[School Boy]

בתגובה ל: Kellogg #19746

To: All

---

תודה לכל הנרשמים ל-coffee-chat בת"א ב-22 בדצמבר, האירוע כרגע מלא עד אפס מקום ולא ניתן להרשם יותר.

אם מישהו נרשם ורואה שהוא לא מתכוון להגיע – נא להודיע בהקדם באימייל: mbae[email protected] כדי שההרשמה תוכל להפתח מחדש לאנשים שרוצים להגיע.

לכל מי שלא יוכל להגיע מפאת המקום או הזמן, חלקנו נהיה גם באירוע של קידום ב-30 בדצמבר.

להתראות בקרוב!

[School Boy]

בתגובה ל: ביקרת בקמפוס? אנא עדכן #18940

To: All

---

בשמחה
[email protected]
אגב, אני לא בוגר התוכנית עדיין, רק סיימתי שנה ראשונה.

[School Boy]

בתגובה ל: Kellogg #18890

To: All

---

תודה אבי!
לשאלתך, שעות העבודה וגם אורך ההתמחות בשבועות מאד תלוים בחברה ובתעשיה, וזה כמובן לא קשור מאיזה בי"ס אתה בא.
התמחות היא בדר"כ 8 עד 13 שבועות, כשהרוב המכריע הוא סביב ה-10. בכל מקרה יש מספיק זמן לפני או אחרי לטייל וכדומה.
ברוב החברות שעות העבודה סטנדרטיות – 8 עד 5 וחצי. בתעשיות מסוימות כמו יעוץ- הסטנדרנט הוא בסביבות ה-11 שעות ביום. בגדול, מצפים ממתמחים לעבוד אותן שעות שחלות על עובדים רגילים, אולי קצת פחות כי איך לך באמת אחריות אמיתית לעסק כשאתה שם רק 10 שבועות, וגם רוצים להשאיר עליך רושם טוב שתרצה לחזור למשרה מלאה.(אני למשל עובד 8 שעות ביום ומבלה המון זמן חופשי בלחוות את שיקגו בקיץ -חוויה יוצאת מהכלל).

לגבי ישראלים בקלוג, אני לא עוקב אחרי המספרים באדיקות, ואני חושש שיהיה קשה למצוא מספרים מהימנים כיוון שבתי הספר לא נוהגים לפרסם כמה ישראלים הגישו אפליקיישן או כמה התקבלו, אלא רק כמה מתחילים ללמוד בפועל (ואת זה נדע רק ביום הראשון ללימודים). ממה ששמעתי בפעם האחרונה, השנה יהיו לפחות 8 ישראלים חדשים בקמפוס.
ראוי לציין שלקלוג יש מגוון תוכניות לימוד, ויש ישראלים בכל אחת מהן: MMM (תואר כפול עם הפקולטה להנדסה), JDMBA (תואר כפול עם הפקולטה למשפטים), ו-1Y ( תוכנית של שנה אחת רצופה שמיועדת לאנשים מנוסים יותר).
בכל שנה (וגם בסתיו הקרוב) מגיעים לקלוג סטודנטים שהתקבלו ואף קיבלו הצעות למלגה מבתי ספר אחרים, אבל החליטו שקלוג זה המקום שהכי מתאים להם. אני בטוח שיש גם דוגמאות הפוכות, ולכן אני פשוט מציע לא להתפס לשמועות לגבי "מכסות" או סיכויים של ישראלים בבית ספר כזה או אחר. אני אישית לא מאמין בזה, ומציע להתמקד במגוון שיקולים יותר ענייניים בבחירת בתי הספר אליהם מגישים אפליקיישן.
בהצלחה!

[School Boy]

בתגובה ל: Kellogg #18887

To: All

---

Hi,

I would like to update you upon the Kellogg Israeli students’ internships this summer.

It is worth mentioning that since we’re only 4 guys this year (many more to come in the coming fall!) our career paths definitely do not represent the huge variety of Kellogg students internships this summer. Nonetheless, we found ourselves in different industries, functions and locations – according to each person’s priorities and aspirations.

Oded is spending his summer with his wife in Austin, Texas, working at Dell’s Global Services Group as a Strategic Planning Intern. Oded also co-led the Kellogg High-Tech Club and is co-leading the Kellogg Entrepreneurship Club. Dell is one of many tech companies which recruited on-campus for product management, product marketing, strategy, operations and many other positions. Kellogg alumni can be found in any major tech company in the US and across the globe. Based on feedback the school is receiving from recruiters, Kellogg success in the tech industry is due to its students’ strength in team work, general management, marketing, and being overall – well rounded.

Yaniv is working in Chicago as a Summer Associate at BCG (Boston Consulting Group) which is considered to be in the top 2 management consulting firms in the world (I have to mention here that Yaniv got an offer from McKinsey as well). Again, in this economy as many consulting firms have cut their numbers drastically, Kellogg continues to be a “core school” for top consulting firms, and consulting continues to be an industry/function that many Kellogg students desire and get into in masses.

Aviv has chosen to spend his summer in an Israeli internship as a Business Development Intern at Hadasit (of the Hadassah Hospital in Jerusalem). This is aligned with Aviv’s strong interest in health-care and biotechnology. This is yet another strength of Kellogg which offers numerous electives in such specific areas. The quarter system allows us to take electives beginning in the second quarter of the first year to make sure we get enough knowledge to have an impactful 10-week summer internship.

As for me, I have chosen to work for a small fast growing company in Chicago named Dotomi. As an on-line advertising company, Dotomi combines structure and culture of a high-tech company with that of a media marketing firm. As a product management Intern I do internal consulting in fields of organizational behavior, operational efficiency and product management/marketing. The small company scale allows me to do in just 10 weeks both analysis and synthesis, both strategy and implementation.

As much as we enjoy our internships, we can’t wait to get back to Evanston for another exciting year at Kellogg!

Have a great summer,

Kobi

[School Boy]

בתגובה ל: Kellogg #18840

To: All

---

יש ארבעה רבעונים בשנה, אחד מהם הוא רבעון הקיץ שבו לא לומדים סטודנטים בתוכנית הרגילה של השנתיים.
כך ששנה רגילה מתחילה באמצע ספטמבר ונמשכת עד אמצע יוני .כל רבעון הוא 10 שבועות לימודים, שבוע מבחנים ואז חופש קצר (שבועיים או שלושה)

[School Boy]

בתגובה ל: Kellogg #18835

To: All

---

קרדיט אחד משמעו קורס שנמשך כל הרבעון, כלומר 10 שבועות, כאשר בכל שבוע שתי פגישות של שעה וחצי רצופה כל אחת. (שיעורי ערב הם 3 שעות בפגישה אחת).

[School Boy]

בתגובה ל: Kellogg #18046

To: All

---

היי
אשמח לעזור – אנא פנה אלי במייל: [email protected]
בברכה, קובי.

[School Boy]

בתגובה ל: לחברים בלבד #18045

כרטיס החבר עודכן

* לצפיה בכרטיס של חבר, לחץ על שם החבר שבכותרת ההודעה

* עדכן את כרטיס החבר שלך ע"י לחיצת edit profile בראש העמוד

[School Boy]

בתגובה ל: ביקרת בקמפוס? אנא עדכן #15275

To: kobiD

---

כמו שהבטחתי, 2 אוניברסיטאות בשבוע, והפעם: UCLA וברקלי.
UCLA:
מכיוון שזה היה בית הספר הראשון שבו ביקרתי, לא היה לי למה להשוות. הופתעתי מכך שבי"ס למנהל עסקים הוא קטן מבחינה פיזית, ב-UCLA יש גם מחזור קטן, כך שלא נדרשים יותר מ-4 בניינים בני 2 קומות כל אחד. בכל אופן, הקמפוס יפה, וביה"ס למנהל עסקים אנדרסון הוא יחסית חדש (5 שנים) אבל לא מפואר. כלומר יש את כל המתקנים אבל הכל מאד פונקציונאלי.
נכנסתי לשיעור חובה של שנה א' בנושא התנהגות ארגונית. הופתעתי מכמות הבנות אבל אח"כ התברר לי שאחוז הבנות בכל מקום די דומה. הכיתה הייתה מלאה: כ-70 איש אבל לא נראתה עמוסה. המרצה לא מרשימה ולא נראה שיש הרבה קשר בין החומר לבין מנהל עסקים. נתנה דוגמאות צפויות ומוכרות (אפילו לי) למשל על קנס להורים שמאחרים לגן ומה זה עושה. התלמידים מאד חברותיים, מלאי הומור במהלך השיעור, משתתפים הרבה, אבל לא עשו רושם של מבריקים מדי. היו הצגות של התלמידים בקבוצות, הנושא הראשון היה איך מפחיתים רמאויות של תלמידים בעבודות, והשני היה איך מורידים את "זיהום" ההשתתפות בכיתה, כלומר- מונעים בזבוז זמן בשיעור על הערות לא תורמות של תלמידים. ת'כלס לא התלהבתי. המצגות היו מאד עמוסות ולא אפקטיביות לטעמי, הרעיונות היו מוזרים או בנאליים.
נחזור לקמפוס: עירוני ופתוח, מצד אחד בעיר מצד שני לא בניינים גבוהים ויש מרחבים. האוכל בקפיטריה של אנדרסון די גרוע, לפי הבחורה שליוותה אותי, אבל היא אומרת שיש הרבה מקומות אחרים לאכול באזורים אחרים של האוניברסיטה.
שיעור נוסף: International Financial Markets – קורס רשות בנושא מימון. אפשר לקחת אותו בשנה א' או ב'. שיעור כבד, אין כמעט השתתפות של תלמידים, החומר מועבר בצורה די straight forward וזה היה קצת מאכזב. המרצה עצמו הסביר באופן מאד ברור.
Information Session:
זה היה החלק שהכי גרם לי לרצות לבוא ללמוד שם. באו שני תלמידים,בחור ובחורה, (ולא נציג של האוניברסיטה) והסבירו כמה נקודות:
מה מייחד אותנו?

1. מדורגים במקום הראשון (לטענתם) ב- Intellectual Capital, כלומר המרצים פה עושים הכי הרבה מחקר אקדמי.
2. 36% מהסטודנטים בנ"ל שזה יחסית גבוה.
3. דגש על יזמות. הם הסבירו שיזמות חשובה לכל תחום ולא רק למישהו שרוצה לפתוח עסק משלו.
4. אוירה. הסטודנטים מנהלים הכל בעצמם, לא תחרותי, כולם עובדים יחד.

אקדמית:

1. לא לומדים בשישי אלא רק שני עד חמישי. יש פעילויות כל השבוע.
2. קבוצת לימודים משתנה כל רבעון. בכל קבוצה מקפידים שתהיה אישה אחת ובנ"ל אחד לפחות. 5 אנשים בקבוצה למשך כל הרבעון.
3. שנה ראשונה בעיקר core, בכיתה יש 72 איש, זה נקרא Section.
4. שנה שנייה- אין מגמות, לוקחים מה שרוצים.
5. שיטת לימוד: כל השיטות, לא רק cases.
6. אפשר לקחת קורסים ממחלקות אחרות ב-UCLA ולקבל נקודות על חשבון התואר.
7. המרצים מאד נגישים
8. בסמסטר הראשון יש עומס של 5 קורסי חובה חשובים כדי להיות מוכנים לינואר אז מתחילים לחפש עבודה לקיץ.
9. בשנה השנייה יש קבוצות של 3-6 אנשים שעושים יחד פרויקט במשך שני רבעונים.
10. רבעונים: כל אחד 10 שבועות (במקום 14 של סמסטר) – היתרון הוא שיוצא שלוקחים יותר קורסים.
11. המדיניות היא שמפרסמים ציונים, אבל האמת היא שרק במקומות עבודה בתחום המימון והיעוץ מסתכלים על ציונים, כי יש שם יותר תחרות.

קריירה:

1. עוזרים פה בהכל – להכין קו"ח, להביא חברות, לתאם ראיונות וכו'.
2. כולם מוצאים עבודה. אזורים שיש יתרון לאנדרסון בהם: נדל"ן ותעשיית הבידור.
3. קיימות קבוצות עניין של קריירות, כשמישהו משנה שנייה שעסק בזה בקיץ או לפני התואר מסביר לסטודנטים החדשים על אופי העבודה באותו תחום.
4. זה לא בי"ס שמתמחה בייעוץ או מימון ולכן יש תחרות בתחום הזה בין הבוגרים, אבל כל החברות הגדולות מגייסות פה. הגישה פה היא שהבי"ס מאפשר לך לעשות מה שבא לך.

פעילויות מחוץ ללימודים:

1. יש יותר מ-100 אירועים שמארגנים סטודנטים, הרבה מועדונים וכו'.
2. יש תוכנית שבה קבוצת סטודנטים נצמדת ל-CEO של חברה והולכים איתו לבקר בחברה וכד'.
3. החוויה שלLA : סרטים, חוף, ספורט, מוזיאונים, מחזות…
4. 22% מהסטודנטים נשואים
5. זה לא פופולרי לגור בקמפוס. במעונות או שמקבלים דירת סטודיו לבד או עם שותף. בדר"כ סטודנטים בנ"ל מקבלים והשותפים מעורבבים עם כל הסטודנטים לתואר שני מכלל האוניברסיטה. זה יחסית משתלם, והמבנה חדש (3 שנים). הבחור משלם 800$ לחודש שזה נחשב ממש זול. היא משלמת 1050$ לחודש. יש גם כאלה ששוכרים ב-2000$ לחודש.

קבלה:

1. יש מלגות לאמריקאים ולבינ"ל (אבל יש איזה שוני)
2. 20% מקבלים מלגה שמתבססת על האפליקישן, נע בין 5 -40 אלף $.
3. שאלה ראשונה נפוצה בראיונות: "ספר לי על הילדות שלך"
4. אפשר להגיש 3 המלצות במקום 2, אבל אם עושים זאת כדאי שהשלישית תהיה שונה לגמרי, אחרת הם סתם יתעצבנו אם זה לא מחדש.

שורה תחתונה: בי"ס טוב בלי פוזה, אוירה פתוחה וחברותית אבל קצת שכונתית ושטחית לטעמי.

UC Berkeley:

ביקור בשיעור התנהגות ארגונית: קורס בחירה של שנה א' +ב'. זה היה שיעור מסכם של הסמסטר. ככזה ציפיתי לבקיאות רבה יותר של הסטודנטים מזו שהייתה בפועל. היו המון בנות בכיתה (אולי כי זה קשור לשיווק?) היו רק 20 איש בכיתה. בסה"כ היה מרצה טוב, חומר נחמד. בכיתה הרוב המוחלט יושב עם לפטופים.
בהמשך היום נפגשתי עם כמה ישראלים וגם בארוחת הצהריים עם סטונדטים עלה שהבי"ס חזק במיוחד בתחומים: ניהול טכנולוגיה, נדל"ן ומלכ"רים וגם בטרנד החדש Social Responsibility Services. ביזמות הוא גם טוב, אבל לא בצורה חריגה לעומת השאר.
חלק גדול מהסטודנטים גרים בשנה הראשונה בברקלי ובשנה השניה בסן-פרנסיסקו.
התוכנית ממש קטנה- 240 סטודנטים.
חסרון: האדמיניסטרציה פה די קטנה ולכן לפעמים יותר מדי עומס נופל על הסטודנטים. זה נובע גם מהעובדה שהבי"ס הוא ציבורי ולא פרטי (היחיד ב-top10 שהוא פרטי) כך שביה"ס באופן כללי פחות עשיר.
חוזק: שיתופי פעולה עם בית הספר להנדסה. לדוגמא: הם קיבלו מענק ענקי למחקר בנושא אנרגיה חלופית.
גם כאן יש תוכנית לייעוץ אמיתי לחברות שבאות ומשלמות לביה"ס. נוסעים לאותן מדינות.
Information Session:
כמו רוב בתי הספר, הם מגדירים את התוכנית שלהם כ-General Management – לא חייבים להתמחות, אפשר לקחת איזה קורסים שרוצים.
תוכנית חזקה: ניהול מערכות בריאות.
סיסמא של בית הספר היא Leading Through Innovation והם טוענים שיש תוכניות מעשיות תחת הסלוגן הזה.
אקדמית:
הלימודים בחצאי סמסטר של 7 שבועות כ"א. כלומר 4 בשנה. בשנה ראשונה בעיקר קורסי ליבה. אפשר לקחת קורסי בחירה באביב. 40% מכלל התואר הוא קורסי ליבה.
יש קורס מומלץ של נקודה אחת שבו אנשים מתחומים שונים באים להרצות ומספרים על התחום והעבודה שלהם. בסוף צריך רק לכתוב מה למדת.
240 סטודנטים מתחלקים ל-4 קבוצות של 60 כ"א. כל קבוצה של 60 מחולקת לקבוצות למידה של 4 – כל הסמסטר הם לומדים יחד. באביב מתחלקים מחדש לקבוצות של ה-60 ובוחרים לבד את הקבוצות של ה-4.
אנשי הפקולטה מאד ידועים בתחומם, לוקחים ברצינות משובים, יש גם שעות קבלה והם מאד נגישים. אפשר לראות ציונים שסטודנטים נתנו למרצים ולפי זה לבחור את השיעורים.
שיטת הלימוד כוללת הרבה case-ים אבל בדר"כ 20 דקות ראשונות של שיעור המרצה מדבר כדי להכניס לעניינים.
תוכנית הייעוץ נקראת IBD- International Business Development. הבחור שבא לדבר איתנו נוסע לפינלנד לעבוד בנוקיה, והבחורה – לגאנה. השהייה שם היא 3 שבועות, כך שנשאר מספיק זמן להתמחות קיץ.
מדיניות פרסום הציונים משתנה כל שנה בהתאם להצבעת הסטודנטים – השנה החליטו לא לפרסם בסבב ראיונות ראשון. בסבב שני מותר לשאול/להגיד.
שירותי תעסוקה: מבחינת גיוסים הגודל הקטן משחק לטובת הסטודנטים. הרבה חברות טכנולוגיה באות.
אפליקישן: השאלות נשארות דומות ברובן, רק 2 משתנות בדר"כ.
קיימים 40 מועדוני סטודנטים (מספר קטן יחסית לאונ' אחרות)
75% מהסטודנטים גרים ב-East Bay ו-25% בסן פרנסיסקו, שנמצאת 30-45 דקות נסיעה בתחבורה ציבורית או באוטו תלוי בתנועה.
יש נוהג ללכת לבר אחר כל שבוע – BOW –Bar Of the Week.
בשיעור נוסף שנכנסתי אליו- אסטרטגיה – היתה כיתה מלאה ב-50 איש בערך. זה שיעור ליבה חובה. ה-case היה של הרוורד בנושא מיקרוסופט ואינטל (Wintel). הסטונדטים השתתפו ,המרצה לא מתקיל – לא פונה לסטודנט שלא הצביע. סטודנטים עושים רושם כרציניים. שמתי לב שהרבה סטודנטים מתעסקים בדברים שלא קשורים לשיעור בלפטופים שלהם. סה"כ היה מאד מעניין ועם קצב טוב. אין כללי לבוש – חלק לובשים מחויט וחלק עם מכנס קצר, חולצה קצרה וכפכפים.
גייז: בפגישה עם בחור מהקלאב של הגייז הוא סיפר שיש בערך 20 איש בקבוצה, שזה הרבה יחסית לתוכניות MBA אחרות ולגודל הכיתה. יש אירועים של הקבוצה, הם יוצאים יחד לסן פרנסיסקו וכד'. כל האדמיניסטרציה מלאה הומואים ולסביות. אווירה מאד פתוחה בקמפוס. זו אוניברסיטה גדולה (30k סטודנטים) כך שיש קשרים עם ארגוני גייז של כל התארים השניים (ויש גם קבוצות של התארים הראשונים). טיילנו קצת בקמפוס – מאד יפה ומזג אויר מצוין כל השנה.

הערה שלי:כנראה שביה"ס אכן מאד פתוח וליברלי בכל הנוגע לנטייה מינית, אבל בו בעת הוא נחשב שמאלני מאד ולפיכך אנטי ישראלי/ פרו פלסטיני, מה שאומר שהם לא מתלהבים מישראלים בכלל ובפרט מאנשי צבא (כמוני). אין לי נתונים לבסס את זה , אבל זה בצירוף העובדה שזו תוכנית מאד קטנה ואין מלגות כמעט לסטונדטים זרים (כי הבי"ס ציבורי) – גורמים לי לנטות לא להגיש אליו בתור safty school כמו שחשבתי בהתחלה. סה"כ נראה לי מאד כיף ללמוד שם, אבל החוזקות של הבי"ס הם לא בנושאים המרכזיים שאני רוצה לעסוק בהם.

[School Boy]

בתגובה ל: לחברים בלבד #15191

כרטיס החבר עודכן

* לצפיה בכרטיס של חבר, לחץ על שם החבר שבכותרת ההודעה

* עדכן את כרטיס החבר שלך ע"י לחיצת edit profile בראש העמוד

[School Boy]

בתגובה ל: ביקרת בקמפוס? אנא עדכן #15190

To: All

---

שלום חברים,
כבר לפני כמה שבועות חזרתי מסבב אוניברסיטאות בארה"ב. לקח לי קצת זמן להתאושש ולהתאפס חזרה על החיים העכשויים פה בארץ, ובכל זאת יש לי המון רשמים מהטיול שאשמח לחלוק אתכם. מקווה שזה יחדש לכם משהו. בכל מקרה – אני אוסיף כאן כל שבוע את הסיכום שלי על שני בתי ספר בהם ביקרתי. אבל נתחיל עם משהו כללי.

ראשית, חשוב להקדים ולומר שלא ניתן להתרשם באופן מושלם מביקור של יום בכל קמפוס. ההתרשמות תהיה תמיד מושפעת מהישראלים הספציפיים שאיתם נפגשתי בכל מקום, בשיעורים אליהם נכנסתי ובגורמים בלתי תלויים אחרים כגון – עיתוי: שבוע שני לתחילת הלימודים או שבוע אחרון לפני המבחנים, משפיעים המון על האווירה בכיתות ומחוץ להן. לכן, כל מה שאני אכתוב כאן מבוסס במידה רבה על סיפורים, סטיגמות, הכללות ורשמים שטחיים – שיש לקחת בערבון מוגבל.
מטרת הנסיעה שלי הייתה צמצום רשימת האוניברסיטאות למספר בין 4 ל-6 שאליהם אגיש אפליקיישן בשנה הקרובה. לסקרנים אני אספר שהמטרה הושגה, אבל אל תצפו להפתעות – הרשימה שלי מאד משעממת.
הטיול שלי היה דחוס במיוחד, מסיבות שונות, וכלל ביקור ב-9 בתי ספר בתוך 14 יום ברוטו. אפשר להבין מכך שלא הספקתי להתרשם גם מהערים המרכזיות שליד בתי הספר: בוסטון, שיקגו, ניו יורק, פילדלפיה וסן-פרנסיסקו, את זה אשאיר לסיבוב שלאחר הקבלה (אם יהיו לי אפשרויות בחירה).

עוד אציין, כי יכולתי להשיג חלק גדול מהרשמים שלי כבר בארץ משיחות עם ישראלים שלמדו או לומדים באותן אוניברסיטאות, מקריאה באתרי אינטרנט הרשמיים והלא רשמיים של האוניברסיטאות, מפורומים וכדומה. עם זאת, הביקור הפיזי, הכניסה לשיעורים, והשיחות פנים מול פנים עם סטודנטים נוכחיים מאפשרת הבנה טובה יותר של מה זה MBA, דבר שיכול גם להלהיב את המבקר וגם להכניס לפרופורציות – האנשים הם נורמליים לחלוטין ולחלקם אין אנגלית מושלמת, למשל. חוץ מזה, הביקור עוזר לחיזוק האפליקיישן, ואני יכול להגיד שבחלק מהמקומות רשמו שמות של המבקרים. עדיין אפשר להתווכח על הקוסט-אפקטיביות של להוציא מעל 2000$ ולהשאר עם רשימה של 6 אוניברסיטאות מה-TOP 7. עוד נקודה שוויתרתי עליה– לדבר עם מרצים, מלבד היכרות בסיסית עם אלה שנכנסתי לשיעור שלהם.

איך השוותי, או – על מה הסתכלתי ובחנתי כל מקום שבו ביקרתי?

מהר מאד מגלים שאת רוב הפרמטרים להשוואה מכירות האוניברסיטות ואף מספקות נתונים לגביהן, למשל – פילוח באחוזים של הסטודנטים לפי התואר הראשון שלהם. בדר"כ לא התעכבתי על הנקודות האלה אלא ניסיתי לקרוא בין השורות ולהתרשם.

ובכל זאת, הפרמטרים שעליהם שמתי דגש:
• בתוך בית הספר: כיתות, חדרי לימוד לקבוצות קטנות, ספרייה, חדרי זולה/ ספות, לובי/ אזורי התכנסות, חדרי מחשבים, קפיטריה, חדר כושר, מעונות.
• מיקום: שכונה/עיר, מרחק מעיר גדולה, נוף ואווירה, אוכלוסייה, מזג אוויר.
• מבנה בית הספר: מפואר/בנאלי, חדש/ישן, אוירה של משרד או קיבוץ.
• יוקר מחייה – קשה להשוות ולכן לא שמתי דגש על הנקודה הזאת, כולל אפשרויות למלגות ועלות התואר.
• הצורך באוטו או האפשרות להיעזר בתחבורה ציבורית.
• הקרבה למשפחה (שלי באזור ניו יורק) והאפשרות לבוא עם בן-זוג.
• גודל מחזור לימוד, גודל כיתת לימוד, גודל קבוצת לימוד (אם יש)
• קורסי ליבה לעומת בחירה – כמה, מתי.
• דגש על עבודת צוות או יותר עבודה עצמאית אישית, דגש על מנהיגות (האם קיים)
• שיטת הרצאות או case.
• איזה חברות באות לגייס שם.
• אופי הסטודנטים: תחרותי, חברתי
• אני מתעניין בעיקר בעבודה בתחומי הייעוץ והתפעול, ובמקום השני בטכנולוגיה ושיווק. לכן שמתי דגש על חוזק בית הספר בתחומים הללו.

דברים שימושיים שגיליתי:
• להיפגש עם ישראלים זה הדבר החשוב ביותר. מלבד העובדה שהם נחמדים ורוצים שעוד ישראלים ילמדו איפה שהם לומדים, נקודת המבט שלהם יותר קרובה לשלי, ולכן קל יותר להבין על מה הם מדברים. חוץ מזה, בתור ישראלי – אפשר להבחין בטיפוסים הישראלים שלומדים בכל אוניברסיטה, ולראות אם אני מכליל את עצמי בתוכם או לא.
• נקודת יחוס נוספת: מלבד ישראלים, כדאי להיפגש עם סטודנטים אחרים, רצוי עם כאלה שיש לכם איזה שהוא נושא משותף, על ידי פניה למועדון המתאים. מכיוון שאני גיי, פניתי למועדון הגייז של ה-MBA בכל בית ספר והשתדלתי להיפגש עם סטודנטים משם בכל מקום.
• כדאי לבקר בשיעורים. זה אחד הכלים הכי חזקים לראות את התנהלות המרצים, הדינמיקה בכיתה, איכות התלמידים ואופיים, שיטת הלימוד ועוד. רצוי מאד להיכנס לכמה שיעורים. קרה לי בכמה מקומות שראיתי שיעור אחד מעפן ואחר מעולה.
• Information Session – הם בסיס טוב להשוואה. למפגשים הללו הבי"ס שולח סטודנטים מתודרכים היטב או נציג של ה-Admissions Office. במפגשים האלה מדברים על אותם נושאים וכל בית ספר ידגיש את החוזקות שלו והייחוד שלו כך שזה מידע, אמנם שיווקי, אבל מזוקק.
• ללכת לראות כ"כ הרבה אוניברסיטאות זה דבר מבלבל שלא לומר מתיש. תשתדלו לכתוב כל מה שאתם רואים/שומעים, ובכל מקרה קחו בחשבון שיכול להיות שיידרש טיול נוסף לאותם בתי ספר שיקבלו אתכם.
• כל הישראלים מסכימים שהמותג (Brand) בארה"ב הוא הכול. זה דבר הרבה יותר משמעותי מאשר בארץ ולכן זה גם משמעותי בבחירת בתי הספר. עם זאת כל אחד יגיד את המשפט: "כל בתי הספר ב-5/7/10/15 top– כולם טובים" וקשה באמת לשים את הגבול מה נחשב מותג חזק ומה כבר לא.
• כדאי לשים לב להבדלי–Soft Skills Vs. Hard Skills – הכוונה היא לדגש ששם בית הספר על כישורים יותר כמותיים וידע לעומת דגש על לימוד של דברים שאי אפשר למצוא בספרים אלא יותר כישורי חיים שיעזרו בעבודה.
• אטרקציות: לכל בית ספר יש אטרקציות מגניבות כמו קבוצות יעוץ שטסות לחו"ל או סדנת הכנה לראיון עבודה כולל ראיון מצולם שאח"כ נותנים עליו משוב. אחרי ביקור בכמה בית ספר מגלים שכולם עושים דברים די דומים.
• איכשהו כמעט בכל אוניברסיטה אמרו לי שהם חזקים בתחום הייעוץ. באחת דיברו על אחוז הסטודנטים שהולכים לעסוק בזה, בשני על כמות, בשלישי על כמות ההצעות ממקינזי ועוד ועוד. כנראה ש זה תחום באמת מבוקש ושגם יחסית קשה לכמת את החוזק של הפקולטה בו.
• כללי על case study: חשבתי שזה קצת מוזר אולי ואפילו מלחיץ אבל התברר שזו שיטה מגניבה שמאד מתאימה לי. כמובן שגם פה יש מגוון אסכולות שנעות על ציר המרצה-מנחה, כלומר כאלה שיותר מנווטים בין תשובות התלמידים ואחרים שיותר באים ללמד בסופו של דבר את מה שהם חושבים/יודעים. זו מיומנות שאין לכל מרצה.
• כמו שכבר הזכרתי – גיליתי שרמת האנגלית של הרבה סטודנטים זרים, בעיקר סינים, היא לא משהו בלשון המעטה. לישראלים, באופן ממוצע, אין ממה להתבייש. הנקודה הזאת עזרה לי לקבל את הרושם הכללי שהמגוון של הסטודנטים חשוב לועדת הקבלה יותר מהמצוינות.
• הגודל הפיזי של הקמפוסים: משום מה ציפיתי למצוא קמפוסים ענקיים לבתי ספר למנהל עסקים. אחרי הכל מה הם עושים עם כל התרומות?! אבל אחרי ביקור בכמה בתי"ס הבנתי שכדי להעביר שיעורים ל-300-900 סטודנטים ולתת משרדים נוחים לכמה עשרות פרופסורים וכד' לא צריך יותר מבנין אחד גדול. דבר מעניין שגיליתי הוא שבתי הספר למנהל עסקים בדרך כלל עומדים בפני עצמם ומבודדים משאר הקמפוס של האוניברסיטה שבהם הם יושבים.
• חשבתי שמחקרים הוכיחו שגיר זה מסרטן, לא? לא ברור איך עדיין לא עברו ללוח לבן בחלק גדול מבתי הספר….
להתראות עד הפעם הבאה (UCLA וברקלי).

[School Boy]

בתגובה ל: לחברים בלבד #13738

To: s2004

---

היי

הורדתי את שיקגו מהרשימה שלי כי הם מאד מאד ממוקדים בתחום הפיננסי ואילו תחומי העניין שלי הם יותר בכיוונים של ניהול טכנולוגיה, תפעול ויצור, ייעוץ והתנהגות ארגונית.

תודה בכל מקרה!

[School Boy]

בתגובה ל: לחברים בלבד #13737

עידכנתי את כרטיס החבר שלי. הכרטיס המעודכן:

מתכוון להתחיל ללמוד בסתיו 2008 (או במקרה הגרוע -שנה אחרי)
בקרוב סבב קמפוסים ואח"כ צריך להתחיל אפליקיישנז…
תחומי עניין עיקריים: ניהול ייצור ותפעול, ייעוץ, התנהגות ארגונית, ניהול מו"פ טכנולוגי.

בן 26 מנתניה, עתודאי בשירות קבע, אוהב לשיר (לומד פיתוח קול ושר בטקסים… בינתיים), בישול, פיזיקה ו…ניהול.

כרגע המשימה שלי היא להבדיל ולהבחין בין התוכניות ולמצוא איזו תוכנית הכי מתאימה לי.
כרגע הרשימה שלי היא כזו (לא בסדר מסויים):
Stanford, Harvard, Wharton, Columbia, MIT, UC Berkley, Kellogg, UCLA.

היום אני משרת כקצין בדרגת סרן בצה"ל בתפקיד ראש צוות מחקר ופיתוח ביחידה מובחרת.בתפקיד הקודם שימשתי שנתיים וחצי כמהנדס מחקר ופיתוח ואחראי על פרויקטים בצוות. לפני כן ביצעתי תפקיד ניהולי של שנה כמפקד על מחלקת טכנאים בבסיס. עד סתיו 2008 צפויות להיות לי 6 שנות נסיון תעסוקתי (כולל קק"צ)

למדתי תואר משולב בפיזיקה ובהנדסת חשמל ואלקטרוניקה באונ' ת"א. סיימתי בממוצע 87.5 בהנדסה, ו-86.5 (בהצטיינות) בפיזיקה.

(למי שלא מסתדר לו החישוב – כעתודאי למדתי לפני הצבא)

GMAT:720. מילולי 35, כמותי 51, חיבור 4.5

TOEFL:290

ראו למעלה…

איך אני מתרגם את ציוני התואר הראשון שלי ל-GPA? האם האוניברסיטה יכולה לספק לי ציון כזה ספציפי למחזור שלי, או שזו בסה"כ המרה פשוטה לפי טבלא אחידה לכל האוניברסיטאות?

בהצלחה לכולם,

kobiD

[School Boy]

בתגובה ל: לחברים בלבד #13735

To: All

---

היי סלובו.

אתה צודק לגבי וורטון וגם כך המצב בקולומביה. בכל השאר עדיין יש לימודים וקבעתי שם כניסה לשיעורים וכד'.אגב, לא ממש ברור לי איך הגיוני שלימודים נגמרים באפריל….אבל סבבה :)

אני בכל מקרה מגיע לאזור, אתה חושב שאין טעם בכלל לבוא לסייר בקמפוס או משהו אחר? אנשים כבר מתחילים את ה- Summer Internship בתחילת מאי?

בכל מקרה אם יש למישהו משהו מעודד להגיד שכחתי להשאיר אמצעי קשר:

057-8120767 או [email protected]. באמת שכל עזרה תהיה מבורכת במצב שאני בו כרגע…

קובי .

[School Boy]

בתגובה ל: לחברים בלבד #13723

To: All

---

שלום,

שמי קובי, הצטרפתי לפורום די מזמן אבל לא ממש הייתי בו פעיל… אני עומד לפני סבב קמפוסים בארה"ב שמטרתו לצמצם מ-8 ל-4 את מספר בתי הספר שאני מתעניין בהם על מנת להגיש אפליקיישן בצורה ממוקדת.

הטיול יוצא קצת לחוץ וצפוף וגם בהתראה קצרה מסיבות שונות, בין היתר כי הלימודים נגמרים בחלק מהמקומות ממש מוקדם ואם אני לא אסע עכשיו, אצטרך לנסוע רק בחודש ספטמבר וזה נראה לי קצת מאוחר מדי.

אני מחפש טיפים מאנשים שעשו סיורים כאלה – במה להתמקד? איך להעריך את בית הספר ואיך להבין אם הוא מתאים לי? מה הצעדים המקדימים שהייתם ממליצים עליהם?

בנוסף, אם מישהו יכול להפנות אותי לישראלים שלומדים באותן אוניברסיטאות – אני מאד אשמח. אם יש פה פורום מתאים יותר לפרסם כזו הודעה אנא הפנו אותי.

לו"ז הטיול שלי נראה כך:

4/25 – UCLA

4/26 – UC Berkley

4/27 – Stanford

4/30 – Kellogg

5/1 – MIT

5/2 – Harvard

5/3 – Columbia

5/4 – Wharton

תודה וחג עצמאות שמח לכולם!

[School Boy]

בתגובה ל: עברת 700? תרום טיפ! #9471

To: shimonh

---

אין לי כ"כ מה לחדש – אתרי האינטרנט שנעזרתי בהם כבר הוזכרו פה ע"י אחרים

גם מבחן הג'ימט פרפ מצוין לתרגול וניתן להתקינו מחדש מספר פעמים כדי למצות את כמות השאלות הגדולה במאגר שבו (בלי להסתמך על הציון, שכן חלק מהשאלות יהיו מוכרות)

מבחנים ממוחשבים של קיימברידג' עוזרים באופן מאד מוגבל (כדאי לעשות כמה)

מבחנים שנקראים RealTestOnLine

הם מצויינים ובחודשים האחרונים אף מופיעות שאלות במבחן האמיתי מקבצים אלה.(נשלחו אלי ממדריך הכמותי בקורס שלקחתי)

[School Boy]

בתגובה ל: עברת 700? תרום טיפ! #9458

To: All

---

שלום לכולם,

אני ניגשתי באמצע מרץ 2006 בפעם הראשונה וקיבלתי 650 (V28, Q50)

ובפעם השניה ניגשתי אחרי חודש וקצת וקיבלתי 720 (V35, Q51)

להלן מספר טיפים מנסיוני:

1. תנוחו הרבה לפני הבחינה. לקראת הבחינה הראשונה למדתי עד לרגע האחרון וזה היה אחד הגורמים לכך שכשהגעתי לחלק המילולי כבר הייתי מותש נפשית ופיזית. אני יודע שזה דבר שקורה להרבה אנשים אז קחו בחשבון – אתם הולכים לבחינה של 4 שעות, אתם צריכים למלא מצברים לפניה, וזה כולל לא רק שינה טובה אלא מנוחה מוחלטת מהצהריים של היום שלפני.

2. את הבחינה הראשונה עשיתי ב-9:30, ואת השניה ב- 12:30. אתם מכירים את עצמכם: אם אתם לא אנשים של בוקר שעת צהריים יכולה להיות יותר נוחה. קמים מאוחר, אוכלים משהו ונוסעים. לי זה עזר. טיפ – תאכלו פחממות: בננה, תמר, אורז מלא, שיתפרקו לאט ויתנו לכם הרבה סוכר בדם לאורך זמן

3. כבר כתבו פה על פורומים וחומרים מהאינטרנט. אכן עוזר! בבחינה הראשונה הופתעתי מהקושי של הכמותי והמילולי. למרות שתמיד הייתי מקבל 50 או 51 בבחינות דמה בחלק הכמותי, ה-50 האמיתי עלה לי בדמים. אחרי הבחינה הראשונה תירגלתי חומר ברמה הרבה יותר קשה שקשה למצוא בספרים המיושנים (מילולי וכמותי) וככה המבחן נראה פתאום קל יותר

4. למי שרק בתחילת הדרך: אני התחלתי קורס במיטב בסוף נובמבר, כך שאת המבחן השני עשיתי כמעט 5 חודשים אחרי! ממש לא חשבתי שזה ייקח לי כ"כ הרבה זמן להיפטר מזה. אז קחו בחשבון שקורס באמת עוזר אבל את עיקר העבודה עושים אחריו. אל תתקמצנו בימי חופש מהעבודה לפני המבחן, אחרת יקרה לכם מה שקרה לי – בסוף בזבזתי יותר ימי חופש ממה שתכננתי. ההמלצה שלי- חופש מעבודה שבועיים מלאים לפני הבחינה

5. כמו שרשמתי קיבלתי 35 בחלק המילולי, ציון שבהחלט מספק אותי ויחד עם הציון הכמותי נותן תוצאה טובה. אני איש מדעים מדויקים והנדסה ורחוק מלהיות דובר אנגלית שפת אם. בין המבחנים שמתי את הדגש על התיקון משפטים, החלק הכי דומיננטי בבחינה כיום. בבחינה השניה הימרתי על 11 השאלות האחרונות (פתרתי עד שאלה 30) זו היתה האסטרטגיה שלי כיוון שאני קורא די לאט, וכידוע השאלות האחרונות פחות חשובות. את קטע הקריאה הרביעי בבחינה בכלל לא עשיתי. יש שמועה שאומרת שאם משאירים מעט מדי זמן כדי להמר על השאלות האחרונות זה יכול לפגוע בציון כי המחשב מבין שלא פתרתם אלא הימרתם, לכן מומלץ להשאיר 20-30 שניות לכל שאלה שמהמרים עליה. בזמן הזה אפשר גם לעשות הימור מושכל בשאלות תיקון משפטים

6. לגבי החלק הכמותי- טעות נפוצה של אנשים היא לבוא למבחן ולשנות פתאום את שיטת העבודה שלהם. כלומר, אם בדר"כ הם היו פותרים שאלה וישר עוברים הלאה, פתאום הם אומרים לעצמם "רגע, זה המבחן האמיתי, כדאי שאני אבדוק שוב את התשובה". זה קרה גם לי במבחן הראשון ולכן מצאתי את עצמי בלחץ של זמן כבר באמצע המבחן. אל תשנו את שיטת הפתרון והבדיקה שלכם! תבדקו את התשובות אבל לא יותר או פחות ממה שעשיתם במבחני הדמה בבית. בנוסף תתאמנו הרבה על חישובים כי גם אם אתם עולים על טריקים מאד מהר, יש שאלות חישוביות ששורפות המון זמן אם אתם לא מיומנים בכפל, חילוק, אחוזים, מעריכים וכדומה. המבחן מלא שאלות שורפות זמן.

7. קרה וקיבלתם ציון לא מספק אבל קרוב למה שרציתם (כמו שקרה לי, הייתי מסתפק ב 680) תיגשו שוב מהר ככל שניתן. אני התלבטתי אם לקחת הפסקה או לגשת אחרי חודש ובסוף החלטתי לקחת נשימה ארוכה ולגמור עם זה כמה שיותר מהר. השיפור שיתקבל מעצם זה שאתם מכירים כבר את הבחינה ופחות לחוצים -יעביר אתכם את הסף ברוב המקרים.

בהצלחה לכולם,

קובי.

[School Boy]

בתגובה ל: ארכיון: לחברים בלבד #7469

שלום לכולם! הצטרפתי לפורום לאחרונה והבנתי שצריך לספר קצת על עצמי, אז קודם כל כמה דברים כלליים:
בן 25 מנתניה, עתודאי בשירות קבע, אוהב לשיר (לומד פיתוח קול ושר בטקסים… בינתיים), בישול, פיזיקה ו…ניהול.

היום אני משרת כקצין בצה"ל בתפקיד מהנדס חשמל ואלקטרוניקה אופי התפקיד הוא מחקר ופיתוח.
לפני כן ביצעתי תפקיד ניהולי של שנה כמפקד על מחלקת טכנאים בבסיס.

למדתי תואר משולב בפיזיקה ובהנדסת חשמל ואלקטרוניקה באונ' ת"א. סיימתי בממוצע 87.5 בהנדסה, ו-86.5 (בהצטיינות) בפיזיקה.
כעתודאי למדתי לפני הצבא בגילאי 18-22, בשנים 1998-2002.

עוד לא עשיתי GMAT, רוצה להתחיל קורס בקרוב, מתלבט היכן.

ראו למעלה…

מכיוון שאני אמור לסיים את שירות הקבע שלי רק ביולי 2008, אני כרגע רק בשלב ההתעניינות והכנה ל-GMAT.

עד כמה חשוב להתנדב, ואיפה מומלץ לחפש מקומות טובים לפעילות כזו?
איפה כדאי לעשות קורס GMAT בארץ?

כרגע פחות יש לי מה לתרום, לכן מקווה בשלב זה לקבל מידע כללי, ובהמשך גם להיות יותר פעיל.

בהצלחה :)

קובי.

[מאת]

תגובות