[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7410

To: Infowell

---

היי גלעם,

בחלק של Extracurricular Activities באפליקציה של HBS ישנו שדה בשם Office Held.שלא ברורה לי משמעותו. למשל אם הכנתי קבוצת ילדים בסיכון למבחני הבגרות שלהם במהלך הלימודים שלי באוניברסיטה אז מה הOffice Held שלי בדיוק? Math Tutor?

לדעתי כן, זה יהיה תרגום מתאים. הכוונה היא פשוט לשם המשרה.

בחלק של Full Time Employment באפליקציה של HBS ישנם ארבעה חלקים a, b, c, d שבהם צריך לפרט. ידוע לך אם זה ע"פ תפקיד או ע"פ מקום עבודה? אם זה ע"פ תפקיד הרי ש4 חלקים לא מספקים, למשל מישהו יכול למלא תפקיד של QA בשנה ראשונה, אחר כך תפקיד של מתכנת בשנה שניה ואז ראש צוות וכו" והכל באותו מקום עבודה. לחילופין אם זה ע"פ מקום עבודה, יש בעיה אם הtitle כי לא הכרחי שמילאתי את אותו תפקיד לאורך כל התקופה שהייתי באותו המקום.

למיטב הבנתי, הכוונה היא לתפקידים. פרשנות זו גם טובה יותר למועמדות שלך (תאפשר לך להציג יותר תפקידים ויותר קידומים, אם יש). אם החזקת ביותר מאשר ארבעה תפקידים, הרווארד מבקשים שתשתמש בחלק של additional information על מנת לכלול את כל התפקידים שהחזקת בהם. מעבר לזה, כדאי שהתפקידים האמורים יופיעו גם ברזומה.

שאלה אחרונה – מה האורך המומלץ של הרזומה, דף או שני דפים? ראיתי שHBS מרשים לכל היותר שני דפים.

הסטנדרד המקובל לרזומה הוא עמוד אחד. אלא אם נאמר אחרת, הציפייה היא לעמוד אחד. במקרה הספציפי שציינת, HBS מאפשרים שני עמודים, ולכן הייתי עושה מאמץ ליצור רזומה מרשים אשר מנצל את מלוא שני העמודים.

תודה על העזרה.

בבקשה ובהצלחה,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7409

To: eliko

---

Eliko, regarding your question about the recommender table –

The short answer to your question is: "no". The long and more accurate answer – the top schools are looking for top people. They sometimes even try to "convince" the recommender (in the instructions) to "reduce" or balance the grades so that they can distinguish between candidates. The fact of the matter is that they want the best of the best, and that being ranked "top" on all fronts (except one where you're maybe not exceptional) would enhance your candidacy if the recommendation itself and your personal history coincide with these claims.

Good luck,

Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7408

To: אמנון

---

גילעם שלום רב…

אני מעוניין ללמוד ב2008 כך שיש עוד הרבה זמן יחסית…מתי צריך להתחיל את הצעדים הראשונים בפועל? (GMAT, ארינגו וכו')?

אמנון, תוכל לראות דוגמה של לוח הזמנים האופטימלי ב- http://www.aringo.co.il/HebrewSite/hTheProcess.htm
במקרה שלך, תוסיף 12 חודשים לכל הנאמר שם.

האם ידוע לך בשנה הקרובה (או בכלל) על קיומם של כנסים/אירועים מטעם אוניברסיטאות שונות בארץ ? האם שקלתם לארגן משהו כזה מטעמכם?

לאחרונה נערכו בארץ אירועים של שיקגו ו-MIT, וסביר שהם יעשו שוב אירועים כאלה בעוד שנה. ב-19 באוקטובר מתוכנן אירוע של סטנפורד בת"א. ראש ועדת הקבלה החדש של וורטון, תומס קליל, יספר על ביה"ס בכנס בת"א ביום ראשון בשעה 6 בערב (פורסם בפורום זה). תוכניות מובילות נוספות (סביר להניח שקלוג והרוורד יהיו ביניהן) יקיימו אירועים במהלך השנה הקרובה, אך כרגע אין מועדים מדוייקים – בד"כ בתיה"ס מפרסמים את המועדים בפורום זה. בנוסף, יהיה כנס גדול של קידום (עם נציגים מבתיה"ס השונים) במהלך דצמבר.

בהצלחה,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7407

To: yariv7

---

גלעד שלום,

האם תוכל בבקשה להסביר את דרישת פירוט ה- challenges

שבטופסי הרישום?

אני מניח שאתה מתייחס לשאלות כמו Most Significant Challenge (הרוורד) שצריך לציינו לגבי כל אחת מהעבודות שהיו לך. התשובה הנכונה לשאלה הזו משתנה לפי הנסיבות (אופי העבודה, והתשובות שענית בסעיפים responsibilities ו-achievements). לעיתים, דרך טובה להתמודד עם השאלה הזו היא לקחת achievement אשר לא היה לך מקום להכניס אותו בשדה achievements ולתרגם אותו ל-challenge. למשל – אם הגדלת את המכירות ב-30% בתוך שנה אתה יכול לומר: האתגר הגדול ביותר היה המטרה שהוצבה לי להגדיל את המכירות ב-15% בתוך שנה למרות שעמד לרשותי צוות של שניים במקום שלושה כפי שתוכנן במקור. בפועל, הצלחנו להגדיל את המכירות ב-30%.

תודה רבה!

מקווה שעזרתי… כאמור, התשובה הנכונה משתנה לפי הנסיבות של אופי התפקיד/הסיטואציה, ומה שהצלחת כבר לכלול בסעיפים של ההישגים ותחומי האחריות.

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7406

To: dudie

---

Starting to fill in and submit applications, I came across a requirement in most schools – to have a four-year bachelor degree.

As I know that many Israelis were admitted with only three-year degrees (B.Sc. and the like) I wonder how should I consider this requirement?

How will the school consider me having a three-year degree (Phys/CS from HUJI)?

Dudi, based on past experience, I believe that the schools will consider it just fine. The four-year degree requirement is aimed primarily at americans, and our three-year degrees are usually considered equivalent to that. It would help if you add a note explaining that in Israel most BA degrees are granted through 3-year programs.

Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7405

To: motti_sh

---

הי גילעם,

זה עתה קיבלתי את ציון הטופל שלי – 260.

בהינתן העובדה שקיבלתי בחלק המילולי בגימאט 35, האם הציון מספיק עבור התוכניות המובילות?

שלום מוטי,

להערכתי ברוב התוכניות המובילות ציון ה-TOEFL שלך יספיק (מינימלית, בשילוב ה-GMAT) על-מנת שלא לעורר דאגה משמעותית אצל וועדת הקבלה לגבי רמת האנגלית שלך.

תודה,

מוטי

מקווה שזה עזר,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7404

To: YoavLevi

---

גילעם שלום
דברתי איתך בעבר כשציון ה-GMAT שלי היה נמוך מאוד (550) ונרשמתי לאוניברסיטאות כמו הארווארד וורטון.
ולא התקבלתי, כעת הציון שלי השתפר משמעותית (מעל 700) . כל הכבוד על השיפור!
האם יש אפשרות להירשם לוורון או הארווארד ללא מעבר על כל התהילך של החיבורים ?

בשונה מרוב התוכניות, הרווארד דורשת מ- reapplicants להשלים את האפליקיישן החדש במלואו, כולל החיבורים וההמלצות. בוורטון יש "הנחה" מסויימת (שני חיבורים פחות ל-reapplicants לעומת מועמד רגיל, בהנחה שהאפליקיישן הקודם הוגש בשנתיים האחרונות).

תודה.
יואב

בבקשה ובהצלחה,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7386

To: LPOW

---

Dear Gilam,

Is the application document itself critical to the application? E.g. at Harvard you must provide a short description of your job and challenges at work – are they important in the grand scheme of the application? How are they treated?

Yes, the application forms carry significant importance. It changes from school to school. They are probably less important than the essays and, I believe, about as important as the recommendations.

Thank you for your patience your advice is most appreciated

You're welcome. Good luck!

Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7385

To: shoshy

---

ועוד שאלה-

האם ידוע לך על בתי ספר שמעדיפים שתתראיין בקמפוס?

ברוב בתי הספר, ובייחוד בקטנים יותר, ראיון בקמפוס ייתן לך כמה נקודות – ההגעה לקמפוס מראה על השקעה ומחוייבות לביה"ס. עם זאת, אם נדרג מ-1 עד 10 את הצלחת הראיון (מבחינת האינטראקציה, השיחה, התוכן), סביר שמבחינת סיכויי הקבלה עדיף ראיון שהצליח 9 בארץ מראיון שהצליח 8 בקמפוס. אם שניהם יצליחו באותה מידה, סביר שהראיון בקמפוס עדיף.

האם בשנה שעברה היו ראיונות בארץ בכל בתי הספר גם בסיבוב השני?

לא זכור לי בי"ס בו לא היתה אפשרות להתראיין בארץ גם בסיבוב השני. בד"כ הראיונות בארץ נעשים ע"י בוגרים. הראיונות בקמפוס נעשים ע"י סטודנטים או ע"י אנשי מקצוע של ועדת הקבלה. לפני שנתיים-שלוש לא היתה אפשרות להתראיין בארץ ל-MIT ולהרוורד. בשנה שעברה MIT הגיעו לארץ וביצעו ראיונות לקראת הסיבוב השני ולהרוורד (בשנתיים האחרונות) היה בוגר שריאיין.

תודה!

בבקשה ובהצלחה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7384

To: shoshy

---

הי גילעם-

האם נראה לך שיש צורך להגביל את מכתבי ההמלצה לאורך מסוים?

אם כן- מהו האורך?

בבתי"ס בהם יש מגבלת מילים בהמלצה – כדאי שהממליץ יישאר בסדר הגודל של המגבלה (אם המגבלה מפריעה לו להגיד את כל הדברים הטובים שיש לו להגיד ואם יש באפשרותו, מבחינה טכנית (מערכת ההגשה), לעבור את המגבלה, הוא יכול לעבור אותה).

בבתי"ס בהם אין מגבלת מילים בהמלצה – ההמלצות (תשובות לשאלות) נעות בד"כ סביב 3-4 עמודים. המלצה חזקה (בתוכן) של 7 עמודים יכולהלעבוד מצויין, וכך גם המלצה חזקה של 2 עמודים. השיקולים העיקריים כאן הם לדעתי: 1. תוכן – שיהיה חזק. אפשר להאריך אם יש תוכן חזק. 2. ככל שההמלצה קצרה יותר, כך גוברים הסיכויים שיקראו אותה בצורה יסודית יותר. 3. המלצה ארוכה יותר עשויה לסייע לרושם שהממליץ מכיר אותך טוב יותר ו/או איכפת לו ממך יותר (השקיע בהמלצה).

תודה

בבקשה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7336

To: LPOW

---

Gilam,

How do you rank Chicago vs. other top schools? how are the for MC jobs? What are their strengths and weaknesses?

To the best of my understanding: if you look at popular opinion in the business community and at the overall picture of the past 30 years, you'd probably find Chicago ranked 4-8 in general (with Stanford, Wharton, Harvard, Kellogg above it and Columbia, MIT, Tuck with it) and top-3 in finance (possibly second. right after Wharton and ahead of Columbia). In recent years, Chicago has moved up a bit in the rankings and in business community perception, and became more of a clear top-5 school in the US.

My area of expertise is the admissions process – I'm much less aware of what's going on after graduation.

As a school their main strengths are the size of their faculty (world's largest think), the academice strength of their faculty (number of nobel prize winners, for example), the quantitative and analytical strength of their teaching method, their strength in finance and accounting (which they are trying to put less emphasis on now, vs. general management and, in fact, most other disciplines) and a truly exceptional flexibility of curriculum.
They have the lowest percentages of female students in the top schools and are sometimes considered overly academic / theoretical in their approach. Currently they are probably a top-5 or 6 school for management consulting jobs, with only Harvard and Stanford clearly being stronger than them in that area.

Thanks

You're welcome,
Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7335

To: nate77

---

Last question for today, promise

If I'm not wrong, you said that HBS views duty service as work experience. However, "The Full-Time Employement" section on ApplyYourself explicitly ask for "Full-Time Work Experience Since College"

Most of us serve before college. Any thoughts what I should do here?

Over 90% of the applicants did not work full-time prior to college. These instructions apply to the vast majority, and do not take into account the minority. Most schools say that, because they're oriented towards the american public, with college coming right after high-school. Some schools mention that if you have high-quality experience before college (as opposed to flipping burgers), that would also count.

You may attach a note explaining that your military service was a professional full-time position (especially if you were an officer) and that therefore you chose to include it in the full time work experience section despite the request to include only post-college experience. In your note you can mention that you thought this may be useful for the admission committee in evaluating your candidacy. You may suggest to the admission committee to ignore these positions if they deem them irrelevant.

Really appreciate you willing to answer questions from 'nudniks' like myself.

No problem, you ask good questions.
Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7334

To: nate77

---

Hi again,

By the same token of my previious post.

I heard that in America if write on your resume that your health is good, the employer will interpret it as you are dying. You must write that you health is outstanding, not just good.

Is it the same with the Appraisal Tables? What's the right mix anyway? I guess that if the recommender chooses "Outstanding" in every field, he'll probably be regarded by the adcom as unreliable.

What is your take here?

First, the recommender should tell the truth. Second, the top schools are looking for top people. They sometimes even try to "convince" the recommender (in the instructions) to "reduce" or balance the grades so that they can distinguish between candidates. The fact of the matter is that they want the best of the best, and that being ranked "top" on all fronts (except one where you're maybe not exceptional) would enhance your candidacy if the recommendation itself and your personal history coincide with these claims.

Thanks again.

You're welcome,
Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7333

To: nate77

---

Hi Gilam,

How should a recommender fill in HBS's Appraisal Table if he/she is unable to assess some of the listed qualities? for example, if my recommender comes from the non-profit world, she's obvioulsy not in a position to rate my quantitative skills. What should she choose? HBS offers six options: "No Information", Outstanding (top 5%), Excellent (top 15%)…..

If she has no information whatsoever, she should choose "no information". If she has some information that enables her to rank you high (and it doesn't strike the reader as "how the hell could she have information about this") then it would help if she ranks you high (ideally, outstanding).

Would choosing "No Information" hurt my candidacy? if not, should the recommender explain why he/she chose "No Information"?

Choosing "No Information" is not likely to hurt your candidacy. Choosing "Outstanding" (under the conditions I mentioned above) is likely to help your candidacy. A person with good rankings in the same field where you have a "no information" would probably have slightly (or very slightly) higher admission chances.

thanks.

Hope I helped,
Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7332

To: שירונה

---

שלום גלעם.
ראשית תודה רבה על כל המידע בפורום ובאתר. אמנם יש לי עוד קצת זמן לפני שאצטרך להתחיל את הליך הקבלה אך אין לי ספק שאבחר להיעזר בשירותכם (אם כי ע"פ האתר נראה כאילו צריך "להתקבל" אפילו לזה…).

תודה על התודה והפירגון…

מספר שאלות קצרות שאשמח מאוד אם תוכל להשיב לי עליהן:

1) מהו טווח / רף הציונים הנדרש עבור אוניברסיטאות השורה הראשונה? האם חייבים הצטיינות יתרה או שמא ניתן לאזן ציונים יותר ממוצעים מול הצטיינות בתחומים אחרים? אנא דבר איתי במספרים או אחוזונים…
התוכניות מתחשבות במכלול נתוני המועמד, ובד"כ ניתן לאזן ציונים נמוכים ע"י GMAT גבוה, ולהפך. בנוסף, ניתן לאזן או להקל על ציונים נמוכים ע"י חוזקים אחרים (נסיון עבודה, המלצות, חיבורים, הישגים, ראיון).
כלומר, ניתן (אבל קשה יותר) להתקבל להרוורד עם ממוצע 70. מנגד, רבים שסיימו בהצטיינות יתירה (רוב אלה שסיימו בהצטיינות יתירה להערכתי) נדחים ע"י הרוורד.
הצטיינות או אחוזון גבוה עוזרים. הישגים מנהיגותיים, GMAT גבוה, קורות חיים חזקים, חיבורים חזקים ואלמנטים נוספים עוזרים גם כן. בסופו של יום, התמונה הכוללת של הפאזל הזה מכריעה את הכף.
2) בהנחה שבמרבית האוניברסיטאות אין מרצים ישראלים האם ניתן "לתרגם" עבור בוחנים אמריקאים רזומה שבארץ נחשב כמוצלח? לדוגמא התמחות במשרד העו"ד הגדול בישראל (בארה"ב בטח לא מבדילים בין המשרדים השונים כאן), שירות צבאי בגל"צ ועוד.
בהחלט. זהו מסוג הדברים שמחזקים מועמדות. אפשר לקחת את אותו מועמד ולהציג רבים מהפרטים של ההסטוריה האישית שלו בדרכים שונות. ייתכן שבדרך אחת הוא "יעבור חזק" את הקורא האמריקאי ובדרך השניה הוא "יעבור ליד" הקורא האמריקאי. הדוגמא שנתת עם משרד עוה"ד היא דוגמא טובה לכך.
3) איזה משקל אם בכלל מייחסים לפעילות אוניברסיטאית (כגון אגודת הסטודנטים, עריכת עיתון הפקולטה וכו')?
המשקל משתנה מתוכנית לתוכנית. בדרך כלל המשקל שמיוחס לכך גבוה בהרבה מהמשקל שמייחסים לכך בארץ. המשקל גבוה במיוחד כאשר מדובר בהבחרות לתפקיד או בתפקיד מנהיגותי.
תודה מראש,
שירונה.

בבקשה ובהצלחה,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7331

To: Neely

---

Hi Gilam,

I just read a message that you wrote stating that you think its better to apply second round for your first choice school.

Acutally, I recommend applying in the first round to your first choice school (excluding exceptions). If you think about 2007, I recommend that you register now to a GMAT course, take your first GMAT by April, and submit 3-4 applications in the first round (October 2006).

I recommend that your first choice school will be the second or third school that you'll work on, but that you submit the first 3 or 4 schools of your choice in the first round.

This recommendation changes from year to year (and it may not work in all cases) – this is our current recommendation for 2006 and 2007 candidates. We also recommend that you submit high-quality applications. If this requires waiting for the second round, it may be a good idea to do so (depending on the difference in quality).

Could you please specify regarding the following schools to which round in your opinion its better to apply , first or second ?

Columbia submit as early as possible (rolling admission), U of C if you mean Chicago – submit in first round if you can have a high quality application by then, NYU – same as chicago, with higher preference to the first round, Cornell – same as chicago, but with lower preference to the first round.

Thank you,

Neely

You're welcome,
Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7327

To: shoshy

---

הי גילעם

רציתי לשאול לגבי האפליקיישן של MIT שם מבקשים באופן מפורש דוגמאות מהשנה- שנתיים האחרונות.

חבל לפספס סיפורים טובים מתקופת הצבא ובכלל.. מה אתה אומר?

שאלה טובה. שוחחנו איתם בנושא הזה לפני מספר ימים.

בדומה לתשובתי ל-achsaf מלפני מספר דקות, גם כאן יש שאלה של עלות מול תועלת. להערכתי, גם על סמך מה ששמענו מהם בנושא, העלות הצפויה של שימוש בסיפור ישן היא בינונית עד גבוהה.

אם להערכתך הסיפור הצבאי שתשתמשי בו חזק בהרבה מהסיפור ה"חדש" הכי טוב שיש לך, להערכתי שווה להשתמש בסיפור הישן – התועלת הצפויה גבוהה מהעלות הצפויה. אם ההבדל בעוצמה בין הסיפורים (מבחינת השפעתם הצפויה על ועדת הקבלה – המידה בה הם מקדמים את מועמדותך) הוא להערכתך קטן עד בינוני, כדאי אולי להשתמש בסיפור החדש יותר.

ניתן להקטין את העלות של שימוש בסיפור ישן ע"י שימוש בסיפור כמה שפחות ישן וע"י הוספת note שמסביר למה השתמשת בסיפור הישן (למשל – כי, בדומה לרוב הישראלים בגילי ובשונה מבני לאומים אחרים, מרבית נסיון העבודה שלי הוא מתקופת הצבא – מלפני התואר הראשון).

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7328

To: shoshy

---

הי גילעם

רציתי לשאול לגבי האפליקיישן של MIT שם מבקשים באופן מפורש דוגמאות מהשנה- שנתיים האחרונות.

חבל לפספס סיפורים טובים מתקופת הצבא ובכלל.. מה אתה אומר?

שאלה טובה. שוחחנו איתם בנושא הזה לפני מספר ימים.

בדומה לתשובתי ל-achsaf מלפני מספר דקות, גם כאן יש שאלה של עלות מול תועלת. להערכתי, גם על סמך מה ששמענו מהם בנושא, העלות הצפויה של שימוש בסיפור ישן היא בינונית עד גבוהה.

אם להערכתך הסיפור הצבאי שתשתמשי בו חזק בהרבה מהסיפור ה"חדש" הכי טוב שיש לך, להערכתי שווה להשתמש בסיפור הישן – התועלת הצפויה גבוהה מהעלות הצפויה. אם ההבדל בעוצמה בין הסיפורים (מבחינת השפעתם הצפויה על ועדת הקבלה – המידה בה הם מקדמים את מועמדותך) הוא להערכתך קטן עד בינוני, כדאי אולי להשתמש בסיפור החדש יותר.

ניתן להקטין את העלות של שימוש בסיפור ישן ע"י שימוש בסיפור כמה שפחות ישן וע"י הוספת note שמסביר למה השתמשת בסיפור הישן (למשל – כי, בדומה לרוב הישראלים בגילי ובשונה מבני לאומים אחרים, מרבית נסיון העבודה שלי הוא מתקופת הצבא – מלפני התואר הראשון).

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7329

To: shoshy

---

הי גילעם

רציתי לשאול לגבי האפליקיישן של MIT שם מבקשים באופן מפורש דוגמאות מהשנה- שנתיים האחרונות.

חבל לפספס סיפורים טובים מתקופת הצבא ובכלל.. מה אתה אומר?

שאלה טובה. שוחחנו איתם בנושא הזה לפני מספר ימים.

בדומה לתשובתי ל-achsaf מלפני מספר דקות, גם כאן יש שאלה של עלות מול תועלת. להערכתי, גם על סמך מה ששמענו מהם בנושא, העלות הצפויה של שימוש בסיפור ישן היא בינונית עד גבוהה.

אם להערכתך הסיפור הצבאי שתשתמשי בו חזק בהרבה מהסיפור ה"חדש" הכי טוב שיש לך, להערכתי שווה להשתמש בסיפור הישן – התועלת הצפויה גבוהה מהעלות הצפויה. אם ההבדל בעוצמה בין הסיפורים (מבחינת השפעתם הצפויה על ועדת הקבלה – המידה בה הם מקדמים את מועמדותך) הוא להערכתך קטן עד בינוני, כדאי אולי להשתמש בסיפור החדש יותר.

ניתן להקטין את העלות של שימוש בסיפור ישן ע"י שימוש בסיפור כמה שפחות ישן וע"י הוספת note שמסביר למה השתמשת בסיפור הישן (למשל – כי, בדומה לרוב הישראלים בגילי ובשונה מבני לאומים אחרים, מרבית נסיון העבודה שלי הוא מתקופת הצבא – מלפני התואר הראשון).

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7330

To: shoshy

---

הי גילעם

רציתי לשאול לגבי האפליקיישן של MIT שם מבקשים באופן מפורש דוגמאות מהשנה- שנתיים האחרונות.

חבל לפספס סיפורים טובים מתקופת הצבא ובכלל.. מה אתה אומר?

שאלה טובה. שוחחנו איתם בנושא הזה לפני מספר ימים.

בדומה לתשובתי ל-achsaf מלפני מספר דקות, גם כאן יש שאלה של עלות מול תועלת. להערכתי, גם על סמך מה ששמענו מהם בנושא, העלות הצפויה של שימוש בסיפור ישן היא בינונית עד גבוהה.

אם להערכתך הסיפור הצבאי שתשתמשי בו חזק בהרבה מהסיפור ה"חדש" הכי טוב שיש לך, להערכתי שווה להשתמש בסיפור הישן – התועלת הצפויה גבוהה מהעלות הצפויה. אם ההבדל בעוצמה בין הסיפורים (מבחינת השפעתם הצפויה על ועדת הקבלה – המידה בה הם מקדמים את מועמדותך) הוא להערכתך קטן עד בינוני, כדאי אולי להשתמש בסיפור החדש יותר.

ניתן להקטין את העלות של שימוש בסיפור ישן ע"י שימוש בסיפור כמה שפחות ישן וע"י הוספת note שמסביר למה השתמשת בסיפור הישן (למשל – כי, בדומה לרוב הישראלים בגילי ובשונה מבני לאומים אחרים, מרבית נסיון העבודה שלי הוא מתקופת הצבא – מלפני התואר הראשון).

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7326

To: Ron188

---

גלעם שלום,

ראיתי בעמוד קצת על התוצאות באתר ארינגו שאתם אומרים דברים כמו "5 ישראלים שנעזרו בארינגו התקבלו השנה להרוורד" אבל מה זה אומר? להרוורד מתקבלים אחד מ-10 בערך. אם זה 5 מ-50 פונים להרוורד שנעזרו בכם, לא עשית בזה כלום. אם זה 5 מ-70, אז הזקת להם…

נקודה נכונה. תודה.

עדכנו את העמוד הזה.

הוספנו את מספר המתקבלים מתוך מספר הפונים להרוורד, סטנפורד וכו'. ראה:
http://www.aringo.co.il/HebrewSite/Results.htm

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7325

To: keren dolev

---

תודה,

מה בנוגע לאוסטרליה?

קרן – התשובה זהה לזו שנתתי על ניו זילנד.

בהצלחה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7324

To: achsaf

---

שלום גלעם,

יש לי שאלה בקשר לחיבור הראשון של סטנפורד:

What matters most to you, and why?

רציתי לדעת האם אני חייב לכתוב על נושא אחד או האם אני יכול לכתוב על כמה נושאים. במידה והדבר האפשרי, על כמה נושאים שונים אתה ממליץ לכתוב? (שניים? שלושה? ארבעה?)

שאלה טובה. שאלה של עלות מול תועלת. להערכתי יש עלות לכתיבה על מספר נושאים. ייתכן שיהיה קורא שזה יפריע לו מאוד. סביר שיהיו קוראים (אולי רובם) שזה לא יפריע להם כלל.

להערכתי העלות הצפויה בממוצע היא קטנה למדי. לכן, אם לדעתך השימוש במספר נושאים מחזק משמעותית את החיבור שלך (כלומר, אתה חושב שהחיבור על מספר נושאים יהיה משמעותית אפקטיבית יותר מאשר החיבור הכי טוב שאתה יכול לעשות על נושא אחד) להערכתי כדאי ללכת על מספר נושאים. אם ההבדל קטן או זניח אז העלות הצפויה בממוצע גדולה להערכתי מהתועלה הצפויה, וכדאי ללכת על נושא אחד.

תוכל להקטין את העלות הצפויה של הבחירה במספר נושאים ע"י שימוש בנושא-על אשר אותו "תשבור" לתת-נושאים. בנוסף, להערכתי ככל שמספר הנושאים יגדל כך גם תגדל העלות הצפויה, ושוב יש כאן את השאלה של "תוספת העוצמה" שלהערכתך תקבל מכל נושא נוסף.
להערכתי העלות הצפויה בממוצע משימוש ב-3 נושאים היא נמוכה.

בתודה רבה מראש,

ניצן

מקווה שעזרתי, בהצלחה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7272

To: LPOW

---

Gilam is Harvard ok with a 10% extra length like other schools? whats is the impact of writing 435 words vs 400?

HBS prefers that you stick to the word limit. Unless these extra words are exteremely valuable to your candidacy, I believe that the benefit of these extra words is likely to be lower than the expected "cost" to your candidacy.

Thanks,

You're welcome. Good luck!

Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7271

To: l_gidi

---

גלעם שלום
בהמשך לשאלתו של Infowell
בבתי הספר : קורנל, וקלוג
והאם זה מקובל גם עם ה GMAT
תודה מראש

גידי: בקורנל ובקלוג ניתן לעשות את מבחן ה-GMAT עד יום הדדליין של סבב ההרשמה בו אתה פונה. מקווה שזה עונה על שאלתך.

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7268

To: LPOW

---

Gilam,

What is your take on R1 s. R2. also do you have any insights on Chicago's scholarship?

In most cases, applying in the first round is better for admission chances.

If you want to pursue an ideal admission process for 2007, take your first GMAT on or before April 2006. Prepare 4 quality applications for the first round.

Chicago was fairly open about the scholarship and the selection criteria. It's an excellent school and an amazing finanical opportunity for Israelis.

Thanks for your help – great work with this site.

Thanks, and good luck!

Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7267

To: kerenleizer

---

היי גילעם,

אשמח אם תוכל לענות על כמה שאלות,

1. אינסיאד מציינים כי מי שמתכוון להגיש בדצמבר צריך לגשת לבחינת הTOFEL עד ה 11.11, אני מתכננת לגשת למבחן רק לקראת סוף נובמבר לאחר שאעשה את הGMAT, רציתי לדעת אם ידוע לך על אפשרות לקבל דחייה לתאריך זה.

דחייה, אם תינתן, תינתן על בסיס אינדיבידואלי. אני מעריך שעם הסבר טוב תוכלי לשכנע אותם לקבל את הדחייה הזו.

2. אני יודעת שקיים הבדל משמעותי בקבלה בין סיבוב שני לשלישי, האם זה נכון גם לגבי בתי ספר בהם 4 סיבובים כמו אינסיאד?

בדרך כלל ההבדל המשמעותי הוא בין הסבב האחרון לשאר הסבבים, אלא אם כן יש רק שני סבבים. בתוכנית של 4 סבבים, הסבוב השלישי יהיה בד"כ דומה בסיכויים לסבוב השני (בד"כ קצת פחות טוב מהשני) והסבב הרביעי יהיה קשה בהרבה מהשלישי.

3. אני מתעניינת בתוכנית Entertainment and Media Management של NYU ן UCLA, ונאמר לי שקשה יותר למצוא עבודה בתחומים אלו בארה"ב כיוון שהחברות העוסקות בתחומים אלו לא כ"כ מעסיקות זרים בגלל כל התהליך של הויזה וכו'. רציתי לשאול מה ידוע לך על התוכניות הללו בעיקר מבחינת גיוסים והאם זה נכון שקשה יותר למצוא עבודה בתחום זה?

ככל הידוע לי, אכן קשה יותר לזרים להשתלב בתחום הזה. קורה שמשתלבים, אבל קשה יותר. הפערים התרבותיים ופערי השפה משמעותיים יותר בתחום הזה ומכאן, להבנתי, נגזרת ההעדפה למקומיים.

המון תודה

קרן

בבקשה ובהצלחה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7266

To: Infowell

---

אהלן גלעם,

שתי שאלות לי אליך.

רציתי לדעת מה המשמעות של הדברים הבאים שנלקחו מהאתר של קולומביה. כמה זה מחייב משפטית? תחת הההנחה שה$5000 מבחינתי יכולים לרדת לטמיון האם קולומביה עדיין יכולים לתבוע אותי באם החלטתי בסוף לא ללכת לקולומביה?
"I choose to apply Early Decision to Columbia Business School, and I understand that if I am admitted a $5,000 deposit is required to secure a place in the September 2005 entering class. I am committed to attending Columbia Business School, and I will withdraw all applications and decline all offers from other schools upon admission to Columbia Business School. I will be enclosing my $5,000 non-refundable deposit upon admittance"

בשנים האחרונות נתקלתי כמה פעמים במצב בו מועמד התקבל ב-ED והתלבט או החליט לא ללכת לקולומביה. ככל הידוע לי, אם תשלם את הסכום, בכך ייגמר העניין. אם לא תשלם את הסכום, יתכן שיאיימו לבטל את קבלתך. אם לא תשלם את הסכום ותחליט ללכת לאוניברסיטה אחרת למרות שהתקבלת לקולומביה (נתקלתי במקרה אחד כזה) יהיה לך דין ודברים עימם אשר, ככל הידוע לי, לא יגיע בד"כ לפסים משפטיים.

שאלה שניה – המלצת לא לחרוג ממכסת המילים בחיבורים של HBS. אתה יכול להגדיר חריגה? כלומר, 408 מילים במקום 400 זה חריגה שאחריתה מי ישורנה?

סביר כי חריגה של מילים ספורות לא תפגע אסטרטגית במועמדותך. עם זאת, להערכתי התועלת שתקבל מהמילים הספורות הנוספות נמוכה בד"כ מהעלות הצפויה של החריגה.

תודה.

בבקשה ובהצלחה,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7265

To: yaniv_ma

---

גלעם שלום, אודה לך אם תוכל לענות לי על שתי שאלות

1. מכתב ההמלצה שלי מהעבודה הנוכחית הוא לא מהמנהל הנוכחי אלא מהקודם. בעיקר בגלל שהחדש רק חצי שנה בתפקיד, ולא כל כך מכיר אותי כמו הקודם שהיה כמעט שנתיים. האם באפליקיישן צריך לציין את זה באיזה אופן? אם כן, תחת איזה סעיף? (למשל בקלוג אין שום מקום שמאפשר להתייחס לזה).

אכן כדאי שתספק הסבר קצר על כך לוועדת הקבלה. ההסבר שציינת למעלה משכנע למדי. עם זאת, חצי שנה זו כבר תקופה די ארוכה – יכול לעלות חשש כי אינך מסתדר עם המנהל הנוכחי ולכן הלכת על הקודם. אם תוכל להפיג את החשש הזה בהסבר הנ"ל זה יעזור. אם תוסיף להסבר את החשש שלך מכך שהמנהל הנוכחי יידע, ואולי תספק עובדות שיתמכו בחשש הזה, זה גם כן יעזור. גם הממליץ עצמו יכול לציין מספר פעמים בהמלצתו עד כמה אתה מצליח בתפקיד החדש ועם המנהל החדש.

אתה יכול לכלול את ההסבר בחיבור האופציונאלי או בשדה של "מידע נוסף", אם הוא קיים באפליקיישן הספציפי. אם לא, אתה יכול לשלוח note לוועדת הקבלה ב-hard copy.

2. מה רמת ה BACKGROUND CHECK שעושות האוניברסיטאות. כמה אחורה הן הולכות? באיזה שיטות הן משתמשות ליצור קשר עם גופים (חוץ מהממליצים כמובן) ? בעיקר אני מודאג מאפשרות שיגיעו איכשהו למנהלים שלי כרגע, כי הם עדיין לא יודעים שאני מנסה להתקבל (רק המנהל שלי לשעבר, וביקשתי ממנו לא לספר) ?

בדרך כלל הבדיקות האלה מתבצעות רק לאחר שהתקבלת, ולעיתים רק לאחר שבחרת גם ללכת אל אותו בי"ס. בדרך כלל יבקשו את רשותך לבצע את הבדיקה או יידעו אותך לגביה מראש. מרבית האוניברסיטאות מבצעות בדיקות מדגמיות וחלקיות. וורטון נחשבת לקפדנית במיוחד בתחום הזה בשנים האחרונות. הבדיקה שהם מבצעים (verification) נעשית בדרך כלל באופן יסודי, לאחר ששתקבלת ובחרת בהם.
לא נתקלתי עד כה במקרה בו הבדיקה יצרה בעיה מול מקום העבודה הנוכחי. סביר שעיתוי הבדיקה מקל מאוד על הבעיה הזו.

יניב

מקווה שעזרתי,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7264

To: yuvaln

---

גלעם שלום,
אני מתחיל למלא applications למספר תוכניות MBA.
שאלה שחוזרת על עצמה היא מהו מקום העבודה הנוכחי, אך מזה כחודשיים איני עובד..
האם עובדה זו יכולה להיות משמעותית עבור משרדי הקבלה ("מוריד נקודות")?

ההקשר וההסבר יכריע כאן לגבי "הורדת נקודות". סביר שהעובדה הזו תוריד מעוצמת האפליקיישן שלך. הסבר עובדתי ו"משכנע" יקטין או יבטל את הפגיעה הזו.

והאם ניתן להשאיר שדה שכזה ריק בטופס ההרשמה?

אם לא מדובר בשדה חובה, אכן ניתן. אנו חוזרים לעניין ההסבר – להערכתי השארת השדה הזה ריק וללא הסבר תפגע במועמדותך. בתי הספר מעוניינים בד"כ בסטודנטים אשר יצליחו מאוד בעתיד. אי-עבודתך יכולה לתת תחושה שיש בכך אינדיקציה למידת הצלחתך הצפויה בעתיד. להערכתי כדאי שיהיה הסבר מבוסס-עובדות אשר יתן לקורא תחושה כי העובדה שאינך עובד כרגע אינה מצביעה על כך שהינך "חלש" בתחום הקריירה (למשל – שיהיה ברור שלא פוטרת, שאינך "מתעצל" מלעבוד, ומדוע בחרת לא לעבוד כרגע. למשל, חיפוש תפקיד מסויים ואי-התפשרות על מטרות הקריירה שלך יכולה להוות הסבר יעיל לאי-עבודה של חודשים ספורים).

תודה

בבקשה ובהצלחה,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7259

To: arik_p

---

שלום גלעם,

קודם כל אני חייב להצטרף לכל הברכות והתודות על העזרה שאתה מספק בפורום.

תודה על הפירגון!

אחרי שקראתי כל הודעה שהופיע כאן בשנה האחרונה אתה בחור חרוץ…, אני מאמין שעם חיבורים חזקים יש לי סיכוי בינוני להיכנס ל TOP 10 וסיכוי טוב ל TOP 20.
אני מתכוון לממן את התואר באמצעות הלוואה מהאוניברסיטה (יש לי ערב אמריקאי), עקב כך חשוב לי מאוד להישאר ולעבוד בארה"ב כדי להחזיר את הסכום. הבנתי שוויזה לשנה זה אוטומטי ועוד שש שנים אתה יכול לקבל מהחברה שאתה מעוסק בה.

1. האם הפרטים נכונים?
2. ככל הידוע לי זה בדרך כלל נכון (במקרה של ויזת F-1) – ההארכות תלויות גם ברצונה (ובהשקעתה בנושא) של החברה שתעבוד בה. ההתמחות שלנו היא בתהליך הקבלה כך שאין לי תשובת מומחה בנושא הזה.
   
3. מה הם אחוזי ההשמה של בתי הספר ?

   אם כוונתך לאחוז הסטודנטים שקיבלו בשנה האחרונה הצעת עבודה לפני סיום הלימודים: בבתי הספר בעשיריה הראשונה מדובר בסביבות ה- 80 עד 90 אחוז.
   

4. האם שמעת על מקרים שישראלים לא מצאו עבודה או שאחרי שנה בעבודה לא קיבלו ויזה להמשך?

שמעתי על 3-4 מקרים כאלה בשנת 2002-2003. לא שמעתי על מקרים כאלה בשנה וחצי האחרונות. כמובן שאינני מכיר את כל המקרים.

1. מה קורה אחרי הוויזה של ה שש שנים?

   ככל הידוע לי, המעסיק שלך יכול לגבות אותך בבקשת לגרין קארד, שהוא (בתנאים מסויימים) רשיון עבודה בלתי מוגבל בזמן.
   
   החלטתי רק לפני שבועיים "ללכת על זה", ולפני שבוע הבוס שלי הודיע לי שהוא שולח אותי לארה"ב לשלוש שבועות שבהם אני אהיה באזור של כל אוניברסיטה רצינית משיקגו מזרחה.

2. האם צריך לתאם איתם את הביקור או שפשוט אפשר להופיע?

   עדיף בדרך כלל לתאם מראש, וגם ליצור קשר מראש עם סטודנטים ישראליים במקום. כך אולי תוכל לתאם מראש לשבת באיזושהי הרצאה, לקבל סיור מודרך בקמפוס, להפגש עם או להתארח אצל סטודנטים ישראלים ולשוחח עם אנשי וועדת הקבלה.
   

3. מה צריך לבדוק כשאני שם? מה צריך לעשות? יש איזה " צק ליסט"?

   הביקור כולל בד"כ 2 מטרות: האחת, לאסוף רשמים כדי שתוכל להחליט אם להגיש אפליקיישן ואם, במידה והתקבלת, ללכת ללמוד שם. את הרשמים תוכל לאסוף דרך מפגשים עם סטודנטים/סגל, ביקור בשעורים, סיור בקמפוס ועוד. המטרה השנייה היא להגדיל את סיכויי הקבלה שלך. בעניין הזה צריך יוזמה, חוש שיווקי טוב ולא מעט מזל. יכול להיות שסטודנט שתפגוש יתרשם ממך ויוכל לתת מילה בוועדת הקבלה בבוא היום. יכול להיות שתפגוש מישהו מוועדת הקבלה, מסגל המרצים או מהאדמיניסטרציה ותצליח לבנות עימו קשר שיסייע לקבלתך בבוא היום.
   

4. כמה זמן צריך להקדיש לכל אוניברסיטה?

   פרקטית, יומיים מהווים בד"כ איזון טוב בין עלות לתועלת. יום אחד יכול להספיק גם כן, אולם עשוי להקטין את הסיכוי ל"מזל" שדיברתי עליו למעלה. 3 ימים, בהתנהלות אפקטיבית, עשויים להגדיל את הסיכוי ל"מזל" הזה. עם זאת, בהתנהלות לא אפקטיבית (למשל, אם תעשה רושם של "מעיק") הביקור, בייחוד ככל שייארך, עשוי להקטין את סיכויי קבלתך.
   מכיוון שחוץ מהכיוון של לימודים ל MBA בארה"ב אני כלל לא סוגר על אוניברסיטה אני מתכוון לבקר ב:
   Chicago, Columbia, Harvard, Cornell, Kellogg, Michigan, Sloan, Stern, Tuck, Wharton
   
   כפי שציינתי כל הנסיעה הזאת נפלה עלי בהפתעה (לא שאני מתלונן…) אשמח לכל עצה שתעזור לי להוציא את המקסימום מהסיפור הזה.

אז עוד מחשבה אחת – כדאי שתקרא את השיחה "ביקרת בקמפוס?" בפורום הזה, סביר שתוכל לדלות משם כמה טיפים מועילים.

המון תודה,

אריק

תהנה בנסיעה, ובהצלחה!

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7257

To: keren dolev

---

הי גילעם,

אני מעוניינת ללמוד כלכלה ומינהל עסקים בני זילנד. הייתי רוצה לדעת מהי הפרוצדורה שעלי לעבור? מה עלי לעשות?

בתודה מראש,

קרן דולב.

קרן, אנחנו מתמחים בתהליך הקבלה ל- MBA ב-30 התוכניות המובילות בעולם. כרגע לא כלולה תוכניות ניו זילנדית בקטגוריה הזו.

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7255

To: adi1251

---

גלעם שלום

אני מעוניין להגיש אפלישקישיינס ל-20 האוניברסיטאות הטובות בארה"ב בשנת 2007

סיימתי משפטים ומנהל עסקים במרכז הבניתחומי ממוצע 82

הייתי לוחם בצנחנים ופיקדתי בין היתר על 25 חיילים כסמל מחלקה בפעילות מבצעית בלבנון

מה שמטריד אותי הוא הניסיון התעסוקתי משום שלמעשה אני עובד כסטג'רבאחד מהמשרדים המובילים במהלך השנתיים האחרונות(טרום סטג' וסטג) ואיני יודע האם ינתן לזה משקל רב.

מעבר לכך אין לי בקורות החיים איזה שהם דברים מעניינים שאני יכול לחשוב אליהם.

בהנחה שה-יהיה גבוה (700 פסיכומטרי) מהם לדעתך סיכויי הקבלה שליGmat

הניסיון הפיקודי הצבאי שלך ייחשב כנסיון עבודה וייתן לך נקודות בפן המנהיגותי. עבודתך בתור סטג'ר תחשב גם כן לניסיון עבודה. ה"משקל" שלה יהיה תלוי במידה מסוימת בצורה בה תפרט את תחומי האחריות וההישגים שלך במשרה זו.

בהנחה שהחיבורים וההמלצות שלך יהיו חזקים, להערכתי תהיה מועמד תחרותי עד חזק בתוכניות כגון אוסטין (טקסס), UCLA, קרנגי-מלון. תהיה מועמד חזק עם פוטנציאל למילגה משמעותית בתוכניות כגון ג'ורג'טאון, וושינגטון (אולין) ובייבסון. להערכתי תהיה מועמד תחרותי בתוכניות כגון דיוק, דרדן, מישיגן, ברקלי. בשיקגו תהיה בין תחרותי לסטרצ', לכיוון התחרותי. בקולומביה, וורטון, MIT תהיה בין תחרותי לסטרצ', לכיוון הסטרצ'.

בהצלחה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7210

To: shoshy

---

גלעם אהלן-

כמה מקובל לחרוג ממכסת המילים בחיבור ובאילו מקומות אסור בשום אופן לעשות זאת?

שושי ואליקו, שאלה מורכבת… במרבית המקרים, חריגה של עד 10% נחשבת סבירה, בייחוד אם החיבור "חזק" ומעניין. עם זאת, ה"תשובה הנכונה" תלויה בנסיבות ובהוראות הספציפיות של כל בי"ס.

בשנה הנוכחית, למשל:
מומלץ לא לחרוג בהרוורד וב-MIT.
בקורנל, שיקגו, וורטון, סביר כי חריגה של עד 10% בחיבור איכותי תעבור בשלום.
במישיגן לא הייתי ממליץ על חריגה של יותר מ-5%.
במקומות בהם נאמר "אורך מומלץ" או "בערך" – גם חריגה של 30% עשויה לעבור בשלום אם מדובר בתוכן חזק ומעניין – בד"כ לא כדאי לחרוג יותר מ-15%.
במקומות בהם מוגבל תספר התווים או מספר העמודים – מומלץ שלא לחרוג מהמגבלה המצויינת.

תודה!!

בבקשה, מקווה שעזרתי.

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7209

To: LPOW

---

Gilam,

Appreciate if you could help me. I am working on Kellogg’s application and am a bit puzzled regarding its length – Kellogg state 2-3 paragraphs long – can you quantify that in terms of number of words? Is it 400 words? 500? Less? More?

Reasonably, 3 paragraphs will be around 400 words. However, an effective, focused, well-written 3-paragraph essay of 600 words is likely to work as well. The more you go above 400 words, the more "potent" the excess text needs to be in order to "justify" the length.

Thank you

You're welcome. Good luck!

Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7208

To: zikki

---

Dear Gilam,

For some years I am looking for an attractive MBA program to suite my character and spirit. Lately I've heard about the Malawi Polytechnic in Chichiri, Malawi. It sounds really cool and stimulating.

Did you hear about them as well and can you tell me more?

Zikki, we specialize in the admission process to the world's 50 leading MBA programs. Sorry, I am not familiar with that program.

Yours Sincerely,

Zikki B.

Good luck.

Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7207

To: J.J.

---

גילעם שלום,

יש לי שאלה לגבי מדיניות

ה-deferral

של האוניברסיטאות. האוניברסיטאות כותבות שהן נותנות דחייה במקרים מאוד נדירים. מהם אותם מקרים? האם, למשל, מערכת יחסים שמבשילה מהווה מבחינתם סיבה מספקת לדחייה? אילו מבין האוניברסיטאות המובילות לא ייתנו כלל דחייה?

סיבה מספקת היא בד"כ כזו שלא תלויה באדם – בעיות בריאותיות חמורות, מוות במשפחה וכדומה. בד"כ "מערכת יחסים מבשילה" לא תספיק, אם כי הדבר תלוי בזהות האוניברסיטה ובכח/באיכות השכנוע. הרוורד ידועים במיוחד כ"סרבני deferral" ותיקים.

תודה,

J.J.

בבקשה ובהצלחה!
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7206

To: id_av

---

גילעם שלום,
ראשית תרשה לי לברך על הפורום הנפלא. מצאתי בו המון אינפורמציה מועילה ועל כך תודתי.
ברשותך מס' שאלות (דחופות מצטער שחיכית כמה ימים – אני עונה כאן בכל יום חמישי):
1. אני עסוק בימים אלה בכתיבת האפליקיישן ל-HBS (מקווה להספיק לסבב הראשון באוק'…) ומסתבר שהם מוכנים לקבל תוצאות של בחינת IELTS במקום TOFEL (כבר עשיתי לא מזמן את הבחינה). האם ידוע לך האם הכוונה לבחינת ה- IELTS הכללית או האקדמית?
עידן, ככל הידוע לי, מדובר בבחינה האקדמית. רובם המוחלט של המועמדים ניגשים אל ה-TOEFL.

2. אני עובד בחברה בינלאומית. באפשרותי לקבל המלצה מהבוס הישיר שהוא מנכ"ל חברת הבת הישראלית וסמנכ"ל הפיתוח, או לחילופין ממנכ"ל החברה האמריקאית (החברה האם) שאינני עובד מולו בתדירות גבוהה, אך הוא מכיר אותי ואת הישגי באופן אישי. איזו מבין ההמלצות עדיפה מבחינה אסטרטגית? האם כדאי לשלוח המלצות של שניהם?

להערכתי, אם המנכ"ל האמריקאי יפגין בקיאות והיכרות קרובה עם עבודתך (+דוגמאות) ויציין את עובדת פיקוחו על עבודתך בצורה חלקית, אזי המנכ"ל האמריקאי עדיף.
התשובה לשאלה אם לקחת המלצות משניהם תלויה באלטרנטיבות שברשותך להמלצה שניה. במרבית המקרים, עדיף כי ההמלצה השניה לא תהיה לגבי אותו תפקיד כמו ההמלצה הראשונה. עם זאת, האלטרנטיבות הקיימות להמלצה שניה הן שיכריעו את התשובה המלאה לשאלה זו.

3. כיום אני סטודנט ל-MBA באחת התוכניות האוניברסיטאיות בארץ. פני מועדות כאמור ל-HBS (אין בכוונתי לפנות לבתי ספר אחרים בחו"ל). האם יש לך רעיונות/המלצות כיצד להציג את כוונתי ללמוד ל-MBA נוסף, כך שפני הדברים ישרתו את המטרה באופן מיטבי?

שאלה חשובה. כפי שלמדנו בעבר (כולל חברים המשתתפים בקביעות בפורום זה…) לטקסט הזה השפעה מכרעת על תוצאת הקבלה. באופן כללי, בד"כ הסבר אינסטרומנטלי יעבוד. כלומר: אלה הכלים/ידע/קשרים/נסיון שאני צריך כדי להשיג את מטרותי. עד היום רכשתי בעבודה x,y. ה-MBA מישראל הוסיף לי z. אני עדיין צריך את a,b,c – אשר אותם אוכל להשיג בהרוורד.

תודה מראש,
עידן

מקווה שעזרתי,
גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7204

To: menachems

---

שלום גלעם

אני מתעניין בלימודי תואר שני /תואר שלישי במנהל עסקים באחת האוניברסיטאות בארה"ב או אנגליה.

אני מעוניין להתמקד בתחום המחקרי ויותר בתחום של ארגונים וולנטרים/חברתיים

מאחר והכיוון הוא לא עשיית כסף לאחר הלימודים מרבית המימון צריך להעשות בעזרת מלגות.

מה לדעתך הסיכויים לקבלה עם מלגה בתחום זה באונבריסאות מהשורה הראשונה/ שניה .

נתוני הם: 7 שנות ניסיון בעבודה מתוכם שנתיים בניהול ( בן 31), שלש שנות עשיה חברתית במהלך התואר הראשוןן,ממליצים טובים

האם יש צורך ב GAMT ?,

אכן, כמעט תמיד יהיה צורך ב-GMAT, ובמקרה של תואר שלישי – ב–GRE. בד"כ הסיכויים לקבל מילגה עולים ככל שיורדים בדירוגים. מידע על ההישגים האקדמיים או האנליטיים שלך (GMAT, ממוצע תואר ראשון), יסייע בהערכת הסיכויים למילגה. עצם הפוקוס על תחום המלכר"ים לא בהכרח יגדיל את סיכוייך למילגה כאשר מדובר בתוכניות MBA. תוכל לקרוא עוד על נושא המילגות ל-MBA ב- http://www.aringo.co.il/HebrewSite/h-finaid.htm

תודה מראש

מנחם

מקווה שעזרתי קצת,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7203

To: orior

---

גלעם שלום

סיימתי שנה ג' משפטים וחשבונאות באוניברסיטת ת"א

יש לי עוד חצי שנת לימודים

אך אני מעריכה שבאופן כללי הממוצע במשפטים יהיה- 82 וחשבונאות 85- הצטיינות כל הכבוד!

בצבא שירתתי כקצינת חינוך ומפקדת בקורס מש"קיות

שאלתי היא לגבי תעסוקה עתידית- אני יכולה לעשות התמחות בראיית חשבון, עריכת דין או שניהם – ואז אהיה רו"ח ועו"ד

שאיפתי היא להתקבל ל- MBA

באחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב- וורטון, קולומביה, הרוורד, שיקגו

או אירופה- אינסאד

בעוד ארבע שנים

השאלה אם התמחות (זה שנה משפטים ושנתיים חשבונאות

נחשבת כנסיון עבודה אכן כן, ההתמחות נכללת בחישובי ה-length of full time work experience שלך.

והאם זה עושה רושם טוב לקבלה, כמה זמן אצטרך לעבוד אח"כ

? ולכן מה כדאי לי לעשות- אולי כדאי לנסות להתקבל חברת יעוץ וכיו"ב

אורי, סביר כי תואר של עו"ד ושל רו"ח "ייתנו לך נקודות" בוועדות הקבלה. האם הן ייתנו יותר נקודות מאשר פעילות אחרת שתעשי בשנים האלה? תלוי באופי הפעילות האחרת. אם תוכנית הקריירה שלך אינה "דורשת" התמחות במשפטים ובחשבונאות, סביר כי פעילות אחרת בשנים האלה, בייחוד כזו שמשתלבת היטב עם תוכנית הקריירה שלך ומשלבת הישגים ניהוליים/מנהיגותיים, תהיה אפקטיבית יותר מבחינת המועמדות שלך בתוכניות המובילות.

בתודה מראש

אורי

בבקשה ובהצלחה!

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7202

To: YFEFFER

---

הי גילעם,

דיברתי איתך בעבר על כך שסיימתי תואר ראשון במחקר רפואי מה שככה"נ מסייע בנושא הגיוון בהצגת המועמדות ושאינני מעונין לעבוד בתחום זה (מבחינתי המ.ב.א בא על מנת לשנות קריירה) ולמעשה חשבתי על האפשרות (שעדיין בבדיקה) להתחיל לעבוד בכנסת לצד ח"כ.

הדילמה שהתעוררה לאחרונה היא שהעבודה בכנסת ככה"נ אמנם תעניק לי המלצה טובה מאוד ורצינית מח"כ/ח"כית אך מצד שני זה אומר שלא יהיה לי נסיון עבודה משמעותי בתחום של התואר שלי – האם זה לא יפגע לי באלמנט הגיוון ? החשש הוא שמהבקשה יבינו שבעברי למדתי מחקר רפואי שזה אמנם שונה ומגוון אך לא ממש עסקתי בזה ואין לי נסיון עבודה מגוון מבחינה זאת

האם עבודה בפייזר/טבע, שהן חברות המתעסקות בתחום המחקר הרפואי תועיל למועמדות שלי יותר מאשר עבודה לצד ח"כ/ח"כית והמלצה ?

שאלה אסטרטגית חשובה. להערכתי, החשש שלך מוצדק. בנוסף לגיוון, חשוב גם עניין העקביות והזהות המקצועית. במקרה שלנו כאן, ה"גיוון" הוא גיוון של זהויות מקצועיות. סביר להניח שהצגה של זהות מקצועית עקבית (מחקר רפואי) תתרום למועמדותך הן מבחינת הגיוון, הן מבחינת הבגרות/עקביות והן מבחינת תוכנית הקריירה. עם זאת – ל"ויתור" על הכיוון הפוליטי/ציבורי יש עלות. האם העלות הזו גבוהה מהתועלת של פוקוס על מחקר רפואי? על סמך המידע שבידי, סביר להניח שלא. כלומר – שהפוקוס (והעבודה בטבע, פייזר וכו' בתחום המחקר הרפואי) יועיל יותר למועמדותך. ייתכן שמידע נוסף / פרטים נסיבתיים (למשל – נסיון עבר שלך בפוליטיקה/בתחום הציבורי) ישנו את התשובה הזו.

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7201

To: kobiko

---

to Gilam

I am working in russia and in order to apply for mba in university' i have taken the the gmat in Russia.

I want to apply to schools in USA such as MIT, Chicago, HBS …

My GMAT score is 700 but I did the paper based exam, will the schools accept this GMAT or should I take the computer based test ?

Kobik, this is a question for GMAT experts… there are some who answer GMAT questions on this forum. Hope they can help…

thanks

KOBIK

Good luck!
Gilam

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7136

To: YFEFFER

---

גילעם שלום,
בשיחתי האחרונה עם חבר שלמד בRSM (Rotterdam School of Management)וכרגע מבצע מחקר שוק בנושא בתי"ס לMBA באירופה, עלו הנק' הבאות שאשמח אם תתייחס אליהן.

הנק' שעלו:
א. בארה"ב מאז 2001 יש בעיה בהשגת ויזות, גם לעבודה בארה"ב בזמן ההתמחות שכולם עושים שם בקיץ בין שנה א לב'. לדברי החבר בקושי רב מצליחים לסדר את ההתמחות כי האמריקאים פשוט לא לוקחים זרים להתמחות כי זה בלגן לסדר להם ויזה אח"כ למשרה מלאה. כמו כן רובם בארה"ב רואים בהתמחות מעין בדיקת יכולת של האדם ולכן יש לה חשיבות גדולה ביותר.

יוני, על פי מה שאני שומע (ובהנחה שחבר'ה שאני שומע מהם הם מדגם מייצג), כ-90% מהישראלים הלומדים במוסדות המובילים בארה"ב מבצעים השנה התמחות קייץ.
כדאי אולי לשאול כאן בפורום את החברים שלומדים או סיימו עכשיו (אסף ונד, יסמין וכו') אם הנתונים שהם מכירים תואמים את זה.

ב. הבעיה הנ"ל גרמה לנשירה רצינית בתלמידים בינ"ל בארה"ב ולראשונה, משנה שעברה, ניתנות מלגות.

מבין מועמדי ארינגו, סכום המילגות הכולל שהוענק למתקבלים לפני שנתיים היה מעט גבוה מסכום המילגות הכולל שהוענק למתקבלים לפני שנה. הרושם שלי הוא שמיספר המילגות הכולל ירד במעט בשנה האחרונה. הרושם שלי הוא גם שהיה קצת קשה יותר להתקבל השנה לארה"ב מאשר לפני שנתיים, והיה קצת קל יותר השנה להתקבל לאירופה מאשר לפני שנתיים.

ג. המחיר של ה-MBA עולה כל שנה בערך בין 2 ל-5 אחוז בעוד המשכורות לא השתנו כלל ונמצאות בסטגנציה מאז 2001 בערך – תלוי באיזה סקטור. בנוסף לכך הלימודים בארה"ב לוקחים ממך בערך שנתיים פחות 3 חודשים של אי עבודה. כך שהיום מבחינת תחשיב ייקח לאנשים להחזיר את החובות שלהם לשכר הלימוד על פני יותר מ-5 שנים אז אתה משלם ובנוסף מפסיד הכנסות.
ד. בעקבות עליית העלויות בחברות רבות יורדים לאט מהתפיסה שה-MBA חיוני למנהל טוב והיום ישנה נטייה בחברות רבות לגדל את המנהל מבפנים ולא לקחת אותו מ-MBA. נטייה זו לא קיימת בסקטורים של בנקאות וייעוץ אבל בהחלט בחברות תעשייתיות ובהייטק.
ה. יש הבדל גדול בין עולם הייעוץ והפיננסים מול עולם התעשייה – ייעוץ ופיננסי מכשירים את העובד בעצמם מה-MBA ולכן לא ממש משנה להם מה למדת. לעומת זאת, בתעשייה כן משנה להם ואז הניסיון עבודה שלך לפני כן מאד עקרוני. כלומר – לייעוץ ובנקאות ייקחו אותך בלי קשר אם אתה מתאים להם מבחינת פרופיל ואילו בניהול התעשייה – זה מאד חשוב מה עשית קודם ואז למעשה ה-MBA פחות טוב כ-Career switcher.
ו. ההתמחויות בארה"ב נתפסות כחשובות אבל בפועל – לא ממש. ההתמחויות לכשעצמן הן חשובות לך אך הרבה פחות חשובות לחיפוש עבודה אח"כ. זה טוב אם אתה רוצה להחליף קריירה ויש לך מזל והצלחה בכניסה לתחום חדש – אבל זה נחשב אתגרי במיוחד. האמריקאים שמו לב לזה ולכן מהשנה למשל Columbia מציעה MBA מקוצר כבר של 16 חודש שזה חסר תקדים בשוק האמריקאי. יוני, ככל הידוע לי קולומביה מציעה את המסלול הנ"ל מאז סוף שנות ה-90.
ז. המגמה האירופאית היא של תוכניות בנות 12-18 חודש ולא יותר וברוב במקרים יש התמחויות – הם פשוט דוחסים יותר לפרק זמן קצר יותר, הם לא מקצצים – רק מעמיסים. החיסרון הוא שמקצועות הבחירה ניתנים בסמסטר אחד ולא יותר לעומת ארה"ב.
ח. ניסיון קודם בעבודה הוא חשוב מאוד מאוד (!!) באירופה – ממוצע של 5 שנים ניסיון כאשר התנדבות וצבא לא ממש נחשבים כניסיון עבודה. ואילו בארה"ב הרבה פחות.

לפי החישוב שלעיל, מרבית מועמדי ארינגו שהתקבלו השנה לאינסאד הם בעלי שנה עד שנתיים של נסיון עבודה.

גם להערכתי, באירופה הדגש על נסיון עבודה חזק יותר. למיטב ידיעתי, התנדבות (אם במשרה מלאה) וצבא (אם במשרה מלאה) ייחשבו לנסיון עבודה באירופה.
ט. לאמריקאים קשה למלא את המכסה של סטודנטים זרים בשנים האחרונות ולכן קל יחסית לאירופה להתקבל לשם.

הרושם שלי (עפ"י נתוני המתקבלים שעבדנו איתם) הוא שהשינוי בסיכויי הקבלה לאינסאד, למשל, גדול משמעותית מהשינוי בסיכויי הקבלה ל-MIT, הרוורד או ברקלי למשל.
י. מבחינת מוסדות הלימוד בחו"ל לגשת לתואר MBA ישר אחרי התואר הראשון נחשב כדבר לא רציני.
להערכתי 10-15% מהמתקבלים הישראלים ל-MBA במוסדות המובילים בחו"ל מגישים את הבקשות סמוך לסיום התואר הראשון. מבין מועמדי ארינגו בשנה האחרונה, שיעור הקבלה של המגישים עם סיום התואר היה דומה לשיעור הקבלה של המגישים 2-3 שנים לאחר סיום התואר. היה השנה מועמד שאף הגיש (התקבל לסטנפורד) במהלך התואר הראשון.
בקיצור, הוא אמר "אני לא ממליץ בכלל על MBA היום בארה"ב מסיבות כגון 1. יקר, 2. ארוך מידי, 3. בעיה במציאת עבודה אח"כ אלא אם יש לך אזרחות…. ההתמחויות המרובות והסטאג' מעולם לא היו יתרון כזה גדול.

דבר נוסף אחרון- מנסה MENSA – אותו חבר התקבל לארגון מנסה שזה הארגון הבינ"ל לאנשים עם רמת משכל גבוהה מהממוצע (2% העליונים באוכ') – הוא אמר לי שלדעתו אם אעשה את המבחנים שלהם אני אעבור ושזה כדאי כי זה טוב לרזומה ובעיקר כי מדובר בארגון בינ"ל עם סניפים בכל מקום בעולם כלומר, זהו כלי טוב ל-networking– מה דעתך ? להערכתי הדבר "ייתן לך נקודות" בפרמטר של analytical skills. אם אין לך "מספיק" נקודות בפרמטר הזה (דרך ה-GMAT וציוני התואר הראשון) ההצטרפות הזו עשויה לסייע במידת מה.

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7135

To: shlomisalant

---

גילעם שלום,

שמי שלומי. הפניתי אליך שאלה לפני מספר חודשים (האם כדאי להגיש כבר עכשיו בקשה או לחכות שנה). לאחר ששקלתי את העניין החלטתי להגיש כבר השנה בקשה. ברצוני לשאול לגבי הממליצים:

הבנתי מאתרי בתי הספר שרצוי שהממליצים יהיו ממקום עבודתי.האם הבאת המלצה ממפקדי בצבא (שירתתי מ-02/1997 עד 12/1999) רלוונטית או שמכיוון שהייתי בצבא לפני מספר שנים עדיף להביא המלצה ממקום עבודתי הנוכחי. האם כדאי לשלב בין השניים ולהביא המלצה גם מהצבא וגם ממקום עבודתי הנוכחי.

שלומי, על סמך הנתונים שבידי כרגע – לשלב בין השניים. באפשרותך להגיש לפחות שתי המלצות. עם זאת, נתונים נוספים (למשל – מקום עבודה קודם בו מאוד הצלחת והפגנת מנהיגות מול נסיון צבאי "פושר") יכולים לשנות את התשובה. בכל מקרה, המלצה ממקום העבודה הנוכחי רצוייה מאוד בד"כ. ההמלצה הצבאית – תלוי בעוצמתה, בהתאמתה לאסטרטגייה, בזהות הממליץ – מול אלטרנטיבות המלצה אחרות.

בקשר להמלצה ממקום עבודתי: האם כדאי לבקש המלצה מהאחראי הישיר שלי, או ממנכ"ל החברה (שניהם ייתנו לי המלצות טובות, שכן אני מאוד מוערך במקום עבודתי)?

תלוי בניסוח ההמלצה. אם המנכ"ל ייתן את הרושם שהוא מכיר אותך ואת עבודתך היטב, שהוא פיקח על עבודתך בעקיפין ולעיתים ישירות ועוד ניסוחים המחפים על רושם אפשרי של "ריחוק ניהולי" – המנכ"ל עדיף להערכתי.

להזכירך, אני עוזר הוראה (מתרגל פרונטלי) במרכז הבינתחומי ויש באפשרותי להביא המלצה מהאחראי על המתרגלים או מהמרצה שלי. האם המלצה מאחד מהם היא רלוונטית?

על סמך הנתונים שיש בידי כרגע, אולי כהמלצה "אקסטרא" (מעבר לנדרש), אם יש אפשרות לצרף כזו.

כמו כן, קראתי באתרי בתי הספר שלא משנה מי נותן את ההמלצה, אלא מה התוכן שלה. יש באפשרותי להביא המלצות מאנשים שמכירים אותי ובעלי תפקידים בכירים במשק הישראלי (לדוגמא: נשיא איגוד לשכות המסחר) , אך לא היה לי קשר עסקי איתם.האם זה רלוונטי להביא המלצה מאישים אלו, או שעדיף להביא מהבוס שלי או עמית לעבודה (כמו שחלק מבתי הספר דורשים). האם יעזור להביא המלצה מבן אדם "נחשב" בתור המלצת הרשות אשר אפשר להביא לחלק מהאוניברסיטאות?

שלומי, על סמך הנתונים שבידי כרגע, הייתי מוותר על הבכירים הנ"ל. אם הם פיקחו על עבודתך או שעזרת/ייעצת להם או שביצעתם פעילות משותפת, זה אולי ישנה את תשובתי.

בתודה מראש,

שלומי

הרבה הצלחה שלומי!

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7134

To: Infowell

---

גילעם שלום,

שאלה קצרה ברשותך. כמה ימים לפני deadline של הגשת אפליקציה לבית-ספר מסויים ניתן לעשות את מבחן הtoefl? כלומר, אם המועד האחרון של הגשת האפליקציה לסיבוב הראשון הוא 13/10 למשל, אז השאלה שלי אם תיאורטית אני יכול לגשת למבחן ב12/10, להזין את הציון הזמני של המבחן שלי באותו היום לתוך הonline application, לסמוך על כך שהבית ספר יקבל את התוצאות הרשמיות שבועיים מאוחר יותר ועדיין להחשב כמי שפנה בסיבוב הראשון?

ככל הידוע לי, בדרך כלל כן אבל לא תמיד. אם תנקוב בשם ביה"ס / בתיה"ס הרלוונטים, אוכל לענות במדוייק.

תודה על העזרה.

בבקשה, גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7133

To: J.J.

---

גילעם שלום,

האם יש בידך דירוגים לגבי התוכניות המובילות בתחום האסטרטגיה?

אם לא, אילו נחשבות מובילות בהתמחות זו?

הדירוג של תוכניות General Management לפי US News נחשב, ככל הידוע לי, למבוסס ביותר בתחום. עם זאת, אם תלך מעבר לדירוג אחד (לרוחב הדירוגים, ל"מוניטין בשטח", להסטוריה של הדירוגים לאורך השנים) אני מעריך שתמצא את הרוורד במקום הראשון. אחריו, את סטנפורד, אינסאד, IMD, טאק, דרדן, מישיגן, ייל. בנוסף, מרבית התוכניות בטופ-20 נחשבות (ורוצות להחשב) לחזקות למדי בתחום האסטרטגיה.

האם מאוניברסיטאות אלה יש לסיכויים גבוהים יותר להגיע לתפקידי תכנון אסטרטגי בחברות עם סיום הלימודים (להבדיל מייעוץ)?

שאלה מעניינת. להערכתי כן, אולם ההשפעה היא בעוצמה בינונית וגורמים אחרים יכולים לגבור עליה. למשל, ייתכן שבוגר Goizueta (אמורי) יגבר על בוגר טאק או מישיגן (ה"זהה" לו בשאר הפרמטרים) לתפקיד strategic planning בחברת קוקה קולה בשל מיקומה (אטלנטה) וקירבתה לביה"ס. ייתכן (וסביר) שבוגר וורטון יגבר על בוגר דרדן (ה"זהה" לו בשאר הפרמטרים) בשל השם החזק יותר של וורטון בדירוגים הכלליים.

תודה

JJ

בבקשה ובהצלחה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7132

To: dvasht

---

גילעם שלום!

שמי תומר, בן 25, כרגע מתמחה במשרד רו"ח סומך חייקין (KPMG)

אשמח אם תוכל לענות לי על כמה שאלות:

1. האם הדבר נכון שב1.1.06 משתנה מבחן הGMAT, ואם כן כיצד הדבר יבוא לידי ביטוי?

שאלה טובה. ההתמחות שלנו היא בנושא הכנת האפליקיישן.
יש כמה שיחות בפורום כאן בנושא GMAT – הם יוכלו לענות טוב ממני.

2. אני מעוניין להתחיל ללמוד בעוד כשנתיים(2007) באחת מ-10 התוכניות המובילות בארה"ב. הנטייה היא למימון, חשבונאות או ניהול כללי. סיימתי תואר ראשון באוניברסיטה העברית בחשבונאות וכלכלה בממוצע 88 (20% העליונים). כמו כן שירתתי כסמל צוות בצנחנים ופיקדתי על כ-25 לוחמים. כיום אני מתמחה בפירמת רו"ח הבינלאומית KPMG. על סמך הנתונים המתומצתים שלעיל, ובהנחה שציוני במבחן הGMAT יהיה סביב ה-700, איך אתה מעריך את סיכויי?

להערכתי תהיה מועמד תחרותי בתוכניות כגון שיקגו, טאק, מישיגן.
קולומביה, וורטון, קלוג יהיו סטרצ' מסויים. הרוורד וסטנפורד יהיו סטרצ' להערכתי. תהיה להערכתי מועמד חזק בייל, דרדן, דיוק, קורנל.

3. מה הערך המוסף שאני אקבל מארינגו בכל התהליך הארוך הזה?
ארינגו תנסה לעזור לך ליצור אפליקיישן שיביא, למיטב הערכתנו, לכך שוועדת הקבלה תדרג אותך הכי גבוה שהיית יכול להיות מדורג מבין מועמדיהם.

4. אולי זו שאלה לא כל כך רלוונטית אליך, אבל בכל זאת- מה הסיכוי לקבל ויזת עבודה בארה"ב לבת זוג שאינה נשואה לי?
ההתמחות שלנו היא בנושא האפליקיישן – ההבנה שלי בתחום הויזות מוגבלת. ככל הידוע לי, אם העילה היא הקשר שלה עימך – סיכוי נמוך ביותר.

5. איזה מהתוכניות הבאות פותחות מחזור גם בינואר? וורטון, HBS, סטנפורד, קלוג', קולומביה, MIT?
קולומביה.

תודה רבה,

תומר

בבקשה ובהצלחה תומר.

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7131

To: hezy

---

היי גילעם,

אני מעוניין בלימודי MBA באחת מתוכניות ה Top 10. הייתי שמח להערכה/ המלצות ראשוניות, תחת הנתונים הבאים:

1. אני ואשתי לעתיד שתחיה מעוניינים שנינו בתכנית MBA, כך שאנחנו צריכים להתקבל לאותו מוסד. מה עושים? מה הסיכויים? המלצות בעניין?

חזי, אם העובדה הזו לא תוזכר באפליקיישן, כמובן שיתייחסו לכל אחד מכם כאל מועמד "רגיל". אם העובדה הזו תוזכר באפליקיישן, להערכתי במרבית המקרים השפעתה על המועמדות (לכאן או לכאן) תהיה מינורית. ישנן ואריאציות לעניין הזה והדבר תלוי גם בזהות הקורא. אני "נייטרלי" בשאלה אם לציין עובדה זו באפליקיישן – התשובה תלויה בזהות ביה"ס ובד"כ אף יותר מכך בזהות חבר ועדת הקבלה הקורא את האפליקיישן.
שילובים של בתי"ס מובילים באותה עיר (MIT-הרוורד, סטנפורד-ברקלי, שיקגו-קלוג) יכולים גם הם לעבוד יפה עבורכם.

1. מתחבטים בשאלת MBA שנתי (היכן שיש) מול MBA מלא. אני יודע, ע"פ מה שקראתי בפורום, כי בארה"ב המעסיקים מתייחסים אחרת לתכניות השונות. אז: איפה ישנן תכניות טובות של שנה? האם כדאי? מהן ההשלכות על המשך הדרך – בארץ ובארה"ב?

לבד מתוכניות שנה "מיוחדות" (המיועדות לבעלי תואר מסויים או תואר שני), בקלוג ובקולומביה (מבין הטופ-10) יש תוכניות שאורכן כשנה. החסרון העיקרי הוא היעדר התמחות קייץ (או התמחות קצרה מאוד), מה שעשוי להקשות על הגיוס לחברות מובילות בארה"ב, בייחוד אם הינך career changer.

1. מצבנו, נכון להיום – מאיה: BA במנע"ס, ממוצע של 80; LLB במשפטים, ממוצע 83. אין GMAT (יהיה גבוה); בוגרת מודיעין; מדריכה בצבא ולאחר מכן מדריכה בחברת הלווינים גילת; כרגע עובדת במחלקת שיווק מכירות בתיאטרון; קיבלה הערכה חיובית מאוד מארינגו (טלי קורן); עורכת דין באפריל 2007. אני: BA במנע"ס, ממוצע של 83; LLB במשפטים, ממוצע 80; LLM במשפטים (על סף סיום, ממוצע 88); אין GMAT (יהיה גבוה, גם אם אעשה כמה פעמים); בצבא פיקדתי על כ-200 חיילים כל הכבוד; עובד במח' תפעול בחברת היי-טק; בעבר – מבקר אגודת הסטודנטים, משנה למנכ"ל בטויוטה ירושלים; קיבלתי הערכה חיובית מאוד מארינגו (טלי קורן); אהיה עו"ד באפריל 2007.
2. עד כמה אפשר "לסמוך" על "תעסוקת קיץ" לעזרה במימון התואר בחברות הייעוץ האסטרטגי/ פיננסים/ בנקים/ וכו'? האם אתה יודע עד כמה תעסוקה שכזו יכולה להכניס (הערכה גסה טובה מספיק)?

חזי, על פי מה שאני שומע (ובהנחה שחבר'ה שאני שומע מהם הם מדגם מייצג), כ-90% מהישראלים הלומדים במוסדות המובילים מבצעים השנה התמחות קייץ. הרושם שלי הוא שההכנסה החודשית נעה בד"כ בין 6,000 ל-9,000 דולר נטו בחודש (אין מס, בהנחה שאין לך הכנסות רבות בשאר השנה).

1. מאיה בעלת אזרחות קנדית. האם יש לה בכך יתרונות כלשהם? חסרונות, רחמנא ליצלן?

אם אתם פונים לארה"ב – ככל שידוע לי מדובר ביתרון מינורי (הדבר משפר במידת מה את היכולת שלה לקבל הצעות חזקות לאחר הלימודים, ומכאן את האטרקטיביות שלה כמועמדת).

1. אנו מעונינים ללמוד בחוף המזרחי. בעיקר: MIT, הרוורד, NYU, קולומביה. מהם סיכויינו בתכניות הנ"ל?

אם נניח חיבורים והמלצות חזקים לשניכם ו-GMAT 700: למאיה יש יתרון בהיותה אישה, לך יש יתרון מסויים בנושא הרקע המנהיגותי ונסיון העבודה אם התרשמתי נכון. להערכתי שניכם תהיו מועמדים תחרותיים ב-NYU. קולומביה ו-MIT יהוו סטרצ' מסויים. הרוורד יהווה סטרצ'.

בתקווה שלא תקרוס תחת עומס השאלות,
עשרות תודות,


מאיה וחזי.

מקווה שעזרתי, בהצלחה לשניכם…

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7094

To: YFEFFER

---

גילעם שלום,

הסדנה עזרה לי מאוד ואשמח אם תוכל לענות על עוד מס' שאלות שעלו בעקבותיה:

1. ציינת שחשוב רקע בינ"ל: במסגרת אחת ההתנדבויות שלי אני הייתי אחראי לקשר עם חו"ל (רכז קש"ח), עמדתי בקשר עם מס' ארגונים, ביקרתי בארגונים האלו בארה"ב (כולל ארגונים גדולים וידועים כגון Human Rights Watch וNYPD משטרת ניו יורק) ובעקבות פגישות שקיימתי עם הארגונים הללו בחו"ל גייסתי אותם לעזרת הארגון כאן בארץ והמשכתי לשמור על ערוץ פעיל מולם במשך כשנה מהארץ – האם זה נכלל במסגרת "רקע בינ"ל" ? או האם הדבר מתייחס אך ורק לשהות בחו"ל?

יוני, יכולת מוכחת לעבוד עם/להוביל אנשים מתרבויות שונות תקדם את מועמדותך. נראה, לכן, שהעובדות שציינת, בהצגה אפקטיבית, יקדמו את מועמדותך.

2.גיוון ברזומה – האם הרקע האקדמי שלי (מחקר רפואי) עונה להגדרה של "גיוון"? הבנתי שרק מיעוט מהמועמדים מגיע ממדעים.

אכן, בהיבט הזה תהיה מועמד מיוחד יחסית. בייחוד בתוספת המימד הרפואי.

3. האם העובדה שהפעילויות ההתנדבותיות שלי כולן בתחום של "זכויות גייז" תהיה בעוכרי ? (הומופוביה וכיוצ"ב) או אולי דווקא יתרון היות ומדובר בנושא של זכויות אדם וזכויות מיעוטים … ובכלל (אני לא אוהב את הרעיון הזה אבל) אולי זה מקנה "נקודות" לנושא ה"גיוון" ברזומה והגיוון כמועמד.

הדבר תלוי במידה רבה בזהות קורא הספציפי ש"תיפול" עליו. להערכתי במרבית המקרים הדבר יוסיף למועמדותך. ראשית, כפי שציינת, תשוייך לקטגוריה "מיוחדת" נוספת (כפי שתשוייך ל"משבצות" של "ישראלי" ו"חוקר רפואי"). שנית, אכן במרבית המקרים הפעילות למען זכויות מיעוטים/אדם תיתן לך נקודות, בייחוד בסטנפורד ובברקלי וכן בבתי ספר הממוקמים בערים המרכזיות בארה"ב.

4. היה ואצטרך לחזור לארץ לאחר הלימודים (אין סיבה להאמין שכך יהיה אך בכל זאת) מי מביה"ס בחו"ל נהנה לדעתך משם טוב ורשת בוגרים חזקה כאן בארץ?

באופן כללי: עשירייה ראשונה (פחות או יותר לפי סדר) – הרוורד, אינסאד, סטנפורד, וורטון, קולומביה, קלוג, MIT, שיקגו, NYU, ברקלי. עשירייה שנייה – מישיגן, UCLA, ייל, טאק, LBS, קורנל, דיוק, דרדן, קרנגי מלון, אוקספורד.

באופן ספציפי: הדבר תלוי בתחום. למשל, מבחינת רמת ההיכרות, סביר שההיכרות בארץ עם בתי הספר וההבדלים ביניהם תהיה גבוהה יותר בתעשיית ההון סיכון מאשר בקרב מנהלים בחברות שיווק. מבחינת עוצמת רשת הבוגרים, רשת הבוגרים של וורטון חזקה יותר משל קלוג בתחום ההון סיכון. מנגד, בתחום השיווק הן פחות או יותר שוות בעוצמתן להערכתי.

5. אחד מחברי הוא אזרח כבוד בצרפת (ובערים מסוימות בארה"ב) וחבר נוסף הוא איש אקדמיה בכיר מאוד וידוע מאוד בתחומו בעולם (שניהם חברים אישיים שלי ולא מכרים של המשפחה וכיוצ"ב). האם זה משהו שניתן להעזר בו באפליקיישן בהתחשב בכך שאין לי נסיון תעסוקתי איתם what so ever וכל ההיכרות היא חברית לחלוטין ?

חברים מעניינים יש לך. על סמך הנתונים שציינת, להערכתי מועמודך תקודם במידת מה אם תציין את החברויות האלה "דרך אגב" בחיבור. חשוב שזה ישתלב באופן טבעי, לא "בכוח". אולי תוכל לציין את המטען/ידע שצברת בהיכרות עימם כאחד הגורמים שהשפיעו על החלטה מסויימת שלך או שתרמו להצלחה מסויימת שלך. או אולי תבחר נושא לחיבור אופציונלי שיאפשר לך את איזכורם.
על סמך הנתונים שציינת (ובהנחה שנסיבות ספציפיות שלא הזכרת לא ישנו תשובה זו), להערכתי (ויש שיחלקו עליי) במרבית בתי הספר לא יהיה כדאי להשתמש בהם כממליצים.

6. שאלה אחרונה – היות וגם אתה היית בחט"מ בצבא, האם מנסיונך מתייחסים לפרופיל העבודה שם (חומר מסווג ביותר, עבודה מול בכירים מאוד- במקרה שלי ועדת חוץ ובטחון סקירות לראמ"ן, עבודה מול גופים בטחוניים חיצוניים לצבא וכיוצ"ב) באופן מיוחד או שאין לאנשים מושג במה מדובר ואין דרך להבהיר בכמה דפים במה מדובר למי שאינו מכיר את הצבא בארץ (וללא ביצוע עבירות ב"ש ) ?

יוני, בהצגה אפקטיבית הרקע הזה "ייתן לך נקודות" בפרמטרים כגון presentation skills, יכולת לעבוד במצבי לחץ, בגרות ואחריות, יכולת עבודה בצוות, אמינות. הרקע הזה גם יתרום להרגשה שיש לך track record of success. לפיכך, סביר שהנסיון הצבאי הזה יתרום למועמדותך.

תודה רבה על העזרה עד כה, אני מוכרח לציין שמעבר למידע הרב שהעברת במפגש מאוד עזר לראות שגם אנשים נחמדים מהישוב שלא מצויר להם "סופרמן" על החולצה ושהם "בגובה העיניים" מסוגלים לעבור את העניין הזה בשלום.
תודה רבה על הפירגון!

בכלל טוב לראות מישהו כמוני בים קורות החיים המבריקים והמצוחצחים שמופיעים כאן

יוני

יוני, גם לך יש כמה נתונים מבריקים. הרבה הצלחה,

גילעם

[aringo]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7093

To: nate77

---

Hi Gilam,

To the best of your knowledge, what is your educated guess about the number of Israelis who going to apply to HBS, fall 2006?

Many of the Israeli applicants want to take a shot at Harvard. My rough guess would be around 70.

Thanks for taking the time and effort to answering the questions on this board. Thank you for the appreciation. Good luck!

Gilam

[מאת]

תגובות