Home › פורומים › הפורומים › Forum: תהליך הקבלה › לצלוח את המילולי
-
מאתתגובות
-
שלום לכולם,לא מזמן סיימתי את מבחן הג'ימאט ובעקבות כך החלטתי לפתוח נושא חדש על מנת שאוכל לשתף אתכם בתהליך הלימוד שלי למבחן המתיש הזה ובייחוד לחלק המילולי.דבר ראשון נשאלת השאלה מה עושה אותי לראוי להסביר לאחרים על החלק הזה? הרי גם אם הציון הסופי שלי מכובד בהחלט (730), עדיין מסתובבים פה לא מעט חברה שממש הפציצו (760 זה ציון לא כל כך נדיר פה אך יש פה גם כאלה שעל ציון זה מסתכלים ממרומי 30 נקודות נוספות). מה שמייחד אותי זה הדרך הארוכה שעשיתי על מנת להגיע לציון המילולי שאני ממש גאה בו (41: אחוזון 92). ההצלחה בחלק הכמותי הייתה פחות או יותר מובטחת (תואר שלם בהנדסת חשמל מקל קצת על הנושא) אבל כבר במבחן הפתיחה של הקורס קיבלתי 22 (אחוזון פאחחח לערך) הבנתי שאני צריך לעשות עבודה רצינית.המטרה שלי בפוסטים כאן תהיה לחלוק קצת את הניסיון שלי עם כל אלו שעדיין לא ניגשו למבחן ומוכנים לפתוח את הצד האחורי של הגוף מתוך הבנה שרק ציון טוב (וככזה, כפי שאפוני תמיד דורש, הוא חייב להיות מאוזן) יעניק להם את שער הכניסה ללימודים במוסדות המובילים בעולם. לצערי אין ביכולתי לתרום לאלו אשר דוברים את השפה האנגלית מבית או שהצליחו לשכלל את היכולת שלהם כך שהם מסתווים כאנגלים בלונדון ואמריקאים בניו-יורק.למרות שיש לי כבר כמה רעיונות ברורים לנושאים שאני מוצא כראויים לדון בהם אני יותר מאשמח לקבל פידבק אודות מה שהעלה וכל רעיון אחר שאתם מוצאים לנכון. אז תרגישו חופשי וכבר בימים הקרובים אני אמשיך להעלות את הגיגי.המון בהצלחה,איל
To: shulapa
האם אתם צריכים לארגן טירונות אנגלית?הבסיס הראשון והחשוב ביותר לקראת שיפור השפה למבחן הג'ימאט הוא ההבנה שלבנות יכולת גבוהה בשפה שהיא לא שפת האם שלנו נדרש מאמץ לא קטן. מדובר בתהליך איטי וכבד שקשה, עד בלתי אפשרי, "להריץ" אותו. הג'ימאט מאתגר כשלעצמו ולפיכך המטרה שלנו היא לצמצם את המחסומים המשניים שעומדים לפנינו. שאלות ההיגיון הן קשות לבדן אבל תדמיינו להתמודד איתן כאשר אתה לא מבין מילים מסויימות.אז דבר ראשון לפני שאנחנו מתחילים לעסוק בג'ימאט הייתי מציע לכל אחד לבדוק את עצמו האם הוא נמצא ברמה הראויה מבחינת אנגלית. הצעה שלי היא לבחון את עצמכם באופן ביקורתי לשאול: עד כמה אני זורם באנגלית? האם אני כותב באנגלית באופן שוטף? כיצד השפה הכתובה שלי? יש לי שגיאות כתיב? אני חזק במבנה זמנים ותחביר? האם אני קורא באנגלית? באיזה מהירות? האם אני מסוגל להתמודד עם טקסטים מסובכים? (ולא משוואות תלת מימדיות הן לא טקסטים מסובכים בהקשר שלנו) בקריאה כמה פעמים אני מדלג על מילים בגלל הקושי? וכו'כל אלו יכולים להוות סממן ברור כי ראוי להיכנס לתוכנית עבודה מאומצת לשיפור האנגלית אך אולי הדרך הטובה ביותר היא פשוט לגשת ולעשות מבחן אחד (רצוי אפילו מהמבחני ג'ימאט הישנים בנייר) ולראות כיצד אתם מסתדרים. תנו יותר דגש לחלקים של reading comprehension הבנת הנקרא) וcritical reasoning (שאלות ההגיון) ולא על הsentence correction (תיקון משפטים) אשר תלוי בלימוד כללים ספציפיים – על כל אלו אני אפרט בעוד מספר פוסטים. בנוסף הייתי ממש ממליץ לנסות לכתוב חיבור קצר (על פי הנושאים של הגי'מאט) ולבקש מחבר דובר אנגלית (רצוי מורה לאנגלית אם יש לכם גישה לכזה) אשר יבדוק את כל הסוגיות של תחביר, זמנים וכתיב.אם אתם מרגישים תקועים ושהשפה אינה זורמת כנראה שיש להערך למאבק מקדים. ההמלצה החמה שלי היא לקחת נשימה עמוקה, ולמרות שתכננתם לסיים עם המבחן בחודש וחצי, להבין ששווה לדחות את תחילת הלימוד אליו בחודשיים-שלושה. שיפור מוקדם של השפה יקפיץ את היכולת שלכם להבין את החומר הייחודי לגי'מאט בכמה רמות. אני חייב להודות שבגלל שתפסתי את עצמי מאוחר מדי נאלצתי להמשיך ללמוד לג'ימאט ובמקביל לעשות צעדים הרבה יותר בסיסיים של שיפור השפה. לדעתי זה האריך את זמן הלימוד שלי פי שתיים.בפוסט הבא אני אנסה לשרטט מסגרת לימוד מקדימה שהייתי ממליץ לכל מי שמרגיש צורך לשפר את השפה שלו לקראת המבחן.אילTo: All
איל,
עוד לא עשיתי את הגימאט, רק התחלתי ללמוד, אבל אני קצת מסתייג מדבריך:
לדעתי, גם אם מצבך לא כ"כ טוב באנגלית, יש דרך לשיפור מהיר (כמובן הדרך שלך עדיפה ויסודית יותר, אבל באמת דורשת זמן רב, ולא מתאימה לאנשים בלחץ זמן);
אני חושב שהגדלת אוצר המילים באופן משמעותי, יכולה לעזור מאוד, והדבר לא לוקח כ"כ הרבה זמן (בניגוד לתירגול אמיתי, לימוד מילים חדשות יכול להעשות דרך אגב, בהמון הזדמנויות); אני מעריך שהוספת כ- 1000 מילים חדשות תביא לשיפור משמעותי ביכולת להבין את השאלות במבחן.
לגבי השאלה איך לבחור את המילים, מנסיוני, לקיחת מילון של חברה מסוימת עלול להיות בעייתי ולא מתאים למקום בו אתה נמצא; אני חושב שהדרך הטובה ביותר היא ללקט כל מילה חדשה, לא טכנית (מילים טכניות, מתחומים מקצועיים, מצד אחד לא סביר שיחזרו, ומצד שני בדר"כ לא קריטיות להצלחה בשאלות), בה אתה נתקל בתירגול שאלות גימאט (עדיף שאלות של החברה שעושה את המבחן), וכך לבנות מילון פרטי.בהצלחה,
יוסיTo: All
שלום אייל,אני ניצב גם בפני האתגר גל החלק המילולי,
בכמותי "טפו טפו" המצב טוב,אך במילולי אני עומד על 28-30, אשמח לשמוע איך למדת או מה השיטות שנקטת כדי להתקדם.
(אני ניגש בפעם ה-2 בעוד כחודש לערך…)
תודה!
To: c_on, All, shulapa, yossipollak
היי. עד שאייל יענה, אני אגיד את דעתי האישית.
אני עשיתי את ה-GMAT לפני חודש אחרי קורס בקידום וקיבלתי 710 (Q51 ו-V34). על אף החלק המילולי היחסית חלש (אני עדיין שוקל אם לגשת שוב למבחן), עדיין אני יכול להגיד שהייתה לי התקדמות די גדולה לעומת התחלת הקורס (22 במילולי במבחן פתיחה), ובסימולציות בשבוע האחרון לפני המבחן לא ירדתי מ-40 (קיבלתי לרוב 740-750).
מבחינתי היו שתי קפיצות גדולות מתחילת הקורס ועד לשבוע האחרון – הראשונה כתוצאה מהקורס והחרישה על שיעורי הבית, והשנייה כתוצאה מהתרגול והתחקור. לדעתי חלק גדול מהשיפור שלי היה כתוצאה מפתירת הרבה מאוד סימולציות (בסה"כ עשיתי 16-17 סימולציות מתחילת הקורס, מתוכן 9 בשני השבועות האחרונים שלפני המבחן). כמובן שהסימולציות חייבות לבוא עם תחקור נכון – אחרי כל מבחן שהייתי פותר הייתי יושב במשך כמה שעות ומתחקר אותו – בעיקר תשובות שגויות (איפה טעיתי, למה טעיתי – מה עשיתי לא נכון, כמה זמן לקח לי לפתור, מה סוג השאלה, האם השאלה הגיעה כחלק מרצף או לא), אבל גם חלק מהתשובות הנכונות (למה לקח לי כל כך הרבה זמן, איך הייתי יכול לפתור בצורה יותר חכמה).
בהקשר של סימולציות אני לא כל כך אהבתי את המבחנים של קפלן (כמותי ברמה נמוכה, הבנת הנקרא במילולי ברמה מאוד קשה, מבחנים לא אחידים), ואחרי שעשיתי כמה מבחנים כאלה החלטתי לקנות את המבחנים של מנהטן. המחיר לדעתי לא מאוד יקר וזניח ביחס למחיר הקורס ולעלות של המבחן עצמו. המבחנים שקניתי היו יותר טובים לדעתי מהמבחנים של קפלן – הכמותי קשה יחסית למבחן האמיתי, אבל המילולי ברמה טובה מאוד, והתחקור שלהם מצויין (אפשר לעבור על השאלות בלי לראות את התשובה הנכונה, ככה שיכולתי לנסות לפתור שוב שאלות שטעיתי בהן לפני שבדקתי מה התשובה הנכונה).
אחרי שסיימתי לתחקר הייתי לוקח קצת זמן כדי לפתור שאלות מהנושאים שבהם טעיתי, ממש לפי סוג השאלה (למשל, שאלות הנחה סמוייה ב-CR). בהקשר הזה מאגר השאלות של קפלן מאוד עזר.
לסיכום לדעתי הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך זה לתרגל (ולתחקר) כמה שיותר לפני המבחן.
To: All
תודה על התשובה,רכשתי כבר בנסיון הקודם את המבחנים של מנהטן ואשתמש בהם.
לגבי קפלן אני מסכים איתך…עכשיו רק "נותר" להעלות את ה 6 נק' האלה!
תודה על הטיפים!
רןTo: All
הי,
אני ניגשתי למבחן פעמיים, בפעם הראשונה קיבלתי באנגלית 36 ובפעם השניה 40.
אני לא דובר אנגלית מהבית אבל מסתדר לא רע וגם אני נתקלתי בקושי כאשר התחלתי להתמודד עם אוצר המילים במבחן. אני יכול להמליץ על האופן שבו אני בחרתי כדי להתמודד עם הקושי הזה. הוא ישים למי שלומד למבחן במסגרת זמנים של כחודש – חודש וחצי (ולכן לא יקח מילון וישנן) אבל עדיין רוצה לשפר.
אני סימנתי בכל קטע הבנת הנקרא שקראתי את כל המילים שלא הבנתי, אבל רק בשאלות – המילים המסובכות בקטעים עצמם אינן כאלה שבדר"כ חוזרות על עצמן. משיקולי עלות תועלת החלטתי לא להתרכז בהן. בכל מקרה סביר שבקטעי קריאה בבחינה אני גם אתקל בכמה מילים שאינני מבין. מה שחשוב זה להבין את הדקויות בשאלות שחוזרות כמעט בכל מבחן (מילים כמו: תומך, מפריך, סותר וכד' שמגיעות בשלל צורות ולעיתים מבלבלות). את המילים האלה סימנתי ובדקתי ומהן הכנתי רשימה קצרה.
אני הרגשתי שאסטרטגיה זו הועילה לי מאוד בלי לדרוש יותר מדי השקעה (בכל זאת כולנו עסוקים בעוד כמה דברים חוץ מהמבחן וכל דקת לימוד חשובה).
בהצלחה,
יאיר.
To: c_on, All
עוד עצה בקשר לחלק המילולי שלדעתי עשתה בשבילי את ההבדל בין המבחן הראשון לשני.
מכיוון שהמילולי תמיד היה החלק המעיק יותר עבורי, הייתי מתעקש שם על שאלות ולכן תמיד פותר בלחץ זמן מטורף ובדר"כ את קטע הקריאה האחרון מנחש לגמרי. עדיין הייתי מגיע בתרגולים לתוצאות של 38-40 אבל במבחן הראשון קיבלתי רק 36.
למבחן השני הלכתי על אסטרטגיה שונה. החלטתי שאני אנהל את הזמן שלי יותר טוב – בכוח.
זה נשמע טריוויאלי אבל זה לא קל ליישם ואחרי שהתחלתי לעשות את זה באגרסיביות גיליתי שאני חוסך בין חמש לשש דקות של הרהורים למבחן ובמבחן השני קיבלתי 40 במילולי.
הרעיון הוא שבשאלות שבהן אתה נתקע עם שתי תשובות ואין לך מושג איך להחליט בינהן, אל תחזור לקטע לחפש את התשובה ולבזבז עוד דקה. אפשר להשקיע בהן עוד עשר שניות אם נראה לך שזה יעזור ואם אתה לא יודע אז פשוט לנחש ישר. זה חוסך המון זמן שאפשר להשקיע בשאלות אחרות וזה מתבטא בתוצאות.
אני ממליץ לך לעשות חלק כמותי אחד בצורה הזאת. לדעתי זה יכול לעזור מאוד.
בהצלחה.
To: All
האם האוניברסיטאות מחשיבות בציון על החלק המילולי ב- GMAT את השאלה האם הנבחן דובר אנגלית?
(אני מקבל 51 בכמותי, ופחות מ- 40 במילולי, וברור שאם הייתי דובר אנגלית הציון היה יותר מאוזן – יש התחשבות בכך?)תודה,
יוסיTo: yossipollak
בקצרה, לא.
החלק המילולי של ה-GMAT לא בוחן אותך על אנגלית אלא על היכולת ללמוד ולהפנים את מערכת חוקים ולהפעיל אותה באופן עקבי ואפקטיבי על סט של שאלות. במקרה של ה-GMAT החוקים הללו הם חוקי דקדוק אנגלי ספציפיים ל-GMAT. הלכה למעשה, אין ממש קשר בין החוקים האלה לאנגלית מדוברת מודרנית, ורבים טוענים שלדוברי אנגלית יותר קשה להצליח בחלק הזה כי הם גדלו במשך שנים עם חוקים שונים לגמרי!
בכל אופן, ציון 40 במילולי נחשב לציון מאוד גבוה בכל קנה מידה – פחות מ-10% מהניגשים למבחן מוציאים ציון של 40 ומעלה!
כשמדברים על ציון מאוזן, הכוונה היא לכך ששני הציונים – הכמותי והמילולי – יהיו מעל האחוזון ה-70 או ה-75.
לצורך העניין, אם תוציא 50 בכמותי (אחוזון 95) ו-36 במילולי (אחוזון 80), הציון ייחשב למאוזן למרות הפער המהותי בין שני החלקים – ציונים כאלה שקולים לציון כללי של 740 בערך…בהצלחה!
To: All
EPONY, תודה על העידוד.לגבי הטיעון שלדוברי עברית המבחן לא יותר קשה, אני ממש לא מאמין בזה;
נכון, החלק של הדקדוק לא בהכרח יותר בעייתי לדוברי עברית, אבל הבנת הנקרא יותר קשה (אני אישית קורא הרבה יותר לאט באנגלית), והעובדה שדוברי עברית בדרך כלל חושבים בעברית, גורמת לבזבוז זמן על תרגום (בראש) של שאלות בחלק הכמותי.לגבי ציון סופי, כמה ההבדל בין ציונים מאוד טובים משמעותי לאוניברסיטאות, ז"א: אני מבין ש- 720 משפר בהרבה סיכויי קבלה לעומת 680, אבל האם ההבדל בין 790 ל- 750 גם משמעותי?
תודה רבה,
יוסיTo: All
הי יוסי,לדעתי התשובה לשאלה שלך משתנה ממועמד למועמד ומבית ספר לבית ספר. מועמד שצריך לחפות על ציוני תואר ראשון נמוכים, חייב לחפות על כך עם ציון גבוה ב-GMAT.
חלק מבתי הספר מפרסמים פירוט של אחוז הניגשים לפי ציון ולצידה אחוז המתקבלים לפי ציון. אפשר לזהות בבירור מגמת עליה באחוזי הקבלה ככל שציון ה-GMAT גבוה יותר.
בד"כ נהוג לחלק את זה לקבוצות, כשאני מתרשם שההבדל בין 750 ל-780 הוא לא עד כדי כך משמעותי.ברוב בתי הספר המובילים הממוצע הוא קצת מעל 700 (עד 720 נניח) כך שההבדל בין 680 ל-720 בהחלט עשוי להיות ההבדל בין להיות מעל הממוצע או מתחת לממוצע.
בלי קשר, יש איזה ניסיון של בתי הספר ליצור תחושה שה-GMAT הוא בסה"כ משהו נוסף שזורקים לתהליך ההוליסטי, אבל אני מתרשם שזה חסר שחר ושלמען האמת מדובר במרכיב הכי חשוב למעט (אולי) החיבורים.
צריך להוסיף לכך את העובדה שלבתי הספר יש אינטרס מובהק וברור לקבל בעלי ציון גבוה (דבר המופיע בדירוגים השונים ומחזק את המוניטין והתדמית של בית הספר)
בסופו של יום אפשר להתקבל עם ציון GMAT שהוא מתחת לממוצע (כמחצית המתקבלים עושים זאת), אבל ככל שמתרחקים מהממוצע זה נעשה יותר קשה.
To: yossipollak
יוסי,
אין ספק ששליטה גבוהה בשפה האנגלית תורמת להצלחה ב-GMAT. יחד עם זאת, היות וה-GMAT בא לבחון כישורי למידה, ולא כישורי שפה, אפשר להצליח ב-GMAT גם בלי להיות דובר אנגלית ברמת שפת אם. למעשה, כבר נתקלתי מספר פעמים בסטודנטים אמריקאים מתכניות MBA מובילות, יש סיכוי סביר שהוא יתלונן על האנגלית "הנוראית" שבפי מרבית הסטודנטים הבינ"ל… שקיבלו יותר ממנו ב-GMAT!
בכל מקרה, עם תרגול מתאים אפשר בהחלט לשפר את קצב הקריאה באנגלית, הן בחלק המילולי והן בכמותי, ובכל מקרה אתה מתעתד לבלות שנה או שנתיים מחייך בסביבת לימודים על טהרת האנגלית – כך או כך, טיעון השפה הזרה אינו מחזיק מים לעניות דעתי…באשר לציוני GMAT גבוהים במיוחד, הפערים מעל GMAT של 740-750 באים לידי ביטוי באפליקיישן ל-PhD במנהל עסקים במוסדות המובילים, אך לא בתכניות ה-MBA. האמת היא שיש כאלה שטוענים שציון "גבוה מדי" ב-GMAT עלול לעמוד לך לרועץ מכיוון שכל בתיה"ס המובילים אוהבים להכריז כי גם השנה הם פסלו על הסף מועמדים עם GMAT של 780-800 על בסיס חסרונות אחרים במועמדות שלהם. בכל אופן, מה שגיל אומר הוא די נכון: ציון GMAT גבוה יכול לכפר על נתונים אקדמיים לא מזהירים, ויכול במקרים מסויימים גם להוות ייתרון בתהליך הקבלה לעבודה במגזרים מסויימים (ייעוץ אסטרטגי) וחברות מסויימות (ב-Google למשל מאוד אוהבים אנשים עם GMAT גבוה, אבל גם צריך לעבור 8 ראיונות קבלה בממוצע מעבר לכך…)
יחד עם זאת, בתור מישהו שדיבר עם מועמדים רבים מטעם INSEAD, חשוב לי לציין שה-GMAT הוא למרות הכל רק נדבך אחד ממכלול המרכיבים של מועמדות ל-MBA, ושזה לא "סתם משהו שכולם אומרים"… אף על פי כן, חשוב להבין שדברי ההרגעה האלה לא באים להוריד מהחשיבות של ה-GMAT למועמדות של כל אחד ואחת, אלא לדרבן מועמדים להשקיע אותה מידה של מאמץ בכל המרכיבים!
בהצלחה!
To: All
תודה רבה על התגובות, בהחלט הבהרתם את המשמעות של ציון מאוד גבוה.לגבי הקושי בכך שהמבחן באנגלית, לא באתי לטעון שזה לא הוגן – ברור לי שהמבחן מהווה מדד מצוין לאוניברסיטה, ואני מקבל את דבריך לגבי היכולת של לא דוברי אנגלית להצליח במחבחן;
אבל בכל זאת נראה לי (- מה שלא עומד בסתירה לדבריך -) שלא דובר אנגלית שהגיע לציון מאוד גבוה היה צריך לעבוד יותר או אפילו מוכשר יותר מדובר אנגלית עם אותו ציון, בגלל שצריך לפתח טכניקות לקריאה מהירה וכדומה.שורה תחתונה, אני מבין שאין התחשבות בשפת אם, וזה נראה לי סביר לאור תגובותיכם.
תודה,
יוסיTo: All
לדעתי האישית, עם לימוד נכון למבחן לא צריך רמת אנגלית גבוהה מאוד בשביל להצליח בו.בסופו של דבר ברוב השאלות יש רמזים יחסית ברורים לתשובה. צריך לדעת איזה מלים ואיזה מבנים לחפש.
אני לא מנסה לומר שיש מעט טריקים שלא דורשים הרבה לימוד (להיפך), אלא שלא צריך הכרה אינטימית של השפה.קח בחשבון שהמבחן הזה קשה גם ל native speakers כיוון שלמרות שהם חיים בשפה הזו, הם לא בהכרח מכירים את המבנים הנכונים שלה. באותה צורה רוב האנשים מוצאים את החלק המילולי בפסיכומטרי קשה מאוד, למרות שהם דוברי עברית.
אני חושב שלא דובר אנגלית ממוצע שלמד את הטריקים הספציפים יהיה במצב יותר טוב מדובר אנגלית ממוצע שניגש לשאלות רק על שמך הכרתו את השפה
To: shulapa
שלום איל,
שמי חגית, בוגרת תואר ראשון בהנדסת חשמל.
אני פונה אליך כי אני גם שוקלת להתחיל את מהלך האפליקיישן והג'ימאט ומעניין אותי לשמוע איך לדעתך תואר שני במנהל עסקים בארה"ב יכול לתרום לך (ולי) כמהנדסי חשמל והאם אין המשמעות של תואר שני כזה, בריחה מסויימת מהמקצוע?
כמובן שאני אשמח לשמוע דעות נוספות.
תודה
-
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.