התגובות שלי בפורום
-
To: LPOW
You don't let go, do you
?I'm not sure this is the correct time to answer this question, given that the policy has just been issued yesterday (who's your source?), but I will say the following:
1. HBS is the only school that had until now a formal, school mandated, no disclosure policy. in all the other schools that have this policy, it is a student policy/norm. the difference is that until now in HBS if a recruiter asked you what your grades were, the school would expel him from future recruiting at the school, and if a student provided his/her grades the school could punish the student. In other schools students agree (usually by a vote) not to disclose their grades and there's some debate about how much compliance they have (I know nothing about this so I won't state an opinion either way). therefore, nobody prevents the students at HBS from adopting a similar norm. Time will tell if that happens or not.
2. There are probably two main things this policy reversal will change:
a. the first semester environment – this is already a very stressful time since you're faced with an enormous amount of things you can and should do and it takes time get used to it. it is also stressful because everybody is trying to adjust to a new place and a new system and nobody really knows how things are done and what's required of them. the first semester is also crucial in building a constructive section environment, which many of us think is the best thing you get out of HBS. the fear is that the misconceptions and lack of knowledge about the recruiting process will make people so stressed that they will be unable to create the same kind of environment as today. This does not mean that people won't help each other, but it will cause some people to be less supportive of other people's comment in class and more pushy in trying to get their comment in (remember that 50% of your grade is class participation).
b. recruiting – in some industries (i think the main fear is regarding consulting) this policy reversal will change the recruiting process and make it much more grade-based. in others it won't matter at all. It is impossible to know now what the effects will actually be and I think after the first year people will figure it out and see that mostly it doesn't mean much (the grading curve will stay the same – 10% 1s, 80% 2s and 10% 3s, so almost all people won't be with many 1s).The reason most of the students are opposed to this for three reasons (the third is not really advertised):
a. there are alternative ways to get the same results (more academic rigor) without risking harming the section experience.
b. there are many things that need to be done if the policy is reversed, and we are not sure the administration is going to do them. this will leave students with a half-baked solution.
c. This means you are going to need to work harder for a longer period since it will raise the academic rigor of your fellow students. people will prepare more for class and if you don't you're gonna end up with a lot of 3s which can ruin your job search. Let's face it, most of us who aren't trying to graduate with distinction realize that you can relax a little and still get a lot of 2s and find a job, so why change that.However, the bottom line is still the one I started with – It is way to early to guess what is actually gonna happen and what the implications will be. Therefore my suggestion is get accepted and then start considering what your assessment of the situation is.
Danny
To: LPOW
You don't let go, do you
?I'm not sure this is the correct time to answer this question, given that the policy has just been issued yesterday (who's your source?), but I will say the following:
1. HBS is the only school that had until now a formal, school mandated, no disclosure policy. in all the other schools that have this policy, it is a student policy/norm. the difference is that until now in HBS if a recruiter asked you what your grades were, the school would expel him from future recruiting at the school, and if a student provided his/her grades the school could punish the student. In other schools students agree (usually by a vote) not to disclose their grades and there's some debate about how much compliance they have (I know nothing about this so I won't state an opinion either way). therefore, nobody prevents the students at HBS from adopting a similar norm. Time will tell if that happens or not.
2. There are probably two main things this policy reversal will change:
a. the first semester environment – this is already a very stressful time since you're faced with an enormous amount of things you can and should do and it takes time get used to it. it is also stressful because everybody is trying to adjust to a new place and a new system and nobody really knows how things are done and what's required of them. the first semester is also crucial in building a constructive section environment, which many of us think is the best thing you get out of HBS. the fear is that the misconceptions and lack of knowledge about the recruiting process will make people so stressed that they will be unable to create the same kind of environment as today. This does not mean that people won't help each other, but it will cause some people to be less supportive of other people's comment in class and more pushy in trying to get their comment in (remember that 50% of your grade is class participation).
b. recruiting – in some industries (i think the main fear is regarding consulting) this policy reversal will change the recruiting process and make it much more grade-based. in others it won't matter at all. It is impossible to know now what the effects will actually be and I think after the first year people will figure it out and see that mostly it doesn't mean much (the grading curve will stay the same – 10% 1s, 80% 2s and 10% 3s, so almost all people won't be with many 1s).The reason most of the students are opposed to this for three reasons (the third is not really advertised):
a. there are alternative ways to get the same results (more academic rigor) without risking harming the section experience.
b. there are many things that need to be done if the policy is reversed, and we are not sure the administration is going to do them. this will leave students with a half-baked solution.
c. This means you are going to need to work harder for a longer period since it will raise the academic rigor of your fellow students. people will prepare more for class and if you don't you're gonna end up with a lot of 3s which can ruin your job search. Let's face it, most of us who aren't trying to graduate with distinction realize that you can relax a little and still get a lot of 2s and find a job, so why change that.However, the bottom line is still the one I started with – It is way to early to guess what is actually gonna happen and what the implications will be. Therefore my suggestion is get accepted and then start considering what your assessment of the situation is.
Danny
To: jackla
Yevgeny,
I haven't graduated yet so I can't tell stories about my post graduation experience. But I can provide some general details about where people go after HBS (see my previous response to LPOW regarding pre-HBS background. as you'll notice many of us are career switchers
).Here is a partial list of post-HBS employers of graduates from the two years before us and from the guys in my year who already accepted an offer (absolutely no correlation between this list and the pre-hbs list):
McKinsey, Reebok, EMC, Medtronic, Bain & Co., Apax, Lehman Brothers, Lexis-Nexis, SAP. (there are actually more than one of us in a couple of these places).And here is a partial list of locations (again no correlation with previous lists):
New york, San Francisco, Israel, Minnesota, Boston, China, Germany.As you can see there's a wide variety of career tracks you can choose ( I can put a similar list of functions and it will also be diverse).
Regarding Salaries and offers – Without getting into details, almost all of us had an offer by graduation, most of us had more than one offer, our salaries are generally within the HBS average for that industry (which is usually high enough so that you don't lose sleep over your loans).
Regarding treatment of international students, you have to separate that question into two: the industry/company general attitude towards non-US; and competing for jobs in america against americans. Some industries, like banking and consulting, have no issue with internationals and they will gladly take you if you're good enough. others in the US are very anti foreigners, like the car industry. In other industries it changes from company to company. some companies will not recruit internationals at HBS at all, others will recruit internationals to their international locatios and others will have no problems with internationals. Their reasons vary and you shouldn't try to find any logic in their policies.
the general statistic at HBS is that around 50% of the jobs in the job bank aren't open to internationals, but that is a very misleading statistic (in banking almost 100% are open to you, in the car industry almost 100% are closed to you). as I've said, you also need to take into account the competition. as israelis we have several obstacles we need to overcome – many times companies here don't understand our background (what you did in the army etc.); our ability to "sell" ourselves in english is lower than that of the americans; your long term intentions in the company are being questioned; the recruiting process and style are very different than what we are faimliar with and so on. I think the list of post-HBS companies above shows that you can overcome all these hurdles, but they are still there and it means you have to work hard to get what you want.Hope this helps, maybe next year (if I'll have spare time then
) I'll be able to share some post-MBA stories.Danny
HBS MBA Class of 2006To: yaniv1975
יניב (וכל שאר האנשים שהגישו או חושבים להגיש מועמדות להרווארד):
כבר שנה ומשהו שאני מנסה להילחם בדעה הקדומה הזאת שהרווארד תחרותי בטרוף (למעשה מאז שהתחלתי ללמוד פה וגיליתי שהדעה הקדומה שהייתה לי שהרווארד תחרותי בטרוף פשוט לא נכונה
). אני מניח שבעבר היו זמנים פה שהאווירה היתה תחרותית אחרת הסטיגמה הזאת לא היתה נוצרת אבל בשנתיים שאני פה זה פשוט לא קיים.כמה הסברים קצרים של מושגים שקשורים להרווארד כדי שאני אוכל להסביר כמה דברים אחר כך על האווירה:
סקשיון – בכל שנה לומדים בהרווארד 900 סטודנטים בתוכנית המלאה למינהל עסקים. המחזור מחולק ל-10 סקשיונים (כל אחד עם 90 אנשים) שמייצג בצורה די יפה את הגיוון של המחזור כולו (כלומר שליש בינלאומיים, שליש נשים, לא יותר מדי אנשים ממדינה מסויימת בסקשיון מסויים, רקעים שונים וכו'). כל סקשיון מקבל כיתה לכל השנה הראשונה ולומד את כל הקורסים שלו באותה כיתה (יש מקומות מוקצים לכל סטודנט לסמסטר, שמוחלפים בסוף הסמסטר).
קורסים – בשנה הראשונה כל הסטודנטים לומדים את אותם הקורסים. יש 11 קורסים (שיווק, אסטרטגיה, מימון*2, משא ומתן, מנהיגות, אתיקה, יזמות, חשבונאות, מקרו כלכלה, ניהול תפעולי – לא בסדר הזה וקח בחשבון שהשמות לא תמיד מייצגים את כל מה שבאמת לומדים שם). המרצים מוקצים לכל סקשיון מראש ואין פטורים מאף קורס. בשנה השניה כל סטודנט בוחר לעצמו את התוכנית ויכול לעשות כל מה שהוא רוצה כל עוד הוא עומד בדרישות התואר. יש עשרות קורסים בבית ספר עצמו בכל נושא אפשרי, אפשר לעשות עבודות בפיקוח של אחד המרצים (לבד או בקבוצה) בכל נושא שתבחר והרבה פעמים עם גישה מלאה לחברה מסויימת ולהנהלה הבכירה שלה. אפשר גם לקחת קורסים בכל בית ספר אחר של הרווארד או בבי"ס למינהל עסקים של MIT. כמעט באף קורס אין דרישות קבלה מוקדמות או דרישה לרקע מוקדם ככה שכמעט תמיד לסטודנטים יש טווח רחב של הכרות עם החומר הנלמד, מה שמאוד עוזר לדיון בכיתה.
קייסים – כמעט כל שיעור (למעלה מ-95%) בהרווארד מועבר באמצעות קייס. קייס הוא מסמך באורך של בין עמוד אחד ל30+ עמודים (הממוצע הוא בערך 10) שמתאר סיטואציה ספציפית של גורם ספציפי (כלומר חברה X שבדיוק עומדת לגייס בבורסה, או מדינה Y שנכנסה למשבר כלכלי, או אדם מסויים בחברה מסויימת שצריך לקבל החלטה האם לפטר מישהו או לא בגלל משהו שהוא עשה). כל הסטודנטים קוראים את הקייס לפני השיעור והשיעור עצמו מתנהל מסביב למספר שאלות שהמרצה מעלה שנוגעות לקייס. המרצה כמעט אף פעם לא קובע מה נכון או לא נכון אלא נותן לסטודנטים להתווכח. פעם בכמה זמן (בסוף השיעור או אחרי כמה שיעורים עם מכנה משותף) המרצה מסכם את הנקודות העיקריות שנלמדו. הדגש בשיטה הזו הוא לחשוף את הסטודנט לבעיות אמיתיות מהחיים ולהכריח אותו לחשוב על הבעיה ולבחור בפיתרון כלשהוא, ואז לראות מה אנשים אחרים חושבים על הבעיה הזאת וכל איך צריך לפתור אותה.
ציונים – ברוב המקרים הציונים בהרווארד מבוססים 50% על השתתפות בכיתה ו-50% על בחינת סוף קורס, כאשר לפעמים יש בחינת אמצע שאחראית לעד 20% מהציון הסופי. בסוף הסמסטר המרצה לוקח את כל המרכיבים של הציון לכל תלמיד ונותן לו ציון משוקלל של בין 1 (הכי גבוה) ל-3 (הכי נמוך). בסופו של דבר המרצה יוצר עקומת ציונים של כל התלמידים בקורס (בשנה הראשונה זה אומר כל התלמידים בסקשיון) ככה ש(בערך) ה-10% הראשונים מקבלים 1, ה-10% האחרונים מקבלים 3 וכל השאר מקבלים 2. מה שזה אומר בסופו של דבר זה שכולם מקבלים 2, עם קצת סטיות ל-1 או ל-3. בכל מקרה בגלל ש-50% מהציון זה ההשתתפות בכיתה, אם תדבר מספיק לא תקבל 3. כדי לקבל הצטיינות אתה צריך לקבל יותר מ-5 פעמים ציון של 1, מה שמאוד מאוד קשה, וכדי לעוף אתה צריך לקבל 4 פעמים או יותר ציון של 3 וגם אז אתה רק מגיע לכל מיני וועדות שהמטרה שלהן היא קודם כל לעזור לך להשתפר (בתכלס בשביל לעוף מפה על ציונים אתה צריך לזרוק בצורה כל כך מוחלטת שהם נעלבים מההתייחסות שלך. כל עוד אתה באמת מנסה ופשוט יצא שקיבלת יותר מדי 3-ים, לא יעשו לך כלום).
מועדונים – בבית ספר יש עשרות מועדונים שמוקמים ומופעלים אך ורק על ידי הסטודנטים. בגדול יש שלושה סוגים של מועדונים: קריירה (הון סיכון, בריאות, בנקאות, טכנולוגיה, שיווק וכו'), פנאי (סקי, יין ואוכל טוב, פעילויות שטח) ואוכלוסיות ספציפיות (יוצאי צבא, יהודים, אירופיים, קנדיים, טקסנים וכו'). על מועדון מארגן פעילויות משלו החל בפגישות עם אורחים וכלה באירועים גדולים יותר כמו מסע סקי לאוסטריה או מסע לחברות טכנולוגיה בחוף המערבי.איך כל ההסבר הארוך הזה קשור לאווירה? התשובה היא שאין לאנשים שום סיבה לתחרות כי 95% מהאנשים לא יהיו מצטיינים ו-99%+ לא יעופו מהרווארד בגלל הציונים. כמה דוגמאות ספציפיות – לא נתקלתי בפעם אחת שאנשים לא היו מוכנים לחלוק את הסיכומים שלהם עם אחרים, סטודנטים מעבירים שיעורי חזרה לכל הסקשיון, סטודנטים נותנים "שיעורים פרטיים" לסטודנטים אחרים גם ב-10 בלילה ביום שלפני המבחן ועוד ועוד.
אני מקווה שהצלחתי לפחות קצת לשכנע שהאווירה פה לא תחרותית. חשוב גם להדגיש שאין דרך לקטלג את האוכלוסיה פה במשפט אחד (כמו שאי אפשר לעשות את זה לגבי אף אחד מבתי הספר האחרים). היות והרווארד מחפש בכוונה גיוון באוכלוסיית הסטודנטים שהוא מקבל (למה לא יותר בנות ישראליות מנסות להתקבל??), לומדים איתי אנשים מכל הרקעים שתוכל לחשוב עליהם. נכון שיש יועצים, בנקאים, מהנדסים, מתכנתים, רואי חשבון ואנשי פיננסים, אבל יש גם שחקני הוקי, סופרים, שחקני בייסבול, פעילים חברתיים ועוד (כל הרשימה הזאת דרך אגב היא רק מהסקשיון שלי).
עכשיו אחרי שעברנו את הדעות הקדומות כמה מילים כן על האווירה. הבית ספר מאוד אוהב לשלוט בכל דבר שקורה פה כי זה הדרך היחידה שבה הוא יכול להבטיח רמה כזו של השכלה למחזור של 900 איש. דוגמא אחת לזה היא חלוקת הסקשיונים בהתאם לאוכלוסיה הכללית והקצאת מקום ישיבה ספציפי לכל סטודנט לכל סמסטר (ותאמין לי שהם משקיעים שעות בלחשוב על כל פקטור אפשרי מאנשים שצריכים לשבת קרוב ללוח כי הם לא רואים, לזה שמי שישב בשורה האחרונה סמסטר אחד לא ישב שם שוב כדי שאף אחד לא יופלה לרעה או לטובה). בנוסף אין פה הנחות לגבי ההתכוננות לשיעורים או ההשתתפות בכיתה – כל שיעור מתחיל בפניה שרירותית של המרצה לאחד הסטודנטים כדי שיפתח את הדיון, כאשר לא זהות הסטודנט ולא השאלה עצמה ידועים מראש (תחשוב כמה פעמים מרצה בארץ היה צריך לשאול סטודנט אקראי שאלה אקראית על חומר קריאה שהסטודנט היה אמור לקרוא לפני השיעור, לפני שהוא מצליח לקבל תשובה). בנוסף הנוכחות פה היא חובה לכל השיעורים, למעט במקרים מאוד חריגים. יש עוד הרבה דוגמאות אבל השורה התחתונה היא שהמסגרת פה היא סביר להניח יותר קשיחה מחלק מהאוניברסיטאות האחרות. אבל האמת היא שברגע שאתה לומד להכיר את המערכת אתה מגלה מה אתה יכול לעשות ומה אתה לא יכול לעשות (כמו לדוגמה שמותר להפסיד שיעור כמעט בשביל כל סיבה כל עוד המרצה לא חושב שאתה מתחמן אותו, אבל אסור להגיד את המילה ***F בכיתה), כך שבעיני המסגרת היא יתרון ולא חסרון, אבל אין ספק שזו דעה אישית.
מעבר לזה, אתה יכול לעשות פה כל מה שתרצה. יש אנשים שמבלים במועדונים כל לילה ויש כאלה שעד היום (אמצע השנה השניה) מתכוננים 5 שעות כל יום לשיעורים של מחר. אתה יכול להיות חבר בכל אחד מהמועדונים, לטייל עם אנשים מהסקשיון או מהמחזור באיזור או בארצות אחרות (חבר'ה מהסקשיון שלי טיילו עד עכשיו בין השאר בקולומביה, ארגנטינה, וקוסטה ריקה, שלא לדבר על מקומות בתוך ארצות הברית). אתה יכול להוביל כל מיני פעילויות (מפאנל באחד הכנסים שסטודנטים מארגנים פה כמעט כל שבוע, שלחלקם מגיעים יותר מ-1000 איש כולל אנשים מחוץ לארצות הברית, ועד למסע של 50 סטודנטים זרים לישראל). יש פעילויות התנדבותיות שאפשר לעשות וכמובן שצריך גם להשקיע קצת זמן במציאת עבודה
.בעיני המבנה של מחזור של 900 שמורכב מ-10 סקשיונים של 90 איש הוא השילוב הטוב ביותר כי הוא מצד אחד איפשר לי להכיר לעומק קבוצה של 90 אנשים שהקשר שלי איתם יחזיק מעמד שנים, ומצד שני איפשר לי למצוא הרבה מאוד אנשים מתוך ה-900 שמעונייינים באותם הדברים כמוני ושאני יכול להשתתף בפעילויות איתם שלא היו אפשריות בסקשיון. כמובן שיש אנשים שיטענו שהאופציה של להכיר את כל המחזור כי יש בו רק 300 איש היא טובה יותר.
חשוב לי להדגיש שבעיני הרבה יותר חשוב אם אתה אוהב את שיטת הלימוד של הקייס מאשר אם אתה חושב שתשיר ביטלס בשיעורים או לא. אני אישית חושב שהקייס זו השיטה הכי טובה ללמוד ניהול, אבל יש אנשים שמגיעים לשיעורים שלנו ושואלים בסוף משהו בסגנון של: "אז זה כל מה שאתם עושים, מדברים?". כמובן שאני אישית גם הייתי מאבד שפיות אם הייתי צריך לפחות פעם בשבוע להגיש עבודה או תרגיל כשיעורי בית כמו שהחבר'ה ב-MIT צריכים לעשות, אבל אורן שלומד שם בטח יסביר למה זה בעיניו יותר טוב ואין ספק שגם הוא נהנה שם.
לסיכום, בהתחשב בעובדה ביום הסתיים פה הסמסטר ומחר מתחילות לי הבחינות, ועדיין הצלחתי לכתוב את כל התגובה הארוכה הזאת, אני מקווה שתסכים שתחרות על ציונים היא כנראה לא ממש רלוונטית פה.
אם יש לך או למישהו אחר שאלות ספציפיות ניתן לכתוב אימייל לכתובת:
ואני או אחד מהסטודנטים הישראלים האחרים (בסופו של דבר אני אצטרך ללמוד מתישהוא לבחינות) יענו לכם בהקדם. זו גם הדרך ליצור איתנו קשר עם אתם רוצים לתאם שיחה טלפונית או לתאם ביקור בהרווארד (לבקר פה, או בכל אוניברסיטה אחרת, בלי לתאם עם הסטודנטים הישראלים שלומדים שם זה פשוט פשע בעיני, כי זה פשוט פספוס של מה שאפשר להפיק מהביקור).
מקווה שעזרתי במשהו,
דני
בית הספר למינהל עסקים של הרווארד
מחזור 2006
