Home פורומים הפורומים Forum: תהליך הקבלה כלכלה בחו’’ל

מוצגות 18 תגובות – 1 עד 18 (מתוך 18 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • Rafi
    חבר
    מספר הפוסטים: 29
    שלום לכולם,
    רציתי לפתוח דיון בנושא כלכלה בחו"ל.
    אני מניח שאני לא היחיד שמוצא את הדרישות הכלכליות של ללמוד תואר MBA בחו"ל לא פשוטות. הבנתי גם שבתי ספר שונים דורשים הוכחות שיש לך מספיק כסף כדי ללמוד ולחיות בשנתיים של הלימודים באזור הבית ספר וכמו כן הבנתי שחלקם מאוד מחמירים בנושא.
    הייתי שמח לשמוע קודם כל על מה העלויות האמיתיות, כלומר בנוסף לשכר הלימוד האם מישהו יכול לתת מספרים קונקרטים מהעבר הלא רחוק לגבי עלויות מחיה?
    האם למישהו יצא לקבל מעונות בקמפוס? אם כן מה הקריטריונים לקבל מעונות?
    מאיפה משיגים כסף בהנחה שאין לך יותר משכר לימוד לשנה ראשונה? בכמה אתרים של בתי ספר קראתי על תכניות הלוואה שמחייבות אזרחות אמריקאית. אז מאיפה ישראלים מקבלים הלוואות?
    הבנתי שהסיכוי למלגות הוא לא גדול במיוחד? האם יש דרך חוץ מלהגיש בקשה עם נתונים מעולים בסיבוב הראשון להגדיל את הסיכוי למלגה? האם יש בארץ גוף כלשהו שנותן מלגות ללמודים בחו"ל?
    תודה מראש לכל מי שיכול לתרום קצת להפיג את העננה שיש לי סביב הנושא
    dvasht
    חבר
    מספר הפוסטים: 138

    To: Rafi


    היי רפי-

    ברוב בתי הספר המובילים בארה"ב יש הלוואות לסטודנטים זרים ללא ערבים. כמובן שלפני המשבר הכלכלי הנוכחי הכל היה יותר פשוט וקל אבל בתוכניות החזקות דבר לא השתנה וזה עדיין דיי פשוט וקל. המוסד הפיננסי מלווה לך על בסיס קבלתך ללימודים. בחלק מהתוכניות ההלוואות מכסות את שכ"ל ומחייה ובחלק מהתוכניות רק את שכ"ל. תיכנס לאתרים של התוכניות שאתה מעוניין בהן ותוכל למצוא שם את כל הפרטים.

    "הוכחות שיש לך מספיק כסף"- זה לויזה. ההלוואה שתקבל מהאוניברסיטה נחשבת בספירה. לצורך העניין, גם אם דוד שלך יכתוב לך מכתב שהוא משלם לך X כסף ללימודים (בצירוף אישור יתרה מהבנק- לא בטוח שיידרש), גם זה תופס (אפילו אם לא תקבל ממנו שקל. הרבה עושים את זה על מנת לקבל ויזת J ולא F. אבל זה כבר לדיון אחר).

    מלגות:
    1. ככל שיורדים בדירוג הסיכוי למלגה עולה.
    2. הגשה בסיבוב הראשון והשני מגדילה את הסיכוי למילגה.
    3.ניתן לעשות "שופינג" למלגות (קיבלתי ככה וככה בבית ספר X….).
    4. יש בתי ספר שיותר אוהבים ישראלים (מישיגן, וורטון, וכו).
    5. יש בתי ספר שיותר נדיבים עם מילגות (ביזנס וויק הוא מקור טוב בנושא ובכלל)
    6. יש בתי ספר עם מילגות ספציפיות לישראלים (שיקגו, UNC, וכו).
    7. GMAT הוא גורם קריטי בקבלת מילגה ובכלל.
    8. מישראל אני יודע רק על פולברייט- זה דורש אבל שתחזור לארץ שנה אחרי התואר (אתה לא חייב, אבל תצטרך להחזיר להם את הכסף- אופציה).

    מעונות- מאוד ספציפי. באופן כללי, נראה לי שמעטים הסטודנטים לתארים מתקדמים שגרים במעונות. ב-UNC למשל, יש קומפלקס דירות לסטונדטים נשואים שלא מבייש אף קומפלקס פרטי אחר באזור (אתה חוסך משהו כמו 30% ממחיר השוק).

    סך כל עלויות- תלוי באזור, תלוי באוניברסיטה. עם שכ"ל ממוצע של 50 אלפי דולר בטופ 20, הייתי אומר באזור ה-150 אלפי דולר לרווק לשנתיים, לא כולל הכנסות צפויות מהתמחות בקיץ(עוד הפעם, תלוי מאוד באזור!!!). מתייקר מאוד למשפחה עם ילדים.

    מקווה שהפגתי קצת מהעננה.
    תומר

    Rafi
    חבר
    מספר הפוסטים: 29

    To: dvasht


    היי תומר,
    קודם כל תודה על התשובה המופרטת.
    עוד מספר שאלות ברשותך:
    1. בהנחה שההלוואה מחסה רק את השכ"ל , מה עושים? לוקחים עוד אחת ממקום אחר? אם כן מאיפה?
    2. אני הבנתי שויזה J מאפשרת לבן זוג לעבוד, האם זה נכון? או שיש התניות לעניין?
    3.מה הכוונה ככל שיורדים בדירוג הסיכוי עולה? האם התכוונת לסיבוב .?
    4. לא כל כך הבנתי איך עושים "שופינג" למלגות או למה בדיוק התכוונת..
    5. לגבי עניין המעונות יש לך מושג מה התנאים לקבל מעונות לזוג נשוי ? אפילו אם אתה יודע רק מה התנאים איפה שלמדת.
    6. האם קיים סיכוי כלשהו שמאחר והאזור מחייה מאוד יקר (כמו מנהטן למשל) זה יימנע ממישהו ללמוד שם?

    וכן התחלת להפיג קצת את החששות מקווה שתוכל להמשיך..
    תודה
    רפי

    counsilliery
    חבר
    מספר הפוסטים: 35

    To: Rafi


    אני אענה חלקית.

    3. אני מניח שאם אתה עם סטטיסטיקות של 3.8, 750 ושש שנות ניסיון במקינזי, הרי שגם אם יש סיכוי שתקבל מילגה בהארוורד, יש סיכוי גדול בהרבה שתקבל מילגה בת'אנדרבירד.

    4. נניח והתקבלת לשיקגו ולקלוג, שיקגו מציעים לך מילגה של 10,000. קלוג מציעה לך חמישייה. אז תיאורטית אתה יכול ללכת לקלוג ולומר להם שבית ספר מתחרה נותן יותר, אבל מכיוון שאתה מעדיף אותם, היית רוצה שהם ישוו (או יעלו) את ההצעה. כמו בפוקר.

    6. לא יודע, אבל אני מניח שכן. חוץ מזה, ככל שזכור לי (ויתכן מאד שאני טועה כאן), דווקא קולומביה תומכת פחות בהלוואות סטודנטים.

    dvasht
    חבר
    מספר הפוסטים: 138

    To: All


    היי רפי-

    ברוב בתי הספר המובילים בארה"ב יש הלוואות לסטודנטים זרים ללא ערבים. כמובן שלפני המשבר הכלכלי הנוכחי הכל היה יותר פשוט וקל אבל בתוכניות החזקות דבר לא השתנה וזה עדיין דיי פשוט וקל. המוסד הפיננסי מלווה לך על בסיס קבלתך ללימודים. בחלק מהתוכניות ההלוואות מכסות את שכ"ל ומחייה ובחלק מהתוכניות רק את שכ"ל. תיכנס לאתרים של התוכניות שאתה מעוניין בהן ותוכל למצוא שם את כל הפרטים.

    "הוכחות שיש לך מספיק כסף"- זה לויזה. ההלוואה שתקבל מהאוניברסיטה נחשבת בספירה. לצורך העניין, גם אם דוד שלך יכתוב לך מכתב שהוא משלם לך X כסף ללימודים (בצירוף אישור יתרה מהבנק- לא בטוח שיידרש), גם זה תופס (אפילו אם לא תקבל ממנו שקל. הרבה עושים את זה על מנת לקבל ויזת J ולא F. אבל זה כבר לדיון אחר).

    מלגות:
    1. ככל שיורדים בדירוג הסיכוי למלגה עולה.
    2. הגשה בסיבוב הראשון והשני מגדילה את הסיכוי למילגה.
    3.ניתן לעשות "שופינג" למלגות (קיבלתי ככה וככה בבית ספר X….).
    4. יש בתי ספר שיותר אוהבים ישראלים (מישיגן, וורטון, וכו).
    5. יש בתי ספר שיותר נדיבים עם מילגות (ביזנס וויק הוא מקור טוב בנושא ובכלל)
    6. יש בתי ספר עם מילגות ספציפיות לישראלים (שיקגו, UNC, וכו).
    7. GMAT הוא גורם קריטי בקבלת מילגה ובכלל.
    8. מישראל אני יודע רק על פולברייט- זה דורש אבל שתחזור לארץ שנה אחרי התואר (אתה לא חייב, אבל תצטרך להחזיר להם את הכסף- אופציה).

    מעונות- מאוד ספציפי. באופן כללי, נראה לי שמעטים הסטודנטים לתארים מתקדמים שגרים במעונות. ב-UNC למשל, יש קומפלקס דירות לסטונדטים נשואים שלא מבייש אף קומפלקס פרטי אחר באזור (אתה חוסך משהו כמו 30% ממחיר השוק).

    סך כל עלויות- תלוי באזור, תלוי באוניברסיטה. עם שכ"ל ממוצע של 50 אלפי דולר בטופ 20, הייתי אומר באזור ה-150 אלפי דולר לרווק לשנתיים, לא כולל הכנסות צפויות מהתמחות בקיץ(עוד הפעם, תלוי מאוד באזור!!!). מתייקר מאוד למשפחה עם ילדים.

    מקווה שהפגתי קצת מהעננה.
    תומר

    dvasht
    חבר
    מספר הפוסטים: 138

    To: All


    בכיף. לשאלותיך:

    1. מביאים מהארץ… חסכונות, משפחה, הלוואה מבנק בארץ לסטודנטים… או פשוט מתמקדים בבתי ספר שנותנים גם הלוואות למחייה.

    2. נכון. אין התניות. אחרי שמגיעים לארה"ב יש להגיש בקשה שאישורה לוקח באזור ה-3 חודשים.

    3. דרוג בתי הספר. דבר משמעותי נוסף הוא כמה אתה סחורה "חמה" בעיניי בית הספר. למשל, לנשים יותר קל להתקבל כי בממוצע הם מהוות כ-30% מהסטודנטים. למשל, אם אתה מהנדס שהולך ל-MIT כנראה שאתה לא ייחודי וכו וכו וכו… תנסה להבין מה רוח הדברים בבית הספר. למשל, האם שיקגו רוצה לשנות את התדמית של Finance בלבד (רק כדוגמא) ומנסה להביא יותר סטודנטים שרוצים להתמחות בשיווק.

    4. כפי שתואר לעיל בפוסט שמעלי

    5. להגיש מוקדם ולהיות נשוי… כל הקודם זוכה.

    6. יש לך מספיק בתי ספר לבחור. יש לך מספיק אזורים שונים שהבתי ספר האלה נמצאים בהם. קודם תהיה מפוקס על הבתי ספר שהכי מתאימים לך ולמשפחה שלך מכל הבחינות (שזה גם שיקולי עלות).

    תומר

    Rafi
    חבר
    מספר הפוסטים: 29

    To: dvasht


    OK
    קודם כל תודה על כל התגובות.
    הייתי שמח אם מישהו היה נותן דוגמה עם מספרים קונקרטים מהתקופה שהוא למד/לומד.
    ואם אפשר גם איך הוא הסתדר, כלומר האם ההלוואה מהאוניברסיטה באמת כיסתה את כל הצרכים שלו? או שהוא נעזר בעוד מקורות?
    nyaniv
    חבר
    מספר הפוסטים: 76

    To: Rafi


    אתן לך דוגמא מקנדה (אותו דבר כמו ארה"ב, דהיינו, תלוי אזור אך המחירים נעים באותו טווח):
    לסטודנט לבד, 2000-2500 דולר בחודש זה מספיק באיווי (לונדון, אונטריו, כלומר עיירונת קטנה).
    800 דולר לשכר דירה של חדר שינה+סלון (לא מעונות שכן מנהל עסקים לא בעדיפות, כלומר, סטודנטים למנהל עסקים באים כדי להכניס כסף לבית ספר ולא להוציא).
    500 דולר על אוכל, 200 דולר לפחות בחודש על ביטוח רכב. יש ביטוח רפואי לשלם, בילויים, ספרים והוצאות לא צפויות.
    כמעט אין סטודנט שעושה תואר במנהל עסקים ולא יוצא עם חור בכיס, השאלה רק איזה גודל.
    תזכור, בניגוד לתארים מתקדמים אחרים, מנהל עסקים זה ההכנסה של בית הספר. לא תקבל אותן מלגות (אם בכלל), לא תקבל הרבה עזרה כלכלית (אם בכלל) תחת ההגיון שאם אין לך, יש מישהו אחר שיכול ורוצה יותר לשלם.
    תעשה תקציב מלא של הוצאות, ספור כמה חסר, תגיש, תתקבל ותתחיל לחפש הלוואה בעזרת בית הספר.
    ההוצאה היא אדירה (מאות אלפי דולרים בפוטנציה) אז תדאג לכוון למשהו שיחזיר את ההשקעה.
    ככלל אצבע, עיר קטנה – הוצאה קטנה, עיר גדולה – הוצאה גדולה.

    אל תשכח שיש עוד אייטמים של הוצאה: נסיעה לארץ לדוגמא. עכשיו זה תלוי בך, כמה זמן אתה מסוגל לא לראות את המשפחה?
    בתואר של שנתיים, (20 חודש) אתה מוציא גם בקיץ, לא לשכוח את זה, האם תעבוד בקיץ? תכנן לכן ותכנן ללא.

    לגבי דוגמא ספציפית שלי: כל החסכונות (כולל הפנסיה וקרן השתלמות) והלוואה בארץ מבנק פועלים.

    Rafi
    חבר
    מספר הפוסטים: 29

    To: nyaniv


    ואוו אחלה פירוט.
    אני מסכים איתך שהחור בכיס בסוף התואר הוא בלתי נמנע.
    מה שמעניין במה שאמרת זה שהשתמשת בפנסיה ובקרן השתלמות שלך. איך עשית את זה? פנסיה לא סגורה עד ל… פנסיה כלומר לפרישה משהו כמו גיל 67 ? אותו דבר קרן השתלמות, אמנם יש לי אחת אבל עד שהיא תפתח אני בטח כבר יסיים ללמוד, כי עד כמה שאני יודע אי אפשר לשחרר אותה לפני שעוברות 6 שנים מרגע הפתיחה.
    ועוד כמה שאלות ברשותך,
    האם היה קשה "לשכנע" את בנק הפועלים לתת לך הלוואה? או שזה הלך דיי בקלות, נוכח הקבלה שלך לאוניברסיטה נחשבת?
    האם ההלוואה הספיקה כדי לכסות את המינימום או שזה הספיק לך לחיות קצת יותר בנוחות ממה שציפית?
    תודה מראש על התשובות!
    nyaniv
    חבר
    מספר הפוסטים: 76

    To: Rafi


    אני לא אוהב לבאס אבל:
    שיחה עם אחראי הלוואות בבנק פועלים:
    "שלום, התקבלתי לבית ספר בחו"ל, מדורג גבוה, ואני רוצה הלוואה כי אני הולך ללמוד MBA"
    תשובה:
    "MBA, זה תואר במוזיקה נכון?"
    זה בערך מה שקרה. חתמו לי ערבות בארץ וככה השגתי אותה. יתרה מזו, למי שהפרוטה לא מצויה בהכרח בכיסם ואין לו אזרחות או אף אחד באמריקה לחתום ערבות (אני, אני ושוב אני) הקטע הכספי הופך לראשון בבחירת בית הספר.
    אני ממליץ לך להסתכל גם על אירופה… זול מארה"ב, סיכון נמוך יותר וINSEAD לדוגמא עובד כבר היום עם בנק לאומי להלוואה (כן, בית ספר עובד עם בנק ישראלי כבר היום, לכן אינסאד זה באמת בית ספר בינלאומי).
    אתה יכול לשבור כל חיסכון שיש לך… פשוט יקרעו אותך עם מיסוי (נכנס לעמודת העלות של התואר).
    אין לי תשובות קלות, אם אתה חושב שעכשיו זה קשה, תדמיין שאתה כבר לומד ואתה צריך להיאבק במעלה הגבעה נגד מקומיים (בצורה הפוכה, דמיין הודי שבא ללמוד בת"א ומתחרה איתך על עבודה בארץ, שאין לן ניירות)
    אפשר לעשות הכל ויש פה מספיק בוגרים בפורום שמוכיחים את זה אך אין להתעלם מהעובדות, מהישראלים שאני מכיר שעשו את זה, "כיף" זה לא המילה לתיאור החוייה. הם אומרים "חוויה", "בניית אופי", "צעד חשוב", אני לא שומע כיף (שוב, אם יש לך דירה שההורים קנו ואתה ממשכן אז וואלה, כיף בכל המובנים ושיבושם לך, אם אתה נשוי + 1 בלי שום דבר למשכן אז אתה חושב במונחים אחרים). כמובן שאני יכול לדחוף לך את בית הספר שלי אך אם מה שהוא מציע מעניין אותך, אתה תגיע אליו לבד.
    Rafi
    חבר
    מספר הפוסטים: 29

    To: nyaniv


    טוב, לפחות קצת צחקתי..
    באמת טיפה מבאס אבל יש מצב שיש מי שיחתום לי בארה"ב ערבות כי לאשתי יש משפחה שם. אולי אני באמת צריך להתחיל לבדוק איתם אם זה לא יהיה חוצפה לבקש כזה דבר.
    אני מבין את מה שאתה אומר לגבי התחרות, אבל אישית מעולם לא נרתעתי מתחרות, אני בטוח שזה יהיה קשה אבל שבסופו של דבר אני יצליח.
    המון תודה על כל האינפורמציה האישית שנדבת!
    nyaniv
    חבר
    מספר הפוסטים: 76

    To: Rafi


    אני דרוויניסט, החזק שורד. ממה שראיתי, אם אתה ישראלי ואתה שם אזי אתה תצליח. אין מה לפחד מהתחרות אך יש להיכנס עם מוטיבציה ראויה ועם כל האינפורמציה. תעלה ותצליח ודע לאן אתה הולך לפני שאתה נרשם (הכוונה אחרי התואר).
    dvasht
    חבר
    מספר הפוסטים: 138

    To: All, nyaniv


    היי יניב-

    מסכים בעיקרון עם הרבה דברים שאתה אומר אבל…. "אני ממליץ לך להסתכל גם על אירופה… זול מארה"ב, סיכון נמוך…" מאיפה הנתונים בדיוק? "זול מארה"ב"- שנתיים ב-LBS זולות?!? "סיכון נמוך"- 20% אבטלה בספרד משפר את מצב של הבוגרים של בתי ספר הספרדים?? אני לא הכי בקיא בשוק התעסוקה לבוגרי MBA בארופה, אבל לא הייתי יוצא בהצהרות. דווקא יהיה מעניין לשמוע מהחברה שלומדים בארופה איך שוק התעסוקה שם באופן כללי, ולזרים (בלי אזרחות ארופאית) בפרט. האם ניתן ללמוד במדינה אחת (לדוגמא צרפת) ולעבוד במדינה אחרת (לדוגמא בריטניה) בלי אזרחות?

    תומר

    nyaniv
    חבר
    מספר הפוסטים: 76

    To: dvasht


    אני מסתכל על תוכניות של שנה אחת בלבד באירופה, לא של שנתיים, כדי להנות משנה אחת פחות מבוזבזת בה לא עובדים. אם מסתכלים על תוכנית של שנה בקנדה או באירופה, לא משנה איך מחשבים, זה יוצא יותר זול מארה"ב (תוכניות שנתיים).
    מספרי האבטלה הם סממן לכלכלה חולה אך לא חזות הכל. המספרים כוללים הרבה LONG TERM UNEMPLOYMENT כלומר אנשים שלא ימצאו עבודה ולא בדיוק סממן לתחרות או היעדר עבודה לבוגר MBA ממוצע. צריך לבדוק ספציפית את הגיוסים בבתי הספר.
    גם בתקופה של בום כלכלי, זר מישראל נושא סיכון גדול שכן הוא זר. אם נסתכל על כמה כסף אתה שם כסיכון שלך (כמו VALUE INVESTOR) אזי באירופה הוא חצי מארה"ב. וואלה לא הולך, חותך לארץ. לגבי הספציפיות של החוקיות, אני לא יודע אך יש חבר'ה פה שיודעים. ככלל, לא נעים להיות זר, ולא נעים להיות זר במקום עם אבטלה (ומהבין יבין) אבל מספרים זה מספרים. השאלה שצריך לשאול היא מה ההשמה של IMD ואינסאד, HEC, ו IE. אין משמעות למספרים כלליים אלא רק להשמה של בית הספר שזה מראה את חוזקו וחוזק הקשרים שלו עם המגייסים. ניקח את התמונה פה בקנדה. בעונת הגיוסים פה שאר בתי הספר נראו כמו מדבר ואנחנו עדיין הבאנו מגייסים לקמפוס. חצי EAST COAST בא להתחרות איתנו על עבודות שכן שם המצב היה קשה. מה שעשה את ההבדל הוא שהבוגרים הסתכלו על התקנים שיש למלא, הם באו אלינו קודם, וזה כל ההבדל. רק ההשמה של בית הספר, זה מה שקובע, ולכל השאר אתה לא יכול לתכנן (DOUBLE DEEP RECESSION?) אלא רק למזער סיכונים
    epony
    חבר
    מספר הפוסטים: 785

    To: All, dvasht, nyaniv


    תומר,

    בתור מישהו שחוֹוה בימים אלה את שוק העבודה האירופי, וכמי שעוקב בעניין אחרי הדיון הזה (טוב, נו, אחרי כל הדיונים…), הנה שני הסנטים שלי:

    • אירופה זולה מארה"ב – בהגדרה תכניות של שנה זולות מתכניות של שנתיים.
    • 20% אבטלה בספרד – זה כמו שאני אצא נגד לימודים בסטנפורד כי שיעור האבטלה בקליפורניה עומד על למעלה מ-12%. חשוב (מאוד!) לזכור שבתיה"ס באירופה הרבה יותר בינ"ל מאשר בארה"ב, ולכן לדוג' פחות מ-10% מהבוגרים ב-INSEAD נשארים לעבוד בצרפת!
      אני גם נוטה להסכים עם יניב שנתוני האבטלה בכל מקרה לא בהכרח מספרים סיפור שקשור באופן הדוק לעבודות שבוגרי MBA מחפשים…
    • שוק התעסוקה לבוגרי MBA באירופה – בדיוק פירסמתי בדיון על INSEAD ניתוח של דוח ההשמה האחרון של ביהס – בשורה התחתונה, עושה רושם שהמצב משתפר…
    • האם ניתן ללמוד במדינה אחת ולעבוד באחרת – כאן הרבה יותר מסובך לתת תשובה פשוטה, בעיקר בגלל שלכל מדינה באירופה חוקי ההגירה שלה. הבריטים הקשיחו לאחרונה את חוקי ההגירה שלהם, וחברות רבות מעדיפות פשוט לא לגייס זרים מאשר להסתבך בתהליכי ויזה כאלה ואחרים, אבל זה לא אומר שהבאר התייבשה לגמרי… בהולנד חוקי המס מעניקים הטבות מפליגות (פטור משמעותי ממס הכנסה ל-5 שנים!!) לעובדים זרים.
      בסופו של דבר זה תלוי בעבודה, במדינה, בבנאדם וכן הלאה והלאה…
    • בכל הנוגע למעמדו של זר – אני לא מרגיש את זה בכלל פה בלונדון (אבל אולי זה רק אני…)
    • בנוגע למימון, אני מימנתי את כל העסק "ממקורות עצמיים" (יעני חסכונות, קרן השתלמות, פיצויי פיטורים/ביטוח מנהלים ועזרה מההורים). למזלי הגדול (מאוד!), אשתי היקרה התקמבנה על רילוקיישן בפריז בזמן שלמדתי ב-INSEAD, כך שהוצאות מחיה הצלחנו לממן מהמשכורת השוטפת שלה.
      כמו שיניב הזכיר, ל-INSEAD יש בכל מקרה הסדר הלוואות עם בנק/ים מקומי/ים (בעבר עם הבינ"ל הראשון ופועלים, היום בעיקר עם לאומי, אבל אני מאמין שעם קצת רצון, מודיעין ושתדלנות שלא הייתה מביישת פעיל מרכז במפלגה גדולה, אפשר לעשות הכל עם כולם), ואני מכיר הרבה אנשים שלקחו הלוואות כאלה…

    המצב לא קל באירופה בדיוק כמו שהוא לא קל בארה"ב. מה שכן, היות ואירופה יותר מגוונת, והיות ובתיה"ס למנע"ס יותר בינ"ל, יש פחות הרגשה של זרוּת ויותר הרגשה של "כולם בסירה אחת" בכל הנוגע לחיפוש עבודה לאחר סיום הלימודים בבי"ס אירופאי.

    בהצלחה!

    אור

    נ.ב. לגבי ההערה של יניב ש-MBA זה לא כיף – אני באופן אישי לא ממש מסכים עם הנאמר

    pdima
    חבר
    מספר הפוסטים: 33

    To: epony


    דיון מעניין :)

    כמה מחשבות:

    – האבטלה משקפת את כלל החברה ולאו דווקא את המקומות הרלבנטיים לבוגרי MBA. עד כמה שאני יודע, בספרד בוגרי MBA מתקבלים לעבודות טובות גם היום (ייעוץ, בנקים וגם תעשייה), ואין בעיה עם אשרות.

    – היכולת שלך למצוא עבודה באירופה תלויה במעסיק. רוב המעסיקים הגדולים (והכוונה לבנקים, חברות הייעוץ וחברות תעשייה גדולות, כמו גוגל) ישקיעו בפיתרון הגירה. הבעיה היא עם החברות הקטנות: חברות ייעוץ בוטיק, קרנות גידור של 20 איש. למיטב הבנתי, הבעיה דומה גם בארצות הברית. אגב בריטניה – לא שמעתי לאחרונה שעושים בעיות לבוגרים. בלי שום קשר למציאת עבודה, הסיכויים של בוגרי MBA לקבל מעמד תושב (טייר 1) בבריטניה די גדולים. המדיניות מכוונת לפלחים אחרים באוכלוסיה…

    – אור לא לבד – גם אני מוצא את לונדון מדהימה, ואני כלל לא מרגיש זר. גם כשאני אוכל חומוס במסעדות לבנוניות אני לא מרגיש זר (אולי אפילו להיפך ). לדעתי, זה פונקציה של שפה ושל היעדר הומוגניות תרבותית (באופן יחסי). אולי גם משום שיש יחסית הרבה ישראלים… אם גרים בשבדיה, אני חושב שכל אחד (פחות או יותר) ירגיש זר

    – לגבי מימון, כמו שאור ציין, רוב בתי הספר באירופה מציעים הלוואות באמצעות בנקים מקומיים. קיימברידג', למשל, עובדים עם HSBC, ואפשר להשיג הלוואה לכל שכר הלימוד והוצאות המחיה, בתנאים טובים יחסית. רוב האנשים שאני מכיר עושים שימוש בזה. יש גם מלגות והכל, אבל זה יותר נדיר, ותלוי מאוד בציונים. יש משהו אחד שלמדתי על מימון מכל מיני ישראלים (ולא ישראלים) שפגשתי כאן – העיקר זה הרצון. בסופו של דבר, אם מחליטים לעשות את זה, מצליחים למצוא את הכסף מכל מיני מקורות, וזה עובד

    – אגב מימון ואישה, יתרון משמעותי של בריטניה הוא שבן/בת הזוג מקבלים אישור עבודה, במסגרת ויזת הסטודנט שלך. הרבה חברים שלי הסתמכו על זה הרבה, וככה לא רק שרדו את השנה מבחינה כלכלית, אלא גם חיו יפה, טיילו ונהנו

    – נקודה לגבי החזר ההשקעה. לעשות MBA בחו"ל ולחזור לארץ יכול להיות בעייתי מבחינת ROI. כשבוחרים תכנית הייתי מציע גם לחשוב על התעשיה שבה אתה רוצה לעבוד, ועל היכולת של התעשיה הזאת, בגיאוגרפיה ספציפית, להעסיק אותך. ניסיון עבר עובד די טוב. כך, למשל, מעולם לא שמעתי על חברות הייעוץ הגדולות מתקשות בהעסקת ישראלים בשום גיאוגרפיה רלבנטית. אם אתה רוצה לעבוד בקרן הון סיכון באירופה, למשל, הסיכויים שלך יכולים להיות קטנים יותר

    בהצלחה!

    דימה

    epony
    חבר
    מספר הפוסטים: 785

    To: pdima


    דימה,

    • ממה שאני שומע לאחרונה (כולל במיילים רשמיים מ-INSEAD), חלה הרעה בחודשים האחרונים ביכולת/אפשרות להוציא ויזת Tier 1 באנגליה מכיוון שהדרישה להוכיח הכנסות קודמות הוחמרה ודורשת להוכיח הכנסות אלה במשך 12 חודשים בחלון של 15 החודשים שקודמים לבקשה – במרבית המקרים, משמעות הדבר שבוגר MBA לא יכול להוכיח שום הכנסה (כי הוא למד בשנה שקדמה לבקשת אשרת ה-Tier 1). בעייה נוספת היא מכסות שהוצבו על מספר הוויזות מסוג Tier 2 באנגליה – מה שעלול לגרום לחברות "לוותר" על סטודנטים שאין להם אישור עבודה באנגליה.
      מה שכן, לזוגות נשואים כאמור יש חיים קצת יותר קלים… בני זוג של סטודנטים באנגליה מקבלים אישור עבודה אוטומטי, ובמקרה הרע הם יכולים לנסות להוציא ויזת Tier 1 בסוף הלימודים, ואז מי שהיה סטודנט עד כה הופך לנתמך בוויזה של מי שהיה נתמך עד כה – מתוחכם, לא?
    • בנוגע לחזרה לארץ מייד אחרי ה-MBA, בתור מישהו שראה כמה וכמה מחבריו הישראלים לספסל הלימודים חוזרים לארץ מייד אחרי התואר עקב שלל סיבות אישיות, מקצועיות וכלכליות-גלובליות, אני חייב לאמר שבסופו של דבר זה כנראה לא סוף העולם – גם לא מבחינת החזר על ההשקעה בתואר. מצד שני, מדובר על בוגרי INSEAD שנהנים מרשת הבוגרים המקומית הגדולה ביותר ושנעדרו משוק העבודה המקומי למשך הזמן הקצר ביותר בהשוואה לבוגרי תכניות MBA אחרות…
      מצד שלישי, כמה מהם מוצאים את עצמם בחו"ל בימים אלה למרות שכביכול "ויתרו על החלום" וחזרו לארץ מייד אחרי הלימודים, וזה אולי אחד הדברים הכי חשובים ב-MBA מאחת התכניות המובילות – התואר מגדיל משמעותית את הניידות הבינ"ל שלך לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך!

    מה שמביא אותי לשורה התחתונה, שהיא תובנה שראשיתה במפגש ב-2008 עם בוגרי INSEAD משנת 2003 (אז רמות הגיוסים בעקבות התפוצצות בועת ההיי-טק היו עוד יותר נמוכות ממה שחווים בוגרי MBA בשנתיים האחרונות ועמדו על כ-50%!!), המשכה בחיפוש עבודה בלונדון אחרי שסיימתי את התואר, וסיומה (הנוכחי) בהולדת בני הבכור גיא לפני כמה חודשים ;-)

    ההשקעה הנבונה ב-MBA היא השקעה לטווח ארוך – אסור ליפול למלכודת של הפיתויים קצרי הטווח כמו שינוי קריירה מייד לאחר התואר, להישאר בחו"ל בכל מחיר וכיו"ב… לוקח כמה שנים טובות לבנות סטטוס, רשת מכרים מקצועית ואמינה, נסיון מקצועי רלוונטי ברמה גבוהה וכדומה – השילוב של כל אלה עם תואר MBA מתכנית מובילה הוא שמזניק את הקריירה לגבהים אמיתיים ומעצים את החוויה.

    בהצלחה!

    אור

    Rafi
    חבר
    מספר הפוסטים: 29

    To: All


    ואוו אחלה דיון מתפתח פה. המון אינפורמציה חשובה.
    אני רוצה קודם כל להודות לכל מי שתרם מהניסיון שלו לדיון.
    הייתי שמח אם עוד בוגרים או סטודנטים שלומדים כרגע MBA היו נותנים את הזוית שלהם לסיפור המימון של התואר.
    בייחוד אם אפשר לפרט על מה היו הקשיים בהשגת המימון ואיך הם הצליחו להתגבר עליהם.
    המון תודה מראש!
מוצגות 18 תגובות – 1 עד 18 (מתוך 18 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.