Home › פורומים › הפורומים › Forum: תהליך הקבלה › פנסיה וביטוחים בעת שהייה בחו’’ל
-
מאתתגובות
-
שלום רב,
לאחר שהסתיים שלב הקבלה (בהצלחה), צריך להתחיל לתכנן את המעבר, עם כל הבירוקרטיות הרלוונטיות. אז אוקי, ויתרנו על המשכורת שלי ושל אשתי, וברור לנו שאנחנו חוזרים בזמן לחיי ה"התכלבות" הסטודנטיאלים. והלוואות, והוצאות של ארץ חדשה וכו' וכו'. אבל עדיין יש נושא אחד שלא ממש ברור מה עושים איתו: פנסיה וביטוח בריאות. ברור שמה שמקום העבודה הפריש – היה ונגמר. אבל ישנו נושא השמירה על זכויות. כלומר, להמשיך להפריש את החלק של העובד על מנת שביום מן הימים הזכויות תשמרנה. אותו כנ"ל גם בכל הקשור לביטוחי בריאות למיניהם.
בקיצור, אשמח לקבל אינפורמציה מבעלי ניסיון.
תודה,
אורי
To: Ori_no5, All
אורי שלום,
אני לא מתכוון לתת לך תשובות חד-משמעיות, מכיוון שהנושא הזה, שהעלית אותו כמעט כבדרך אגב, הוא למעשה אחד הנושאים הכבדים והמהותיים ביותר שיש סביב כל המעבר ללימודים בארה"ב. בפועל, מה שאני ממליץ לך לעשות זה לפנות לייעוץ מקצועי, כי כל החלטה שתקבל פה, כאן ועכשיו, יכולה להשפיע בצורה מהותית על עתידך, שנים קדימה, ואני אסביר למה אני מתכוון בכמה דוגמאות:
* אני מניח שלאחר הלימודים, תרצה לעבוד כמה שנים בארה"ב. מתישהו בעתיד אולי תרצה לחזור לישראל (נניח בעוד 6-8 שנים, שזה הממוצע לגבי סטודנטים רבים שלומדים MBA, עובדים מספר שנים, ולאחר מכן חוזרים). דיני המס של ישראל, ופסיקה עניפה בתחום הזה (ויש פה מספיק עו"ד בפורום, שיודעים על מה מדובר), קובעים שמרכז החיים של האדם נקבע לפי מבחני תושבות, ולפי זה נגזר האם הוא צריך לשלם מסים במדינת ישראל או לא. מעבר לכך, נקבע בפסיקה (פס"ד אריה גונן, ועוד) שבעצם שמירת זכויות בביטוח לאומי ובביטוח בריאות, מצהיר האדם שהוא לא ניתק את קשר התושבות שלו לישראל. במלים אחרות, היה ותמשיך לשלם ביטוח בריאות, אתה עלול למצוא עצמך במצב בו בעוד כמה שנים, כאשר תחזור לישראל, הדוד שמוליק (זה "האח" של הדוד סאם) יטען שתמיד היית תושב ישראל (גם כשחיית והרווחת בארה"ב), והוא ידרוש את ליטרת הבשר שלו מכל הכנסותיך בארה"ב (בניכוי הוצאות מותרות, אבל עדיין זה יכול להצטבר לסכומים אדירים, של עשרות רבות של אלפי דולרים, ואפילו למעלה מכך). סתם לידיעה כללית – בין ישראל לארה"ב קיימת אמנה למניעת כפל מס, אולם האמנה הזו תקפה רק לגבי מס הכנסה (ולמיטב זכרוני, רק לגבי המס הפדרלי בארה"ב, ולא לגבי המס המדינתי); אין אמנה שכזו לגבי ביטוח לאומי, ופה בפירוש יש כפל מס, כך שבפירוש ייתכן מצב בו מי שעובד בארה"ב ויידרש לשלם גם מס בישראל, ימצא עצמו משלם יותר מס מכפי שהיה צריך לשלם אילו הוא עבד בישראל…
* היה ותחליט שכן לנתק תושבות עם מדינת ישראל, ותודיע לביטוח לאומי שאתה מבקש להפסיק לשלם מס בריאות וכדומה כי אתה עוזב את המדינה (לא ניכנס כרגע לנוהל המדויק, יש דבר כזה), קח בחשבון שלא תקבל שום כיסוי ביטוחי במדינת ישראל. מכיוון שכל נושא ביטוחי הבריאות בארה"ב הוא רעה אחת גדולה, ומערכת הבריאות שם היא צרה צרורה (אלא אם יש לך ביטוח מאוד יקר ואיכותי), הרי זהו הימור גדול מאוד. בנוסף, היה ותחליט לחזור לארץ לאחר מספר שנים (ראה בבולט הקודם…), הרי תצטרך לשלם קנס די גדול לביטוח לאומי, ובנוסף גם לא תהיה זכאי לביטוח בריאות במשך תקופה מסוימת (כל זה קבוע בחוק, נדמה לי שהתקופה המכסימלית היא חצי שנה).
* כדי לסבך את העניין עוד יותר, ביטוח לאומי נוהג להודיע לך לאחר תקופה מסוימת שבהן אתה נמצא מחוץ למדינה (נדמה לי שזה לאחר שנתיים), שמכיוון שאתה לא תושב במדינה, אזי מפסיקים לגבות ממך דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי, ונדמה לי שגם מחזירים לך רטרואקטיבית את מה ששילמת. כמובן שאתה יכול לבקש מהם להמשיך לשלם, ולומר שאתה כן מתכוון לחזור למדינה ורוצה לשמור על זכויותיך, אבל פה חזור בבקשה וקרא את הבולט הראשון.
מה התשובה לכל הקושיות הללו? אין תשובה אחידה, זה מאוד תלוי במצבו של כל אדם ואדם; במצב הבריאותי המדויק של הסטודנט ובן/בת-זוגו ועד כמה הם יכולים להרשות לעצמם להתנתק מביטוח הבריאות הישראלי; בתוכניות לעתיד (האם חושבים לחזור לישראל, ובעוד כמה שנים); ובעוד שיקולים רבים.
ועד כאן דיברתי רק על ביטוח לאומי וביטוח בריאות. לנושא הפנסיה, צבירת זכויות, מיסוי ועוד יש השלכות נוספות.
לסיכום, זהו נושא מאוד כבד ומאוד סבוך. עד היום כל אחד מאיתנו השקיע אלפים רבים של שקלים (מי יותר ומי פחות) באפליקיישנים, ביועץ צמוד, במבחני ג'ימאט, ומי יודע במה עוד. הנושא הזה הוא בפירוש אחד התחומים שבהם שווה להשקיע כסף, בשביל לקבל ייעוץ מקצועי, ולא לפעול לפי תחושות בטן או ייעוץ של חברים. שווה ולהיפגש עם יועץ שמתמחה בנושא הזה. אם מישהו רוצה, אני יכול להמליץ לכם על יועצת שדיברתי איתה, ושאני מתכוון לעבוד איתה בצורה מסודרת ובתשלום (היא נחשבת למומחית המובילה בארץ לנושא ביטוח לאומי וכל הזכויות הנלוות לכך).
תוספת, רק לשם הבהרה: לכל ביטוחי הבריאות של חברות הביטוח כמעט ואין שום משמעות, אם אין את ביטוח הבריאות הבסיסי של קופת החולים. בכל הפוליסות שראיתי, וזה גם נאמר לי על-ידי הסוכן שלי, מצוין שהפוליסה נכנסת לתוקף רק אם אין כיסוי ביטוחי של קופת החולים ו/או הביטוח המשלים, כך שאני לא יודע אם יש טעם לשמור על פוליסת ביטוח-ניתוח או משהו כזה, בלי ביטוח רפואי רגיל, דרך תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח משלים.
אילן
To: ilanvag
אילן שלום
אין ספק שסיבכת לי את החיים :)
תושבות? מי בכלל חשב על זה…
ראשית, לגביי, המצב קצת שונה – גם בגלל שאני הולך ללמוד באירופה (ולא ארה"ב, האם אתה בעניינים גם כאן), וגם בגלל שאני אזרח אירופאי. אז אני מניח שביטוח משלים וכו' של קופ"ח אני אעשה שם.
השאלה שהעלתי נוגעת יותר לפנסיה ולביטוחים הפרטיים למינהם, אלה שבד"כ המעסיק משלם. תהיתי אם הסטודנטים שנוסעים ללמוד בחו"ל ממשיכים לשלם בעצמם, לפחות את החלק של העובד. אני מסכים איתך שכל מקרה לגופו, אבל בכל זאת רציתי לקבל קצת אינפו' מאנשים. ככה, לראות לאן נושבת הרוח ומה מר ישראלי (חבר של שמוליק) עושה בשנים שהוא חי על אפס הכנסות, צריך לשלם שכר לימוד, שכ"ד ולחיות. האם יש בכלל מקום לחשוב על זכויות פנסיה… ואפרופו יועצת שהזכרת, אז בתור התחלה כדאי לעבור אצל יועץ הביטוח הקיים (בהנחה שקיים). במקרה שלי היא זו שבכלל העלתה את הסוגיה. אבל בכל מקרה אשמח לקבל פרטים.
ושוב, אני פונה בעיקר לכאלה שכבר נסעו, או שכבר התעניינו והחליטו לגבי החיוב החודשי בישראל – תנו עצה
אורי
To: All
Hi,
Anyone knows the rules about citizenship for a newly born baby in the
Where can I find out the complicated rules?
Another one – health insurance for delivery. Cost etc.
Thanks,
Eran
To: erans
Eran,
I don't know what the rules are about citizenship or where you can find them, but when my son was born no one asked me how long I've been there. the hospital sent the record directly to the social security agency and after a few weeks when he got the social security number I issued him a US passport.
As for cost, it really depends on the insurance policy you have. The one I had covered almost everything so I paid almost nothing for the whole delivery (without insurance I would have paid many thousands of dollars), and I also paid about $10 for every doctor visit my wife had before the delivery.
It sounds like you're in the middle of the pregnancy so a little word of advice – the US system is VERY different when it comes to pre-delivery testings. basically if you appear within the normal range they will do almost no testing on you. so do whatever you want to do while you're still in Israel, because trying to do it in the US will mean a lot of fights with your doctor and insurance plan (for example a "Mei Shafir' test is considered lunacy in the US because of the high risk of complication so they almost never do it. If you still want to do you will have to overcome the resistance of you physician and then if the insurance won't cover it, based on what the doctor writes on your case, it will cost you upwards of $2,000).
That being said, if god forbid there is some cause complication, they will do more than enough tests and you will get the best treatment in the world.Danny
To: All
איפה בארופה?
לאנגליה יש אמנת בט"ל עם ישראל, ולכן אם אתם משלמים פה בט"ל ניתן לקבל החזר על מה שמשולם בארץ. אנחנו בכל אופן משלמים בט"ל (משהו כמו 100 ומשהו ש"ח לזוג לחודש) ושומרים על כל הביטוחים המושלמים שלנו בקופ"ח וכשמגיעים לארץ תמיד תמיד עושים אוברול (היום במיוחד אני לא סומכת על ה-NHS). מה שכן, יש לנו פה ביטוח פרטי דרך העבודה של בעלי. לא הפעלנו אותו עדיין (אבל גם לא שנ=מענו ניסים ונפלאות על השרות הפרטי במדינה הזו… עוד סיבה לשמור על מה שיש בארץ)To: ilanvag
Ilan – you did not address the part of becoming a "returning citizen" to Israel which has a whole bunch of other tax implications, good and bad.
Also, the Tax Treaties between the U.S. and Israel work horribly for Israeli's making money in the U.S. ad they are expected to pay U.S. taxes in full and the remainder (up to 48%) to the Israeli authorities. This is a big hassle and in effect means you will be making U.S. money and living on U.S. costs but paying Israeli taxes!
As an American (born) I needed to show that I lived in the U.S. for over 3 years of my life so that my children could be considered U.S. citizens when they were born in Israel. When born in the U.S. – they check that you are there legally and if so, your child will (in most cases) be given U.S. citizenship automatically.
To: JoeCool
Is it the same case for US citizens?To: JoeCool, erans
לערן – כל ילד שנולד בארה"ב, למעט במקרים מאוד מיוחדים וספציפיים, זוכה לאזרחות אמריקנית. אין שום "תקופת זכאות", אפשר ללדת למחרת הכניסה לארה"ב, והילד יהיה אזרח.
לגבי ביטוח רפואי, זה יותר מורכב. אם אשתך כבר בהיריון, אז הדרך היחידה שבה היא תוכל להיות מכוסה על-ידי ביטוח, זה אם תוכל לרכוש עבורה ביטוח רפואי קבוצתי דרך האוניברסיטה שלך, כך שהיא תתקבל ללא תנאים מוקדמים. בשום מקרה אחר, חברת ביטוח לא תסכים לקבל אישה בהיריון, ולבטח אותה ללידה (תחשוב על זה, וסליחה על ההקבלה הציורית – זה כמו ניסיון לבטח רכב לאחר שהוא עבר תאונה; הרי אם האישה כבר בהיריון, אז אין פה שום אלמנט של ביטוח – חברת הביטוח יודעת שבכל מקרה תהיה לה את ההוצאה על הלידה; אז למה שהיא תסכים לקבל אותה ולבטח אותה? אף חברת ביטוח לא תסכים לכך, כאשר מדובר בקבלת האדם באופן פרטני, אלא רק דרך ביטוח קבוצתי).
לאהרון – לא היה בכוונתי להתייחס לכל האספקטים האפשריים של המעבר לארה"ב – זכויות, מיסים, ועוד הרבה דברים אחרים – וגם אין בכוונתי לעשות זאת בעתיד. אני לומד את הנושאים השונים מזה למעלה משנה, יודע די הרבה, אבל כל יום לומד משהו חדש. כל מה שרציתי לעשות הוא להבהיר לאנשים שצריך לחשוב היטב ולהתייעץ, לפני שמקבלים החלטות כלאחר יד בנושא הפסקת או המשך תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, זכויות שונות בארץ, ועוד ועוד. אגב, כל הזכויות לתושב חוזר הורעו במידה משמעותית בשנים האחרונות, וצריך היום לשהות בארה"ב מספר לא מבוטל של שנים, בשביל לקבל משהו; מי שרוצה, יכול לגגל ולמצוא את כל המידע על זה.
לאהרון (2) – אתה צודק שיכול להיווצר מצב בו ישראלי שעובד בארה"ב יצטרך לשלם מסים גם בישראל. אבל ממש לא חייבים להגיע למצב כזה, וזה לא קשור האם מדובר באזרח ישראלי שעובד בארה"ב כמה שנים, או לישראלי שיש לו גם אזרחות אמריקנית. יש דרך להימנע מזה, אבל צריך להיות מודע לכך שיש לזה גם צדדים חיוביים וגם שליליים. שוב, צריך להתייעץ עם מומחה, ואני לא רוצה בכלל להיכנס לכל הסוגיות שיש בנושא הזה.
לאהרון (3) – אין צורך להיות חוקי בארה"ב, בשביל שהילדים שלך יקבלו אזרחות אמריקנית. לראיה, מיליוני ילדים מכסיקנים שהוריהם לא חוקיים, והם אזרחים אמריקניים (עדיין, לא כל כך הבנתי מה הקשר בין זה, לבין כל הדיון פה, בנוגע לשמירת זכויות על-ידי סטודנטים…). בנוגע למקרה הפרטי שלך, של ילדים שנולדו מחוץ לארה"ב, ואחד מהוריהם (לפחות) הוא אזרח אמריקני – למיטב זכרוני צריך להוכיח שההורה האזרח שהה בארה"ב 10 שנים (לא חובה ברצף) לפני שהילדים נולדו, מתוכן 5 שנים לאחר שההורה היה בן 14. אם ההורה עומד בדרישות הללו, הילדים יהיו אזרחים אמריקנים באופן אוטומטי. אם לא, הם יצטרכו לעבור דרך תהליך של גרין קארד שיוצא להם, וזה יומר באזרחות ברגע כניסתם לארה"ב. נשמע לי קצת מוזר שהיית צריך להראות רק 3 שנים, כי אני מכיר דרישות אחרות…
To: JoeCool
Hi Aaron,
First congratulations for the new baby. I hope everything is ok… (you are in minority now… ).
Can you elaborate on what "returning citizen" means and what are the good/bad things?
Thanks,
Shimon.
To: Ori_no5
שלום אורי,
לגבי מבחני התושבות, וכל הזכויות והחובות מול מס ההכנסה הישראלי, זה ממש לא משנה אם אתה לומד ולאחר מכן עובד בארה"ב, באירופה או באסיה – המבחנים זהים.
לגבי נושא של ביטוח לאומי, והכרה הדדית באמנות – תלוי באיזו מדינה ספציפית מדובר באירופה. בדיוק כפי שדלית כתבה, יש מדינות שיש להן אמנת ביטוח לאומי עם ישראל, ואז יש הכרה הדדית, ואין כפל מס (מה שלא קיים בארה"ב). אתה צריך לבדוק את הנושא באופן ספציפי לגבי המדינה שאליה אתה נוסע. מעבר לכך, אני ממש לא מבין לגבי אירופה.
אילן
To: ilanvag
I totally agree with your point #1 above. I was just trying to show people that there are many issues to consider and they should all be looked in to seriously. A professional opinion is great for those who can afford it.
I also agree with your response to point #2. Not sure why you even responded to this point as you seem to agree that there are issues, which can have positive or negative impact and that they should also be addressed. That was my point. Please correct me if I misunderstood you.
As for point #3 – all my children are U.S. citizens. All we needed to show was that one of us (the parents) lived there for 3 years straight (I showed them my immunization booklet!). True, this was done for my oldest, 5 years ago, but for my other children born since I did not need to show any additional information and they were automatically given citizenship. I do not know where you got the 10 years from, as we have many other friends who have also applied for US citizenships for their children and 10 years was never a requirement. Maybe that is true for citizens who were not born in the U.S. – I don't know about that.
As for the relevance, I think it is relevant for those who choose to give up their Toshavut in Israel to know that their children will be considered U.S. citizens. I know I would want to know that…
To: shimonh
Shimon,
I am not sure I answered all your questions when we talked this evening.
Feel free to contact me off-forum and I will try to answer any questions to the best of my ability.
AZ
To: JoeCool, ilanvag
בנוגע לביטוח בריאות, מצ"ב לידיעתכם הסעיף הרלוונטי מתוך החוק. כפי שניתן לראות, הסעיף הזה מתוקן חדשות לבקרים (לכן יש לצפות שהוא עוד יתוקן בעתיד).
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 [תיקון אחרון: 10/8/05]
========================================
58. הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל [תיקון: תשנ"ט, תשס"א(4), תשס"ג(2), תשס"ה(5)]
(א) בסעיף זה –
"שנת היעדרות" – תקופה של 12 חודשים רצופים שבמהלכם התגורר אדם 182 ימים מחוץ לישראל, ובלבד שבמנין הימים האמורים לא תובא בחשבון –
(1) תקופה שקדמה ליום י"ד באדר התשס"א (1 במרס 2001);
(2) תקופה שקדמה למועד שבו נעשה לראשונה לעולה לפי חוק השבות;
3) תקופה שקדמה למועד שבו ניתנו לו לראשונה אשרה או רשיון לישיבת קבע, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-195226;
(4) תקופה של 24 חודשים שחלה תכוף לאחר תום השירות הסדיר של חייל משוחרר, או מיום סיום שירות קבע של תקופה שאינה עולה על 24 חודשים; לענין זה –
"חייל משוחרר" ו"שירות סדיר" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק קליטת חיילים משוחררים' התשנ"ד-1994;
"שירות קבע" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-198527;
(5) תקופה שבה היה קטין, לרבות תקופה שחלה תכוף לאחריה, ובלבד שפקיד שומה קבע לגביו לענין סעיף 35 לפקודת מס הכנסה, כי דינו כדין עולה;
(6) תקופה שבה תושב ישראל באזור, כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי, התגורר באזור;
(7) תקופה שלכל אורכה הוא היה תושב ואשר בעדה שילם למוסד את דמי ביטוח הבריאות החלים עליו לפי חוק זה; לענין זה ייחשב אדם כמי ששילם דמי ביטוח בריאות בעד תקופה כאמור אם לא היה קיים לגביו חוב של דמי ביטוח בריאות בעד אותה תקופה או בעד כל חלק ממנה, שהפיגור בתשלומו עולה על 12 חודשים;
"תקופת היעדרות" – שתי שנות היעדרות רצופות לפחות,
(ב) מי שהיה תושב, במועד שקדם לתקופת היעדרות, לא יהיה זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, למשך תקופה של 2 חודשים כנגד כל שנת היעדרות שבתקופת ההיעדרות, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 18 חודשים (להלן – תקופת המתנה), לענין סעיף קטן זה, "חודש" – תקופה של 25 ימי שהייה רצופים בישראל של אדם במהלך שנה שהיא אינה שנת היעדרות של אותו אדם; או תקופה קצרה יותר של ימי שהייה כאמור, שקבע המוסד לגבי אדם מסוים, אם אותו אדם הוכיח למוסד כי בשל עיסוקו קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את קיצור התקופה
(ב1) היה אדם חייב בתקופת המתנה, ימסור על כך המוסד הודעה לקופת החולים שבה הוא רשום; בהודעה תפורט תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו.
(ב2) המוסד יעדכן את קופת החולים לגבי שינויים בתקופת ההמתנה הנדרשת מאדם בהתאם למשך היעדרותו.
(ב3) אדם שהשלים תקופת המתנה יהיה זכאי לקבל שירותי בריאות לפי חוק זה, מתום אותה תקופה, ובלבד שעד אותו מועד לא נצברה לגביו שנת היעדרות נוספת; המוסד ייתן הודעה לקופת החולים שבה רשום האדם כי אותו אדם סיים את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו.
(ב4) מצא המוסד לגבי אדם כי תקופת ההמתנה הושלמה כאמור בסעיף קטן (ב3) בשנה שנתברר כי היא, לגביו, תקופת היעדרות, יודיע על כך המוסד לקופת החולים שבה רשום אותו אדם; מהיום שקופת החולים קיבלה את ההודעה תיפסק זכאותו של אותו אדם לשירותי בריאות לפי חוק זה, כל עוד לא השלים את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנו לגבי מלוא תקופת היעדרותו, וההודעה לפי סעיף קטן (ב3) – בטלה; המוסד יעדכן את קופת החולים לגבי השינויים בתקופת ההמתנה הנדרשת מאותו אדם כאמור בסעיף קטן (ב2); במנין תקופת ההמתנה הנדרשת מאותו אדם לא תבוא בחשבון תקופת המתנה שלגביה מצא המוסד כי היא הושלמה בשנה שנתברר כי היא, לגביו, תקופת היעדרות.;
(ג) מי שחלה לגביו תקופת המתנה והמוסד קבע לגביו, לפי הוראות סעיף 3א, כי מועד תחילת התושבות קדם למועד מתן הודעת המוסד –
(1) התקופה שממועד תחילת התושבות ועד ליום שבו ניתנה לו הודעת המוסד, תובא במנין תקופת ההמתנה;
(2) הוראות סעיף 3א(ה)(2) ו-(3) לא יחולו לגבי תקופת ההמתנה.
(ד) (1) בסעיף קטן זה, "תשלום מיוחד" – סכום חודשי השוות לדמי ביטוח בריאות החלים לפי חוק זה, לגבי עובר שהכנסתו היא השכר הממוצע, כשהם מוכפלים ב-5; לענין זה, "השכר הממוצע" – כמשמעותו בסעיפים 1 ו-2 בחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש ינואר החל סמוך לפני תחילת ביצוע התשלום המיוחד, ולגבי מי שהחל לשלם את התשלום המיוחד לראשונה בחודש ינואר – השכר הממוצע של חודש ינואר האמור.
(2) אדם החייב בתקופת המתנה לפי סעיף זה רשאי לשלם למוסד, חלף תקופת ההמתנה, תשלום מיוחד, בהתאם להוראות סעיף קטן זה.
(3) אדם ששילם למוסד תשלום מיוחד במשך 6 חודשים רצופים (בסעיף זה – שנת התשלום), ולא היה קיים לגביו, לגבי שנת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד שהפיגור בתשלומו עולה על 3 חודשים, לא יהיה חייב בתקופת המתנה מיום תום תקופת התשלום ועד ליום שבו נוצרה לגביו תקופת היעדרות נוספת. ואולם בתקופה שתחילתה בתום תקופת התשלום וסיומה בתום תקופת ההמתנה שהיה חייב בה אילולא שילם את התשלום המיוחד, או בתום 12 חודשים, לפי המוקדם לא יהיה זכאי אותו אדם לשירותי בריאות לפי הוראות סעיף 11 וכן לשירותי הבריאות המנויים בפרט 6(ר) לתוספת השניה; שילם אדם למוסד תשלום מיוחד כאמור בפסקה 11, ייתן המוסד הודעה על כך לקופת החולים שבה רשום האדם
(4) החל אדם לשלם תשלום מיוחד, ונוצר לגביו, לגבי תקופת התשלום, חוב בעד התשלום המיוחד, שהפיגור בתשלומו עולה על 3 חודשים, לא יהיה זכאי לכל זכות הנתונה בפסקה (3) למי ששילם תשלום מיוחד במהלך תקופת תשלום מלאה, והוא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם.
(ד1) השלים אדם את תקופת ההמתנה החלה לגביו לפי הוראות סעיף קטן (ב), או שילם תשלום מיוחד חלף תקופת ההמתנה לפי הוראות סעיף קטן (ד), והמוסד לא נתן על כך הודעה לקופת החולים שבה רשום האדם לפי הוראות סעיף קטן (ב3) או (ד)(3) לפי הענין, זכאי אותו אדם להחזר בשל חשלום ששילם תמורת שירותי בריאות שניתנו לו בישראל בתקופה שמתום תקופת ההמתנה או תקופת התשלום, לפי הענין, ועד למועד מתן ההודעה כאמור, לפי הכללים והתנאים שנקבעו לפי סעיף 3א(ה)(3)(א) ובסכום שתקבע הוועדה שמונתה לפי אותו סעיף, ובלבד שאותו אדם היה זכאי לקבל את שירותי הבריאות האמורים מקופת החולים; קבעה הוועדה את זכאותו של אדם להחזר כאמור, ינכה המוסד את הסכום שקבעה הוועדה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, וישלמם לאותו אדם בהתאם להוראות ובמועדים שנקבעו לפי סעיף 3א(ה)(3)(ג).".
(ה) שר העבודה והרווחה, באישור שר הבריאות ושר האוצר, יקבע כללים, תנאים ומועדים לביצוע סעיף זה.
To: JoeCool
אהרון,
הייתה לי טעות בנוגע לנקודה מספר 3; מצטער, ככה זה כשעובדים מתוך זיכרון, ולא הולכים ובודקים את המקור הרשמי
המספרים שכתבתי, שצריך להראות שההורה שהוא אזרח אמריקני חי בארה"ב 10 שנים, מתוכן 5 שנים לאחר גיל 14, נכונים עבור ילדים שנולדו לפני נובמבר 1986; זה היה המקרה שאני מכיר.
לגבי ילדים שנולדו לאחר נובמבר 1986 (תאריך החיתוך הוא 14 בנובמבר, אגב), אזי ההורה האזרח צריך להראות 5 שנות חיים בארה"ב, מתוכן שנתיים לאחר גיל 14. אם הראית את זה לגבי הבן הבכור שלך, אז ברור שזה מתקיים, ולכן אין צורך להראות את זה לגבי הילדים האחרים.
הנה הלינק להסברים הרשמיים אודות התהליך (פסקה שנייה):
To: JoeCool
אגב, אהרון, סתם עוד נקודה קטנה, שאני מניח שתסכים איתי לגביה. קבלת ייעוץ מקצועי מרו"ח או עו"ד שמתמחים במיסוי בינלאומי, תארך מן הסתם שעות בודדות, ותעלה כמה (נניח) מאות דולרים. לאור כל מה שהשקיע עד עתה כל מי שהולך ללמוד MBA בארה"ב או באירופה, ולאור מה שאנחנו עוד עומדים להשקיע – אני חושב שההוצאה הזו בטלה בשישים.
לכן, תסלח לי שאני קצת חולק על המשפט שכתבת – "ייעוץ מקצועי הוא נהדר, למי שיכול להרשות לעצמו". בעיניי, אני לא חושב שיש מישהו שנוסע ללימודים ולעבודה בחו"ל, ושיכול להרשות לעצמו שלא להוציא כמה מאות דולרים על ייעוץ מקצועי. אני מניח שתסכים אתי על זה, אם תחשוב על המשמעות של קבלת הייעוץ הזה, מול העלות שלו.
To: ilanvag
Ilan,
I completely agree. I do not claim (or have I ever claimed) to be an international, or Israeli, tax and citizenship expert. Those are definitely not my fields of law.
However, my comment about those who can afford it was due to some responses I received from other admitted students who expressed reluctance to spend any adidtional funds by getting professional help regarding other financial matters, such as applying for loans and scholarships.
I think you can agree that such reluctance is also a valid feeling especially due to the amounts already paid and the impending endless expenses soon to be upon us. Saying that so much has and will be spent already, and thus justifying all additional expenses, can lead to a bottomless pit of debt unless you have hords of cash lying around (BTW – if you do have piles of cash lying around I can help you get rid of them. Free of charge. But only because your a friend.
) I can accept that people want to and should save money where they can. The differences will be between what we decide to spend on. That is why I wanted to reinforce your post that there are many issues to consider and it probably pays to do it right the first time. Especially if you are going and coming back with a family.
AZ
To: All
קודם כל תודה לכולכם על התגובות.
אבל האמת היא שאפשר, ואולי אפילו רצוי לפתוח צ'אטים לתתי-הנושאים שהוזכרו כאן (למשל, הריון בחו"ל).
בכל אופן, המטרה שלי היתה לנסות ולקבל מושג על גובה הוראת הקבע שתמשיך לרדת בבנק בישראל בזמן שאני שוהה בחו"ל (איטליה במקרה שלי).
דלית הזכירה בט"ל (100 לזוג נשמע לי מעט מדי… את בטוחה? ) וביטוח מושלם של קופ"ח. אני תוהה אם יש עוד דברים שהם "MUST".
לגבי החלק של העובד בהפרשה לפנסיה – האם מישהו מכיר את נושא השמירה על הזכויות הפנסיוניות, או שזה נושא ששמים אותו ב-HOLD לתקופת ה"אין עבודה" של התואר?
To: JoeCool
אהרון,
מסכים עם מה שכתבת, ובוודאי שאין לי משאבים בלתי מוגבלים. אלא מה – אני כבר קיבלתי ייעוץ חלקי, ואני עומד להיפגש בשבוע הקרוב שוב עם יועץ שמתמחה בתחום, והייעוץ שקיבלתי כבר חסך לי המון כסף, והחזיר את עלותו בריבית דריבית. אז זה היה סתם שיתוף קטן מתוך הניסיון שלי (אני עצמאי, ואחד הדברים שהתלבטתי לגביהם זה המשך הפעלת העסק כשאני בארה"ב – האם זה משתלם או לא, וכיצד בדיוק לעשות זאת, ובאיזה מעמד מול רשויות המס בישראל).
אילן
To: ilanvag
Ilan hi,
I'm interested in receiving your counsler's details (including costs). Can you please email me his/hers contact info to [email protected]?
Thanks
To: ilanvag
Hi Ilan,
I'd love to get your counselr's contact details. Can you send me her details (and some more "words of wisdom"<-:) to my e-mail address? [email protected]
Thanks a lot!
Yoni
-
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.