[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9988

To: All

---

Schools benefit as MBA returns to favour

By Della Bradshaw

Published: January 30 2006 03:00

The sighs of relief at US business schools are almost audible these days. After four years of disbelief, denial and despair, as recruiters turned their backs on MBAs and the applicant pools dried up, most schools are convinced the MBA market has stabilised. Indeed, the more optimistic believe that good days are ahead.

The two key indicators for business schools – the number of recruiters who want to employ their graduates and the number of students applying for their programmes – are both looking rosy.

The first indicator was the salaries paid to graduates in 2005 and the number of recruiters who visited US campuses. The banking industry, led by Goldman Sachs, raised the base salary it offered by $10,000 to $95,000, says Jacqueline Wilbur, director of the career development office at MIT. This was the first rise in base salaries since 1996, she says. The big consultancy firms also raised their basic salaries by $5,000. Technology companies were back recruiting and paying salaries rather than options.

"The average base salary was bumping up to $100,000 [at MIT]," says Ms Wilbur. At Columbia in New York City, it is a similar story. Dean Glenn Hubbard says the number of graduates with three or more job offers rose last year. "On-campus recruiting is more robust than even in the late 1990s."

Not surprisingly given Columbia's location close to Wall Street, many of the job offers are in banking and finance. Prof Hubbard says a concern on Wall Street is that companies are in a scramble for talent.

The employment statistics reported for MBA2006, the Financial Times ranking of global MBA programmes, verify the anecdotes. In 2002, for example, 12 per cent of graduates from the top 10 US schools were without a job three months after graduation. The statistics reported from the top 10 schools in this year's ranking show that just 8 per cent were still looking for a job in the same timeframe.

For schools lower down the rankings, the discrepancy was much higher. At Cornell, only 74 per cent of the students who graduated in 2002 had a job within three months and at the Anderson school at UCLA the figure was 73 per cent. In 2005, the figures were 88 and 94 per cent respectively.

More fragile are the numbers of applicants looking for a place on an MBA programme. For the entering class of 2005, figures were still very low across the world, with some estimates putting the number of applicants down as much as 30 per cent. In the UK, for example, almost every school except the Saןd school at Oxford University has seen application and enrolment numbers fall. But as applications begin to roll in for the class that will start in autumn 2006, there is a real sense of optimism, says Beth Flye, assistant dean at the Kellogg school at Northwestern University. "[In the US] we predict steady growth through 2010." Her optimism may have sound grounding.

Recent statistics from the US Bureau of the Census show that the growth in the worldwide population of adults between the age of 25 and 29 – the target age group for MBA programmes – is set to climb steeply from 510m in 2005 to 600m in 2015.

In North America over the same period the growth in the number of people in this age range is also set to grow from 22m to 24.5m. In Europe (both western and eastern) the population will fall, according to the statistics. The biggest growth, though,

will be in the number of potential MBA students in Asia, up from 290m in 2005 to 350m in 2015. Numbers in Latin America in the same age group are also set to grow strongly.

This means the growth in the MBA population will be in geographical areas where there are few MBA programmes today, points out Dezsצ Horvבth, dean of the Schulich school at York University in Toronto. All this means that business schools will have to become more international in their approach if they are to attract the brightest students, he says.

"MBA programmes are going to become more trans-national," argues Prof Horvבth, much more like corporations. "There will be more delivery through partnerships."

Many US business schools have already seen the writing on the wall. The Smith school at the University of Maryland, for example, started running its first overseas programmes in China as recently as 2001, but today it is running programmes on four continents: North America (Washington), Europe (Zrich), Asia (Beijing and Shanghai) and Africa (Tunis).

"If you want to be a world class college of business and if you're not engaged in a multi-national arena, then it fundamentally doesn't work," says Scott Koerwer, associate dean at the Smith school. "Institutions that don't begin this process now are going to fail."

It is a message that is very slowly getting through to US students, too. Although the overwhelming majority of them – more than 98 per cent – still apply to US business schools, a growing number see western Europe as a place to study for an MBA, according to the latest statistics from GMAC (Graduate Management Admissions Council).

In 2000, US citizens sent 2,305 GMAC test scores to western European business schools. In 2005 the figure was 3,701, a 62 per cent increase.

US students have often frequented the big name schools such as Insead and London Business School, but this year HEC Paris reports that its largest student group is from the US.

"There are more Americans on the programme than French," says Valיrie Gauthier, associate dean for the MBA at HEC.

"The profiles are of people who tried the US and European systems and then chose the European one."

While US students are beginning to favour the multicultural European system, dean-in-waiting at Insead, Frank Brown, who will take up his role this summer, believes there is much still to do to persuade US organisations to recruit in Europe. "This is a huge opportunity," says Mr Brown, himself an American. "They [US corporations] are amazed when I tell them about Insead." In particular, they are unaware of the multi-cultural profile of the students at Insead, he says.

Mr Brown also believes that the one-year MBA model will increasingly appeal to US corporations. In the Americas, some business schools have already cut their programmes to 12 months.

At the Ivey school at the University of Western Ontario, dean Carol Stephenson believes the one-year model is the way forward.

"Students want to focus on it [the MBA], do it and get it done," she argues: the opportunity cost of taking two years out of the workplace is too high.

In Argentina, leading business school IAE has reduced the length of its programme from 16 to 12 months and attracted an increasing number of students, including from overseas. The changing perception of the MBA in corporations is one reason for the popularity of the one-year programmes, argues dean Fernando Fragueiro. "The MBA is now seen as a first step [in a management career] … with companies giving further opportunities for managers to develop skills."

In the US there is a growing number of converts to the one-year system. Robert Sullivan, dean of the Rady school at UC San Diego, hopes to reduce the length of his programme to 12 months and believes it is only a matter of time before other US schools introduce one-year programmes. "I think there's no question," he says.

Indeed, he predicts that even some of the very top US schools may bite the bullet.

[nate77]

בתגובה ל: LBS #9987

To: All

---

London leads drive to hire MBAs

By Della Bradshaw

Published: July 2 2006 18:28

The streets of London are paved with gold, or so the saying goes; and this year MBA graduates from across Europe are hoping to find their fortunes in the city.

The City of London is drawing in the brightest and best of this year’s graduating classes. The starting salaries for London Business School graduates going into finance are £58,000 – with sign-on bonuses of up to £20,000 on top of that and annual bonuses depending on a firm’s performance.

It is a similar deal for graduates from Iese Business School in Barcelona. Salaries for those going into investment banking average around €100,000 (£69,000). According to Alex Herrera, director of career services at Iese: “For us, London is giving the highest salaries.”

At Insead, near Paris, “it has been an incredible year for recruitment, particularly in finance, which has increased by 10 per cent, driven by London,” says Claire LeCoq, director for MBA career services.

Across the European investment banking industry, MBA recruitment is up significantly, says Alison Trauttmansdorff, head of graduate recruitment for Europe at Goldman Sachs. “MBA hiring is up on average in the industry by 30-50 per cent in comparison with last year.” Although Goldman Sachs recruits MBAs for London, Zurich and Frankfurt, the vast majority are for the London office, says Ms Trauttmansdorff.

Thiri Mon is one of hundreds of graduates who have been attracted to the City. Originally from Myanmar (formerly Burma), Ms Mon graduated from LBS this year. She is now considering a job offer from Morgan Stanley to work in fixed income securitisation. She was offered the job following her summer internship with the firm, which she and many of her fellow LBS students viewed with trepidation. “When we were going into the summer internship – 60 or 65 of us went into the City – there was a lot of anticipation. More than half of us had never worked in the City before,” she says. “But I found it so energetic. Post-MBA is one of the few chances you get to change careers. I want to be challenged.”

Although Ms Mon has not approached any other City firms since her internship, she says several of those she considered for an internship position last summer have approached her again this summer with a view to hiring her.

It is not just European graduates that are feeling the lure of London’s bright lights. Columbia Business School in New York reports London is also popular with its students – it is the second largest city in terms of alumni for the school.

Like many MBA career services directors in the US, Columbia’s Regina Resnick reports that while the European market is being driven by an upsurge in investment banking recruitment, it is the return of management consultants that is shaping the scene in the US. A recent consulting forum at the school was attended by 22 firms – from the likes of McKinsey to the boutiques and niche players, she says.

At the Fuqua school at Duke University, in Durham, North Carolina, it is a similar story, says Sheryle Dirks, assistant dean for the daytime programme and director of the career management centre. “Much is driven by the resurgence in consultancy,” she says. The median salary for those graduating from Duke and moving into consulting is $110,000 (£60,500), but some alumni are earning $135,000, she says.

At Bain & Company, David Sanderson, head of global recruiting, says Bain increased its recruitment of MBAs by 20 per cent last year and expects to do the same again this year. This means that the management consultancy is recruiting more MBAs these days than in the recruiting heyday of 1999-2000. “These are record times; these are record numbers,” says Mr Sanderson.

Overall, the news is loud and clear. The demand for MBAs is back with a vengeance. “It is undeniable that there is more competition for the talent coming out of business school,” says Mr Sanderson.

Students from the top schools once again have the luxury of turning down a job. “Students are feeling a little more confident and walking away from jobs that are not a fit,” says Diane Morgan, head of careers at LBS.

For most of the top US schools, average starting salaries are nudging the $100,000 mark or have broken through the $100,000 threshold for the first time. At the MIT Sloan School of Management, in Cambridge, Massachusetts, for example, graduates received an average salary this year of $103,000 and 92 per cent of students had a job offer on graduation. At Duke, the average salary has gone up $10,000 from two years ago.

In Europe there have been similar increases. The average salary for those graduating this year from London Business School is £60,000, with top average salaries for those who go into consulting of £65,000.

Even better news for new graduates is the greater range of jobs on offer. While the finance sector and management consulting have re-established themselves as the dominant recruiters for MBAs, there is a growing interest from other industry sectors. “The most notable theme is the segmentation of the market,” says Ms Dirks.

It is a segmentation that is both functional and geographical. At the Haas school at Berkeley in San Francisco, technology companies – the likes of Google, Yahoo, Microsoft and Ebay – have now entered the fray in an attempt to recruit MBAs. “They have learnt they have to pay six-figure sums,” says Abby Scott, executive director for MBA career services at Haas.

Google, which MBAs voted as one of their favourite recruiters earlier this year*, has been recruiting across the US. “Google visited campus, and students met with executives,” reports Ms Resnick at Columbia. “They have raised their profile.”

The traditional focus on US and European companies is also changing. Insead, which has campuses in France and Singapore, says 25 per cent of its students now find their first job in the Asia-Pacific region. Recruitment by Indian companies is particularly strong. “Indian companies are looking to recruit outside Indian business schools, where they have recruited in the past,” says Ms LeCoq. “They are looking to get into European markets. So they hire for India to start with and then move [the MBAs] into Europe afterwards.”

However, for many students the salaries paid by Indian companies still do not match those paid by European or US companies, says Dora Bose, who is leaving Insead in Fontainebleau this summer to work for Standard Chartered Bank in Mumbai. When she was looking for a job, she says, her priority was to work in the banking sector in Europe or Asia and to get a job with international exposure. Standard Chartered offered her a job in consumer banking, which she was particularly interested in, and a competitive package to boot.

While the salaries that companies must pay to attract MBAs are rocketing, there is some good news for business. During the dotcom boom, MBAs often chased unrealistic dreams. These days, says Mr Sanderson, “students want to learn the fundamentals, how to create value in business …the investment must surely pay off.”

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9986

To: All

---

Do not undervalue the impact of business education

By Glenn Hubbard

Published: June 28 2006 19:38

Iexpected many surprises as the new dean of a business school, but not an immediate challenge to defend the idea of business education. Until my appointment, I had seen no reason for such challenges. Do business school graduates lead? In my previous job, I gave economic advice to a Harvard MBA who now happens to be the US president. I have also seen venture capital leaders spawn new industries – and most of them have MBAs.

What is not to like?

A tough take on business schools came in a 2005 Harvard Business Review article by Warren Bennis and James O’Toole saying that “MBA programmes face intense criticism for failing to impart useful skills, failing to prepare leaders, failing to instill norms of ethical behaviour – and even failing to lead graduates to good corporate jobs”. In business circles, this is shocking – something like L’Osservatore Romano asking: do we still need a pope?

Such criticisms should be taken seriously. Pure theory pulls the academy apart from the worlds of commerce, industry and finance. And if the MBA does not at least cultivate leadership, what good is it? It is in the face of these challenges that we need to assess the value of business itself, and then the study of its principles. It is such a humdrum word for such a revolutionary idea – applying scientific management and critical thought to everyday economic and social activities. We are so enmeshed in a world shaped by business principles that only the big picture can remind us of its power.

For example, why did social conditions not change for the human race for thousands of years until England’s industrial revolution in 1750? Why did that revolution begin with the Spinning Jenny in the mid-18th century and not in the mid-first century AD when Hero of Alexandria developed a steam engine? Columbia Business School’s Bruce Greenwald says that human progress “appears to have arisen largely from the application of sustained management attention to everyday enterprise”.

In a word, business. Understanding the role of business and business institutions in prosperity is surely a good complement to the Buffett-Gates emphasis on social transformation of the poorest nations through medical advances.

Countries today prosper or fail to the extent that they embrace basic business principles. The task of the business school is, then, enormous – to apply knowledge to transform financial markets, to convince other societies of the benefits of transparency and to remind our own opinion leaders of the value of basic business principles. We have largely succeeded in the US, which is seeing sustained increases in growth of about 3.5 per cent a year with little inflation – a full percentage point above what economists once thought possible. This one percentage point addition to growth is happening not because the US economy is supplying more labour or capital but because of improvements in productivity.

Why, then, is the US adding productivity growth when so many other big economies see negative growth in productivity? Those who say the answer is technology have spent too little time in Tokyo, Seoul and Berlin. The fact is, technology is better in many other countries. So US companies did not become more productive by simply buying faster computers. They became more productive by having managers and entrepreneurs who knew how to integrate these investments with new business models to raise productivity. These abilities to think strategically are teachable; and the central classroom for teaching leaders to “pick these locks” is the business school.

Many measure success by the salaries of business graduates after school. This is irrelevant. The real value of a business education is its impact years later, training future leaders how to unlock one set of problems after another. Business schools have pulled this off by integrating disciplines within the university and integrating academics with business leaders.

But the critics have a point. The present challenge for the top business school is to inspire researchers to be in even closer contact with business leaders, to answer real-world needs. By generating cutting-edge ideas that bridge theory and practice, a great business school’s research offers an education for a lifetime career, not just a toolkit for a first job. In this way, through ideas and graduates, business schools can be growth’s lobbyist and a driver of the continuing revolution.

The writer, dean of Columbia Business School, was chairman of the Council of Economic Advisers under President George W. Bush

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9952

To: Assaf Wand

---

Assaf,

What a brilliant analysis. You did it like a true McKinsey-ite, and I bet you used MECE for this purpose.

Here's an offer – use the Kussiyot case as a guesstimate for new Interviewees.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9943

To: m_shahar

---

אתה בעצם אומר ש – כל הטובים לHBS וכל הטובות (כולל מMIT) לאלו מHBS ????

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9925

To: All

---

מתוך גלובס 21/02/2003
עופר לוי

היתרון הגדול של בעלי תואר MBA מבתי הספר המובילים בעולם הוא רשימה ארוכה של חברים חדשים, שישתבצו בתוך שנים ספורות בעמדות מפתח כלכליות. חבר במקום הנכון עשוי לסייע יותר מכל קורס אקדמי, יוקרתי ככל שיהיה
עודד רוז סיים את לימודיו בבית-הספר למנהל עסקים Wharton באוניברסיטת פנסילבניה ב-1995. זמן קצר אחר-כך, כבוגר טרי בעל תואר MBA, פגש במהלך כנס בוגרים בבוגר אחר של וורטון, אייל קפלן, ממקימי קרן ההון סיכון Walden. קפלן יצר קשר ראשוני בין רוז לבין הקרן, וכעבור זמן לא רב הוא הצטרף לשורותיה, והפך לאחר מכן לשותף-מנהל בוולדן ישראל. כשסיים את תפקידו, עבר לקבוצת עורק, שם הוא משמש כיום כמנהל ההשקעות.

עמוס גורן סיים לימודי מנהל עסקים בהרווארד ביזנס סקול (HBS) ב-1990. כיום הוא משמש אחראי על ההשקעות בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה בקרן אייפקס ישראל, והוא אחד משני השותפים בקרן העולמית, שמובילים את ההשקעות בתחומים אלה. "שניים מתוך שלושת המייסדים של אייפקס העולמית הגו את רעיון הקמת הקרן עוד כשלמדו ב-HBS", משחזר גורן את הקשר שנוצר בינו לבין הקרן. "אליי הגיעו מנהלי אייפקס דרך ה'נטוורק' של הרווארד, ובאמצעות בוגר שהכיר גם אותי ושידך בינינו".

אילן כהן סיים ב-1990 את לימודיו ב-INSEAD, המכון האירופי למנהל עסקים הממוקם בעיירה פונטנבלו הסמוכה לפריז. הוא הקים, יחד עם שותפיו, את חברת P.O.C לייעוץ אסטרטגי ואת מיזם האינטרנט "הדקה ה-90", והוא מעיד על המחויבות שהוא חש כלפי בוגרי המוסד שבו למד: "אני נפגש לא מעט עם תלמידים, ומנסה לראות איך ניתן לסייע להם. אם, לדוגמה, אני יודע שאחד מלקוחותיי מחפש מנהל, אני לפעמים משדך. לעתים פונים אליי בוגרי בית-הספר במטרה ליצור קשרים עסקיים, ואני משתדל לסייע".

אלה רק שלוש דוגמאות מני רבות לדרך שבה פועלות ה-Networks, הרשתות החברתיות של בוגרי בתי-הספר היוקרתיים למנהל עסקים. הבוגרים הטריים יוצאים לדרכם העצמאית לא רק עם תעודת MBA מכובדת, אלא גם ואולי בעיקר עם רשימה ארוכה של חברים חדשים, שרבים מהם ישתבצו בתוך שנים ספורות בעמדות-מפתח כלכליות על-פני כל הגלובוס.

הקשרים החברתיים שהתחילו לטוות על ספסלי הלימוד בבית-הספר, ואשר ימשיכו להתפתח וללוות אותם לאורך חייהם העסקיים, הם היתרון הגדול שרכשו. רולודקס עמוס כרטיסי-ביקור של חברים טובים בעמדות השפעה, יודע כל מנהל מתחיל, עשוי לסייע בהשגת מימון מהיר וזול יותר מכל קורס אקדמי בניהול כספים, יוקרתי ככל שיהיה.

חבר מביא חבר

"רשת הבוגרים, ה-Network, באה לידי ביטוי במספר רמות", אומר איתי הלוי, שסיים את אינסאד ב-1989 ועובד כיום כסמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי בסאיטקס ויז'ן, חברה-בת של סאיטקס. "הרמה הראשונה מתבטאת בחיפוש עבודה סטודנטים שמסיימים את לימודיהם פונים בשלב הראשון אל בוגרים מאותו מוסד, ויוצרים בכך קשר אישי ראשוני, שעדיף בהרבה מפנייה ישירה אל מחלקת כוח-האדם".

הרמה השנייה, אומר הלוי, שבמהלך השנים גייס בעצמו כמה וכמה בוגרים טריים של אינסאד לעבוד אצלו בתור ג'וב ראשון או שני, מתבטאת ביצירת קשרים עסקיים בארץ ובחו"ל. "אם אני רוצה לבדוק מוצר או לחפש קשרי שיתוף-פעולה, אני פותח את ספר הבוגרים של אינסאד, ופונה לבוגרים שיכולים לעזור לי בתחום שבו אני מתעניין. עצם הפנייה כבוגר אינסאד לבוגר אחר היא כמו 'מילת קוד' שפותחת את הדלת. מדובר בכרטיס-ביקור מאוד חשוב, שהוא דו-כיווני. כי כשמישהו מחפש דבר מסוים בתחום הדפוס הדיגיטלי, הוא יודע להרים אליי טלפון".

סאיטקס היא אכן דוגמה מצוינת לדרך שבה פועלות רשתות הבוגרים. במרוצת השנים עברו בחברה, שפעם נהגו לכנות אותה "ספינת-הדגל של תעשיית ההיי-טק הישראלית", כ-14 בוגרי אינסאד, הנחשב כיום לבית-הספר הטוב בעולם למנהל עסקים מחוץ לארצות-הברית. שניים מאותם בוגרים אף הפכו במרוצת השנים לנשיאי החברה.

"בתור בוגר אינסאד, יש לי התחייבות מוסרית להיפגש עם בוגרים אחרי שסיימו שם את הלימודים ולראות האם אני יכול לעזור להם", אומר יואב שלוש, נשיא סאיטקס לשעבר, שסיים כבר ב-1979 את לימודיו בבית-הספר. "במרוצת השנים עברו בסאיטקס הרבה מבוגרי בית-הספר. בתקופה שבה החברה צמחה, ורוב כוח-האדם היה הנדסי, קלטנו אנשים שסיימו מנהל עסקים, כדי להוסיף יכולת שיווקית ליכולות הטכניות של סאיטקס", אומר שלוש, המשמש כיום כיו"ר קבוצת פאנטין, העוסקת בפיתוח עסקי של חברות טכנולוגיה באירופה ובהשקעות הון סיכון.

שלוש עצמו הגיע אל תפקידו הראשון כסמנכ"ל כספים בסאיטקס אירופה מיד עם סיום הלימודים בעזרתו של מי שלימים הפך לנשיא החברה, אריה רוזנפלד אשר למד גם הוא באותו מוסד וניהל אז את סאיטקס אירופה. "אחת הדרכים היעילות להיכנס לתחום שאינו מוכר זה להיפגש עם אנשי אינסאד וליצור בעזרתם את בסיס ההיכרויות הראשון, להבין איך דברים נעשים בתחום", אומר שלוש.

גם חיים שני, נשיא נייס ומנכ"לה, ובוגר מחזור 1987 באינסאד, התקבל בזמנו לעבודה בסאיטקס בסיוע אריה רוזנפלד. את המחויבות הזו כלפי בוגרי בית-הספר הוא הפנים ויישם כשעבר לנייס. "במהלך שנותיי בנייס קיבלתי שלושה-ארבעה מבוגרי בית-הספר לעבודה", הוא מספר. "כאשר פונה אליי בוגר אינסאד, זה בהחלט תופס את תשומת-הלב ונותן לו אפשרות להגיע לראיון ראשוני במחלקה הרלבנטית, אם כי בהחלט לא מדובר בכרטיס-כניסה אוטומטי. היו לי כמה הצלחות 'בינגו' בעולם העסקים בזכות הקשרים שנוצרו בלימודים. ההיענות לקשר מצד בוגרים אחרים היא מיידית, ויצא לי גם לסגור דברים תכל'ס שנוצרו דרך הנטוורק".

קבוצת חברים נוספת שהחלה את דרכה באינסאד, נדדה לסאיטקס ומנהלת כיום את חברת המדפסות נור-מקרופרינטרס כוללת את מנכ"ל החברה, ארז שחר, סמנכ"ל הכספים הלל קרמר וסמנכ"ל הפיתוח העסקי אלון אבנון, שסיימו יחד את לימודיהם ב-1993. "הלימודים הובילו לקשרי-עבודה של שנים רבות", אומר שחר. "מדי פעם אנו מחפשים בוגרים חדשים מאינסאד, ויודעים שלמוסד עצמו מגיעים אנשים שיעשו עבודה טובה אחרי שייצאו משם".

אבנון: "הדבר המשמעותי שמלווה אותך לאורך זמן במהלך הקריירה זה הקשרים. אומנם אף אחד לא חותם איתך על עסקה מפני שאתה בוגר, אך באמצעות הנטוורק אתה יכול לקצר הרבה תהליכים, ולהגיע בקלות לאנשים שאילולא ההשתייכות לבית-הספר היה לוקח לך יותר זמן להגיע אליהם".

"סקאלה אחרת של הזדמנויות"

צעירים שסימנו לעצמם מסלול קריירה שקצהו בבית- השקעות גדול, בחברת היי-טק משגשגת או בקרן הון סיכון עשירה מבינים היטב ששנתיים של לימודים לתואר מוסמך במנהל עסקים בבית-הספר הנכון הן מקפצה כמעט הכרחית.

לכן לא צריכה היתה להפתיע ההיענות העצומה שלה זכה יום העיון מטעם בית-הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, אשר התקיים לפני מספר שבועות במרכז הבינתחומי בהרצליה. המארגנים אומנם נערכו מראש והכינו אולם רחב-ידיים, אולם בסופו של דבר, בשל מגבלות מקום, הם נאלצו לשלוח ערב האירוע לכ-250 מהנרשמים הודעות בדואר האלקטרוני, ובהן דחו את פנייתם להשתתף ביום העיון.

בעבור רבים ממאות הצעירים שצבאו על הפתחים באותו יום, זה היה הצעד הראשון בדרך הארוכה והקשה להשגת תואר MBA מאחד המוסדות האקדמיים הנחשבים בעולם. הרווארד כמובן אינו בית-הספר היחיד. זה יכול להיות כל בית-ספר למנהל עסקים מצמרת הרשימה העולמית, שכוללת לפחות כשמדובר בישראלים בעיקר את וורטון, בית-הספר קלוג (Kellogg) של אוניברסיטת נורת'ווסטון בשיקגו, בית-הספר של אוניברסיטת קולומביה, אינסאד הצרפתי או הלונדון ביזנס סקול (LBS) הבריטי.

תקופת הלימודים מזכה את הבוגרים בכרטיס-הכניסה לרשת, שתאפשר להם בעתיד ביתר קלות להתחבר זה עם זה, למצוא הזדמנויות עסקיות, לקבל הצעות עבודה אטרקטיביות ולקדם את עסקיהם. או, כפי שמנסח זאת גורן: "יש לי הרבה מכרים מתקופת הלימודים, בהם מנכ"לים של חברות, אנליסטים בוול-סטריט, שותפים בקרנות, ועוד רשימה ארוכה של אנשים בתפקידים בכירים שאני תמיד יכול להרים אליהם טלפון.

"לי עצמי יצא לא פעם לאתר בוגרים באמצעות אתר האינטרנט של הרווארד, ולפנות אליהם כדי לשאול שאלות בנושא ספציפי. מדובר במאגר מידע מדהים, שלכל בוגר ישנה הרשאה להשתמש בו, בכפוף להסכם ג'נטלמני בין הבוגרים, שלא מנצלים זאת למטרות לא סבירות, כמו העברת מידע לציידי ראשים".

גם עודד רוז, שעבד במשך מספר שנים גם כבנקאי השקעות וכיועץ אסטרטגי בחו"ל, מסכים שהחשיפה לעולם העסקים הבינלאומי וההיכרויות הרבות היו התמורה הנוספת המשמעותית שקיבל במהלך הלימודים: "אתה פוגש תלמידים רבים מכל העולם, שיש להם ניסיון ורקע עשירים. הלימודים עצמם פותחים בפניך הרבה הזדמנויות סקלה אחרת של הזדמנויות מאלה שנפתחות בפניך כאשר אתה מסיים לימודים בארץ".

"חיבוק דב"

קשרים חברתיים יש לשמר ולטפח כל הזמן, ובוגרי בתי-הספר למנהל עסקים, המודעים לחשיבות הקשר ביניהם, מפעילים לצורך כך רשתות תקשורת משומנות. זה כולל רשימות של הבוגרים, אשר מתעדכנות באופן שוטף בכל הנוגע לתפקיד של כל בוגר והדרך שבה ניתן ליצור עמו קשר, זה כולל מועדוני חברים המתכנסים אחת לכמה חודשים לרענון היכרויות ישנות וליצירת חדשות, וזה כולל כמובן גם תכתובת ענפה בדואר אלקטרוני, עלוני מידע ושמירה על צינורות פתוחים להעברת אינפורמציה בין הבוגרים ובית-הספר עצמו.

פעילות הנטוורקס הבולטת בארץ היא של 140 הבוגרים של וורטון והרווארד הקשורים עדיין לישראל, 280 בוגרי אינסאד וכ-100 הבוגרים של קולומביה ביזנס סקול.

"אתה מרגיש שאתה שייך למשהו גדול", אומר יצחק דבש, שלמד לתואר ראשון בוורטון, את ה-MBA קיבל ב-1993 מהרווארד, והוא משמש כיום כנשיא מועדון בוגרי וורטון והרווארד (שפועל כמועדון מאוחד). "ספר הבוגרים של הרווארד מתעדכן אחת למספר חודשים, והבוגרים משתפים פעולה ומעדכנים אותו בכל שינוי מהותי בקריירה שלהם", אומר דבש, שניהל בעבר את קרן רנסאנס בעבור משפחת ברונפמן, והקים את הקרן הבינלאומית IIF שהשקיעה בשחל, מורקום וביטוח ישיר. את הקשר עם שחל, אגב, שהונפקה בשנת 2000 בשווייץ, יצר דבש דרך זיו קרתי, בנו של יו"ר החברה אז, שהיה חבר מהרווארד.

גם מועדון בוגרי אינסאד בארץ פועל כמנגנון משומן, על אף שחבריו עובדים בהתנדבות. יש לו הנהלה וועדת ביקורת, והוא פועל כדי לעזור לבוגרים ישראלים למצוא עבודה שתתאים להם. המועדון גובה מדי שנה דמי-חבר סמליים, ומארגן אחת לכמה חודשים כנסים שבהם מרצים מנהלים בכירים, אנשי אקדמיה וכלכלנים.

בינואר השנה, למשל, חגגו בוגריו הישראלים של אינסאד 40 שנה להקמת עמותת הבוגרים שלהם. האירוע נערך במלון הילטון תל-אביב, הכלכלן מיכה אסטרחן הוזמן להרצות, והבוגרים התחככו זה בזה על כוסיות יין וחליפות תפורות היטב.

דורון נחמיאס, העומד כיום בראש מועדון הבוגרים בארץ, מספר כי מאז 1996 נרשמה עלייה במספר הסטודנטים הישראלים באינסאד. "בשש השנים האחרונות עברו במוסד 130 ישראלים, כתוצאה מפעילות אינטנסיבית של המועדון שלנו בארץ", אומר נחמיאס. "אנחנו נותנים לבוגרים הישראלים חיבוק דוב. בכל שנה אנחנו מארגנים משלחות של חברות ישראליות כמו קומברס, אלאדין, אמדוקס וסאיטקס, כדי שיבואו לגייס עובדים מבין הבוגרים החדשים".

נחמיאס, בעליה של חברת פריים טיים מרקטינג, שעוסקת בהבראת חברות בקשיים והשבחתן, בעיקר בתחומי מוצרי הצריכה והקוסמטיקה, מודה שהקשרים הם הדבר החשוב ביותר ומתגאה בכך ש"לבוגרים שלנו יש הקשרים הטובים ביותר. אין לנו גבולות פוליטיים, וישראלי שסיים את מסלול הלימודים יכול להגיע ולעשות ביזנס בכל מקום בעולם, כולל מדינות ערביות".

"הרעיון ההתחלתי של המועדון הישראלי של בוגרי הרווארד היה ליצור מנגנון של העברת פרטים בין הבוגרים", אומר דבש. "הקמנו באינטרנט אתר של הבוגרים, ובסופו של דבר יצרנו קהילה שמסייעת לחבריה להתקשר זה עם זה ולהעביר אינפורמציה".

המועדון מפרסם ספר בוגרים, שמכיל בתוכו את פרטיהם של כל הבוגרים הישראלים ובוגרים שיש להם עניין בישראל, והוא מספק מספר חתכים, שבאמצעותם ניתן לאתר היכן עובד כל בוגר, מתי סיים את לימודיו וכדומה. במשך הזמן הפכו מפגשי הבוגרים לסדירים, וכיום נערך אחת לרבעון כנס שבמסגרתו מגיעה אישיות כלכלית או פוליטית לנאום בפני הבוגרים. אחת לשנה נערך מפגש גדול ומושקע יותר.

לפני כשנתיים אירחו בוגרי בית-הספר וורטון בישראל כינוס בינלאומי של בוגרים מ-130 מדינות, שנושאו היה "גלובליזציה וטכנולוגיה עסקית בעידן שאחרי הדוט-קום". על אף שבדיוק בתקופה שבה נערך הכנס הזהיר משרד החוץ האמריקני את אזרחיו מפני ביקורים בישראל, הגיעו אל הכנס במלון הילטון בתל-אביב 250 בוגרים מכל העולם.

"החלטנו לשדר מסר חיובי, ולהראות שבישראל עושים דברים למרות הקשיים", אומר גדעון טולקובסקי, יו"ר מועדון בוגרי וורטון בישראל. "באמצעות הכנס הצלחנו לשים את המועדון שלנו על המפה, ובוורטון הבינו שיש בארץ ישות שיכולה לעזור לשווק את בית-הספר בישראל", אומר טולקובסקי, שותף בקרן ההון סיכון אטנה, אשר היה גם בין מייסדי קרן וריטאס. לדבריו, חלק גדול מפעילות הבוגרים הישראלים הוא סיוע וכיוון בוגרים טריים בשוק העבודה המקומי, וכן סיוע למועמדים ללימודים. "אנחנו משתדלים לתת 'חכות', כדי לעזור לבוגרים ולכוון אותם".

אורן בארי, בנקאי השקעות במורגן סטנלי שסיים את המסלול בוורטון לפני כשנתיים, הקים כבר במהלך הלימודים, יחד עם עוד מספר חברים, מועדון של סטודנטים ישראלים שמטרתו היתה לקרב בין הסטודנטים לעולם העסקים הישראלי. "כבר בתור סטודנטים, אומר בארי, התחלנו לפרסם עיתון שנתי בן כ-35 עמודים, שהנושאים המרכזיים בו היו איך לעשות עסקים בישראל ובוגרי וורטון בארץ. ניסינו גם להביא לארץ סטודנטים, כדי שיתרשמו מהאווירה כאן ויכירו את האקלים העסקי בארץ, כשבמקביל ניסינו להביא אנשי עסקים ישראלים לוורטון".

האינטרס של בית הספר

שמירת הקשר בין הבוגרים היא אינטרס מובהק גם של בתי-הספר עצמם. בסופו של דבר, עמדות-המפתח והתפקידים שאליהם מגיעים התלמידים לאחר סיום לימודיהם מהווים קריטריון-מפתח בדירוגו של בית-הספר, בתחרות המתמדת מול בתי-הספר האחרים. הדירוג הזה מכריע בכל הקשור ליכולת למשוך תלמידים ומרצים, אשר ממנה נגזרת כמעט באופן ישיר היכולת לגייס כספים.

לכן כל בית-ספר למנהל עסקים שמכבד את עצמו משקיע מאמצים רבים כדי להישאר בקשר עם הסטודנטים שנים רבות אחרי שסיימו את לימודיהם, ומוציא לא מעט כסף כדי לטפח את הקשרים בין הבוגרים. כך למשל, בכל בית-ספר ישנה מחלקה שתפקידה ארגון פגישות מחזור, עדכון ספרי הבוגרים מדי מספר חודשים, משלוח הצעות-עבודה, תמיכה באתר האינטרנט של הבוגרים ועוד.

בירת הנטוורק היא כמובן ארצות-הברית, שם נמצאים מרבית בתי-הספר המובילים למנהל עסקים, ושם גם נמצאות מרבית הזדמנויות העבודה האטרקטיביות. "%80 מהעובדים בוול-סטריט, בחברות ייעוץ ובבנקי השקעות מגיעים מכ-15 בתי-ספר מובילים למנהל עסקים", אומר ג'רי מנדל, מנכ"ל מריל-לינץ' בישראל, שסיים ב-1992 את לימודיו בקולומביה ביזנס סקול. "נכון שגם מי שלא למד במקום מוביל יכול להשתלב בחברות האלה, אך יהיה לו קשה יותר להשתלב בתהליך הגיוס המובנה.

"ישנן חברות שבוחרות לעצמן קבוצה של אוניברסיטאות שמתוכן הן רוצות לגייס בוגרים, והן משקיעות הרבה מאוד מאמצים כדי להביא אליהן משם את המתאימים ביותר. כבר במהלך הלימודים מגיעים אנשי גיוס מהחברות הללו לבית-הספר ומנסים לגייס סטודנטים שנמצאים לקראת סיום הלימודים".

"הקשרים אינם עניין שבית-הספר מנסה להסתיר", אומר אלון אבנון מנור-מקרופרינטרס, "מדובר בעניין שבית-הספר דווקא תומך בו ומנסה לקדם אותו".

פרופ' אמיר זיו, שהצטרף אשתקד למרכז הבינתחומי בהרצליה אחרי תשע שנים שבהן לימד בקולומביה ביזנס סקול, מספר כי לישראל מגיע מספר פעמים בשנה מיר פלדברג, הדיקן היהודי של בית-הספר, כדי להשתתף באירועים שונים ולאסוף תרומות מהבוגרים שחיים בארץ. "הנטוורקינג בארץ מתחיל כבר מרגע הגשת הבקשה על-ידי המועמד, שמיד מקבל עזרה מבוגר של בית-הספר".

זיו מעריך כי מדי שנה מסיימים 15 עד 20 ישראלים לימודי MBA בקולומביה, וכיום יש בארץ כבר כמה מאות מהם. "בוא נניח שישראלי בוגר קולומביה רוצה לעבור לצרפת", הוא אומר, "דבר ראשון הוא ינסה לפנות לבוגרים בצרפת ולראות איך הם יכולים לעזור לו. כל מה שהוא צריך זה מישהו שיתן לו צ'אנס ויפתח את הדלת. וכמובן, ישנם שירותי ההשמה של האוניברסיטה, שמנסים לעזור לבוגרים בשלבים המאוחרים יותר".

פרופ' עודד שריג, דיקן בית-הספר במרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר שימש במשך שנים כמרצה-אורח בוורטון, אומר שהנטוורק האמריקני בא לידי ביטוי גם בחשיפה מוגברת של הסטודנטים במהלך הלימודים למנהלים בכירים בארצות-הברית, אשר מגיעים להרצות באוניברסיטאות. "מספר פעמים בשבוע מגיעים בכירים לדבר על החברה שלהם, ופעם בכמה שבועות אף מגיע מנכ"ל או נשיא של חברת-ענק. בנוסף על ההרצאות 'מתערבבים' הבכירים עם הסטודנטים, מחליפים כרטיסי ביקור ויוצרים קשרים אישיים. התוצאה היא שהבוגר שמסיים את הלימודים לא שולח באופן אלמוני את הרזומה שלו כאשר הוא מבקש להשתלב במקום-עבודה מסוים, אלא פונה אל בוגר אחר של המוסד שעבר אותו מסלול, ומקבל יחס אישי יותר.

"אנחנו בעצמנו (בבינתחומי) בונים רשת באופן אינטנסיבי. חלק מהתפקיד של בית-הספר זה ליצור הזדמנויות ולפתוח דלת. רק לפני שבוע יצרתי קשרים לתלמידי MBA במקינזי, בפרייס-ווטרהאוס-קופרס ובארנסט אנד יאנג. המטרה שלנו היא לפתוח את הדלת לעתיד, וזה נכון במיוחד בימים קשים של מיתון".

השיתוף בין שוקן ונמרודי

ואכן, המיתון העולמי המתמשך והדשדוש בכלכלה האמריקנית שינו קצת בשנתיים האחרונות את פני הדברים. יותר ויותר בעלי תואר MBA מאוניברסיטאות יוקרתיות מתקשים להשתלב במעגל העבודה ולהגיע לעמדות-מפתח ניהוליות. חברות אמריקניות, העמוסות בבוגרי MBA, צמצמו בשנים האחרונות את היקף החיזורים אחר בוגרי האוניברסיטאות, כמו-גם את השכר המשולם להם.

אלא שכל זה לא פגע כלל בקצב הביקוש ללימודים, להיפך. בבתי-הספר המובילים מדברים על זינוק של 50% עד 100% במספר בקשות הקבלה ללימודים ביקוש שגרר החמרה משמעותית בקריטריונים לקבלה.

בממוצע, רק אחד מכל עשרה מועמדים ללימודים בעשרת בתי-הספר למנהל עסקים המדורגים בראש הרשימה הבינלאומית מתקבל ללימודים. כדי לעשות זאת, על המועמד להציג "חבילת קבלה" מרשימה, המבוססת על ציוני התואר הראשון, כארבעה חיבורים המשקפים את אופיו של המועמד ואת הסיבה לכך שכדאי לבית-הספר לבחור בו, ציון גבוה בבחינת GMAT, קורות-חיים, ראיון אישי, המלצות מכשלושה מעסיקים, וכן בחינה נוספת, באנגלית, למועמדים שאינם דוברי אנגלית מבית.

"הגידול בביקוש העלה את סף התחרותיות והקטין את הסיכוי להשתלב בבתי-ספר נחשבים", אומר בוגר אחד מהאוניברסיטאות היוקרתיות בארצות-הברית. "מי שמעוניין להגיש מועמדות צריך להציג ציון GMAT גבוה וניסיון תעסוקתי מרשים. ועדיין, גם לאלה שסיימו במקומות הטובים ביותר קשה היום למצוא תעסוקה. הרבה פעמים הם מוצאים את עצמם בסיום התואר עם תעודה מאוד יפה על הקיר, וללא עבודה".

גם בבתי-הספר עצמם מודים כי השנה החולפת לא היתה שנה כל-כך טובה למסיימים, וכי לא מעט בוגרים התקשו להשתלב בשוק העבודה דבר שדרוש להם ולו כדי להחזיר את ההשקעה הכספית הגדולה שנדרשה מהם בתקופת הלימודים, שנאמדת בארצות-הברית בלמעלה מ-100 אלף דולר, בעבור מחיה ושכר-לימוד.

הירידה בביקוש התעסוקתי החלה לבוא לידי ביטוי גם בשינוי הענפים שבהם משתלבים הבוגרים. באופן מסורתי, הם פנו בעשור האחרון לתחומי ההיי-טק, בנקאות ההשקעות, הייעוץ האסטרטגי וההון סיכון. אך בשנתיים האחרונות חל שינוי, וקרנן של התעשיות המסורתיות החלה לעלות מחדש.

זה גם הזמן שבו זוכים הלימודים עצמם הידע האקדמי והכלים המעשיים שנרכשו לעדנה מחודשת ולמידת החשיבות הראויה להם. "בשנים הראשונות, מרבית הבוגרים מדגישים את המקום שבו סיימו את הלימודים כדי להגיע למשרות שונות", אומר יובל כהן, שהיה בעבר שותף-מנהל בקרן JVP, וכיום הוא מקים קרן השקעות (BuyOut) טכנולוגית. "ואומנם, בארצות-הברית, כשאתה אומר שבאת מהרווארד ביזנס סקול, זה פותח דלתות.

"אך בסופו של דבר, אתה לומד שמדובר במשהו מאוד מלאכותי, ושאתה נבחן על בסיס הכישורים האמיתיים שלך. אני למדתי במהלך השנים שאני צריך להציג עוד קבלות, מעבר לשמו של בית-הספר. התואר אומנם יכול לפתוח הרבה הזדמנויות, והנטוורק זה דבר חשוב שאין לזלזל בו, אבל לדעתי זו אינה אסטרטגיית הפעולה הנכונה. מי שהולך ללימודים צריך דווקא להסתכל על החוויה הלימודית, לא על הנטוורק".

יכול להיות. אבל הנה אנקדוטה קטנה, שיכולה להעיד על תחושת השליחות והמחויבות של בוגרי בתי-הספר, גם שנים ארוכות אחרי שסיימו את לימודיהם: הצעירים, שגדשו עד אפס מקום את האולם שבו נערך יום העיון של הרווארד קראו על קיומו של האירוע במודעות בעיתונות היומית. אלה, מתברר, סופקו בחינם על-ידי שניים מהבוגרים הוותיקים של HBS עמוס שוקן, מו"ל "הארץ" (מחזור 1970), ועופר נמרודי, מו"ל "מעריב" (מחזור 1989). גם בשביל זה יש חברים.

[nate77]

בתגובה ל: Post-MBA career #9883

To: אייל

---

תודה אייל.

נראית כתבה מאוזנת למדי ודיי קרובה למציאות. לפחות בעיניי

[nate77]

בתגובה ל: Post-MBA career #9881

To: All

---

למישהו יש גישה אולי למהדורה הדיגטלית של גלובס?

יש שם כתבה עם ג'ק וולש שבה הוא נשאל על הערך של MBA בעיניו

יהיה נחמד אם מישהו יוכל לעשות פוסט לכתבה

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9880

To: kassifo

---

פתרת לי את כל ההתלבטויות שהיו לי לאן לפנות

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9873

To: kassifo

---

תגיד, היידי זק מהסרטון פנוייה?

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9858

To: All

---

די ישן ובטח רובכם כבר ראיתם את זה, ובכל זאת לטובת אלו שלא ראו:

http://www.youtube.com/watch?v=A70pTO-GoJA

אותי זה מצחיק בכל פעם שאני רואה את זה

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9833

To: LPOW

---

"…if you go back immediately after an MBA I do not think your in better standing than someone who studied at TAU in parallel…"

Let me just reiterate that I agree with you about middle management roles, but when it comes to CXO positions at a local branch of a multinational company, you are better off with a top US MBA.

Let's reduce our discussion to a specific scenario: two Israeli candidates apply to a CEO position at a local company. They both have comparable backgrounds in terms of experience, industry, gender, sexual orientation and whatever, with one exception – candidate A graduated from HBS and cadidate B from TAU. Who do you think stands a better chance to get the job?

My answer: Depends. If the company is pure Israeli, I believe they'll be indifferent in this case and probably offer the job to whoever commands less money/equity. However, if the company is affiliated to a multinational company then, I think, the job will go to candidate A.

The mba is like driving a Porsche – it’s no better than a Toyota when driving in traffic through the congested city (like the Israeli labour market).

Your analogy is apt but flawed – I'd rather drive the Porsche anytime, anywhere, and so I believe everybody else. Just consider the envious looks of other stuck drivers – worth a fortune.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9814

To: אייל

---

Eyal,

This excerpt is taken from ynet, maybe it could help you with your dilemma:

מה אומרים המעסיקים?

מכיוון שתואר שני כלשהו במינהל עסקים הפך כל-כך פופולרי ומקובל, נראה שהשוק כבר לא מתפעל ממנו במיוחד. אבל האם לצורך השגת מקומות עבודה ראויים בארץ יש צורך בחותמת של בית-ספר יוקרתי בחו"ל, או עדיפים לימודים באוניברסיטה יוקרתית מקומית, שמחוברת יותר למציאות הישראלית?

נראה שרוב המעסיקים הישראלים אינם מתרגשים במיוחד מהליגה הבינלאומית של בוגרי אוניברסיטאות היוקרתיות בחו"ל. רוני קוברובסקי, נשיא קוקה-קולה, אומר כי היה מעדיף בוגר אוניברסיטה אמריקנית רק לפעילות עסקית בחו"ל. לגבי עבודה בארץ מספק אותי בהחלט תואר שני של אוניברסיטה ישראלית או של אחת מתוכניות האקזקיוטיב אם-איי, ולא הייתי נותן כל עדיפות לבוגר הרווארד דווקא. להפך, לאלה שחוזרים מחו"ל אחרי תקופה של לימודים ועבודה לוקח זמן להתערות בתרבות העבודה והניהול של ישראל, הוא אומר.

דבורה מטרני, מנכ"ל חברת טופטק להשמת בכירים בטכנולוגיה, אומרת אף היא שכמעט אין יתרון לבוגרי האוניברסיטאות בחו"ל, אלא אם מדובר בחברות שעובדות הרבה מול חברות בחו"ל. מטרני: המעסיקים מחשיבים הרבה יותר ניסיון בעבודה ומתעניינים מה היה תחום הלימודים לתואר ראשון, באילו חברות הוא עבד ומה הרקע המעשי של המועמד. הדרישה לתואר שני במינהל עסקים אמנם קיימת בחלק מהחברות, אבל בדרך-כלל היא בין הדרישות האחרונות. קודמות לה דרישות של כישורים, ידע, ניסיון, יחסי אנוש מעולים, יכולת לפוליטיקה ארגונית, קור רוח ועמידה בלחצים וכמובן ידע והבנה בתחומי התפקיד. רק בסוף מוזכר תואר שני במינהל עסקים, בדרך-כלל גם בלי קשר לשאלה באיזה מוסד הוא נרכש.

גם מבחינה כלכלית אין בארץ משמעות לשאלה הזאת. בארצות-הברית המשכורת מחזירה תוך שנתיים את ההשקעה בלימודים, אומרת מטרני, בארץ אין לתואר כל משמעות כלכלית, וההבדל במשכורות לא נובע מהתארים דווקא.

גם אורנה אפלבאום, מנהלת משאבי אנוש של חברת פיליפס מדיקל סיסטמס, אומרת כי תואר MBA נלקח בחשבון במכלול האלמנטים שמציג המועמד לצד ניסיון ניהול רלוונטי, כישורים ותכונות: אנחנו לא מעדיפים מועמד מאוניברסיטה בחו"ל על פני מוסד ישראלי ולהפך, אך חשוב לנו שמוסד ההשכלה יהיה מוכר ומוערך.

לעומתם, חנוך ברקת, שותף מנהל בקרן ההשקעות אייפקס, אומר שבחברה עובדים לא מעט בוגרי תואר שני מאוניברסיטאות כמו הרווארד, וורטון, אינסיאד, אבל גם אוניברסיטאות ישראליות. כקבוצה בינלאומית חשוב לנו מאוד ניסיון בינלאומי, שאותו אפשר למצוא אצל בוגרי חול שנחשפו לעולם העסקי שם ויצרו קשרים שאין לזלזל בהם, הוא אומר, כשם שבוגרי יחידות קרביות נחשבים לעילית בגלל הסינון הקפדני שנעשה בבחירתם והאימון הרציני שלהם, כך בוגרי האוניברסיטאות האלה נחשבים בעולם העסקי לטופ שבטופ. למזלנו, קיימות בארץ מספר מסגרות אקדמיות לתואר שני הפועלות בשיתוף חלק מאוניברסיטאות היוקרה האלה, כך שמנהלים בכירים יכולים להשתלם בהן בארץ עם ניחוח של חו"ל.

גם דב קוטלר, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל, אומר שלימודים באוניברסיטה בחו"ל ברמה גבוהה הם בהחלט שיקול בבחירת מועמדים לעבודה: נשמח לקלוט מישהו עם רקע שונה, שלמד לפי שיטות אחרות מאשר בארץ. באחרונה קלטנו שני עובדים בכירים שסיימו לימודים בחו"ל ואני מוכרח להודות שהם פתחו לנו את הראש בכיוונים חדשים, שלא חשבנו עליהם.

הבוגרים: היה כדאי

למרות דברי המעסיקים, ולמרות כל הקשיים והעלויות הקשורות בהתקבלות ללימודים היוקרתיים בחו"ל ובלימודים עצמם, ישראלים שעשו את זה רק משבחים. "כסטודנטים קיבלנו חשיפה אדירה לכל התחומים של העולם העסקי והטכנולוגי, ביניהם יזמות, שיווק ותמחור", אומר יובל רביב (31), בוגר MIT בשנת 2001. "היינו מחוברים ואנחנו מחוברים עד היום למרצים מהשורה הראשונה, שכתבו את מיטב ספרי הלימוד וקיבלו פרסי נובל. זו היתה חוויית חיים מיוחדת של מפגש עם סטודנטים אחרים וחשיפה לצורות חשיבה שונות".

הלימודים ב-MIT מצטיינים במיוחד בדגש על הכיוון המעשי, כמו הכנת תוכניות עסקיות ושילוב סטודנטים בפרויקטים תעשייתיים. אין ספק שההשקעה שווה, כי תמיד אוכל להחזיר אותה בעבודה. רביב חזר לארץ ועובד היום כסמנכ"ל בחברת סטארט-אפ צעירה בשם BSP, שעוסקת בעיבוד אותות ביולוגיים.

הלימודים בכל אחת מהאוניברסיטאות האלה מביאים לצמיחה אישית ולפתיחה של אפשרויות עבודה גלובליות שאי-אפשר להשיג בדרך אחרת, אומר גם מאיר ברנד (32), שסיים את התואר בהרווארד ב-1998. ברנד, היום מנהל שיווק במיקרוסופט-ישראל, מתכונן בימים אלה לנסוע לפגישת מחזור שתכלול 900 בוגרים. אנחנו נפגשים כל חמש שנים במפגש שבית-הספר מארגן ומסבסד, מקבלים הרצאות, מתעדכנים ומתחברים כל פעם מחדש זה לזה, הוא אומר.

בעיניו הקשרים האלה חשובים הרבה יותר מהתכנים שמקבלים תוך כדי הלימודים. הם נותנים הרבה הזדמנויות עסקיות, הוא אומר, ממילא העולם העסקי מתפתח במהירות ומה שלמדתי לפני חמש שנים יכול כבר להיות לא רלוונטי היום.

דורית סוקולוב, בוגרת קלוג באילינוי, הגיעה ללימודי MBA בכלל מכיוון שונה: היא סיימה תואר ראשון בלימודי רוקחות, ונסעה עם בעלה גלעד ללימודי תואר שני בקלוג. במשך שנתיים לאחר לימודיהם עבדו השניים בחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, ואז החליטו לחזור ארצה. גלעד עובד היום כבכיר בבנק הפועלים ודורית עובדת בסניף הישראלי של מקינזי בתחום הבריאות. גם היא מדגישה את היתרון הגדול של רשת הבוגרים (Net-working) שנוצרת בין התלמידים שסיימו כדרך לעזרה מקצועית שאין בלתה. הלימודים בחו"ל אפשרו לנו קפיצת מדרגה ענקית. הרושם שלי הוא שגם החברות בארץ מעריכות את זה ורואות בנו כמי שמביאים ניסיון חשוב מחו"ל, היא אומרת.

רוב בוגרי התואר בחו"ל נשארים שם לפחות לתקופה מסוימת כדי לעבוד ולצבור ניסיון. יש כאלה שנשארים שם לנצח, מוותרים על המילואים ועל הקשר עם החברים ומתים מגעגועים לארץ. אבל באחרונה רבים חוזרים, בעיקר בגלל המיתון בשוק העבודה בארה"ב. למרות התואר, קיים סיכון שישראלים יתקשו למצוא שם עבודה אחרי הלימודים, אומרת סוקולוב.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9813

To: LPOW

---

I'm talking about a general trend in recent years, a trend which will only intensify in the years to come. If you want more examples, see Moshe Lichtman (MIT MBA) who is now establishing MSFT's branch in Tel-Aviv, and Ron Lubash (Yale MBA), formerly Lehman Brothers PE head in Israel and now co-Manager of Markstone.

If you think of this trend, it makes sense. Multinational companies want a person they can communicate with, a person who understands their "business culture" and at the same time understands Israel, to head the local branch. An Israeli with a top b-school education meets these demands, and nowadays multinational companies simply have a larger pool of experienced Israelis with MBA from top school to choose from.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9804

To: LPOW

---

"…I know for a fact that MBA from a US school will not make a huge difference at local branches of major industrial multinationals…"

I'm inclined to agree with when it comes to medium-level positions. However, at the very top, having an MBA from an excellent USA school is becoming increasingly advantageous. See, for example, Meir Brand, Google Israel CEO and HBS grad.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9803

To: LPOW

---

I do, but they don't have from top Israeli schools either.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9800

To: LPOW

---

I think your statement that the majority of the execs at Israeli VCs have an MBA from TAU is a bit excessive. First of all, in most cases they hold a non-MBA degree, mainly some kind of an engineering/scientific degree either from the Technion or the Hebrew U. Secondly, while there is a strong presence of TAU grads among those who do have an MBA, they definitely don't make up the majority.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9775

To: shimonh, All, LPOW, Laker

---

רק הבהרה קטנה לגבי המאמר ב-דמארקר. ה19 שנבחרו למעקב הם כולם מנכ"לים של חברות וזה לא הוזכר במאמר, כך כשכותבים שחלקם נכשל אז צריך לזכור שהם נכשלו כמנכ"לים ולא סתם באיזה עבודה שולית. היי, גם בשביל להגיע להיות מנכ"ל צריך להיות מוצלח. האשמה שזה לא הוזכר היא לא ב-דמארקר שעשו עבודת תרגום מוצלחת למדי אלא בניו-יורק טיימס ששכחו לציין את העובדה הזו.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9771

To: All

---

חשבתם שעל מנת להתקבל להרווארד חייבים תואר ראשון???ובכן, לא אם אם אתם בלייק גוטסמן,העוזר האישי של ג'ורג' בוש, שחלק מהניסיון המנהיגותי שלו כולל הוצאת הכלב הנישאותי ותיכנות האי-פוד האישי של הנשיא.

כתבה כולל וידאו על העוזר:

http://www3.whdh.com/news/articles/local/BO21006

דרך אגב הוא ידע את הנסיכה, כלומר את הבת של בוש

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9769

To: All

---

כתבה מעניינת מאד למי ששוקל ללמוד בהרווארד:

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?fromHasot=true&ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20060616_727663.xml&origin=ibo&layer=career&layer2=coupon&layer3=misc

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: לחברים בלבד #9686

To: Slovo

---

טל,

יש לך מושג כמה ישראלים הולכים לוורטון השנה?

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: ???Any Israeli Applicants #9667

To: All

---

A bit about the decadence of Wall Street's finance world.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=722096&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #9658

To: Gilam

---

אהלן גלעם,

כתבת "החבר'ה מקידום מספרים לי כי בהנחה שעשית את ה-GMAT שלך לאחר שנת 1997, הציון 800 הוא כנראה אינו אפשרי פיזית – הציון המקסימלי הוא 780"

לא ממש מתכוון לפתוח פה בדיון, אבל על פי הכתבה הבאה (מ2003) נראה שישנם שתי אפשריות: או שקידום טועים או שסטנפורד משקרים.
ציטוט מתוך הכתבה:

“With 14 applicants for every space in the class, we had to make some difficult decisions," said Bolton. He continued, "We turned down every applicant with an 800 GMAT score this year”

לינק לכתבה המלאה:

http://www.gsb.stanford.edu/news/headlines/2005mba.shtml

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #9622

To: All

---

ה-"גלעם" של הפעוטונים היוקרתיים בארה"ב
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=718885&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

[nate77]

בתגובה ל: TOEFL #9508

To: All

---

שאלה חשובה !

בתאריך ה19.5 נכנס הפורמט של IBT

לפי מה שנאמר לי תהיה תקופת חפיפה שבה יוכלו להיבחן גם בIBT וגם בCBT

שאלתי היא ,עד מתי יהיה קיים הפורמט הישן?

ושאלה יותר חשובה

האם לבתי הספר לא משנה באיזה פורמט ניבחנתי?

אשמח לתשובות

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: לחברים בלבד #9032

To: YFEFFER

---

יוני,

זהו המלצתי לך – עזוב אותך מ"התמחיות" ו"נקודות חוזק" של בתי-ספר. זה הכל, איך אומרים בעברית צחה, חארטה בארטה. מה שחשוב וקובע בשורה התחתונה זה הBrand Name. אתה צריך להבין שתואר שני במינהל עסקים מבחינה אקדמית הוא overrated, ולכן מה שצריך להנחות אותך בשיקולים של בחירת תוכנית הוא(לא בהכרח לפי סדר חשיבות): 1.יכולת השמה של הבית-ספר 2. הnetworking של הבה"ס 3. הbrand name.


In short, go to the best school you can get into baby.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #8976

To: Gilam

---

אהלן גילעם,

מה היא דעתך על הכתבה שפורסמה ב"בוסטון גלוב" על כוונת בתי הספר המובילים להצר את יכולות המועמדים להשתמש בשירותי ייעוץ? האם אתה חושב שאנשים כמוני שמתכוונים להשתמש בכזה שירות צריכים לתחיל לדאוג? כמה זה רציני לדעתך?

תודה.

face=Times New Roman color=#800080 http://www.boston.com/news/education/higher/articles/2006/02/06/wrangling_over_applications

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: זומנת לראיון? אנא עדכן #8823

האם 2006 הינה השנה האחרונה שבה נוכל להשתמש בשירותי יעוץ?

כתבה מעניינת שממנה עולה כי בתי הספר המובילים HBS, Stanford ו-Wharton שוקלים צעדיים דרקוניים, כגון להכריח את המועמדים לכתוב את החיבורים תחת השגחה, על מנת לצמצם את השפעת שירותי היעוץ. הנה:

color=#800080 http://www.boston.com/news/education/higher/articles/2006/02/06/wrangling_over_applications/

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: התקבלת? אנא עדכן #8275

To: Slovo, All

---

Congrats to all the new Whartonees!!!

Slovo – you are the man!!!!

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: התקבלת? אנא עדכן #8217

To: noon

---

Hi Noa,

Congratulations on Columbia.

Columbia is my dream school and I was wondering whether we could talk about the app. process you went through (I'm applying next year), I have few questions to ask.

My email – [email protected]

Thanks and good luck.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: התקבלת? אנא עדכן #8214

To: noon

---

Hi Noa,

Congratulations on getting in to Columbia.

I have few question regarding the app. process you went through with Columbia. I wonder if I could contact you.

My email: [email protected]

Thanks.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7312

To: Gilam

---

Last question for today, promise

If I'm not wrong, you said that HBS views duty service as work experience. However, "The Full-Time Employement" section on ApplyYourself explicitly ask for "Full-Time Work Experience Since College"

Most of us serve before college. Any thoughts what I should do here?

Really appreciate you willing to answer questions from 'nudniks' like myself.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7311

To: Gilam

---

Hi again,

By the same token of my previious post.

I heard that in America if write on your resume that your health is good, the employer will interpret it as you are dying. You must write that you health is outstanding, not just good.

Is it the same with the Appraisal Tables? What's the right mix anyway? I guess that if the recommender chooses "Outstanding" in every field, he'll probably be regarded by the adcom as unreliable.

What is your take here?

Thanks again.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7310

To: Gilam

---

Hi Gilam,

How should a recommender fill in HBS's Appraisal Table if he/she is unable to assess some of the listed qualities? for example, if my recommender comes from the non-profit world, she's obvioulsy not in a position to rate my quantitative skills. What should she choose? HBS offers six options: "No Information", Outstanding (top 5%), Excellent (top 15%)…..

Would choosing "No Information" hurt my candidacy? if not, should the recommender explain why he/she chose "No Information"?

thanks.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #7078

To: Gilam

---

Hi Gilam,

To the best of your knowledge, what is your educated guess about the number of Israelis who going to apply to HBS, fall 2006?

Thanks for taking the time and effort to answering the questions on this board.

[nate77]

בתגובה ל: מיטב GMAT #6616

To: Irene Orleansky

---

Forgot to add the SC which relates to my previous question. Here it is:

With cloning technology, scientists are approaching what has long been the ultimate goal of modern husbandry: achieving a consistency of quality and production in farm animals as once thought to be limited to manufactured goods.

A.achieving a consistency of quality and production in farm animals as once thought to be
B.achieving farm animals with a consistency of quality and production as were once thought of as
C.achieving in farm animals a consistency of quality and production that was once thought to be
D.achievement of farm animals whose consistency of quality and production are the same as what were once thought to be
E.achievement of farm animals at a consistency of quality and production once thought of as

[nate77]

בתגובה ל: מיטב GMAT #6615

To: Irene Orleansky

---

Hi Irene,

could you please help with deciding which is better "once thought of as" or "once thought to be" ?

Maybe both are good?

Thanks for your help.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 2: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #6332

To: Gilam

---

Hi Gilam,

just wonder whether you are in the final stages of compiling the list of people whom Aringo is willing to work with.

Thanks.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #5593

To: Gilam

---

Hi Gilam,

It seems that all Israeli candidates are cut from the same mold, either lawyers or techies (i.e. software developers, engineers etc).

My question: how the heck should (israeli) one differentiate himself/herself from his/her others peers in an already highly competitive group when we all look alike?

Maybe scoring 200 in GMAT will do the job?. After all, all top10 b/schools aspire to diversify their classes.

many thanks for your help.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: שאל את ארינגו: תהליך הקבלה #5517

To: Gilam

---

Hi Gilam,

I'm 27 now and my goal is hbs class 2006.

Am I too old?

Thanks.

[nate77]

בתגובה ל: גיבוי 2 #5408

To: Gilam

---

Hi Gilam,

I've recently seen an interesting interview (go to http://www.businessweek.com/mediacenter/list/bschools001.htm and choose the 4th video titled "Expert Help") with a BW's reporter about using MBA admissions consultants. From the interview I took it that certain bschools are not so enthusiastic about applicants using expert help in editing essays. For example, it was explicitly stated that to Harvard, Stanford and Wharton essays that were edited by adimssion consoltunts don't qualify as the applicant's own work. if so, how come that using a service, such as Aringo's, doesn't backfire? (given the fair amount of Israelis who used consultation and were admitted to one of the top10 bschool, it probably doesn't. Still, assuming that admissions consultants don't encourage applicants to lie, I don't understand how this entire thing could possibly work.)

Thanks for your help.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: התקבלת? אנא עדכן #5405

To: odrp

---

Hi odrp,

Did you use Aringo's services? if you did, was it worth it?

Thanks.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון: התקבלת? אנא עדכן #5356

To: odrp

---

Hi odrp,

Way to go.

Being admitted to both hbs & kellogg is truly an amazing achievement.

If not a bother (or too personal), could you please provide some details about your background (age, education, professional experience etc.)?

Thanks.

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: ???Any Israeli Applicants #3461

To: gbiron

---

החיבורים שאתה מתכוון שהכי חשובים אלו החיבורים של האפליקיישן עצמו?אני מבין אותך נכון?

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: ???Any Israeli Applicants #3458

To: msarfaty

---

קודם כל תודה רבה לתשובה המפורטת

אני האמת התכוונתי לחיבורים בGAMT ומשום מה נוצר אצלי הרושם שיש שלזה משקל בקבלה ושלעתים בתי הספר קוראים את החיבורים האלה ממש !

מעבר לכך ידוע לי שהחיבורים במבחן הם מתוך מאגר נושאים שחוזר על עצמו ויש ספרים שנותנים סקיצה לתשובה בכל נושא,מה ידוע לך על כך

תודה רבה ושבת שלום

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: ???Any Israeli Applicants #3455

To: All

---

שלום לכולם!

רציתי לדעת איזה ספרים הכי מומלצים ללימוד GMAT אם יש כאלה בכלל ובנוסף שמעתי שישנם ספרים מיוחדים לESSAYS עם חיבורים כתובים,האם משהו יודע על כך ואם כן עד כמה ניתן ל"סמוך" על החיבורים בספרים הנ"ל

שבת שלום וסוף שבוע נעים

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: ???Any Israeli Applicants #3410

To: Gilam

---

היי גילעם!

רציתי לדעת אם יש באפשרותך לקשר אותי לסטודנטים ישראלים בהרווארד,קולמביה,וורטון,NYU

חושבני שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא להתרשם ישירות מאלו הלומדים שם

במדה והדבר יתאפשר אודה לך מאוד

NATE77

[email protected]

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: ???Any Israeli Applicants #3395

To: יאיר

---

יאיר שלום!

בהצלחה בלימודים ,ברכות על הקבלה!

NYU היא אחת מן האופציות שאני חושב עליה אשמח לשמור אתך על קשר במדה והדבר אפשרי עדיף דרך מייל.

בברכה

Nate77

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: ???Any Israeli Applicants #3309

To: czeev

---

תודה רבה !

אשמח לקבל יותר פרטים..מה דעתך להשאיר לי כתובת מייל?

nate 77

[nate77]

בתגובה ל: ארכיון 1: ???Any Israeli Applicants #3308

To: aviran

---

שלום לכולם!

בימים אלו אני מתחיל את צעדי הראשונים בתהליך שהמטרה היא ספטמבר 2006 (כן זה עוד המון זמן) עקב מורכבותו של התהליך רציתי להתייעץ אתכם המומחים ..כיצד עלי לחלק את הזנן בצורה אפקטיבית?והאם יש נקודות שאצטרך לשים עליהם דגש כבר בימים אלו,לדוגמא:פעילות התנדבותית,GMAT וכו'

בברכה

nate77

[מאת]

תגובות