To: All
ביקור בקולומביה:
קיימות שתי אופציות למי שמעוניין לבקר באוניברסיטת קולומביה: הראשונה, להגיע לאוניברסיטה ליום שלם, לערוך סיור במקום עם סטודנט שמוצמד אליך (לרוב מאותו לאום). האופציה השניה היא פשוטה יותר- מגיעים לאוניברסיטה, לבנין Uris Hall שבו ממוקם בית הספר, עולים לקומה השניה ל- Admission Office, נרשמים שם ומצטרפים לשיעור, רצוי לבדוק באתר של קולומביה את מערכת השעות, ולבחור את השיעור שמעניין אתכם להשתתף בו. אין צורך להודיע מראש על הביקור. אני בחרתי באופציה השניה, כיון שאני מאמינה שכמה שעות או יום שלם לא באמת ישפיעו על ההחלטה שלי באיזה בי"ס ללמוד. קשה לעמוד על כל היתרונות והחסרונות של מקום בזמן קצר כל כך.
אחרי שעברתי את התהליך ב- Admission Office (שערך פחות מעשר דקות), נשארו לי בערך שעתיים עד לתחילת השיעור. לפני שהספקתי לחשוב איך אעביר את זמני, סטודנטים שזיהו שאני קצת "אבודה" נגשו אלי והתחילו לדבר איתי. כולם היו לבביים, והיו יותר משמחים לענות לי על כל שאלה שהצגתי בפניהם, להציע לי עזרה אם אצטרך, ונתנו לי כרטיסי ביקור בסוף השיחה בכוונה אמיתית שאתקשר אליהם אם יהיו לי בעיות- בקיצור, האוירה נעימה ונוחה מאוד.
משיחות עם סטודנטים (ישראלי והשאר אמריקאיים) הבנתי שהיתרון הגדול ביותר שקולומביה מציעה הוא המיקום שלה. אני לא מתכוונת לניו יורק מבחינת בילויים ויציאות (זה בונוס ענקי!!), אלה לעובדה שבניו יורק יושבות כל החברות הגדולות ביותר בכל תחום שרק תרצו (consulting, finance), מה שהופך את בוגרי קולומביה לאטרקטיביים במיוחד היות והם נגישים וניתן לראיין אותם בקלות (פשוט לוקחים מונית אליהם, במקום טיסה ברחבי ארה"ב). חשוב לציין שכולם הדגישו בפני את החשיבות של נסיון תעסוקתי קודם (כנראה גורם חשוב בביה"ס).
השיעור שבו נכחתי היה מעניין מאוד בעיקר בגלל המרצה (ישראלי דרך אגב) שהעביר אותו בצורה משעשעת וקלילה. הדינמיקה בשיעור שונה לגמרי ממה שהכרתי בארץ- בתור סטודנטית בטכניון, נדירים המרצים שמקיימים אינטראקציה כלשהי עם הסטודנטים- ההשתתפות דלה ביותר, ורוב הזמן הסטודנטים עסוקים בניסיון להספיק להעתיק את החומר מהלוח (כי אפשר לשכוח מלהבין משהו…). כאן הכל היה שונה- השיעור התבסס על שאלות שהמרצה הפנה לסטודנטים, שהיו צריכים לעבור על ה-case המדובר לפני השיעור ולהיות מוכנים. כל סטודנט בא מרקע אחר, ולכן לכל אחד יש השקפה שונה, מה שהופך את ההרצאה למרתקת ומעניינת. עד כמה שהצלחתי להתרשם, הכיתה היתה מאוד הטרוגנית, עובדה שתורמת הרבה לדעתי.
על הכיף בביקור וסיפוק אוירה "קולומביאנית" מתאימה היה אחראי אהד גרינפלד (אותו אתם בוודאי כבר מכירים אם אתם בפורום)- סטודנט שנה ראשונה בקולומביה. לחוות את חווית הלימודים דרך עיניו של סטודנט ישראלי, שהיה נגיש ושיתף פעולה, מהווה ערך מוסף לכל הביקור. אהד הפיג את חששותיי לגבי החיים בקמפוס הממוקם במנהטן- אני חשבתי שחיי החברה בקולומביה אינם מפותחים ולא קיימת הרגשה של קמפוס (שחשובה לפיתוח קשרים וחברויות עם בני המחזור). אמנם סטודנטים רבים עבדו קודם בניו יורק ולכן יש להם חיי חברה עשירים מחוץ לכותלי האוניברסיטה, ולרבים מהסטודנטים יש משפחה באזור ניו-יורק, אבל אחרי בילוי איתו ועם הח'ברה בערב הראשון אחרי ה- midterms, הבנתי שאין בסיס לדאגותיי (אבל צריך להכין את הכבד לכמויות השתיה שצורכים שם מדי ערב…).
דבר חשוב נוסף שאמור לעניין אתכם הוא המעונות- הדירות גדולות ומרווחות, ולגור שם זה כמו לגור בחינם בהשוואה למחירי הדירות בניו יורק. המעונות נמצאים במרחק בלוקים בודדים מהאוניברסיטה (ובתרגום חופשי- 5 דקות הליכה לכל היותר).
לסיכום- הרושם שקיבלתי הוא חיובי ביותר. אני לא חושבת שאסע במיוחד על מנת לבקר בבתי ספר אחרים (אלא אם כן אהיה בחופשה ואנסה לשלב ביקור). לי אישית היה מזל שלאהד היה זמן פנוי עבורי על אף עיסוקיו הרבים וסדר יומו העמוס, ועל כך אני חבה לו תודה.
