Cool "רבותיי,
תנו לי לעזור ולהרגיע מעט את הרוחות.
השנה, איך שזה נראה בינתיים, בודדים הם האנשים שיגיעו&n…"מקום 32: ההודעה של Yair שקיבלה 7 !Cool "שלום לכולם,
בשבוע שעבר חזרתי מטיול של שבוע וקצת בניו יורק. במהלך הטיול נסעתי לבוסטון ליומיים וביקרת…"מקום 33: ההודעה של tzurohad שקיבלה 6 !Cool "
התקבלתי ל-mit, איזה הרגשה מטורפת!!!!חיכיתי לטלפון אבל בסוף קיבלתי את הבשורות במייל.
מי עוד…"
מקום 34: ההודעה של danbarak שקיבלה 6 !Cool "כשבזמן הסקס עם אשתך אתה צועק בטעות "lbs_hopeful"…" מקום 35: ההודעה של JR13 שקיבלה 6 !Cool "קיבלתי זימון לראיון מ tepper!! מחזיק אצבעות ליתר הממתינים.
jr…"
מקום 36: ההודעה של JR13 שקיבלה 6 !Cool "hi guys,
just received the email – got an interview invitation from berkeley !!jr…"
מקום 37: ההודעה של nyaniv שקיבלה 6 !Cool "זו אחת התקופות הכי אינטנסיביות שאני זוכר בחיי, שנייה רק ללידה של בתי.
היו לי ראיונות בקמפוס לדלויט,…"מקום 38: ההודעה של whisky שקיבלה 6 !Cool "הרשו לי להוסיף מעט אינפורמציה.
המידע מבוסס על ניסיוני האישי (יכול להיות שעבדו עלי ), אני סט…"מקום 39: ההודעה של whisky שקיבלה 6 !Cool "הי יוסי, mba עם ילדים ומשפחה הוא חויה שונה. זו חויה מאתגרת: כלכלית, חברתית, זוגית ולעיתים גם נפשי…"
מקום 40: ההודעה של nivster שקיבלה 6 !Cool "קיבלתי זימון לראיון לפני שעה במייל :)…" "התקבלתי!" מקום 1: ההודעה של oferva שקיבלה 34 !Cool " 22.30, שדה התעופה בפרנקפורט. עוד כמה דקות המטוס ממריא בחזרה לארץ. כבר 5 שעות לא בדקתי מיילים…"
מקום 2: ההודעה של tomerco שקיבלה 22 !Cool "hi,
got a call from stanford today. i got in!!!
good luck to everyone else in the process!
&…"מקום 3: ההודעה של idanva שקיבלה 22 !Cool " just got the mail from ross,
i'm in!!!!!!!!!!!!!!!!
they called my home number at 19:…"מקום 4: ההודעה של avim שקיבלה 17 !Cool "חברים יקרים, אני שמח לבשר שהתקבלתי לתוכנית ה- mba של iese !!!!
פעימות לב מטורפ…"מקום 5: ההודעה של danbarak שקיבלה 17 !Cool "just got the call from chicago. i'm in!!!…" מקום 6: ההודעה של amitk שקיבלה 16 !Cool "בשעה טובה אני שמח לפתוח את עונת הקבלות של סיבוב שני!
אחרי תקופה ארוכה (מאוד) ומייגעת של מתח וצפיות…"מקום 7: ההודעה של nerorord שקיבלה 16 !Cool "guys,
i got admitted to stanford!!!!
good luck to everyone :)
dror. …"מקום 8: ההודעה של Ohad Shperling שקיבלה 16 !Cool "hi,
i got admitted to wharton, kellogg and mit in the second round.
i would be happy to …"מקום 9: ההודעה של gileyal שקיבלה 16 !Cool "בוקר טוב לכולם, אני שמח לבשר שהתקבלתי לקלוג!
אתמול בלילה ביקשו שאשלח סריקה של ציון הטופל הרשמי…"
מקום 10: ההודעה של lauriy שקיבלה 16 !Cool "hi all,
got the call from booth today – soooo excited!!!
:-)
good luck to all…."To: LLMBA
וכדי להראות לך שלא הכל וורוד, הרי לך קצת יתרונות של ארה"ב על קנדה:אולם תואר של שנה יותר זול אך לא הכל זה כסף (סטטוס אמרנו).
בארה"ב יש שתי "קסטות" של אנשים (זרים ומקומיים), בקנדה שלוש: זרים, מהגרים ומקומיים. כלומר פה ללא ניירות אתה נמוך יותר מזר.
כל המערכת בקנדה מכוונת למהגריםמקומיים – כלומר כזר מעסיק לא יודע מה לעשות איתך (אומנם לא ממש צריך ספונסרשיפ כי אתה מקבל ויזת עבודה אואומטית בסוף התואר, אך מעסיקים נורא נבהלים אם אין לך תושב קבע פשוט מתוך בורות – דינג!!)עלות המחייה בטורונטו היא דומה לניו יורק (!!!) ואו שאתה בטרונטו או שאתה לא קיים (אין אופציה טובה יותר בקנדה)
אם תלך ללמוד בבית ספר קנדי, אתה תהיה הישראלי היחיד שם – מגניב מצד אחד, מאוד קשה חברתית מצד שני, לפחות בהתחלה.
אם היעד שלך הוא ארה"ב בכל מקרה, אל תלך לקנדה, שכן בצדק או לא בצדק אתה תרגיש אומלל ותסתכל על העולם דרך פריזמה של "איך אני עובר?" כל הזמן. לא המצב בוא אתה רוצה להיות במסע הזה שגם ככה קשה.
אם אין לך משפחה שאתה נוסע איתה, רגישות לעלות וסיכון צריכה להיות נמוכה יותר (אני נסעתי שאני נשוי +1 וסיכון של DEFAULT הפחיד אותי מאוד. רווק, לטעמי, זה סיפור אחר).
ראבאק קר פה!!!
קנדים צבועים יותר מאמריקאים – כל הקטע של הרב תרבותיות ואסור לדבר על שום דבר פרט למזג אויר. זה גם יתרון וגם חיסרון. בהשוואה למה שהייתי שהגעתי הינה מבחינת יכולת עבודה בסביבה עסקית, נוכחות בחדר ישיבות (כלומר, כריזמה, נימוס וכו') אני "מדהים" היום (הכל יחסי) .ללא הסביבה הקנדית, אני לא חושב שהייתי מגיע לזה.
ההון האנושי שתלמד איתו פחות מעניין ויש שיאמרו פחות טוב (אם זה אני פחות מסכים) מאלה שלומדים בטופ-10 בארה"ב. לדוגמא, אני היחיד שעשה צבא בכיתה שלי באיווי. על קייסים שעבדתי בשיקגו כחלק מהעבודה שלי, עבדתי אם חבר'ה משיקגו בות' וקלוג שאחד 8 שנים כוחות מיוחדים במלחמה בעירק והשני טייס F-18 נוסח "אהבה בשחקים". כיף לנהל שיחות עם אנשים שמרחיבים את "מעגל החוויות" שלך. באיווי, הרוב היו מקומיים ו 20% מהגרים. לונדון, אונטריו זה שעתיים נסיעה מטורנטו. דהיינו, אתה לומד עם המון אנשים שהמרחק הכי גדול שנסעו בחייהם הוא המרחק מתל אביב לבאר שבע (כמובן, שמי שהיה בדרום אמריקה יודע שהיא מפוצצת בישראלים וקנדים, אך עדיין…)
אני חוזר למה שאמרתי: התאמה אישית. אתה כמעט תמיד מקבל מה שאתה משלם עליו. ידעתי שאני טוב מספיק להצליח מבית ספר קנדי עם אותם מעסיקים שהייתי הולך עליהם בבית ספר אמריקאי. לא היו לי את האמצעים לממן לימודים בארה"ב שאני נשוי עם ילדה דאז.
והיה והיה לי את הכסף, זה היה או אירופה (אינסאד!!), או טופ-X. שאתה צריך להדק את החגורה, אתה חותך בשומנים, ובמקרה שלי השומנים היו ה"סטטוס" ואפילו הסיכוי למצוא עבודה. אצלי זה עבד יופי אבל לא משנה כהוא זה את השיקולים הקרים והלא אמוציונלים שעשיתי בעיצומו של משבר כלכלי.
אם אתה לא ממש לחוץ בכסף (יחסית לשאר החבר'ה שהולכים לתואר הזה מישראל ולווים בארה"ב) יש לך קו-סייגנר, ואתה ללא משפחה, לא הייתי הולך במקומך לקנדה, אלא אם שיקול האזרחות משחק תפקיד מרכזי בעינך.To: nyaniv
nyaniv!המון, המון תודה על תשובתך האינפורמטיבית, המפורטת – והעיקר, הכנה.
אני אישית מאוד מתחבר לדברים שאתה אומר, והם באמת מעשירים את תמונת עולמי באשר לכל נושא ה- MBA והמעבר הכרוך בכך לתרבות אחרת; אני משוכנע שכך הוא גם עבור רבים אחרים, שבינתיים הם רק קוראים "פאסיביים" בפורים הזה.
הישגיך מרשימים ביותר, במיוחד על רקע העובדה שעשית את המעבר עם משפחה ועם ילדה קטנה.
המון בהצלחה בהמשך הקריירה – ותמשיך לשתף עוד, אם תוכל, בחוויות ובמחשבות.
To: All
שלום לכולם ושבוע טוב!
רציתי לשאול לגבי החלק של הנטוורקינג לקראת האפליקשן, שאמור להוות מעין ערך מוסף במועמדות.
כמה זה חשוב? איך אתם משלבים(או שילבתם) את העניין בעבודה היומיומית על המועמדות?
איך עושים את זה ?
תודה מראש לעונים..
To: economics
הנה כמה כיווני מחשבה, ובטח יוסיפו לך עוד:– תירשם למייל-ליסט באתרי האוניברסיטאות שבהן אתה מעוניין, באתרים שמאחדים את האוניברסיטאות (MBA.COM, MBA TOUR וכו') – ככה תדע מתי הן עורכות את אירועי היחצ"נות שלהן. חלקם, במיוחד אלה שנערכים בארץ, מתפרסמים גם באתר הזה.
– לך לאירועים האלה, תתגבר על ביישנות (אם יש, צריך להיפטר מזה ומהר בעולם ה- MBA), דבר עם בוגרים / אנשי האוניברסיטה, תשאל שאלות, תראה התעניינות, תרשום אי-מייל של כל אחד ממי שדיברת איתו. יום יומיים אחרי המפגש שלח מכתב תודה, וכמה התרשמת, וכמה זה היה חשוב לך. כל חודש חודשיים שלח אי-מייל נוסף (לא להגזים, לבשל לפי הטעם) שמראה המשך התעניינות.
– אפשר גם לשלוח מכתב ישירות לאנשי ה- adcom באוניברסיטה, לשאול שאלות – אולי לקבוע פגישה. באירוע של דיוק, למשל, ראיתי חבר'ה שניצלו את בואה של הנציגה לארץ כדי להיפגש – בלי שעדיין הגישו אפליקיישן – לאחר תיאום זמן-מה מראש.
– חלק מהאוניברסיטאות שמחות לארגן סיור למי שבא, מצמידות סטודנט, ואפילו מראיינות אותך עוד לפני שאתה מגיש אפליקציה (מצוין לאוניברסיטאות שלהן אין (הרבה, או בכלל) בוגרים בארץ שיכולים לראיין אותך לאחר שתגיש ותגיע לשלב הזה, ושלא תצטרך לטוס אח"כ במיוחד).
– תמצא בוגרים – בפורום הזה, או דרך יועצים – להם בד"כ יש רשימה של חבר'ה שעזרו להם להתקבל בעבר והם ישמחו לעזור לך. אתה תזכיר את שמות הבוגרים (ושנה שבה הם סיימו את הלימודים) בחיבור שמיועד לכך, אז תשים לב שהבוגר שאתה מדבר איתו (ומזכיר לבסוף – רצוי, כנראה, לשאול להסכמתו, אם כי בהחלט אפשר לכתוב שהשיחה איתו הייתה ה"ניצוץ" שהצית אצלך עניין בבית הספר – לא יהיה, כמובן, יועץ הלימודים עצמו, כי באוניברסיטה יידעו לזהות את זה).
– מהניסיון שלי, רובם המוחלט של הבוגרים הם אנשים די נחמדים, ששמחים לעזור ולדבר על בית הספר שבו למדו, כי זה חלק מתרבות ה- MBA, וגם כי באופן טבעי אנשים גאים (ובצדק) בבית הספר שאליו התקבלו. בחלק מהאוניברסיטאות, המלצה של בוגר, או "אי-מייל תמיכה" ממנו לוועדת הקבלה, בהמשך להגשה ובנוסף להמלצות הרישמיות נושא משקל רב יחסית (בחלק לא, ואף לא מומלץ – וורטון, למשל, ממה ששמעתי).
– אם אתה יכול – סע לבקר בקמפוס (זה מצביע על מחויבות ונאמנות עתידית – כבר אמרנו שתהליך ההגשה מזכיר מאוד תהליך חיזור – במיוחד מצד מי שגר מחוץ לארה"ב), אבל לא חובה, כמובן.
– בחיבורים תצטרך להזכיר שמות של בוגרים ואנשי ההנהלה שאיתם דיברת, ואת האירועים שבהם היית (משאירים אי-מייל כשנרשמים לאירוע, בעיקרון זה מידע שהו traceable), אז תרשום לעצמך ותעקוב, כמובן.
– כפי שאתה רואה פה בפורום, ישראלים כן נוטים לשתף פעולה ולחלוק, ולי היו אינטרקציות חיוביות עם כל הבוגרים שאיתם דיברתי או התכתבתי באי-מייל, מכל האוניברסיטאות. אם יש לך מכרים / חברי משפחה שעברו את התהליך, ואפילו מזמן – תמצא אותם גם. לאירוע של שיקאגו, למשל, הגיע מישהו שסיים לפני משהו כמו 15 שנה והיום בתפקיד בכיר ביותר בתעשיה – והיה נחמד ונתן כרטיסי ביקור כאחד האדם – זוהי גאוות בית-ספר.
דבר אחרון: מעבר לכל השואו של ההכנה, שיחות עם בוגרים יעזרו לך לעצב תמונה פנימית על המקום שאתה הולך לבלות בו תקופה משמעותית בחייך: האם הם מתנשאים, האם הם רציניים, האם הם "יורמים" מלומדים או דקווא חבר'ה שאפשר לספר להם בדיחה טובה, וכו' .. אחרי-זמן מה תקבל מושג – וגם תראה דוגמאות אמיתיות איך אנשים מסתדרים עם התואר, מה זה נתן להם, איפה הם נמצאים היום, מתי חזרו / מתכוונים לחזור לארץ, עד כמה אירגון הבוגרים הוא חזק, כמה הם שומרים על קשר אחד עם השני, וכו'. בקיצור, בראש ובראשונה זה חשוב גם לך. אולי יש בית-ספר שלמרות ה"הייפ" תגיד בסוף, זה לא בשבילי, חבל על המאמץ לכתיבה ועל ה- 200-250-300 דולר דמי הרשמה, ואולי יהיה בי"ס אחר שלא חשבת עליו ברצינות, ופתאום תתאהב ברעיון לאחר שתשמע דיעות והשקפות שונות. אתן לך דוגמה: ללא שיחות כאלה עם אנשים שחוו את התהליך, לא הייתי יודע, למשל, על בי"ס אולין בוושינגטון שחזק מאוד בשליחת אנשים לעבודות בממשל, או גוזטה (אמורי) שמחובר מאוד לקוקה קולה, ועוד.
בקיצור: צא מ"אזור הנוחות" שלך, תיפגש עם אנשים, שמור איתם על קשר – הכנה טובה למה שצריך לעשות בלימודים בכלל, וכנראה, להצלחה בקריירה בכלל.
To: All
היי שוב LLMBA
או כל מישהו אחר שיכול ומוכן לענות,
כשבחרתי את בתי הספר שאגיש אליהם מועמדות, אחד המאפיינים שהיוו אצלי שיקול מכריע היה הדגש ששם בית הספר, למשל דיוק ומערכות בריאות או יוסיאלאי ותעשיית הבידור, אמייטי ויזמות.
אם לא התחברתי למאפיין פסלתי את בית הספר, מהטעם הפשוט שהוא לא יתחבר למועמדות שלי שמדברת על דברים אחרים.
מה דעתכם?
To: economics
אני בדעה שמכל אחד מבתי הספר בטופ אתה יכול להגיע לכל תחום שהזכרת, וההתמחות הייחודית שלהם היא, במידה רבה, ניסיון לאבחן את המוצר שהם מספקים מן המתחרים. בסופו של דבר, כל התוכניות הן תוכניות מאסטר במנהל עסקים, קורסי הליבה בכולם דומים עד כדי זהים, ומקורסי הבחירה – לרוב אלה פקולטאות שנמצאות באוניברסיטאות גדולות – אתה יכול לבנות לך התמחות במה שאתה רוצה (בייל – לך קח קורסים בפקולטה לרפואה; בשיקאגו – בפקולטה למשפטים, וכו').לעניות דעתי, מה שחשוב הוא להתברג לשם, וכל שביל קריירה שהלכת בו עד כה – אפשר להפוך ב- spin המתאים – למשהו שאתה יכול "למכור" לבית הספר. הם גם מאוד נדיבים יחסית (חוץ מבתי הספר הפיננסיים, לתחושתי) בלקחת כיתה מגוונת (כדי שלאחרים יהיה מעניין, וכיוון שבאמת אנשים מרקע שונה תורמים לגיוון נקודות מבט ודיעות) – לכן לא הייתי ננעל על הייחודיות השיווקית הזו יותר מדי. בנוסף, בכל בי"ס פועלים מועדונים בכל תחום שאתה יכול להעלות על הדעת – פיננסים, הלת'קייר, יזמות – אז אתה יכול לכתוב בחיבור שתצטרף למועדון שלהם (תנסה ליצור קשר עם חברי המועדון מראש) וכך תמצא את מה שאתה רוצה (גם) שם.
ברור שצריך להיות קשר בין המטרות שלך לבין המאפיינים של בית הספר. אתה צריך להסביר למה אתה רוצה דווקא אותם (חוץ מהרווארד אולי, שנמאס להם כבר מכל ההסברים: הרווארד הוא בר רפאלי בעולם החיזור של ה- MBA, אתה לא צריך להסביר לה למה אתה רוצה אותה, ומה ייצא לך מזה).
אתה מגיש להם "חיבור מטרות-קריירה", ושם אתה צריך להציג שביל ברור ומחושב של התוכניות שלך לטווח הקצר לאחר ה- MBA, ולטווח הארוך – איפה אתה רואה את עצמך אחרי כך וכך שנים. המטרות האלה צריכות להתאים לרקע שלך (מבט לאחור – מה עשית בעבר שמאפשר לך לקוות שתוכל לפרוץ לתחום ולמכור את עצמך למעסיקים לאחר התואר) – וגם למאפיינים של בית הספר. לכן, אגב, אחד מהיתרונות שאני מוצא בתהליך הזה כשלעצמו – הוא אכן מעודד אינטרוספקציה והקדשת מחשבה נוקבת לשאלה איך הגעת עד הלום, ומה אתה עושה עם החיים שלך הלאה. מאוד בריא באופן כללי, ללא קשר לתוצאת המאמץ.
אתן לך דוגמאות: אתה בא מרקע פיננסי, ועכשיו אתה רוצה לחדור לתחום הפיננסי בסקטור ההלת'קייר. התוכנית בדיוק היא הוותיקה ביותר בתחום, הם קרובים ל- research triangle ששם אתה מקווה למצוא את ההתמחות שלך בקיץ – ולכן דיוק הוא הבחירה האופטימלית בשבילך. או, אם אתה בא מרקע של הנדסה ומעוניין ב- sustainability – אתה כותב ל- Ross שאתה קראת המון על ה- Orb Institute ועל פרוייקט ה- MAP שהוא ניסיון אמיתי בתוך התעשיה באמצע הלימודים – ומשם אתה מתכנן להגיע לתחום האנרגיה הסולארית, למשל, שלה נחשפת בארץ בעבודה הקודמת שלך.
בתי הספר מבינים לחלוטין שהמטרות שלך והמיקוד שלך יכולים להשתנות במהלך התואר (וחלק אומרים לך את זה במפורש אחרי שתתקבל). אני מניח שבחיבורים האלה הם בודקים את היכולת שלך "לארוז" את עצמך בחבילה שיווקית נוצצת שתוכל להימכר למעסיקים, וגם חשוב להם לראות שאתה אדם ממוקד, שהקריירה שלו מתפתחת בסדר הגיוני ורציף.
לכן התשובה לשאלתך היא: כן, בבירור – אבל לא בסדר שבו הצגת: אני רוצה דיוק כי יש שם הלת'קייר, אלא אני רוצה הלת'קייר כי יש לי ניסיון X שרלוונטי מאוד לתחום ושאותו אני רוצה למנף בעתיד למעסיק שלי – ולכן דיוק מתאים לי כמו כפפה ליד. אכן, צריך להקפיד מאוד על הקשר בין כל החלקים: ניסיון מקצועי בעבר – בי"ס X – קריירה עתידית בתחום Y – כדי לא להותיר את הרושם שאתה הולך לתואר רק בשביל הפרסטיז'ה (זה ברור לכולם, ולכן גם לא צריך להזכיר בחיבורים שהם נמצאים בטופ, כמה הם בי"ס מכובד וכו').
אפרופו נושא היזמות – הוא יכול להיות מעט רגיש, ותקדיש לזה מחשבה נוספת. קראתי דעות פושרות בעניין הצבת היזמות כמטרה. צריך לזכור שבתי הספר האלה מכוונים, במידה רבה מאוד, לשכירים בתאגידים הגדולים – השכר והבונוסים שלהם מדידים, ובכך מיטיבים עם הדירוגים ועם משיכות הלקוחות הבאים. יזם יכול להיראות לחלקם כמילה נרדפת למובטל / בטלן / לא מסוגל לעבוד בצוות, או כמי שלא זקוק להשכלה הזו בכלל ועוד ישחית את יתר הכיתה עם תובנותיו הציניות על הנלמד בספרים היבשושיים.
לך עם תודעה של עובד שכיר ממושמע, שמתקדם לאט לאט אבל ביציבות, וגם יודע לקחת יוזמה בגבולות המותר, ואשר רוצה להיות מנכ"ל עשיר יום אחד – זה נראה לי כ- modus operandi שהכי מתאים, באופן כללי, בהרפתקה הזו של הגשת המועמדות. יזמות – אולי להזכיר כמטרה לעוד 10 שנים לאחר שתצבור ניסיון אצל המעסיק X פוסט-MBA.
To: LLMBA
שלום לכולם,
אני אשמח אם החבר'ה בלונדון (בוגרים / סטודנטים) יכולו לחלוק את התובנות שלהם ושל בתי הספר / מעסיקים לקראת השינוי במדיניות הויזות. עד כמה באמת צריך לחשוש (הכוונה לישראלים ללא אזרחות אירופאית כמובן)?
פירסמתי את זה בת'רד של LBS ולא קיבלתי תשובה כבר שבוע…אולי כאן
תודה !
יפתח
עידכנתי את כרטיס החבר שלי. הכרטיס המעודכן:אני מתכונן לפנות לתוכניות ה-MBA של IMD, INSEAD, ו-IE.
שלום!אני בן 33, נשוי + 2.
אני כאן כדי לקרוא ולכתוב כשיש לי מה להגיד. אשמח לשתף מניסיוני בענייני GMAT, PTE, ומידע כללי שצברתי על תכניות מובילות באירופה.
אני סוכן נסיעות בעסק משפחתי ועובד בעיקר עם המגזר העיסקי, כולל לקוחות וחברות בינלאומיות.
למדתי ביולוגיה ומוזיקולוגיה באוניברסיטת ת"א, סיימתי בממוצע 83 (ביולוגיה 78, מוזיקולוגיה 88).
GMAT 660, וניגש בקרוב למבחן נוסף.
בצבא הייתי בחטיבת הנח"ל, בתפקיד לוחם ומפקד חי"ר.
אשמח לשמוע מחברי פורום שהגישו מועמדות ללא שרותי ייעוץ והתקבלו. איך הגעתם להחלטה להתמודד עם האתגר ללא עזרה? ומאיפה בכל זאת שאבתם מידע שעזר לכם לגבש תכנית עבודה, ותרם לכתיבת החיבורים. תודה!
בהצלחה לכולם,
emba
To: economics
economics,
לעניות דעתי, עם הרקע האקדמי שלך – הצטיינות יתרה ומקום ראשון בתואר ראשון ושני בכלכלה – לציון ה-GMAT יהיה משקל נמוך יותר עבור רוב בתיה"ס, וסביר להניח שציונים שנמצאים מעל האחוזון ה-70 בכמותי (+45) ובמילולי (+35) בהחלט יספיקו לך…
במילים אחרות, כבר הוכחת הלכה למעשה שיכולות הלמידה והכישורים האנליטיים שלך הם ברמה מאוד גבוהה, וכן הוכחת דחף אישי משמעותי להצטיינות בלימודים – אף אחד לא מסיים ראשון בכיתה בשני תארים כמותיים (כלכלה אמנם לא שייכת למדעים המדוייקים, אבל היא בהחלט כוללת הרבה עבודה מתימטית וסטטיסטית שדי רלוונטית ללימודי ה-MBA), מבלי להתכוון לכך… אי לכך, ציון אסטרונומי ב-GMAT כמוהו כהדגשת המובן מאליו, ולכן לדעתי האימפקט שלו יהיה פחות משמעותי במקרה שלך.
בהצלחה!
אור
התותחים – עדכון דו-שבועי
המפורסמים
מקום החבר הודעות מתחילת השנה 1 Gilad D 50 2 economics 42 3 OK 38 4 mawolf 14 5 epony 11 6 ForumSystem 9 7 aringo 9 8 gil7 6 9 dvasht 6 10 razia 5 11 David.Fogel 5 12 danraveh 5 13 rino 5 14 omerutah 4 15 Dudu 4 16 yifthahs 3 17 Avi 3 18 OYOY 3 19 Or.R 3 20 nyaniv 3 21 ramiatia 3 22 Shai2008 3 23 tstan 3 24 Danimmm 2 25 rash733 2 26 counsilliery 2 27 alonsch1 2 28 guywt82 2 29 nickb 2 30 Gti 2 הנערצים
מקום החבר מעריצים מתחילת שנה שעברה 1 epony 54 2 dvasht 23 3 OK 23 4 Shai2008 22 5 JR13 19 6 Ella 17 7 nivster 17 8 nyaniv 15 9 abiel 15 10 David.Fogel 14 11 Aaron 12 12 tzurohad 12 13 PatsFan 11 14 Yair 11 15 aletzu 10 16 shoch 10 17 Or.R 9 18 rash733 9 19 Ilan_g 9 20 kit 8 21 Roman 8 22 jamesonn 8 23 knfevg 7 24 economics 6 25 pdima 5 26 omerabin 5 27 emba 5 28 gili4u 5 29 razia 5 30 usa_bound 4 המפרגנים
מקום החבר פירגונים מתחילת שנה שעברה 1 epony 115 2 dvasht 35 3 economics 30 4 Ilan_g 26 5 razia 23 6 emba 15 7 OK 13 8 nyaniv 10 9 skydiver 10 10 Ella 10 11 gileyal 10 12 Rafi 9 13 Aaron 8 14 lironpit 8 15 100%Cotton 8 16 Silent_Thunder 7 17 omerabin 6 18 kit 5 19 aletzu 5 20 Yair 5 21 nivster 4 22 Jeff 4 23 guywt82 3 24 tzurohad 3 25 אלעד ד 3 26 JR13 3 27 pdima 3 28 David.Fogel 3 29 maayanpi 3 30 joker 2 To: All
תודה אפוני
רק כדי לדייק בתואר השני בכלכלה – עוד לא סיימתי, אלא בשנה הראשונה שבה נלמדו כל קורסי הליבה זכיתי בפרס מהאוניברסיטה על כך שסיימתי אותה במקום הראשון
בכל מקרה אנסה להשיג בג'ימאט ככל שאוכל בכל מקרה
רציתי לשאול שאלה בהקשר הזה אם תוכל, האם אידרש להסביר על הרקע האקדמי שלי, במובן של "יותר מדי אקדמי"?
במידה וכן, מעבר להסבר שתמיד נתתי בראיונות שאני פשוט תמיד מנסה להגיע כמה שיותר גבוה, לאילו תשובות מצפות ועדות הקבלה.
תודה
To: All
שלום לחברים,
רציתי לשאול לגבי הג'ימאט והטופל,
האם יש הכרח לבוא עם דרכון או שמספיקה תעודת זהות?
במידה ואני משלם באמצעות כרטיס אשראי שהוא לא שלי, האם זה אפשרי והאם צריך להביא תעודת זהות של בעל הכרטיס או משהו כזה?
הבעיה שלי היא שאני גר בשכירות בירושלים (וזו הכתובת גם בכרטיס אשראי) בעוד שבת.ז שלי כתובה הכתובת של בית מגוריי בצפון, ומכיוון שחששתי שישאלו שאלות נתתי כרטיס אשראי של מישהו אחר
העניין של הנהלים מאוד חשוב לי כי אמריקאים מקפידים. אודה אם מ ישהו מכיר את זה ותודה על תשובה מראש!
To: All
ועוד שאלה (סוף סוף התיישבתי לכתוב אז השאלות באות בשלשות:)
לגבי ראיונות,
הבנתי שהדעה הרווחת היא שכדאי להתראיין בארץ, כי זה יהיה ע"י ישראלי שמבין את המנטליות ואת הניואנסים בקשר לבתי ספר ונסיון עבודה וכו'
במקרה שלי ולמרות היתרונות שכתובים למעלה אני לא בטוח שדווקא ישראלי זה מה שהייתי רוצה לקבל בראיון,
השאלה היא האם החיסרון של להתראיין ע"י אמריקאי(או בוגר ממדינות אחרות לצורך העניין) הוא עד כדי כך משמעותי?
בנוסף האם יכול להיות שאבקש שלא להתראיין בארץ ובכל זאת אקבל ישראלי.
מישהו פעם התראיין שלא בארץ?
תודה
-
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.