To: All
הייי,
אני בת 34 (כן, נכון, נזכרתי קצת מאוחר…). סיימתי תואר ראשון בסוציולוגיה באונ' העברית בממוצע 87.
עבדתי בתפקידים שונים (כולל אנליסטית בבזק, דיילת באל על ) ובחמש השנים האחרונות אני מנהלת (מנכ"לית) של חברה בתחום השירותים (שירותי ייעוץ לארגונים המובילים במדינת ישראל – עובדת מול מנכלים והנהלות). התקבלתי לחברה כעובדת זוטרה וזכיתי לקבל את ההזדמנות לנהל את החברה לאחר מס' חודשים בהם הייתי בתפקיד מכיוון שהחברה היתה על סף פשיטת רגל ולבעלי החברה פשוט לא היה מה להפסיד.
בארבע וחצי השנים האחרונות עשיתי מהפך הן ברמת המוצר, הקונספט העסקי, אסטרגיה וכמובן הפיכת החברה לרווחית מאוד.
מדובר בחברת בוטיק עם מחזור של מס' מיליוני דולים לשנה שבה כעשרה עובדים.
לאחר כחמש שנים שבהן צברתי ניסיון עסקי משמעותי ורשת קשרים עניפה עם בכירי השוק הישראלי, אני מרגישה חסר בידע אקדמי ותיאורטי שלדעתי יכול להקפיץ אותי מס' מדרגות קדימה ולקצר את האינטרוולים בדרך למימוש חזון הקריירה שלי.
לשם כך אני שוקלת להפסיק לשנה את העבודה וללכת ללמוד.
יש לציין כי מקום עבודתי הוא הגורם ששולח אותי ללימודים.
בעייתי היא שאני מעוניינת ללמוד באינסאד בינואר 2010 אולם עקב תפקידי לא יהיה ביכולתי לעשות GMAT
עד למועד זה.
יש לי חבר שהתקבל ללא תואר ראשון לאינסאד (הוא היה מפקד טייסת אז אולי זה מה שעזר…).
האם שמעתם על תקדים שבו מישהו התקבל ללא GMAT.
האם ניסיון תעסוקתי ניהולי ועסקי והעובדה שאני נשלחת ללימודים מטעם העבודה (כ"כ אני יכולה להביא המלצות מלקוחותיי שהם בכירי המנהלים בשוק הישראלי) יכולים לכפר על מחסור בGMAT?
כ"כ אני משמשת כחברת דירקטוריון של אחת העמותות בישראל.
האם בכלל ישקלו את מועמדותי או שכדאי לי להמתין שנה ולעשות GMAT
כמו כולם???
אנא ייעצו!!!
תודה
