Home › פורומים › הפורומים › Forum: תהליך הקבלה › שאל את ארינגו: תהליך הקבלה
-
מאתתגובות
-
To: aringo
הי גילעם.
אני מעוניין להתקבל לרוטמן קנדה כבחירה ראשונה ועוד כמה כ backup
קצת רקע עליי:
מהנדס חשמל עם ניסיון של שנתיים בעבודה נוכחית שנתיים בקודמת (הודו באמצע) רוצה לעשות total career switch
סיימתי טכניון 88 , אני יכול להשיג מכתבי המלצה טובים מהעבודות , מצפה ל GMAT טוב. (לא פחות מ 700) , יש לי רקע התנדבותי לא רע.
איך היית מגדיר את סיכויי ?
הדילמה שלי כרגע היא מתי להרשם ל GMAT., הם ממליצים כמוכם כמה שיותר מוקדם (בגדול) , כמו כן הם רושמים שהקבלה היא תהליך מתגלגל ושיש מעיין דדליין ל 15 לנובמבר ש 1. מי שמגיש עד אז מקבל תשובה בינואר ו- 2. מועמדים בינלאומיים יתקבלו אחרי תאריך זה.
אז הגשה ל 15 בנובמר נראה לי הגינוי. הבעייה היא שהתחלתי ללמוד עכשיו וקשה לי להכנס לקצב לימודים טוב , ויש לי חו"ל של שבוע באמצע אוקטובר , וגם הבנתי שבד"כ עושים toffel כשבוע אחרי ה GMAT , כלומר ה GMAT יהיה בערך ב 7.11 , אני מפחד שלא יהיה לי מספיק זמן ללמוד.
אז השאלות שלי הן:
1.איך זה עובד ברוטמן ? זה סבבים ? זה סתם תאריכים ?
2. ספציפית לרוטמן האם כדאי לי לחכות קצת וללמוד יותר טוב ?
3. ואם יצא ציון לא מספיק , אני יכול לעשות עוד אחד תוך חודש , זה יראה רע או שלא נורא ?
תודה
To: All
indig0
לא אתימר להיות גילעם, אבל כמה נקודות:
עדיף להגיש לתוכניות הקנדיות מוקדם בשביל מילגה כי שם הסבירות למילגה גדולה ובקירוב טוב זה FIRST COME FIRST SERVED
אז כדאי לחשוב כמה עולה לך לחכות….
TOEFL מתנהל מאוד לא יעיל בארץ מסיבה לא ברורה. לי לקח הרבה זמן להשיג מבחן, שהתבטל פעמיים תוך כדי מבחן שכן היו בעיות טכניות. יתרה מזאת, TOEFL לא מדווח ציון מייד אזי יש זמן המתנה ולא תוכל להגיש מייד. לדעתי, לך על TOEFL קודם (תרשם לתאריך נוח ללא קשר לGMAT). שוב זו דעתי מניסיוני האישי ותחת ההנחה שאין יותר מדי מה ללמוד לטופל.To: liran
גילעם שלום,
תודה על התשובה. רציתי לדעת מהם הסיכויים שלי לקבלת מלגה בהתחשב בנתונים שלי..
לירן, להערכתי (ולצערי) הסיכויים למילגה נמוכים.
שוב תודה,
Liran
בבקשה!
צוות ארינגו
(גילעם)To: noa12
שלום,
סיימתי השנה תואר ראשון במנע"ס בעברית בממוצע 87, אני בת 28 ובעלת ניסיון של יותר מ-5 שנים של ניהול (קצינה בצבא + ניסיון בחוץ).
עוד לא עשיתי ג'ימט, ואני לא לגמרי יודעת להעריך כמה אני אקבל אם להיות כנה. ציון הפסיכומטרי שלי הוא 682.
רציתי לדעת האם יש סיכוי ואם כן כמה הוא ממשי:) לאוניברסיטאות הבאות: (או לאוניברסיטאות אחרות שבהן הסיכויים טובים יותר?)
Cornell, Columbia, NYU, Duke, Ross, Kellogg
על בסיס המידע שלעיל, ובהנחה של חיבורים והמלצות חזקים וציון GMAT של 680, להערכתי תהיי מועמדת חזקה בתוכניות כגון אמורי, בבסון ו-טקסס, תחרותית ב-קורנל, דיוק ו- NYU, בין תחרותית לסטרצ' (קרוב יותר לתחרותית) ב-מישיגן, ובין תחרותית לסטרצ' (קרוב יותר לסטרצ') ב-קולומביה וב-קלוג.
תודה!
בבקשה. בהצלחה!
צוות ארינגו
(גילעם)To: indig0
גילעם.
אני מעוניין להתקבל לרוטמן קנדה כבחירה ראשונה ועוד כמה כ backup
קצת רקע עליי:
מהנדס חשמל עם ניסיון של שנתיים בעבודה נוכחית שנתיים בקודמת (הודו באמצע) רוצה לעשות total career switch
סיימתי טכניון 88 , אני יכול להשיג מכתבי המלצה טובים מהעבודות , מצפה ל GMAT טוב. (לא פחות מ 700) , יש לי רקע התנדבותי לא רע.
איך היית מגדיר את סיכויי ?
על בסיס המידע שלעיל, ובהנחה של חיבורים והמלצות חזקים וציון GMAT של 700, להערכתי תהיה מועמד חזק ב-טורונטו.
הדילמה שלי כרגע היא מתי להרשם ל GMAT., הם ממליצים כמוכם כמה שיותר מוקדם (בגדול) , כמו כן הם רושמים שהקבלה היא תהליך מתגלגל ושיש מעיין דדליין ל 15 לנובמבר ש 1. מי שמגיש עד אז מקבל תשובה בינואר ו- 2. מועמדים בינלאומיים יתקבלו אחרי תאריך זה.
אז הגשה ל 15 בנובמר נראה לי הגינוי. הבעייה היא שהתחלתי ללמוד עכשיו וקשה לי להכנס לקצב לימודים טוב , ויש לי חו"ל של שבוע באמצע אוקטובר , וגם הבנתי שבד"כ עושים toffel כשבוע אחרי ה GMAT , כלומר ה GMAT יהיה בערך ב 7.11 , אני מפחד שלא יהיה לי מספיק זמן ללמוד.
אז השאלות שלי הן:
1.איך זה עובד ברוטמן ? זה סבבים ? זה סתם תאריכים ?
בגדול מדובר בתהליך מתגלגל (rolling admission). עדיף לפנות כמה שיותר מוקדם (כל עוד אתה לא פוגע באיכות האפליקיישן. אם אתה פוגע, אז צריך לשקול את גודל הפגיעה מול גודל העיכוב ולהחליט מה פחות בעייתי…). בתוך המסגרת הזו של rolling admission יש משהו שדומה לסבבים – ה-early decision דדליין בנומבר, והדדליין השני של ה-early decision (בפברואר). ככל שתגיש בסבב מוקדם יותר, תקבל תשובה מוקדם יותר.
2. ספציפית לרוטמן האם כדאי לי לחכות קצת וללמוד יותר טוב ?
השאלה כאן היא עד כמה תשפיע הגשה מוקדמת על איכות האפליקיישן וציון ה-GMAT. במידה ותהיה לכך השפעה שלילית ניכרת (וממה שאתה מתאר נשמע שזה עלול להיות המצב), כדאי לשקול לחכות עם ההגשה ל"סבב השני" (אבל להגיש כמה שיותר מוקדם בתוכו ולא לחכות לדדליין). במידה וההשפעה השלילית של הגשה מוקדמת תהיה נמוכה מבחינת איכות האפליקיישן וציון ה-GMAT ומדובר בעיקר ב"אי נוחות" ולחץ, כדאי לך בכל זאת לעשות את המאמץ ולהגיש מוקדם על מנת לשפר את סיכוייך.
3. ואם יצא ציון לא מספיק , אני יכול לעשות עוד אחד תוך חודש , זה יראה רע או שלא נורא ?
בדרך כלל התוכנית תייחס משמעות זניחה (אם בכלל) לציון הנמוך יותר. על פי ניסיוננו ההשפעה של העובדה שעשית את המבחן פעמיים תהיה נמוכה.
מקווה שעזרתי. בהצלחה!
צוות ארינגו
(גילעם)To: aringo a
שלום רב,
האם ידוע לכם אם בתי הספר מקבלים מבחני הערכת אנגלית מלבד הטופל? האם יש מבחן אחר שניתן לעשות?
לא נשארו מועדים לטופל לחודש ספטמבר בישראל… ובעקבות כך אני לא אוכל להגיש לסיבוב ראשון השנה…
למישהו יש רעיון?
To: All
יש תמיד אפשרות ליסוע לחו"ל לעשות טופל (אני יודע שזה מביא לך את הסעיף עכשיו ואתה בטח חושב "איך אטוס באמצע העבודה? כמה בדיוק יעלה לי הטופל ה-XXXX הזה?!"
הייתי באותו מצב. במקרה שלי לא היו מועדים והמועד שלנו התבטל בגלל בעיות טכניות. לחצנו וקיבלנו מועד נוסף (עבד רק בגלל הבעיות הטכניות).
פנה לבתי ספר ובדוק האם מוכנים לחכות לטופל (זה היה המקרה אצלי) ובדוק האם יש עוד מבחן קביל (בחלק מבתי הספר מקבלים את IELTS שאתה יכול לעשות בארץ ב- 800 ש"ח). MIT לא דורש טופל אז כל מקרה לגופו.To: gal523
שווה לפנות לבתיה"ס ולנסות להסביר להם את המצב – ייתכן שתוכל לקבל "הארכה" להגשת הציונים…
בכל מקרה, זה נושא כאוב וידוע שנמשך זה מספר שנים, ובפעמים קודמות לחץ מסיבי (טלפונים, מיילים, פניה לשירות הלקוחות בחו"ל וכיו"ב) על מארגני הבחינות הוביל להוספת מועדים.דרך אגב, גם INSEAD לא מגביל אותך ספציפית ל-TOEFL. ביה"ס מקבל מגוון יחסית גדול של בחינות רמה באנגלית, כולל ה-IELTS הזמינה בישראל.
עוד מידע לגבי דרישות הסף של INSEAD בנוגע לידיעת אנגלית אפשר למצוא כאן: http://www.insead.edu/mba/admissions/checklist.cfm (יחסית בתחתית הדף)…To: epony
שלום גלעם
שמי אוהד, ברצוני לדעת עד כמה מייחסים חשיבות במוסדות לציון החיבורים במבחן הג'ימאט.
קיבלתי ציון 690 אך בחיבורים הציון הוא 3.5
בנוסף, האם המוסדות מבחינים בין עבודה שנעשתה במקביל לתואר (משרה מלאה- מנהל איזור ברשת בתי קפה מובילה במקביל ללימודי ערב במכללה למנהל במלגת הצטיינות מלאה) ובין עבודה שנעשתה לאחר התואר.
תודה
To: All
תודה רבה.. אך חלק מבתי הספר אליהם אני מעוניין להגיש לא מקבלים תחליף טופל…
בהמשך לשאלתי מלפני כמה הודעות אודות הטופל –
עד כמה אתם מעריכים ששליחת מייל לבתי הספר עם בקשה להגיש את האפליקיישן ללא הטופל, והעברת הציון שלו רק כחודש אחרי, תפגע במועמדותי? האם זה לא מרמז על חוסר תכנון אחריות? הסיבה לאי עשיית המבחן היא שניסיתי לקבועו רק בתחילת החודש, ואין תאריכים פנויים בכל חודש ספטמבר. יש לי ציון 42 בורבל של הג'ימאט, האם כדאי לציין זאת בבקשה?תודה,
גלTo: All
שלום רב,
שאלה אודות אחד החיבורים המבוקשים (לתכנית של וורטון) בו מבקשים לדבר על אירוע של culture shock. אילו משני הסיפורים הבאים להערכתך חזקים יותר
-סיפור עדכני יחסית על סיפור אישי שקרה לי בטיול, מעניין אבל ללא אדמישן דרייברז משמעותיים
– סיפור על הסתגלות למעבר לתיכון בארץ מתיכון בארצות הברית, והפיכה ליו"ר מועצת תלמידים ועשיית מגוון פעיליויות בתיכון על מנת לשפרו לרמת התיכון האמריקאי בו הייתי, שהחיסרון כאן זה שזה מלפני 10 שנים.תודה רבה,
גלTo: All
שלום לכל המגישים בסיבוב הראשון:
ניתן לבצע בדיקה של חבילת החיבורים שהכנתם לאוניברסיטה מסוימת (aringo Test Drive – אחד משירותי התמיכה המהירה).
בשל הקירבה לדדליינס, מספר המקומות מוגבל.
השירות פתוח למצטיינים ו/או ללקוחות ארינגו בלבד.
להזמנת מקום ופרטים פנו אל [email protected]
בהצלחה לכולם!
אולגהTo: gal523
שלום רב,
האם ידוע לכם אם בתי הספר מקבלים מבחני הערכת אנגלית מלבד הטופל? האם יש מבחן אחר שניתן לעשות?
לא נשארו מועדים לטופל לחודש ספטמבר בישראל… ובעקבות כך אני לא אוכל להגיש לסיבוב ראשון השנה…
למישהו יש רעיון?
בהחלט – תוכל לראות כאן את המדיניות של כל תוכנית לגבי תחליפי TOEFL:
http://aringo.co.il/HebrewSite/h-schools.asp (יש ללחוץ על שם התוכניות שמעניינת אותך)
וכמו כבר ציינו, אם אתה חייב לעשות את ה-TOEFL ואין מועד פנוי בארץ (גם לאחר שהפעלת לחץ!) יש את האפשרות (המבאסת…) לעשותו בחו"ל.
מקווה שעזרתי. בהצלחה!
צוות ארינגו
(גילעם)To: ohad.haj
שלום גלעם
שמי אוהד, ברצוני לדעת עד כמה מייחסים חשיבות במוסדות לציון החיבורים במבחן הג'ימאט.
קיבלתי ציון 690 אך בחיבורים הציון הוא 3.5
ציון של 3.5 ב-AWA הוא גבולי ולעיתים קרובות נתפס כבעייתי. בתיה"ס בד"כ אינם מפרסמים מדיניות ברורה בעניין, אבל כדאי שתפנה במייל לתוכניות שמעניינות אותך, תציג את הציון ותשאל אם הוא קביל ואם יש משהו שאתה צריך/יכול לעשות לגביו. בד"כ ה-3.5 לא יפסול אותך לחלוטין אבל יעורר concern משמעותי (שניתן להקל עליו אם ציון החלק המילולי ו/או ה-TOEFL שלך חזק למדי).
בנוסף, האם המוסדות מבחינים בין עבודה שנעשתה במקביל לתואר (משרה מלאה- מנהל איזור ברשת בתי קפה מובילה במקביל ללימודי ערב במכללה למנהל במלגת הצטיינות מלאה) ובין עבודה שנעשתה לאחר התואר.
נסיון במהלך התואר, ובייחוד אם מדובר במשרה מלאה, ייתפס בד"כ כנסיון עבודה לכל דבר ויכול לתת לך "נקודות" על אלמנטים כגון ניהול, עבודת צוות, הישגים וכו'. עם זאת, נסיון לאחר התואר בד"כ ייחשב ל"חזק" יותר בהשוואה לנסיון זהה שבוצע לפני או במהלך התואר, הן בגלל שהוא "חדש" יותר והן בגלל שהוא בד"כ נתפס כ-"מקצועי" או "רציני" יותר.
תודה
בבקשה, אוהד. בהצלחה!
צוות ארינגו
(גילעם)To: gal523
בהמשך לשאלתי מלפני כמה הודעות אודות הטופל –
עד כמה אתם מעריכים ששליחת מייל לבתי הספר עם בקשה להגיש את האפליקיישן ללא הטופל, והעברת הציון שלו רק כחודש אחרי, תפגע במועמדותי? האם זה לא מרמז על חוסר תכנון אחריות? הסיבה לאי עשיית המבחן היא שניסיתי לקבועו רק בתחילת החודש, ואין תאריכים פנויים בכל חודש ספטמבר. יש לי ציון 42 בורבל של הג'ימאט, האם כדאי לציין זאת בבקשה?
להערכתי שווה לשלוח פנייה כזו, תוך ציון נתונים אובייקטיבים לגבי יכולותייך באנגלית (למשל, הציון המעולה שלך בחלק המילולי של ה-GMAT), הסברת הבעייתיות בתאריכים, וכמובן התחייבות לשלוח את הציון כמה שיותר מהר. להערכתי הסיכוי שמכתב כזה לכשעצמו יפגע בסיכוייך קטן. אם אכן תהיה פגיעה מעצם כתיבת המכתב (סיכוי קטן כאמור), אז היא תהיה קטנה עד בינונית (יותר לכיוון הקטנה). עם זאת ישנה סבירות גבוהה שבנסיבות שציינת מרבית בתי הספר לא יסכימו לתת לך את "חודש החסד" הזה.תודה,
גל
בבקשה, גל. בהצלחה!צוות ארינגו
(גילעם)To: gal523
שלום רב,
שאלה אודות אחד החיבורים המבוקשים (לתכנית של וורטון) בו מבקשים לדבר על אירוע של culture shock. אילו משני הסיפורים הבאים להערכתך חזקים יותר
-סיפור עדכני יחסית על סיפור אישי שקרה לי בטיול, מעניין אבל ללא אדמישן דרייברז משמעותיים
– סיפור על הסתגלות למעבר לתיכון בארץ מתיכון בארצות הברית, והפיכה ליו"ר מועצת תלמידים ועשיית מגוון פעיליויות בתיכון על מנת לשפרו לרמת התיכון האמריקאי בו הייתי, שהחיסרון כאן זה שזה מלפני 10 שנים.החשיבות של תוכן הסיפור האישי הזה היא כל כך גדולה לתשובה שלי שקשה לי לענות בלי לדעת מהו הסיפור האישי. הסיפור מתקופת התיכון הוא סביר. יש בועדות קבלה נטיה לפעמים לזלזל קצת בסיפורים מתקופת התיכון אלא אם הם חזקים במיוחד. עם זאת, בהקשר של culture shock הסיפור הזה הוא מאוד מתאים להערכתי ובד"כ לא ייתקל בתגובה כזו. סה"כ הוא נשמע סיפור די טוב, השאלה היא אם יש לך אלטרנטיבות חזקות יותר (כגון הסיפור האישי הנ"ל).
תודה רבה,
גלמקווה שעזרתי, גל. בהצלחה!
צוות ארינגו
(גילעם)To: aringo
שלום גילעם,
רציתי לשאול מה הגישה באוניברסיטאות המובילות לעבודה בשיווק רשתי?
האם עבודה בחברה שכזו יכולה לשפר את הניסיון הניהולי/היזמותי שלי?
אם כן, באיזו מידה ? ועל איזה קרטריונים הם מסתכלים? היקף של רשת(כלומר, כמה אנשים צריכים להיות תחתי? ) , הזמן שנדרש לי כדי להגיע לרשת גדולה?
To: All
לא גילעם אבל בתור בוגר טרי של התוכנית בקמברידג' אני אנסה לענות על חלק מהשאלות.– אין הבדל משמעותי בקבלה בין סבבי ההגשות למעט הסיבוב האחרון שבדרך כלל יותר תחרותי (כי נשארו פחות מקומות). יש הבדל קטן בנושא מלגות כיוון שיש יתרון במלגות למי שמגיש מוקדם יותר.
– אם את יכולה לשפר את הגימאט ולהגיש מאוחר יותר, עדיף לדחות את ההגשה.
– ממוצע הגימאט בכיתה הוא 690. ככל שאת מתרחקת מהממוצע, את תצטרכי לפצות על כך באלמנטים אחרים באפליקשון. רוב הישראלים בתוכנית בשנים האחרונות היו עם גימאט מעל הממוצע של המחזור.
– הממוצע של התואר הראשון שלך מספק מבחינת בית הספר. יותר חשוב הנסיון התעסוקתי מאז התואר הראשון.
– לגבי לימודי ההשלמה – את יכולה לרשום אותם באפליקשון מבלי לציין ממוצע.
מקווה שעזרתי,
To: merav
שלום גילעם,
רציתי לשאול מה הגישה באוניברסיטאות המובילות לעבודה בשיווק רשתי?
האם עבודה בחברה שכזו יכולה לשפר את הניסיון הניהולי/היזמותי שלי?
אם כן, באיזו מידה ? ועל איזה קרטריונים הם מסתכלים? היקף של רשת(כלומר, כמה אנשים צריכים להיות תחתי? ) , הזמן שנדרש לי כדי להגיע לרשת גדולה?
עפ"י נסיוננו, אין בועדות הקבלה של התוכניות המובילות מדיניות או "גישת ועדה" בנושא הזה. סביר שההתייחסות תהיה עפ"י דעתו של הקורא לגבי התחום הזה. אם הקורא עצמו היה פעיל מאוד בנושא הזה, סביר שגישתו תהיה מאוד חיובית. להערכתי (ובייחוד בהקשר של ארה"ב, שם התעשייה הזו חזקה יותר מבארץ וסובלת מבעיות תדמית משמעותיות), הקורא ה"ממוצע" יחזיק בדעה נייטרלית או שלילית (סביר יותר שלילית) כלפי העיסוק הזה, ובסטראוטיפ שלילי כלשהו (ולא בהכרח מוצדק…) לגבי "סוג האנשים האלה". כנגזרת מכך, להערכתי התרומה ל-admission drivers כגון ניהול ויזמות תהיה, אצל מרבית הקוראים, נמוכה.
מקווה שעזרתי… ההערכה שציינתי למעלה מבוססת על שיחות ספורדיות לאורך השנים. אנחנו מחפשים בעצם את דעתו של "קורא האפליקיישן הממוצע". אם תוכלי למצוא מחקר לגבי תפיסות הציבור בנושא הזה (ובייחוד תפיסות של אנשים משכילים ממעמד בינוני-גבוה) סביר שהוא ייתן לך תשובה מבוססת יותר בעניין.
בכל מקרה, אכן תהיה חשיבות לתוכן ולדרך הצגת הדברים. הישגים מיוחדים (כגון: הראשונה בארץ שהקימה רשת של יותר מ-100 אנשים בתוך פחות משנה – שיפור של שנתיים לשיא הקודם), היקף המכירות, היקף החברים ברשת – סביר שכל אלה ישפרו את התפיסה של הנסיון הזה. מעבר לכך, ישנה שאלה אסטרטגית שכדאי שתבחני אותה – לאור שאר נסיון העבודה שלך, ולאור ההישגים שלך בשיווק הרשתי – האם כדאי בכלל להציג את הנסיון שלך בשיווק רשתי? או אולי הוא יגרע יותר מאשר יוסיף?
מקווה שעזרתי. בהצלחה!
צוות ארינגו
(גילעם)To: orior
גילעם שלום,
אני רוצה להגיש אפליקיישן ל-MBA בקיימברידג' ואוקספורד לספטמבר 2010
הרקע שלי-
אני רו"ח, התחלתי לעבוד לפני 4 חודשים בחברה בינ"ל שהיא מותג חזק בעולם , כ- commercial specialist.
כלומר, ניהול פרויקטים בהיקף כספי גדול, מהפן המסחרי-כלכלי שלהם כולל, בין היתר, מו"מ על חוזים ועבודה שוטפת מול גורמים בחו"ל.
לפני כן עשיתי התמחות בראיית חשבון (שנתיים במשרה מלאה) בפירמת ראיית חשבון בינ"ל מהגדולות בעולם, במחלקת הייעוץ העסקי-כלכלי.
במסגרת התפקיד ביצעתי הערכות שווי, בדיקות נאותות ועוד שלל עבודות מימוניות וכלכליות. כמו כן, הייתי אחראית על שני עובדים על בסיס פרויקטלי.יש לי תואר במשפטים (ממוצע- 81) וחשבונאות (ממוצע- 85, סיימתי בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב.
היייתי קצינת חינוך בצבא ופיקדתי על כ- 20 חיילים בתפקידי האחרון
יש לי רקע של פעילות התנדבותית.
התחלתי לעבוד עם ארינגו כבר בפברואר,עשיתי הפסקה ורק לאחרונה החלטתי סופית שאני רוצה MBA
באחת התוכניות המובילות של שנה באירופה, והמשכתי לעבוד איתכם, כך שיש לי כבר בסיס חלקי לאפליקיישן.
אולם, נוצר מצב שיש לי בעיה של זמנים לאור הנתונים הבאים:עשיתי ג'ימט פעם אחת (לפני 3 שנים) וקיבלתי 640 (80%) (45 כמותי (אחוזון 78%), 34 מילולי (71%), 4 בחיבורים (34%).
אין לי ספק שאני יכולה להוציא יותר (פסיכומטרי- 706, בזמנו עשיתי קורס בקידום 700) ושהציון נבע מנסיבות אישיות שהיו באותו זמן...אשמח אם תוכל לעזור לי במספר סוגיות (מצטערת מראש על השאלות הרבות (J):
1. כיצד אתה מעריך את סיכויי הקבלה שלי לתוכניות האלו מבלי לשפר את הג'ימט, בהנחה של חיבורים והמלצות חזקים?
על בסיס המידע שלעיל, ובהנחה של חיבורים והמלצות חזקים, להערכתי תהיי מועמדת תחרותית עד סטרצ' (קרובה יותר לתחרותית) בשתי התוכניות.בכל מקרה, התחלתי ללמוד למבחן, כשהיעד הוא לגשת בסוף אוקטובר ורק אז אוכל שוב להמשיך לעבוד על האפליקיישן. אני מתלבטת אם כדאי לי לגשת עם הג'ימט הקיים ולשפר אותו אחרי ההגשות (למטרה של מציאת עבודה אח"כ למשל) כי אני מפחדת שאני לא אספיק לעבוד על האפליקיישן כמו שצריך, בזמן שיישאר. ההחלטה תלויה, בכמה ג'ימט טוב יותר ישפר את סיכויי הקבלה? אם אני מבינה נכון, לאיזון בין מרכיבי הציון חשיבות רבה, מה זה ציון מאוזן?
על בסיס המידע שלעיל וציון GMAT של 680, להערכתי תהיי מועמדת תחרותית, קצת לכיוון החזקה, בשתי התוכניות. ב"ציון מאוזן" הכוונה בדרך כלל לאחוזון ה-75% גם בחלק המילולי וגם בחלק הכמותי. בתוכניות מסוימות אכן יש לכך חשיבות רבה (הבולטת ביותר היא התוכנית של אינסאד), אם כי בקיימברידג' על פי ניסיוננו החשיבות נמוכה יותר.
2. מה ההבדל בין סיכויי הקבלה של R2, R1 ו- R3 בבתי הספר הללו?
על פי ניסיוננו באוקספורד קיימת עדיפות קלה (שבשנים מסוימות גם מתהפכת) להגשה בראשון על פני השני ועדיפות גדולה לשני על פני השלישי. בקיימברידג' (5 סבבים) ההבדלים קטנים עוד יותר (אם כי בהנתן איכות אפליקיישן זהה לחלוטין ונתונים זהים לחלוטין, אני ממליץ להגיש בסבב כמה שיותר מוקדם – גם אם הפערים קטנים, בד"כ יהיה פער כלשהו) חוץ מהסבב החמישי, שהוא בעייתי. גם הסיכויים למילגה קטנים ככל שאת מתקרבת לסבב האחרון.
3. האם העובדה שיש לי ממוצע של 81 במשפטים, בנוסף להצטיינות בחשבונאות מרעה למעשה את מצבי מאשר אם היה לי רק תואר אחד בהצטיינות? איך אפשר להציג את זה?
אכן, תואר אחד בהצטיינות היה חזק יותר. להערכתי ההבדל מבחינת סיכויי הקבלה שלך (בהקשר של שתי התוכניות האלה) קטן עד בינוני.4. למדתי לימודי המשך בחשבונאות באוניברסיטת ת"א (שנת השלמה) לקראת בחינות המועצה. אני רוצה לרשום את זה באפליקיישן, אולם, הממוצע בלימודים כאלו הוא נמוך שכן נדרש רק לעבור את המבחנים כך שאף אחד לא שם לב לציונים. איך אפשר לבטא כזה דבר באפליקיישן?
במידה ומבקשים ממך לציין זאת באפליקיישן, כולל הציונים, את צריכה לעשות זאת, ותוכלי להסביר את העניין בחלק של מידע נוסף באפליקיישן. במידה ואת לא נדרשת לציין זאת, עדיף לא להזכיר את הציונים (ותשקלי, על מנת שלא לעורר שאלות, אם היתרון מהזכרת הלימודים האלה עולה על החסרון).5. רק אציין שרציתי גם להגיש לאינסיאד. אם אני מבינה נכון, אין לי מה להגיש לשם מבלי לשפר את הג'ימט?
על בסיס הציון הנוכחי והמידע שלעיל להערכתי תהיי סטרצ' באינסאד. עם ציון GMAT של 680, ובהנחה של חיבורים והמלצות חזקים, תהיי להערכת מועמדת תחרותית באינסאד.תודה רבה,
אורי
בבקשה, אורי. מקווה שזה עזר. בהצלחה!צוות ארינגו
(גילעם)To: All
היי צוות ארינגו,
שאלה לגבי הערכות ממליצים:
הממליץ שלי שאל אותי מה לעשות לגבי הדירוגים המספריים בוורטון, האם לתת הכל 1%? האמת שאני לא ממש בטוח כי אם הכל 1% כנראה שהדירוג חסר משמעות ולא יתייחסו אליו ברצינות, ומצד שני מן הסתם אתה לא רוצה להסתכן בדירוגים נמוכים מידי.אני יודע שהשאלה הזו מפירה כנראה את הקוד האתי כי אסור לך להיות מעורב בתהליך ההמלצה אבל אם בכל זאת הממליץ היה מספיק נחמד כדי לשאול, אז לפחות אני אתן לו תשובה מושכלת….
מה דעתכם?
תודה מראש!
To: All
שלום גילעם
אני מעוניין להתחיל ללמוד באחד מהטופ 10 בעוד בערך שנתיים.
גיל: 28
דובר: עברית, אנגלית.
אזרחות: ישראלית, אמריקית.
סיימתי תואר בכלכלה באונברסיטת תל-אביב עם ממוצע 88.
אני כרגע לומד ל-GMAT, אני מצפה ל-720 במקרה הגרוע.
אין לי כרגע נסיון עבודה רלוונטי ולכן אני מחפש לעבוד עכשיו שנתיים (בתקווה בחברה בינלאומית מכובדת) על מנת שאוכל לצבור נסיון. האם עוד נסיון עבודה באמת יועיל לבקשה שלי או שהצבא יספיק? (בצבא שירתתי ביחידה מיוחדת של תותחנים)
בנוסף הייתי רוצה לברר האם האונברסיטות מתחשבות בקבלה שלהם באנשים עם לקיות למידה והפרעות קשב יחסית חמורות? (ואם כן מה מידת ההשפעה?)
באבחון האחרון שעשיתי (בשביל ה-GMAT) קיבלתי "המלצה חמה" ל-100% תוספת זמן ל-GMAT ושאר ההקלות.
תודה רבה
גיאTo: guym
גיא,
אני לא גילעם, אבל יש לי דעה בעניין אם אתה מעוניין. בשום פנים ואופן לא לחכות שנתייים. לא יעזור לך במידה משמעותית להתקבל, ועלול להזיק לך בצורה משמעותית. בנוסף, אל תשכח שהשקעה כספית כה גדולה עדיף לעשות כמה שיותר מוקדם בחיים. אני הייתי מגיש אפליקציה עוד השנה, מקסימום שנה הבאה. יש עוד תשובות דומות שלי בעניין זה.
דרך אגב, שירות צבאי זהו ניסיון עבודה לכל דבר.
בהצלחה,
ארנון
To: All
היי ארנוןתודה על התגובה.
איני חושב שהשנה הזאת אוכל להספיק להרשם, אך 2010 היא בהחלט אופציה.
אפשר לשאול מדוע לדעתך המתנה של עוד שנתיים יכולה להזיק באופן משמעותי?
ומדוע לדעתך הנסיון הצבאי שלי (שהוא די סטנדרטי לכל הדעות חוץ מאולי עניין היחידה המיוחדת) מספיק?גיא
To: guym
גיא,
פשוט משום שאתה כבר בן 28.
תחשוב מנקודת המבט של בית הספר למנהל עסקים. איך הם בוחרים מישהו שהם רוצים שילמד אצלם?
1. מישהו עם פוטנציאל גבוה (ציון ג'ימאט גבוה, ציון תואר ראשון גבוה, התקדמות מהירה בקריירה עד כה).
2. מישהו שהם יוכלו להשפיע עליו ולשנות אותו – כדי שבאמת ישתנה וישתפר, אבל גם בשביל שבעתיד יגיד שלבית הספר למנהל עסקים היתה תרומה משמעותית להצלחה שלו – כי אחרת לא יהיה שגריר טוב לבית הספר ולא יתרום כספים חזרה.
3. מישהו שאכן יגיע רחוק ובית הספר יהיה גאה שהוא בוגר שלהם – בין השאר, זה אומר שאתה צריך להיות צעיר די הצורך על מנת להגיע רחוק. לדוגמא, מנכל ג'נרל אלקטריק לא נבחר מעל גיל 40-45. מישהו שמסיים את בית ספר למנהל עסקים בגיל 28 עוד יכול איכשהו להתקדם מספיק רחוק כדי להיות מנכ"ל ג'נרל אלקטריק. מישהו שמסיים בכל 35 כבר לא יגיע לזה אף פעם. זוהי כמובן רק דוגמא אחת אבל יש עוד הרבה כאלה.
ככל שתדחה את האפליקציה אתה נהפך לפחות אטרקטיבי מהסיבות הנ"ל, שלא לדבר על העובדה שההשקעה הופכת להיות לפחות כדאית עבורך. דרך אגב, אני החלטתי להגיש אפליקציה בחודש אוקטובר והצלחתי להגיש לחמישה בתי ספר לסיבוב השני – אז זו עדיין אפשרות גם עבורך.
למה הניסיון הצבאי שלך מספיק? כי ניסיון צבאי זה כמו ניסיון עבודה… והיית בצבא מספיק זמן. האמריקאי הממוצע לא מקבל שמינית מהניסיון שאתה קיבלתי בצבא שלנו באותה תקופת זמן.
שורה תחתונה, לך ולכל האחרים שקוראים תגובה זו – אל תדחו אפליקציות לבתי ספר למנהל עסקים יותר מדי. ברגע שאתם מרגישים מוכנים – תגישו! אם אתה חושב שהאפליקציה שלך קצת חלשה בגלל הניסיון שלך, פשוט תשקיע יותר בדברים אחרים – תוציא ציון ג'ימאט יותר גבוה, תשקיע הרבה במאמרים, תעשה עוד כמה פעילויות התנדבות, וכן הלאה וכן הלאה – אבל אל תדחה את האפליקציה מספר שנים – אתה פשוט תפגע בסיכויים שלך להתקבל.
ארנון
To: All
קבל דיון מקיף על גילאי מנהלים
מה שמוכיח שאולי המציאות שונה בכל מני מקומות פרט לג'נרל אלקטריק
http://www.usatoday.com/money/companies/management/2008-08-12-obama-mccain-age-ceos_N.htmעצתי תגיש כשתהיה מוכן (הכוונה למוכנות פנימית) זה צעד לא קל ולא פשוט כלכלית חברתית משפחתית אישית כאשר כל צעד קשה יותר מהקודם לו (ציטוט של תלמיד וורטון שאת שמו אני לא זוכר בכנס שלהם במרכז הבין תחומי בשנת 2008)
כמובן שצריך לבחור את בתי הספר אליהם תתאים בכל זמן שבו תבחר להגיש מועמדות (רמז מקום בדירוג לא שווה התאמה)
יש בתי ספר שיותר סובלניים לגילאים נכבדים כמו 30 פלוס ויש בתי ספר כמו בית ספר מוביל בדירוגים וחקייניו שמניחים שהעולם שייך לצעירים (עד שהם גורמים לכלכה העולמית לקרוס כנראה)
עמדתי היא שאינטלגנציה כמובן לא קשורה לגיל אבל נסיון (מה שנקרא חוכמת חיים) בא עם הגיל.
שאלה נוספת היא עם אלו אנשים אתה רוצה לבלות את השנתיים הבאות בחיים שלך עם קבוצה הומוגנית של חסרי בגרות, תחרותיים בעלי ראיית עולם צרה, או קבוצה מגוונת, של אנשים שראו ועשו דברים שונים בכל העולם שמוכנים לשתף פעולה ולהושיט עזרה
(אין באמור לעיל כדי לטעון שבית ספר כזה או אחר כולל אנשים כאלה או אחרים)To: All
רן,
הייתי נזהר מעט עם ההמלצות וההכפשות, אכן לגיל מבוגר יותר יש יתרונות רבים, אולם זהו חיסרון בניסיון להתקבל לרוב, אם לא לכל, ביה"ס בעשיריה הראשונה, וגם בשניה.
במו כן, בכיתתי פגשתי "ילדים" בני 24 שהוכיחו בגרות רבה יותר מ"זקנים" בני 31. מדובר (תמיד!) בחבורה הטרוגנית של אנשים ולך, כסטודנט, ניתנת הזכות להתחבר למי יותר ולמי לא.גיא,
אינני מכיר אותך, ולכן לא אנסה לשכנע אותך לבחור מסלול מסוים. במקומך, הייתי מתייעץ עם בעלי מקצוע שלהם הניסיון להמליץ, תוך התחשבות בפרופיל המלא שלך.
כמו כן, קח בחשבון מה הן המטרות שלך לאחר הלימודים (גם אם הן מעורפלות כרגע), אם תרצה לעסוק בIB, אתה באיחור רציני ברגע זה. אם תרצה להיות יזם – אף פעם לא מאוחר מדי.
דבר נוסף שעליך לבדוק הוא מידת ההתאמה שלך לביה"ס אליהם אתה ניגש – ידע זה תוכל לרכוש תוך בדי קריאת הפוסטים של ביה"ס בפורום זה, ובעיקר ע"י שיחות עם בוגרים ותלמידים בביה"ס השונים. צור עימם קשר, אם דרך דפי פורום זה או ישירות – אני בטוח שרובם, אם לא כולם, ישמחו לענות ולשתף אותך בחווית הלימודים האישית שלהם.שנה טובה וגמר חתימה טובה,
איילTo: All
יתכן לאנשים יש "חלום" על לימודי MBA והם מתחילים לפעול בכיוון הזה רק בקירבת שנות ה-30 שלהם. הבעיה היא שאחרי שהחלום של לימודי ה-MBA מתגשם הם מתעוררים ומגלים שצריך גם לעבוד בסוף התואר.
אנשים, אתם צריכים לחשוב גם על הצעד אחרי ה-MBA. אכן ,קשה יותר להתקבל אחרי גיל 30, אבל הרבה הרבה יותר קשה (קשה יותר באופן קיצוני אם מדובר בשינוי קריירה) למצוא עבודה כבוגר MBA טרי – עמוק בתוך שנות ה-30.
למרבית המועמדים הישראלים מגיל 30 ומעלה כדאי לחכות 2-3 שנים ולשקול תוכניות Executive MBA / Weekend MBA / Part Time MBA מאחת התוכניות המובילות.
מרבית הסטודנטים בתוכניות full time MBA צברו מספיק ניסיון עבודה כדי להראות שיש להם פוטנציאל משמעותי להצליח בעתיד. זה ממש לא אומר שניסיון העבודה היה "משמעותי" אלא שהוא היה מספיק כדי להציג את הפוטנציאל של אותם מועמדים להצליח בעתיד.
מרבית העבודות המוצעות לבוגרי MBA הינן למעשה תפקידים מאוד בסיסיים שנועדו לבדוק את ההתאמה שלהם לניהול בכיר בעתיד, השכר טוב אבל התפקידים זוטרים למדי ומצומצמים מאוד מבחינת האחריות הניתנת לבוגר הטרי. השכר גבוהה יחסית כי החברות רוצות למשוך אליהם אנשים בעלי פוטנציאל וכך הן מצפות לבנות את שדרת ההנהלה העתידית שלהן.
מערכת האינטרסים של בתי הספר למינהל עסקים בארה"ב זרה לחלוטין לישראלי הממוצע. הגורם הכי משפיע בבתי הספר הם "מועצות בוגרים" או "מועצות נאמנים", לבוגרי בית הספר יש השפעה חזקה מאוד על בית הספר מאחר ש"בעל המאה הוא העל הדעה" והם מהווים את המקור העיקרי למימון בית הספר ולא שכר הלימוד אותו משלמים הסטודנטים. את הבוגרים מעניין בעיקר דבר אחד – המוניטין של בית הספר, המוניטין של בית הספר משרת אתם ובוגרים אלו הם stakeholders במוניטין בית הספר. לכן, יש להם אינרטס חזק שמוניטין ודירוגי בתי הספר יהיו טובים ככל האפשר – זו הסיבה שאיכפת להם כלכך שבית הספר ידאג במידה רבה לאינטרסים של החברות המגייסות.
חברות שבאות לקמפוסים לגייס בוגרי full time MBA מעוניינות בכישרון רב ובקנבס נקי כדי שהם יוכלו לעצב את המועמד לפי רצונותיהם. לכן הם מועניינות ב"מספיק" ניסיון עבודה כדי להראות פוטנציאל אבל לא יותר מדי להתעסק עם בעיות overqualified של עובדים. נקודה נוספת, החברות ה"נחשבות" בקמפוס הם הבנקים (עדיין), חברות הייעוץ המובילות וכן תוכניות העתודה הניהולית של החברות הגדולות (leadership development programs) לכל העבודות הנ"ל קשה מאוד (ממש ממש קשה) להתקבל אחרי גיל 30.
כמה אנשים עם בני 30+ מוכנים לעבוד 80-100 שעות בשבוע, לא לראות את הבית והמשפחה, לעבוד בעבודות זוטרות וכל זאת בשביל הפוטנציאל העתידי לצמיחה בתוך החברה או פיתוח ה exit strategy (תוך 3-5 שנים) שלהם מחברות הייעוץ או הבנקים. החברות מודעות לבעיות האלה ומחפשות את ה"ילדים", בתי הספר מודעים לצורך הזה ומספקים לחברות בוגרים צעירים – חשבון פשוט, מי שמתחיל ללמוד בגיל 30 יסיים בגיל 32 והכל נהיה יותר מסובך…
למה הרווארד מציעים את תוכנית 2+2?
אני התחלתי את הלימודים שלי בגיל 28 ואני מרגיש שאני על הגבול, אם הייתי מחכה שנה הייתי כבר זקן מדי – מרבית הסטודנטים צעירים ממני. נכון שהממוצע הוא 28 אבל בתי הספר אינם מפרסמים את החציון (להערכתי 25.5-26), ישנם לא מעט בוגרי צבא אמריקאים בני 32-34 אולם אלה מחפשים, במרבית המקרים, עבודות ב-public service או בחברות שעובדות מול הצבא/ממשל.
האמת אולי קשה וכואבת אבל ברוב המקרים מי נמצא אחרי גיל 30 ושוקל לימודי MBA בחו"ל, עדיף שיחפש עבודה בחברה בין-לאומית גדולה וידאג לרילוקיישן לאיזור בו קיימת תוכנית executive MBA/weekend MBA/part time MBA טובה. מרבית האוניברסיטאות מציעות אופציות כאלו – שקגו, מישיגן, וורטון, דארדן… רוב בתי הספר מציעים אופציות ערב/סוף שבוע/אקזקיוטיב. תוכניות אלו אינן "מוצר נחות", זה פשוט מוצר שמיועד לקהל יעד אחר. יש הרבה תוכניות טובות והן נמצאות בכל הערים הגדולות בארה"ב, באירופה ובאסיה.
מה לעשות, זו המציאות.To: All
לגבי הטרוגניות יש יותר ויש הרבה פחות (עיין ערך 30% מועמדים זרים ממדינה X והיתר אמריקאים)
לגבי הבגרות יש ויש אבל לא תצליח לשכנע אותי שהבגרות / בשלות של בוגר קולג' ממוצע בן 24 עם 0 נסיון זהה לזו של יוצא צבא בעל תואר ראשון עם נסיון של מספר שנים בעבודה / צבא
לגבי המלצות כמובן שצריך לקחת בחשבון שבמסלולים מסויימים אכן אין לגילאים מסויימים מה לחפש
האם זה צריך למנוע מאנשים להגיש מועמדות למסלולים מתאימים אחרים ? לא בטוח
אני לא משתגע על לשים על אנשים תוויות ולמיין אותם למסלול "המתאים" מראש
לגבי הכפשות… אני מתנצל מראש בפני כל אלה שמפלים מטעמי דת גזע מין גיל וכיוב'
דרך אגב יש לי דז'ה וו מדיון דומה לפני שנה (לפני שאני הגשתי את המועמדות שלי מה שאומר שאני כנראה מסרב לקבל את המציאות כפי שהיא או שאולי המציאות אינה בהכרח כפי שחושבים לך תדע)To: All
תודה לכולם על תגובות.
נתתם לי הרבה דברים לחשוב על.
החלטתי להגיש את הבקשה שלי בשנה הקרובה ולהתחיל ללמוד בתקווה קצת אחרי גיל 29.
אני מבין מה חלק מכם אומרים אבל כמו שמישהו פה אמר זה חלום ואני לא יכול פשוט לקום ולוותר עליו.
בקשר לגיל בינתיים למזלי (או לצערי :) תלוי איך מסתכלים על זה) אין לי משפחה לטפל בה. בארה"ב אני אגור לבד כך שלא תהיה לי בעיה לעבוד קשה.
עוד פעם זה לא מושלם אך אני לא יכול פשוט לקום ולוותר.גיא
To: All
בהצלחה
אני גם מציע לבדוק בתי ספר עם נתוני גיל "סובלניים" יותר
בין היתר טאק (לפחות כך היה בשנה שעברה) וג'ורג'טאון
רק בשביל הפרספקטיבה אותו דיון התנהל בשנה שעברה בקשר לגילאי 35+ אני לא ממש מאמין שבשנה רף הגילאים ירד ב 6 שנים
בקשר לאקזקיוטיב ההיכרות שלי עם התוכנית הזו מוגבלת אבל מפגשים עם אנשים שם נראה לי שמודבר בחברה ברמה של אלופים בצבא ומנהלי חברות בכירים כך שזה בטח לא הפיתרון למי שבתחילת הדרךTo: All
הי גיא,לא הספקתי לקרוא את כל הת'רד אבל יש לי פרספקטיבה קצת שונה.
אני בן 32, זקן הישראלים בשנה הראשונה בקלוג. האחרים בני 28-31. לא פגשתי פה סטודנט אחד (זר או אמריקאי) מתחת לגיל 26 ולא חסרים מבוגרים יותר. ברגע שמגיעים לכאן הכל נשכח. כולם באותו סיר וזה לא משנה לאף אחד בן כמה אתה.
יכול להיות שהצעד הנכון היה לגשת לפני שנתיים ולסיים ב-2009. הייתי יכול להיות קרוב יותר לגיל הממוצע ולהתאים לשטנצ' של החברות שמגייסות בקמפוס. מצד שני, הייתי מסיים את הלימודים אל תוך המשבר הכלכלי. יש גבול לדברים שאפשר לקחת בחשבון בשיקולים שלך.
עוד לא עברתי את תהליך הריקרוטינג, ההתמחות והעבודה, כך שאני לא לא יכול לומר כמה הגיל ישחק לרעתי. עם זאת, אני יכול להגיד לך שמדובר בעיקר בעניין של החלטה. מדובר בתהליך תובעני ולא פשוט ואתה צריך להחליט מתי הזמן הנכון בחיים שלך לבצע אותו (אם בכלל).
בכל מקרה, לדעתי, אם אתה לא מכוון להרווארד וסטנפורד גיל 29-32 (לתחילת לימודים) הוא סביר לחלוטין. אני לא מסכים עם אור. בתי הספר מקבלים סטודנטים שהם חושבים שיוכלו למצוא להם עבודה, אחרת הסטטיסטיקה שלהם נפגעת. לא כל המשרות הן משרות של 80 עד 100 שעות והתחום שאתה רוצה להכנס אליו הוא מאד משמעותי בעניין הזה.
אם תרצה לדבר על החוויה של לעבור MBA כתרח זקן אתה מוזמן ליצור איתי קשר:) geyal2011 (at) kellogg.northwestern.edu
To: guym, All, rash733, Or.R
בכל הנוגע לגיל המועמד, האמת (כרגיל) נמצאת איפשהו באמצע…
בשנים האחרונות, למעלה מ-50% מהבוגרים בפחות או יותר כל תכניות ה-MBA המובילות מצאו את עצמם מועסקים לאחר ה-MBA בבנק השקעות או בחברה לייעוץ אסטרטגי. שני המגזרים האלה שמים דגש אדיר על היותם מאגר מוחות ועל מתן שירות מיטבי ללקוחותיהם. בוגרי MBA קוסמים להם במיוחד בגלל היכולות האנליטיות שלהם. פועל יוצא של השירותיות הנ"ל הוא שעובדים שעות מטורפות, כולל סופ"שים ולילות לבנים. המשכורות בשמיים (חבילה התחלתית לבוגר MBA באירופה, כולל מענק חתימה ובונוס בסוף השנה יכולה בקלות לגרד את המאה אלף יורו!), אבל ההקרבות גדולות מאוד וההרגשה היא של טירונות. בטווח הבינוני, עם זאת, יש מקום לאופטימיות, מכיוון שנסיון של כמה שנים בתחומים הנ"ל הוא מצרך מאוד נחשק ע"י "ציידי ראשים" וחברות גדולות.
יחד עם זאת, אורח החיים הזה לא מתאים לכולם, וזאת בלשון המעטה! שנה אחרי התואר, וכבר 5 אנשים שלמדו איתי עזבו את העבודה שלהם בחברות ייעוץ אסטרטגי גדולות, ועוד 5 לפחות מתלוננים נמרצות על תנאי התעסוקה שלהם, ושוקלים נטישה. כולם מתלוננים על אותם הדברים: "אין לי חיים", "אין שום סיבה לעבוד כל כך קשה", "טירונות כבר עשיתי גם בצבא וגם אחרי התואר הראשון", "זה לא שווה את הכסף", "אני כבר זקן מדי בשביל השטויות האלה" וכיו"ב…
ראוי לציין שכל מי שעזב את העבודה הוא מעל גיל 30, ושמדובר בישראלים, אמריקאים ואירופאים. חלק עבדו בייעוץ אסטרטגי עוד לפני הלימודים, וחלק באו מתחומים שונים לגמרי (משפטנית, טייס קרב, וכן הלאה)…למרות כל זאת, יש עדיין לא מעט אופציות לתעסוקה עבור אנשים מעל גיל 30 אחרי ה-MBA, וכמובן שיש אנשים שכבר חצו את גיל 30 אבל עדיין נמשכים לאתגרים המנטליים, אופציות הקידום לטווח ארוך והשכר שמציעים בבנקאות השקעות ובייעוץ אסטרטגי. באשר לתכניות למנהלים צעירים, לא ראיתי בשום שלב אינדיקציה לכך שיש לחברות (סמסונג, נוקיה, פיליפס וכו'…) המפעילות תכניות כאלה העדפה לבוגרי MBA צעירים יותר.
באשר לתכניות EMBA, הללו אינן מיועדות לבני 30-35, אלא יותר לבני 35-45, ובמקרים רבים בתיה"ס דורשים ממועמדים לתכניות אלה להוכיח שהמעסיק תומך בדרישות שכה"ל והלו"ז של תכנית הלימודים (במילים אחרות, שהוא מממן את המועמד ושהוא מחכה לו עם ג'וב טוב בתום הלימודים). תוכן הלימודים אינו שונה מהותית מזה של MBA רגיל, אבל מכאן ועד להצהיר שתכניות אלה מתאימות לאנשים ש-"פיספסו" את חלון ההזדמנויות לתכנית MBA "רגילה" יש עוד דרך ארוכה.
בשורה התחתונה, כמו כל פרמטר שבו אתה חורג מהממוצע, גם גיל הוא שיקול מהותי בהגשת אפליקיישן אופטימלי. יש בתי"ס עם העדפה למועמדים צעירים (הרווארד וסטנפורד ידועים ככאלה), ויש בתי"ס עם העדפה (או לפחות היעדר קונוטציה שלילית) למועמדים מבוגרים יותר (וורטון ואינסאד).
מחקר טוב יביא אותך להבין איפה ה-Fit הכי טוב בינך ובין תכנית MBA כזאת או אחרת, והידע הזה יכול לקדם אותך מאוד באפליקיישן ולמנוע מפח נפש רציני לפני, אחרי ותוך כדי הלימודים!בהצלחה!
To: All
ואידך זיל גמור או בעיבריתמה שאיפוני אמר
To: skydiver
היי צוות ארינגו,
שאלה לגבי הערכות ממליצים:
הממליץ שלי שאל אותי מה לעשות לגבי הדירוגים המספריים בוורטון, האם לתת הכל 1%? האמת שאני לא ממש בטוח כי אם הכל 1% כנראה שהדירוג חסר משמעות ולא יתייחסו אליו ברצינות, ומצד שני מן הסתם אתה לא רוצה להסתכן בדירוגים נמוכים מידי.אני יודע שהשאלה הזו מפירה כנראה את הקוד האתי כי אסור לך להיות מעורב בתהליך ההמלצה אבל אם בכל זאת הממליץ היה מספיק נחמד כדי לשאול, אז לפחות אני אתן לו תשובה מושכלת….
מה דעתכם?
על פי ניסיוננו, ועדות הקבלה רגילות לראות דירוגים גבוהים מאוד, כך שסביר שסימון קיצוני לא יגרום להתייחסות רצינית פחות להמלצה. עם זאת, במידה והדירוגים סותרים את תוכן או אופי ההמלצה זה בהחלט עשוי לעורר סימני שאלה (לדוגמא, ממליץ שמציין את היכולות האנליטיות שלך כחולשה, ואז מסמן שאתה ב-1% העליונים בהיבט זה, או ממליץ שבתוקף היכרותו איתך לא היה אמור להיחשף ליכולות הכתיבה שלך למשל, אבל עדיין נותן לך דירוג גבוה מאוד בהיבט הזה). בנוסף, עדיף שהדירוג, גם אם הוא קיצוני, לא יהיה מאוד מאוד קיצוני. כלומר, אם יש דבר אחד שהוא לא ב-1% (אבל עדיין חזק) זה סביר, ואולי נותן תחושה מעט אובייקטיבית/אמינה יותר לדירוג כולו.
תודה מראש!
מקווה שעזרתי. בהצלחה!צוות ארינגו
(גילעם)To: guym
שלום גילעם
אני מעוניין להתחיל ללמוד באחד מהטופ 10 בעוד בערך שנתיים.
גיל: 28
דובר: עברית, אנגלית.
אזרחות: ישראלית, אמריקית.
סיימתי תואר בכלכלה באונברסיטת תל-אביב עם ממוצע 88.
אני כרגע לומד ל-GMAT, אני מצפה ל-720 במקרה הגרוע.
אין לי כרגע נסיון עבודה רלוונטי ולכן אני מחפש לעבוד עכשיו שנתיים (בתקווה בחברה בינלאומית מכובדת) על מנת שאוכל לצבור נסיון. האם עוד נסיון עבודה באמת יועיל לבקשה שלי או שהצבא יספיק? (בצבא שירתתי ביחידה מיוחדת של תותחנים)
גיא, קיימים מספר היבטים שמעורבים בהחלטה הזאת. ראשית, ניסיון צבאי נחשב כניסיון עבודה לכל דבר. עם זאת, למרות שנסיון לאחר לימודי התואר לכשעצמו אינו הכרחי, נסיון לאחר התואר בד"כ ייחשב ל"חזק" יותר בהשוואה לנסיון זהה שבוצע לפני התואר.
בהנחה שתצבור ניסיון "ממוצע" בשנתיים הבאות, סביר שהדבר יחזק את מועמדותך במידה קטנה עד בינונית, תלוי באופי התפקיד, זהות החברה שתעבוד בה, קידומים, הישגים מקצועיים/ניהוליים, וכו'. במידה ותצבור ניסיון "חזק" – נניח, עבודה במותג בינלאומי ידוע, קידומים מרשימים, הישגים מקצועיים/ניהוליים יוצאי דופן, אני מעריך שהתרומה למועמדותך תהיה בינונית עד גבוהה.מול כל זאת יש לשקול את עניין הגיל. אם תגיש את מועמדותך בגיל 30, סביר שגילך יקשה מעט על סיכויי הקבלה שלך למרבית התוכניות המובילות. לא מדובר ב-deal breaker אלא בחסרון (קטן יחסית ב-וורטון למשל, וגדול יחסית בהרוורד למשל) אשר ניתן לאזנו ע"י נתונים חזקים אחרים. לבסוף, המקרה הסביר הוא כי אם תגיש מוקדם ולא תתקבל, הדבר לא יפגע משמעותית (או לא יפגע בכלל) בסיכויי הקבלה שלך בשנה או שנתיים הבאות. אם האפליקיישן שלך יהיה סביר ותוכנו לא "ישרוף" אותך אז ברבים מהמקומות (וורטון הוא הבולט שבהם) העובדה שאתה מתמיד ודבק בביה"ס אף תעמוד לזכותך.אני מציע שתשקלל את כל המידע הנ"ל על מנת להגיע להחלטה הנכונה ביותר עבורך. בהנחה שתצבור נסיון "ממוצע" בשנתיים הבאות, ובהנתן שאתה עומד להחליף קידומת, על פניו כדאי אולי שתגיש כבר בשנה הבאה, לאחר שמצאת עבודה מרשימה והוספת אותה לקו"ח (גם אם רק התחלת בה). זה אולי ייתן לך איזון די טוב בין כל השיקולים. תשקול גם להגיש כבר בחודשים הקרובים לתחילת לימודים בשנה הבאה.
בנוסף הייתי רוצה לברר האם האונברסיטות מתחשבות בקבלה שלהם באנשים עם לקיות למידה והפרעות קשב יחסית חמורות? (ואם כן מה מידת ההשפעה?)
באבחון האחרון שעשיתי (בשביל ה-GMAT) קיבלתי "המלצה חמה" ל-100% תוספת זמן ל-GMAT ושאר ההקלות.
בהיבט של מבחן ה-GMAT, ההרגשה שלי על בסיס המעט שכן כתבת (ה"המלצה החמה") והניסיון שלי בנושא היא שאכן כדאי לך לנצל את ההקלות (אפשרות נוספת היא לנסות לעשות את ה-GMAT ללא ההקלות פעם אחת, ולהחליט על פי זה – ברוב התוכניות המובילות ייחסו חשיבות זניחה, אם בכלל, לציון הנמוך יותר במידה ותעשה את ה-GMAT פעמיים). לגבי התחשבות של האוניברסיטאות מעבר לנושא ה-GMAT – עפ"י נסיוננו, ההתחשבות תהיה מעטה, והעובדה הזו עשויה (לא באופן רשמי כמובן) לפגוע במועמדותך. התוכניות רוצות שהבוגרים שלהן "יככבו", ואם תהיה תחושה שזה יפריע לך להצליח, סביר שזה יפגע במועמדותך.תודה רבה
גיא
בבקשה, גיא. בהצלחה!צוות ארינגו
(גילעם)To: All
הי לכולם,
שתי שאלות כלליות ובסיסיות:במידה והתקבלתי לתוכנית אליה הגשתי מועמדיות בסיבוב הראשון (נניח קיבלתי את התשובה בדצמבר), האם אני עדיין יכול לשמור את מקומי בתכנית ללא תשלום סכום משמעותי עד מועד ההחלטה של תוכנית אחרת אליה אני מתכנן להגיש בסיבוב השני? אני מדבר כאן על הגשה ב-R1 רגיל, ולא ED. מתי בדרך כלל צריך לשים "פיקדון" כדי להבטיח את מקומך בתכנית?
ושאלה נוספת – האם יש הבדל משמעותי בגובה המלגות שהאוניברסיטאות מציעות ובסבירות לקבלת מלגה בין הסיבובים הראשון והשני?
בתודה מראש..
To: gal523
אתה תמיד יכול לבקש דחייה של התאריך לתשלום הפיקדון- סביר להניח שידחו את הבקשה שלך ושלא יראו את זה בעין יפה בבית הספר. לאחר ההודעה על הקבלה, יש לך משהו כמו חודש-חודש וחצי לשלם את הפיקדון (משתנה מבית ספר לבית ספר). שתי דרכים לפתור את הבעיה (חלקית):
-להגיש בסיבוב בראשון (או בתאריכים המוקדמים באופן יחסי) לבתי ספר שאתה באמת רוצה, ובסיבובים הבאים לבתי ספר שאתה גם רוצה, אבל פחות… כך שאם התקבלת במועדים המוקדמים, אין לך דילמה.
– לנהל את האפליקיישנים שלך בצורה כזו שתהיה חפיפה בקבלת התשובות (המועדים להחלטה לגבי קבלתך ידועים מראש- תוסיף על זה חודש ותוכל לבנות מערכת אפליקיישנס חכמה).
מלגות- בדר"כ אין הבדל גדול בין הסיכוי לקבלה/מילגה בין הסיבוב הראשון לשני (אבל שוב, כל מקרה לגופו, ואני מניח שלגילעם יהיו עוד תובנות בנושא). אגב, תמיד אפשר לעשות "שופינג" על מנת לשפר את המילגות- אבל זה צריך להיעשות בצורה מאוד עדינה/חכמה.
To: All
היי גילאני גם חושב שהקצת הפריזו בנושא הגיל שם, ואני נמצא כרגע שני צעדים מאחוריך (אם הכל יסתדר, אני אתחיל ללמוד בגיל 31). איך באמת הדברים נראים מהצד שלך?
To: All
Hey everyone,
a general question about fellowships and scholarships – When are admitted applicants notified of the decision to award them a fellowship? Is it with the decision to accept them?And also – is the decision to accept an applicant usually very close to the deadline? could it also be two or three weeks before, or is that rare?
thanks a lot,
GalTo: All
My above question is aimed at understanding whether in most cases, if one gets admitted to Columbia in the ED phase, does he usually receive all the answers regarding his admittance to other programs he applied to in R1, and if he received a fellowship in any of these programs..?To: gal523
הי לכולם,
שתי שאלות כלליות ובסיסיות:במידה והתקבלתי לתוכנית אליה הגשתי מועמדיות בסיבוב הראשון (נניח קיבלתי את התשובה בדצמבר), האם אני עדיין יכול לשמור את מקומי בתכנית ללא תשלום סכום משמעותי עד מועד ההחלטה של תוכנית אחרת אליה אני מתכנן להגיש בסיבוב השני? אני מדבר כאן על הגשה ב-R1 רגיל, ולא ED. מתי בדרך כלל צריך לשים "פיקדון" כדי להבטיח את מקומך בתכנית?
הדבר משתנה מתוכנית לתוכנית. ברוב המקרים יתאפשר לך להמתין מספר שבועות (ולעיתים אף יותר מחודש) על מנת לשלם את הפיקדון. על פי ניסיוננו, במקרים מסוימים תוכל לקבל ארכה של מספר שבועות (בדרך כלל זה תלוי בעד כמה התוכנית מעוניינת בך…) במידה וקיימות נסיבות שמצריכות זאת (אם כי לאו דווקא מפני שאתה ממתין לתשובה מבית ספר אחר).
ושאלה נוספת – האם יש הבדל משמעותי בגובה המלגות שהאוניברסיטאות מציעות ובסבירות לקבלת מלגה בין הסיבובים הראשון והשני?
תחום ההתמחות שלנו הוא "איך להתקבל" לתוכניות המובילות. באופן כללי – בדרך כלל בטופ-10 בארה"ב לא יהיו הבדלים משמעותיים. לעיתים בסבב הראשון הסיכוי למלגה קצת גבוה יותר. כאשר מדובר באירופה או בתוכניות שאינן טופ-10 בארה"ב, כדאי שתבדוק באתר/באימייל מול כל תוכנית לגבי מדיניות המלגות שלהם כדי לוודא שאתה לא מחמיץ את הדדליין למלגות מסוימות (למשל, בתוכניות מסוימות אתה צריך לפנות עד תאריך X או עד סבב X כדאי שמועמדותך למילגה תשקל).
בתודה מראש..
בבקשה!צוות ארינגו
(גילעם)To: gal523
Hey everyone,
a general question about fellowships and scholarships – When are admitted applicants notified of the decision to award them a fellowship? Is it with the decision to accept them?
I'll assume here that by fellowships you also mean scholarships. In most cases you will be notified of a scholarship with the decision. In other cases the fellowship decisions may come later on (this is often the case if you have to submit a separate application for the scholarship).And also – is the decision to accept an applicant usually very close to the deadline? could it also be two or three weeks before, or is that rare?
Usually it takes a couple of months until you get the decision. For most programs, if you apply in October you will get the decision sometimes in December usually. Keep in mind that the school needs to review your application, invite you for an interview, and only later a decision can be made. Also note that some schools have one “notification” date (and then everyone is informed on that date), while others offer “rolling” admission decisions as they go along (in whcih case the decision could come several weeks before the final decision date). So, to your question, you may not have all the answers+scholarship decisions before you need to get back to Columbia ED with your decision. If you submit close to the ED submission deadline you may have all the answers, but submitting so close to the deadline will also reduce your admission chances because it's a rolling admission process.thanks a lot,
Gal
I hope this helps. Good luck, Gal!The aringo Team
(Gilam)To: aringo a
בשיחה שלי היום עם ראש ועדת הקבלה של הרוורד (MBA) עלה בעקיפין מסר שחשבתי שיעזור כאן לכמה מהחברים:הרוורד ממשיכה להתעניין באנשים שבאים מתחום הביוטכנולוגיה. יותר קל להתקבל אם אתה בא מהתחום הזה (כמובן שזה לכשעצמו לא מספיק). אם אתה בא מהתחום – תשקול לפנות, גם אם אחרים אומרים לך שאתה מועמד טוב, אבל לא מספיק חזק בשביל הרוורד. כנ"ל לגבי ננוטכנולוגיה.גילעםTo: gal523
With regard to your 2nd question, from what I understand it's very rare that the admissions committee renders a final decision about an applicant 2-3 weeks before hte deadline – that's just not how they normally work…
What usually happens is that if the school employs staged admission, i.e. several separate rounds of admission, the admissions committee usually starts off by "disqualifying" candidates, and gradually moves towards discussing more promising candidates. This dynamic does not really .
As for Columbia's ED round, I'm afraid that it was designed in a way that more or less prevents you from entertaining R1 alternatives – the whole idea behind the ED is that you essentially have to commit to Columbia before any other school gets back to you with a final answer on your application. In other words, it's a way for Columbia to "capture" the best candidates before the rest of the schools can complete the admissions interaction with them.
All the best!
אלמוני
לא פעילאוקטובר 13, 2009 בשעה 9:50 pmמספר הפוסטים: 3To: All
שלום,
שמי אנטון. אני שוקל אפשרות להתחיל לימודים ב- top-30 ב-2011.
רקע שלי:
גיל: 26. בוגר אונ' ת"א, הנדסה מכנית, ציון 78 (אחזון 67), עתודאי. נצמא כעת השרות קבע מזה 4 שנים. שוקל תחילת לימודים בתום סיום החוזה ב-2011. כך, לקראת תחילת הלימודים יהיה בגיל 28 עם 6 שנים ניסיון לאחר התואר הראשון.
GMAT – 660 (מילולי – 47, כמותי – 34, חיבורים – 4.5)
במסגרת התפקיד בו אני נמצא אני אחראי על ציוד מסוים ברמה כלל צה"לית ומתעסק בכל ההיבטים הקשורים לכך. לדוגמה (רק חלק מהפעילות שאני מבצע):
1) ניהול פרויקטי פיתוח והצטיידות, פרויקטי רכש ופרויקטים אחזקתיים מצד הלקוח, החל מכתיבת מסמכי רכש ועד לביצוע בחינות.
2) הגדרה וכתיבה הוראות ונוהלים לאחזקה/הפעלה של הציוד.
3) פתרון בעיות טכניות וניהוליות המתעוררות באורך חיים של הציוד.
4) אחריות על הכשרת כ"א.
אשמח לקבל חוו"ד על הנתונים שלי ולקבל מיקוד על איזה מוסדות מ- top-30 כדאי לשים לב.
תודה
To: All
שלום,שמי לירון, אני בת 27 ואני חושבת להתחיל לימודי MBA ב-2011.
אני בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת ת"א במתמטיקה עם חטיבות מורחבות בכלכלה ופסיכולוגיה.
ציונים: 84 מתמטיקה, 88 כלכלה, 94 פסיכולוגיה.
אני עובדת בשנה האחרונה בחברת מדיה השייכת למשרד פרסום בתפקיד מדיה פלנרית.
GMAT: 730, כמותי49, מילולי 40, AWA – 4.5.
אני רוצה להתמחות בשיווק יחד עם דגש על תחומי המדיה והפרסום. אילו תוכניות MBA נחשבות מובילות בתחומים אלה? מה לדעתכם סיכויי הקבלה שלי לתוכניות אלה?תודה
To: All
תמיד נחמד לראות אנשים שיודעים בדיוק איזה בית ספר הם רוצים!
סתם…
בהצלחה לירון.To: All
אהממ כן מיקוד יכול לעזור
נסי לפי הפרמטרים הבאים
מיקום בדרוג (ניתן להניח שהנתונים שלך יאפשרו לך למעשה להתקבל לכל בי"ס)
מיקום בביה"ס ועד כמה הוא רלבנטי לקרירה העתידית
עד כמה המיקום מתאים לאורח החיים המועדף
התרבות של ביה"ס
והאם לביה"ס יש מוניטין בתחום המבוקש
הרעיון אינו רק להגיע עם נתוני פתיחה טובים אלא גם עם התאמה
כלומר היכולת להשתלב בביה"ס ולהרגישבנוח כחלק ממנו(קשה לי לתאר מה היה קורה אילו בנוסף לכל ההיבטים של המעבר והלימודים במדינה זרה היה צריך להתמודד במשך שנתיים עם תחושה של חוסר התאמה) -
מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.